התפוח הגדול (צילום: THINKSTOCK)
כמו סט טלוויזיוני ענק, שהכל בו מוכר וחדש בו זמנית|צילום: THINKSTOCK

פעם ראשונה בניו יורק בגיל 32? עולב קל, מודה, וגם אין באמת תירוץ (בהנחה שלהסתכל על קו העוני מלמטה זה לא תירוץ), פשוט אף פעם לא יצא. כל פעם שהתפנו כמה אלפי שקלים במינוס, התעופפתי לאיזו הופעה מגניבה או דיל משתלם באירופה. את ניו יורק ספגתי דרך "חברים" ו"סקס והעיר" ומאוחר יותר גם "לואי"' "רוק 30", "משועמם", "מד מן" וכל יתר הסדרות שכבר ידעו את מה שהאנה, גיבורת "גירלז" טרחה לומר – אם אתה גר בניו יורק, אתה אוטומטית מעניין יותר מאחרים. לא פלא שכשסוף סוף הגעתי, לשבועיים שלמים של ירח דבש (תודה סבתות! סורי שלא קנינו לכן כלום!), הכל הרגיש כמו סט טלוויזיוני ענק, מוכר וחדש בו זמנית, שבו גם אנחנו אוטומטית מעניינים יותר מאחרים.

מחפשים טיסה זולה לניו-יורק? היכנסו ל-smartair

ואמנם לא טיפסתי על פסל החירות (נראה לי רעוע) ולא הייתי בכל המוזיאונים (גם ככה רק ה"מומה" שווה), אבל לא היה אתר טלוויזיוני אחד שפספסתי או חנות אחת שלא ביקרתי בה. זה היה טיול מושלם שכנראה לא היה מתאים לאף אחד חוץ ממני, ומזה שאוהב אותי מספיק על מנת להיגרר איתי בשלל מרדפים אחרי סלבס בשכונות נידחות עם מלא היספנים. אז הנה עשרה היי לייטס שאולי יתאימו לכם ואולי לא, אבל ההמלצה החשובה מכולן היא שתסעו עם מישהו שבשבילו אתם מעניינים יותר באופן אוטומטי מאחרים. לא רק בניו יורק, תמיד. 

עשר הכי ניו יורק
התוספות חינם, גם הקלוריות
פייב גאייז – כי את "שייק שאק" אתם כבר מכירים

לפני שתסעו לניו יורק, כולם יגידו לכם לאכול המבורגרים ב"שייק שאק". כאילו, חוץ מגארי יורופסקי. והם צודקים, מדוב באחלה המבורגר באווירה מגניבה ועם תור שנמשך על פני שלושה בלוקים. סופר טעים, כולל הצ'יפס המקורזלים (לא, לא כמו בבורגראנץ') ושייקים מגניבים ומתחלפים. אבל ההפתעה האמיתית מחכה לכם ב"פייב גאייז", עוד רשת אמריקאית קולית לגמרי ועם הרבה יותר פאסון, שתקפיד לפוצץ אתכם בצ'יפס (מתפוחי אדמה שמדי יום מגיעים ממקום אחר בארה"ב, מסתבר שיש אנשים שזה מעניין אותם) ותפנק בהמבורגר מעולה, כולל תוספות חינם. יש כאלו שהיו אומרים שהוא אפילו יותר טוב מזה של "שייק שאק", אבל הם מפחדים לחטוף מכות.
ואם אתם חשים אלטרנטיביים ונועזים, אז קחו את הרכבת התחתית לברוקלין ולכו בכלל ל"דומונט בורגר", תזמינו את ה"דומ'ק אנד צ'יז".

עשר הכי ניו יורק
בסט. שואו. אבר

The Book of Mormon – כי אתם חייבים את זה לעצמכם

אם תצפו בהצגה אחת בניו יורק (בתקווה שתראו לפחות אחת, ברברים), לכו על "דה בוק אוף מורמון". נכון, היא סולד אאוט עד ינואר, אבל עדיין אפשר להשיג כרטיסים במחירים מופקעים באתרים שונים, או בכמה עשרות דולרים באחת מההגרלות היומיות שנערכות בתיאטרון. ולא מדובר בסתם עוד מיוזיקל של גייז בברודוויי, אלא בזה שיצרו מאט סטון וטריי פארקר, האנשים שהביאו לנו את "סאות'פארק". סטון ופארקר יצרו סאטירה מושחזת על הדת המורמונית (ולמעשה לא רק עליה – על כל דת), באמצעות סיפורם של שני מסיונרים מורמונים שנשלחים לאוגנדה ומנסים להמיר את דתם של התושבים הרעבים, חולי האיידס ומוכי המלחמות, שיותר טרודים במנהג בעילת התינוקות שהשתרש במדינה, או ברימות שהם בדיוק גילו באשכים. כן, זה. ההצגה הזאת כל כך חכמה, מצחיקה, כיפית, פופית, אופטימית ומרוממת, ועם שירים מעולים, שגם אתם תצאו ממנה בשירת "אסה דיגה איבוואי". שבתרגום, אגב, זה "לך תזדיין, אלוהים".

