הקסם של מטרופולין סואן כולל לעתים קרובות את הרשת התת-קרקעית היעילה שלו. תיירים, חמושים בספרי הדרכה ואפליקציות נסיעות, מדמיינים את עצמם מנווטים בעיר כמו מקומיים ומדלגים בקלות בין נקודות ציון אייקוניות. עם זאת, המציאות עבור מבקרים רבים מתחלפת כאשר הם נתקלים במבוכים העצומים האלה שבמעמקי האדמה.
מאחורי הדימוי הרומנטי של הנסיעה ברכבות התת-קרקעיות מסתתר עולם שונה לחלוטין – חום חונק, המונים שמתגודדים, כייסים שאורבים והיגיינה מפוקפקת. לא כל המערכות התת-קרקעיות נוצרות שוות, ובכמה מהן כדאי להיזהר ולפקוח את העיניים. אז נכון שלישראל יקח עוד זמן רב לפני שתהיה לה מערכת פעילה ואפקטיבית של מערכות הסעות המונים תת-קרקעיות, אבל הנה כמה בין-לאומיות שכבר שווה ללמוד מהן מה לא לעשות ובמי מהן לא לבקר.
>> הנה באה הרכבת: טיול לאורך תחנות הרכבת הקלה
>> המדריך לטרמפיסט: איך מגיעים מנמל התעופה למרכזי הערים הגדולות בעולם בקלות?
11. מלכודת התיירים: ניו יורק, ארה"ב
הרכבת התחתית של ניו יורק היא חלק מהותי מהזהות של העיר, אבל למרות הפרסום של ה"סאבוויי", יש בה לא מעט מאפיינים שהופכים אותה לאחת ממערכות הסעות ההמונים הפחות מושכת בעולם. בראש ובראשונה תשתית מזדקנת ולא היגיינית ומערכת מיושנת שמובילה לעיכובים ולשיבושי שירות מזדמנים. הצפיפות, במיוחד בסופי שבוע שבהם תיירים מצטרפים לקווים הפופולריים, הופכת את המרחב האישי בקרונות המיטלטלות למותרות. למרות שהיא אייקונית, הרכבת התחתית בניו יורק יכולה להיות חוויה מלחיצה ולא נעימה, ואם לא חייבים אולי כדאי לוותר על התענוג.
10. רכבת פרנקנשטיין: סאו פאולו, ברזיל
המטרו של סאו פאולו הוא טלאים של מערכות שונות, כולל קטעים מעל הקרקע וקטעים ותת-קרקעיים. התסכול האמיתי טמון בקווי הפוניקולר, כלי תחבורה הנמשך על ידי כבל במעלה מתלול, הידועים לשמצה במהירויות האיטיות שלהם והתקלות התכופות כשצווארי בקבוק אלו יוצרים עיכובים מדורגים ברחבי הרשת כולה. כמו כן, בשעות העומס פועלים כייסים רבים שמוסיפים לתחושת הלחץ של הנוסעים.
9. המתנה בלתי נגמרת: ניו דלהי, הודו
למרות התרחבותה המהירה, מערכת המטרו של דלהי לרוב לא מצליחה לעמוד בקצב הצמיחה של העיר. תורים ארוכים וצפיפות ברציפים הם עניין שבשגרה, במיוחד בתחנות החלפה. עיכובים וביטולים מוסיפים לתסכול, והופכים אפילו נסיעות קצרות לבלתי צפויות.
8. רכבת קלה-קשה: מנילה, הפיליפינים
מבחינה טכנית מערכת הרכבות של מנילה בירת הפיליפינים היא של רכבת קלה מוגבהת, אך ה-LRT היא נראה הייצוג האמיתי של תחבורה מאתגרת. צפיפות היא בעיה מרכזית, כאשר נוסעים לעתים קרובות מצטופפים בצורה מסוכנת על דפנות הקרונות. תקלות תכופות וחששות בטיחות גם הן הופכות את הנסיעה ברכבת הקלה של מנילה לדרך לא אמינה ומלחיצה להתנייד בה.
