בשנים האחרונות מונטנגרו, מדינה קטנה בה גרים 600 אלף תושבים, עלתה על מפת התיירות של הישראלים. אם נהיה מדויקים - אזור בוקה ביי (Boka Bay) או בשמו המוכר יותר בארץ – מפרץ קוטור, בדרום מערב המדינה על הים האדריאטי, הוא זה שמושך אליו לא מעט זוגות ישראלים, לצד משפחות שמגיעות בהמוניהן.
> לא רק מונטנגרו: המדינה המדהימה הזו הפתיעה אותנו
זה התחיל אי שם בזמן הקורונה, כשחיפשנו מקומות "ירוקים" (כש"ירוק" עוד התייחס למצב בריאותי) שמקבלים ישראלים, וכיום אין חברת תעופה ישראלית שאין לה טיסות ישירות לטיוואט, בה נמצא נמל התעופה הבין-לאומי (לצד זה שבפודגריצה הבירה).
כך, בשיא החגים האחרונים, כשמצב הטיסות היה לא יציב בגלל עוד תקיפה מאיראן, עלינו על טיסה של שלוש שעות עם סאן דור, לאזור התיירותי של מונטנגרו. כאן, לא הרבה שמעו או ממש מתעניינים במה שקורה בישראל, ומי שכן שמע, מקבל אותנו בחיבוק גדול. התיירות היא הנכס המרכזי של מונטנגרו, שהיתה להיט תיירותי בשנות השמונים, דעכה עם התפרקות יוגוסלביה וממריאה מחדש בשנים האחרונות (לא רק אצל הישראלים).
אם נזקק את בוקה ביי לשני משפטים: מדובר באזור לא גדול, עם כמה עיירות יפהפיות שניתן לעבור ביניהן וליהנות מאווירה אירופית קלאסית, לצד נופים נדירים ביופיים של המפרץ המרהיב. כל זאת, בזמן שמונטנגרו עצמה מצליחה לשמור על אותנטיות יחסית, בלי מקדונלד'ס ורשתות גדולות ובמחירים נמוכים יותר. אם נזקק את בוקה ביי למשפט אחד: היא כמו לטייל באזור אמפלי האיטלקי, העמוס, היפה והיקר, רק במדינה פחות עמוסה (מחוץ לעונה), לא פחות יפהפייה והרבה יותר זולה.
היופי מתגלה עוד לפני שנוחתים
בטיוואט נחתנו בשלהי העונה התיירותית, כשכבר פחות עמוס במטיילים מהמדינות השכנות ומכמות אוניות הענק שעוצרות במפרץ. הגענו אחרי לא מעט הבטחות של אנשים שהיו כאן, שמדובר באחד האזורים הכי יפים שיש ובאמת, עוד מחלון המטוס, לפני שנחתנו, כבר ראינו את היופי של המקום.
מזג האוויר היה נעים ושמשי לאורך כל הביקור שלנו, ומבחינת יחס מזג אוויר-כמות מבקרים, נראה שפיצחנו את השיטה, כלומר את התאריך הכי טוב להגיע. כך, הסתובבנו במשך 5 ימים בין העיירות השונות באזור, עלינו לתצפית על המפרץ (נקודת השיא בטיול), אכלנו בכמה מסעדות מקומיות וישנו בשני בתי מלון בסגנונות שונים. וכן, לגמרי הבנו את ההייפ של כולם על המקום.
הכל כאן מקסים ונעים
אין ספק שהמלון בו אתה ישן לא פחות חשוב מהנופים והאווירה במקום בו אתה מטייל, וגם בגזרה הזו היתה לנו הצלחה אדירה. המלון הראשון שלנו היה Casa Del Mare Mediterraneo. מדובר במלון בוטיק ברמת חמישה כוכבים, שנמצא כ-40 דקות נסיעה מנמל התעופה בו נחתנו. בדרך למלון, ועל מנת לקצר את זמן הנסיעה, עברנו עם ההסעה שלנו במעבורת, מה שלמעשה היווה לנו ולילדים את האטרקציה הראשונה והמוצלחת במדינה.
המלון עצמו ממוקם כ-20 דקות נסיעה מהרצוג נובי ו-40 דקות נסיעה מהעיירות המפורסמות של קוטור ופראסט ונשקף ממנו נוף מהפנט למפרץ, כזה שאי אפשר להוריד ממנו את העיניים. במלון הבוטיק 17 חדרים בסך הכל והוא מתאים גם למשפחות, למרות שאין בו יותר מדי אטרקציות לקטנטנים, אבל ביעד כזה, האטרקצייה המרכזית היא פשוט לצאת החוצה, ובזה הוא מצטיין.
המלון שייך לרשת מלונות בוטיק בבעלות משפחת מיליץ', לה 5 מלונות בסך הכל באזור. האווירה בו, החל מהצוות ועד לאורחים שמסביב, היא נעימה ומזמינה. במלון בריכה מקורה ובריכה חיצונית קטנה, חדר כושר קטן וספא. מעבר לכביש למלון יש חוף ים קטן ומקסים עם כיסאות ומסעדת חוף מעולה בשם Limoneto עם צוות מהנחמדים שפגשנו. ואם המילים "נחמד", מקסים" ו"נעים" חוזרות על עצמן הרבה, זה כי באמת הכל הרגיש ככה במהלך הביקור שלנו.
עוד נקודות זכות למלון המקסים (סליחה): בערב מסדרים לך את החדר לשינה, תו תקן שמעיד על איכות ואיכפתיות. בנוסף, ארוחת הבוקר היתה מעולה ושילבה בופה והגשה לשולחן. אין אפשרות לחצי פנסיון, אך מסעדת החוף היא אופצייה מצוינת וזולה לארוחת ערב או צהריים עם מנות שונות של פסטה, דגים והמבורגר. 
