הקסם של מטרופולין סואן כולל לעתים קרובות את הרשת התת-קרקעית היעילה שלו. תיירים, חמושים בספרי הדרכה ואפליקציות נסיעות, מדמיינים את עצמם מנווטים בעיר כמו מקומיים ומדלגים בקלות בין נקודות ציון אייקוניות. עם זאת, המציאות עבור מבקרים רבים מתחלפת כאשר הם נתקלים במבוכים העצומים האלה שבמעמקי האדמה. 

מאחורי הדימוי הרומנטי של הנסיעה ברכבות התת-קרקעיות מסתתר עולם שונה לחלוטין – חום חונק, המונים שמתגודדים, כייסים שאורבים והיגיינה מפוקפקת. לא כל המערכות התת-קרקעיות נוצרות שוות, ובכמה מהן כדאי להיזהר ולפקוח את העיניים. אז נכון שלישראל יקח עוד זמן רב לפני שתהיה לה מערכת פעילה ואפקטיבית של מערכות הסעות המונים תת-קרקעיות, אבל הנה כמה בין-לאומיות שכבר שווה ללמוד מהן מה לא לעשות ובמי מהן לא לבקר.

 

11. מלכודת התיירים: ניו יורק, ארה"ב

רכבת תחתית ניו יורק  (צילום: stockelements, shutterstock)
תשתיות מיושנות והיגיינה מפוקפקת. הסאבוויי בניו יורק|צילום: stockelements, shutterstock

הרכבת התחתית של ניו יורק היא חלק מהותי מהזהות של העיר, אבל למרות הפרסום של ה"סאבוויי", יש בה לא מעט מאפיינים שהופכים אותה לאחת ממערכות הסעות ההמונים הפחות מושכת בעולם. בראש ובראשונה תשתית מזדקנת ולא היגיינית ומערכת מיושנת שמובילה לעיכובים ולשיבושי שירות מזדמנים. הצפיפות, במיוחד בסופי שבוע שבהם תיירים מצטרפים לקווים הפופולריים, הופכת את המרחב האישי בקרונות המיטלטלות למותרות. למרות שהיא אייקונית, הרכבת התחתית בניו יורק יכולה להיות חוויה מלחיצה ולא נעימה, ואם לא חייבים אולי כדאי לוותר על התענוג.

10. רכבת פרנקנשטיין: סאו פאולו, ברזיל 

רכבת תחתית סאו פאולו ברזיל (צילום: Frédéric Soltan, shutterstock)
עיכובים וכייסים בשעות העומס. הרכבת התחתית של סאו פאולו|צילום: Frédéric Soltan, shutterstock

המטרו של סאו פאולו הוא טלאים של מערכות שונות, כולל קטעים מעל הקרקע וקטעים ותת-קרקעיים. התסכול האמיתי טמון בקווי הפוניקולר, כלי תחבורה הנמשך על ידי כבל במעלה מתלול, הידועים לשמצה במהירויות האיטיות שלהם והתקלות התכופות כשצווארי בקבוק אלו יוצרים עיכובים מדורגים ברחבי הרשת כולה. כמו כן, בשעות העומס פועלים כייסים רבים שמוסיפים לתחושת הלחץ של הנוסעים. 

9. המתנה בלתי נגמרת: ניו דלהי, הודו

רכבת ניו דלהי הודו (צילום: Daniel Prudek, shutterstock)
צפיפות בלתי נסבלת. ניו דלהי, הודו|צילום: Daniel Prudek, shutterstock

למרות התרחבותה המהירה, מערכת המטרו של דלהי לרוב לא מצליחה לעמוד בקצב הצמיחה של העיר. תורים ארוכים וצפיפות ברציפים הם עניין שבשגרה, במיוחד בתחנות החלפה. עיכובים וביטולים מוסיפים לתסכול, והופכים אפילו נסיעות קצרות לבלתי צפויות.

8. רכבת קלה-קשה: מנילה, הפיליפינים

מנילה רכבת קלה הפיליפינים (צילום: icosha, shutterstock)
נדחסים בתוך הקרונות. מנילה, הפיליפינים|צילום: icosha, shutterstock

מבחינה טכנית מערכת הרכבות של מנילה בירת הפיליפינים היא של רכבת קלה מוגבהת, אך ה-LRT היא נראה הייצוג האמיתי של תחבורה מאתגרת. צפיפות היא בעיה מרכזית, כאשר נוסעים לעתים קרובות מצטופפים בצורה מסוכנת על דפנות הקרונות. תקלות תכופות וחששות בטיחות גם הן הופכות את הנסיעה ברכבת הקלה של מנילה לדרך לא אמינה ומלחיצה להתנייד בה.

7. רכבת מפוארת וצפופה: מוסקבה, רוסיה

רכבת תחתית מוסקווה רוסיה (צילום: Popova Valeriya, shutterstock)
מפוארות אבל לא לגמרי נוחות. הרכבות התחתיות של מוסקבה|צילום: Popova Valeriya, shutterstock

המטרו של מוסקבה מתגאה בתחנות מפוארות, מוארות בנברשות עם תפאורה שמתאימה לאולמות של ארמונות. לפאר הזה יש מחיר – תחזוקה של תשתית משוכללת זו היא יקרה. בעוד הרכבות עצמן הן בדרך כלל מודרניות ויעילות, צפיפות יתר ושיבושים מדי פעם עלולים לשבש את הפעולה החלקה הזו.