7. רכבת מפוארת וצפופה: מוסקבה, רוסיה
המטרו של מוסקבה מתגאה בתחנות מפוארות, מוארות בנברשות עם תפאורה שמתאימה לאולמות של ארמונות. לפאר הזה יש מחיר – תחזוקה של תשתית משוכללת זו היא יקרה. בעוד הרכבות עצמן הן בדרך כלל מודרניות ויעילות, צפיפות יתר ושיבושים מדי פעם עלולים לשבש את הפעולה החלקה הזו.
6. מפורסמת לשמצה: לונדון, בריטניה
רכבת הטיוב האייקונית של לונדון היא אחד הסמלים המרכזיים של העיר ואחת מהרכבות התחתיות המוכרות בעולם, אבל הקסם שלה נשחק עם השנים. מחירי הכרטיסים ידועים לשמצה, והצפיפות, במיוחד בשעות השיא, עלולה להיות מכריעה. תשתיות מתיישנות מובילות לעיכובים וביטולים תכופים, בעוד שהחום המחניק בקיץ הופכים חלקים מהנסיעה בטיוב למסע ייסורים.
5. רכבת הרפאים: פיונגיאנג, קוריאה הצפונית
המטרו של פיונגיאנג הוא חידה. על פי עדויות של תיירים שחזרו מהעיר המסתורית של קוריאה הצפונית, התחנות הנוצצות בסגנון סובייטי הן נטושות ברובן, ויש המשערים כי מדובר בתחנות תפאורה בלבד שנבנו לראווה. מבקרים זרים כמעט ולא זוכים להצצה מעבר לתחנות שנבחרו בקפידה, וכך המצב האמיתי של רשת הרכבות נותר אפוף מסתורין.
4. צפיפות מרתיחה: מומבאי, הודו
הרכבות של מומבאי הן אגדיות בשל נפחן העצום. מיליונים נדחסים בקרונות המיועדים למאית מאותם מהנוסעים. כייס משגשג בסביבה צפופה זו, מה שהופך את החפצים האישיים לדאגה מתמדת. היעדר מיזוג אוויר בקיץ הלוהט של הודו הופך את הנסיעות לבלתי נסבלות עוד יותר.
3. גן עדן לכייסים: נאפולי, איטליה
המטרו של נאפולי, הידוע לשמצה בגנבי ה"חטוף-וברח" שלו, יכול להפוך להרפתקה של חוויה מלחיצה. עסקי כייסות משגשגים בקרונות הצפופים, מכוונים לתיירים תמימים עם כייסים מיומנים ביותר. היעדר נוכחות ביטחונית ותחושת אי-סדר כללית יוצרים אווירה של אי-נחת, שהופכת כל מסע להימור.
2. בנינוח עתיק: בואנוס איירס, ארגנטינה
הקסם של בואנוס איירס נמוג מתחת לאדמה. מערכת המטרו שנבנתה בתחילת המאה ה-20 סובלת ממחסור כרוני בהשקעה. תחנות רעועות וקרונות משקשקים מעוררים תחושות של עידן שעבר, בעוד אורות מהבהבים והיעדר מיזוג יוצרים אווירה מטרידה. העיכובים הם תכופים, והרשת המוגבלת מותירה אזורים רבים בעיר ללא חיבור יעיל למערכת הסעות ההמונים.
1. הענק המתפורר: קהיר, מצרים
המטרו של קהיר, למרות שהוא נרחב, נרמס תחת משקלה של האוכלוסייה שרק הולכת וגדלה. תקלות תכופות עקב תשתיות מיושנות משאירות את הנוסעים תקועים בחום הלוהט. הצפיפות היא מוטיב מתמיד, שהופך את שעת העומס למשחק טטריס אנושי. חששות הבטיחות גם הם גדולים, עם דיווחים על כייסים ואוורור לקוי שמוסיפים ללחץ.