איך טסתי לחופשה של עשרה ימים ביוון ולא פגשתי (כמעט) ישראלים, דווקא בקיץ הכי עמוס שיש? פשוט ויתרתי על אתונה, רודוס או כריתים, ובחרתי באיים קטנים ומיוחדים – הידרה ופורוס, ולקינוח נאפפליו וטולו. איים שנמצאים ממש קרוב לאתונה (כשעה וחצי במעבורת), אבל עדיין נחשבים לסוד קטן של מביני עניין בלבד.
> דירוג האיים היוונים עם טיסה ישירה מהארץ
את המסע היווני שלנו התחלנו בטיסה לאתונה ומשם לאי הידרה (Hydra), שנמצא במרחק של כשעה וחצי של שייט במעבורת שיוצאת מנמל פיראוס. תשכחו מכל מה שהכרתם וחשבתם על יוון עד עכשיו, כאן לא תמצאו מלונות הכל כלול או אגדודו בבריכה, למעשה, לא תמצאו כאן אפילו כלי רכב. מדובר באי קטן וצר, באורך 20 ק''מ בלבד, עם כ-2,000 תושבים, ואם תרצו לנוע בו ממקום למקום תצטרכו להצטייד בנעלי הליכה נוחות או לתפוס סירת מונית, אבל שם יגבו מכם לא פחות מ-30 אירו עבור שייט קצר של חמש דקות בלבד.
בכפר הציורי, שאגב ידוע גם בשם "האי של לאונרד כהן", יש נמל קטן עם חנויות בוטיק קטנות, בתי קפה, מוזיאונים, כנסיות, מינימרקט אחד או שניים, וטברנות שמשקיפות על הסירות שעוגנות ברציף, כשבחלק מהן יש ירידה קטנה ותלולה למי הטורקיז של האי. אם אתם מחפשים את חוויית החוף המלאה, צריך להרחיק מעט לחלקים השקטים יותר של האי, ושם אנחנו גם בחרנו לישון ולבלות את שלושת הלילות שלנו בהידרה, בבית חוף קטן שנמצא פחות מעשרה מטרים מקו המים. זה אכן חלומי כמו שזה נשמע, רק אל תשכחו להביא נעלי ים לחופים הסלעיים.
לחלק השני של החופשה היוונית שלנו בחרנו בפורוס (Poros), לשם הגענו בשיט של חצי שעה במעבורת מהידרה, ועם כמה שהיה קשה להתרגל לעובדה שכבר אין לנו חוף ים מחוץ לחדר, היה נחמד לעבור למקום שאפשר להזמין בו מונית. פורוס (לא פארוס, הרבה מתבלבלים) הוא אי קסום עם טיילת מלאה ושוקקת עם מסעדות וטברנות מסורתיות, ברים שעובדים עד השעות הקטנות של הלילה, מרינה עם יאכטות מפוארות, מנזר מיוחד, מגדל שעון מפורסם, ספורט ימי ובעיקר הרבה חופים חוליים, שמש נעימה ומים צלולים. החופים פזורים ברחבי האי, ואפשר להגיע אליהם ברכב או בסירה קטנה. ההמלצה שלי – לשכור סירה קטנה (אין צורך ברישיון!) ליום אחד ולעבור דרך הים בין החופים.
כדי להתקרב חזרה לנמל התעופה באתונה, החלטנו לבלות את החלק האחרון של החופשה בחצי האי פלופונז. נאפפליו (Nafplio) היא עיירה יפהפייה ומיוחדת, שהייתה בעבר בירת יוון, עם מבנים עתיקים מרשימים ואטרקציות היסטוריות ותרבותיות כמו מצודת פלמידי או בורדזי – שאני בטוחה שהן נהדרות, אבל וויתרתי עליהן בחום הלוהט של יולי-אוגוסט. מה שהופך את נאפפליו ליעד מושלם לחופשה הוא השילוב בין ההיסטוריה המרשימה, הסמטאות המיוחדות שמלאות בחנויות של עבודות ים, בתי קפה, גלידריות וטברנות והקרבה לחופים מהיפים ביותר ביוון, למשל זה שנמצא בטולו.
טולו (Tolo) הוא כפר קטן ושקט, שנמצא כ-10 ק"מ מנאפפליו, וידוע בעיקר בזכות החוף החולי והארוך שלו, שמלא באפשרויות של ספורט ימים, סירות להשכרה, וטברנות קטנות שמגיעות ממש עד קו המים, והרי מה יותר טוב מלשתות אוזו על החוף עם רגליים במים? אני אענה לכם, שום דבר.
בשורה התחתונה, רגע לפני שהקיץ מסתיים, ואפשר להגיד שרוב העולם בכל מקרה לא מקבל אותנו בזרועות פתוחות – יוון היא היעד המושלם. ואם כבר בחרתם להגיע אליה, אז שווה לעשות עוד קצת מאמץ, להגיע לאיים הקטנים ולמקומות המיוחדים יותר, ולגלות את יוון האמיתית.