6. מפורסמת לשמצה: לונדון, בריטניה

הרכבת התחתית של לונדון בריטניה (צילום: Spiroview Inc, shutterstock)
מיושנת וחמה. רכבת הטיוב בלונדון|צילום: Spiroview Inc, shutterstock

רכבת הטיוב האייקונית של לונדון היא אחד הסמלים המרכזיים של העיר ואחת מהרכבות התחתיות המוכרות בעולם, אבל הקסם שלה נשחק עם השנים. מחירי הכרטיסים ידועים לשמצה, והצפיפות, במיוחד בשעות השיא, עלולה להיות מכריעה. תשתיות מתיישנות מובילות לעיכובים וביטולים תכופים, בעוד שהחום המחניק בקיץ הופכים חלקים מהנסיעה בטיוב למסע ייסורים.

5. רכבת הרפאים: פיונגיאנג, קוריאה הצפונית

פיונגיאנג רכבת קוריאה הדרומית (צילום: mundosemfim, shutterstock)
אמיתי או רק תפאורה? הרכבת התחתית של פיונגיאנג, קוריאה הצפונית|צילום: mundosemfim, shutterstock

המטרו של פיונגיאנג הוא חידה. על פי עדויות של תיירים שחזרו מהעיר המסתורית של קוריאה הצפונית, התחנות הנוצצות בסגנון סובייטי הן נטושות ברובן, ויש המשערים כי מדובר בתחנות תפאורה בלבד שנבנו לראווה. מבקרים זרים כמעט ולא זוכים להצצה מעבר לתחנות שנבחרו בקפידה, וכך המצב האמיתי של רשת הרכבות נותר אפוף מסתורין.

4. צפיפות מרתיחה: מומבאי, הודו

מומבאי רכבת הודו (צילום: Ravi Shekhar Pandey, shutterstock)
בלי מיזוג ראוי בקיץ. הרכבת התחתית של מומבאי, הודו|צילום: Ravi Shekhar Pandey, shutterstock

הרכבות של מומבאי הן אגדיות בשל נפחן העצום. מיליונים נדחסים בקרונות המיועדים למאית מאותם מהנוסעים. כייס משגשג בסביבה צפופה זו, מה שהופך את החפצים האישיים לדאגה מתמדת. היעדר מיזוג אוויר בקיץ הלוהט של הודו הופך את הנסיעות לבלתי נסבלות עוד יותר.

3. גן עדן לכייסים: נאפולי, איטליה

תחנת רכבת תחתית נאפולי איטליה (צילום: Giannis Papanikos, shutterstock)
הרבה מאוד כייסים פועלים כאן. הרכבת התחתית של נאפולי|צילום: Giannis Papanikos, shutterstock

המטרו של נאפולי, הידוע לשמצה בגנבי ה"חטוף-וברח" שלו, יכול להפוך להרפתקה של חוויה מלחיצה. עסקי כייסות משגשגים בקרונות הצפופים, מכוונים לתיירים תמימים עם כייסים מיומנים ביותר. היעדר נוכחות ביטחונית ותחושת אי-סדר כללית יוצרים אווירה של אי-נחת, שהופכת כל מסע להימור.

2. בנינוח עתיק: בואנוס איירס, ארגנטינה

הרכבת התחתית בואנוס איירס (צילום: taravelworld1971, shutterstock)
עיכובים ותשתית מיושנת. הרכבת התחתית של בואנוס איירס, ארגנטינה|צילום: taravelworld1971, shutterstock

הקסם של בואנוס איירס נמוג מתחת לאדמה. מערכת המטרו שנבנתה בתחילת המאה ה-20 סובלת ממחסור כרוני בהשקעה. תחנות רעועות וקרונות משקשקים מעוררים תחושות של עידן שעבר, בעוד אורות מהבהבים והיעדר מיזוג יוצרים אווירה מטרידה. העיכובים הם תכופים, והרשת המוגבלת מותירה אזורים רבים בעיר ללא חיבור יעיל למערכת הסעות ההמונים.

1. הענק המתפורר: קהיר, מצרים

רכבת תחתית קהיר מצרים (צילום: AMIR MAKAR, getty images)
קורסת תחת העומס. הרכבת התחתית של קהיר|צילום: AMIR MAKAR, getty images

המטרו של קהיר, למרות שהוא נרחב, נרמס תחת משקלה של האוכלוסייה שרק הולכת וגדלה. תקלות תכופות עקב תשתיות מיושנות משאירות את הנוסעים תקועים בחום הלוהט. הצפיפות היא מוטיב מתמיד, שהופך את שעת העומס למשחק טטריס אנושי. חששות הבטיחות גם הם גדולים, עם דיווחים על כייסים ואוורור לקוי שמוסיפים ללחץ.