חדר בסיסי במלון עולה החל מ-130 אירו מחוץ לעונה ו-330 אירו בשיא העונה. הסוויטות במלון עולות החל מ-195 אירו ועד 525 אירו בשיא העונה.
אחרי יום של נחיתה ובעיקר של התאקלמות לאווירה המקומית הרגועה, יצאנו לסיור בהרצוג נובי – Herceg Novi, העיר הכי גדולה באזור המפרץ, ולדעתי היפה מכולן. בנובי יש 30 אלף תושבים וניתן לסייר בה במבצר בלודי, מבצר פוטמרה, בעיר העתיקה, בכיכר השעון, באחת מ-89 הכנסיות שבמקום, לשבת בשלל בתי קפה ומסעדות שמתצפתות על המפרץ או נמצאו ממש לצידו. ההמלצה המרכזית היא פשוט ללכת כאן לאיבוד. המקום פחות צפוף ולא פחות מרהיב מקוטור אליה כולם נוהרים.
את היום השלישי שלנו הקדשנו לביקור בעיירות ה"חובה" של האזור. במרחק של כ-40 דקות נסיעה מסביב למפרץ, כשערפל הבוקר עוד כיסה את המים וחשף רק קצוות של הרים, הגענו לעיירה הראשונה והקטנטנה - פראסט – Prast. אין ספק שמדובר במקום הכי חמוד באזור, ויש כאן טיילת אחת לא ארוכה שניתן ללכת לאורכה. לא צריך יותר משעה וחצי של שיטוט נעים, עצירה בחנויות הקטנות ושל קפה, כדי ליהנות כאן. אנחנו גם עצרנו בגן שעשועים מתוק וקטן לפני שהמשכנו לטרייד מארק – קוטור.
אם נמשיך בהקבלה שלנו, קוטור היא האמלפי של מונטנגרו, הסמל המסחרי אך העמוס של האזור (ולא היינו בשיא העונה). העיר העתיקה של קוטור יפה ומלאה בחנויות תיירים, גלידריות ומסעדות, אך אחרי הביקור בנובי הנעימה ופראסט הקסומה, קוטור הרגישה כמו הגירסה המתויירת של השתיים. אל תוותרו על ביקור כמובן, אך התכוננו לעומס בין הסמטאות הצרות.
10 דקות נסיעה מהעיירה נמצאת האטרקצייה הכי יפה של האזור - תצפית על המפרץ מהר לובצ'ן – Lovcen. לפסגת ההר ניתן להגיע בנסיעה מפותלת אם יש לכם רכב, או על ידי רכבל בעלות של 15 אירו למבוגר (הילדים עלו בחינם). אין ספק שהרכבל עדיף גם בשל החוויה וגם בשל הנוחות והמהירות. על ההר יש שלל תצפיות על האזור, מסלולי טיול, אטרקצייה של רכבת הרים וניתן להעביר עליו כמה שעות טובות. אומרים שתמונה אחת שווה 1,000 מילים, אז קבלו 3,000 מילים על המקום:
מסיימים באווירת יוקרה בטיוואט
מהעיירות הקטנות, המשכנו להקיף את המפרץ עד שהגענו מחדש לטיוואט, שבצמוד אליה נחתנו, ובה העברנו את היומיים האחרונים שלנו. טיוואט שונה מאוד משאר העיירות וכך גם מלון היוקרה בו ישנו - רג'נט – Regent Porto Montanegro, ברמת חמישה כוכבים, שנחשב למלון הכי יוקרתי באזור בוקה ביי ואולי במונטנגרו כולה.
המלון נמצא בנמל "פורטו" היוקרתי בטיוואט ששופץ בשנים האחרונות ומלא כעת ביאכטות ומזכיר קצת את אזור ממילא בירושלים (רק כדי להבין את הווייב). גם המלון עצמו יוקרתי ומפואר, יש בו כ-250 חדרים ברמות שונות בשני בניינים מרכזיים, חלקם לאורחים מזדמנים וחלקם למגורים ארוכי טווח.
החדר בו ישנו היה גדול ומאובזר. אחרי שישנו עם הילדים באותו החדר במלון הבוטיק, כאן חיכה לנו חדר ענקי ומחולק עם סלון גדול, חדר שינה ומרפסת גדולה.
בנוסף, במלון יש בריכה חיצונית ענקית ויפה שמשקיפה לנמל בו המון יאכטות. יש גם בריכה פנימית ונעימה לימים קרים, ספא מרשים, מסעדה יוקרתית ורמת שירות גבוהה. ארוחת הבוקר היתה מעולה וגם היא שילבה בין בופה מגוון ובין מנות שמזמינים לשולחן. היו שלל מיצים טבעיים, מאפים, דגים קרים ועוד.
חדר "רגיל" במלון עולה החל מ-205 אירו מחוץ לעונה ועד 580 אירו בשיא העונה. חדר עם נוף לים עולה החל מ-315 אירו מחוץ לעונה ועד 790 אירו בשיא העונה.
מחוץ למלון ניתן לחקור את אזור הנמל של טיוואט בו שלל חנויות (רובן יוקרה), מסעדות בכל הרמות, בתי קפה ואווירה רגועה. במרחק הליכה קצר מהמלון תוכלו למצוא גנים יפים ומתחם פתוח בו מוצגת צוללת שהלהיבה את הילדים (וגם את המבוגרים).
גם בודווה, שנמצאת מחוץ למפרץ קוטור, אך מהווה נקודה מרכזית במונטנגרו, בזכות החופים המדהימים שלה, נמצאת במרחק נסיעה של 35 דקות מטיוואט, ושווה לקפוץ אליה לביקור.