ואם אתם לא מוצאים כרטיסים, תמיד תוכלו ליהנות מההפקה המושקעת ועם השירים המהממים של "וויקד". כאילו, בהנחה שאתם בנות ו/או הומואים, כל היתר יכולים לחכות לכם בסטארבקס.

עשר הכי ניו יורק
תגידו הרבה פעמים תירס

התירס בקפה הבאנה –  כי כולם הולכים לשם

סביר להניח שלא תצליחו להימלט מההמלצה הזאת וכן, אני יודעת שגם אתם עוקבים אחרי האינסטגרם של עומר מילר, אבל אצרף אותה בכל זאת כי היא מגניבה וטעימה. "קפה הבאנה" אמנם נראה כמו דיינר שיטי ומוזנח בפאתי סוהו, אבל מדובר באחד המקומות המצליחים שיש אך ורק סיבה אחת להגיע אליו – התירס. שני קלחי תירס שסופגים אי אלו משיחות מיונז, עולים על הגריל וחוטפים שליכטות פרמז'ן. לא ברור למה זה יוצא כל כך טוב, לעזאזל, זה בסך הכל מנת תירס בארבעה וחצי דולר, אבל זה טעים אימים. סביר להניח שלא תתמהמהו שם יותר מדי זמן כי די צפוף והמלצריות לא נורא נחמדות, אבל גם ככה אתם לא רוצים להתנפח לפני השופינג בסוהו.

עשר הכי ניו יורק
אי שם מעבר לקשת

וויליאמסבורג –  כי מנהטן זה לזקנות של "סקס והעיר"

סביר להניח שבהתחלה תתבאסו מזה שאין לכם כסף לישון במנהטן, אולי אפילו תרגישו שהלופט המהמם והזול יחסית שמצאתם בברוקלין, בשכונת וויליאמסבורג, הוא סוג של פשרה, אבל מהר מאוד תגלו שאתם מבלים בה הרבה יותר זמן משציפיתם. מה לעשות, מנהטן זה "סקס והעיר הגדולה", וויליאמסבורג זה "גירלז", וזה לגמרי קורה עכשיו. המסעדות השוות והזולות, החנויות המגניבות והברים הכיפיים. מנהטן עלולה להלחיץ, וויליאמסבורג זה המקום לגור בו. אגב, למתעניינים, דירות שם עולות פחות מאשר בתל אביב.

אז תעבירו יום בוויליאמסבורג, לפחות אחד. נשנשו איזה מאפה בוקר עם קפה קר בבייקרי , אולי אחרי זה תסתובבו באיסט ריבר פארק. לכו את כל בדפורד ואל תוותרו על פסטת פירות הים וטארט הלימון ששווה למות למענו של פיורה או על הפיצה של פורנינו. אסייאתי תאכלו ב"sea", את השקיעה תראו בבר שעל הגג המהמם של ה"וואייט הוטל", את הלילה תמשיכו בבר החמוד "לונה". נכון, יש שם ערימות של היפסטרים וזה עלול קצת להעיק, אבל כך גם בתל אביב.

עשר הכי ניו יורק
נשאר באבל הד של קנת'?

חנויות המזכרות של HBO ושל NBC – כי מרצ'נדייז זה הכל בחיים

ג'אנקים של טלוויזיה? אתם בטח כבר יודעים שאין דבר כיפי יותר מלקנות מרצ'נדייז חסר תועלת במחיר מופקע. אז אל תוותרו על חנויות המזכרות של NBC ושל HBO, שיספקו לכם את כל הטישרטים של "דם אמיתי", כוסות של "על הפנים", מחזיקי מפתחות של "סיינפלד", עטים של הבאדה בינג מ"הסופרנוס", מגנטים של "רוק 30" ובובות באבל הד של "המשרד" שבהם חפץ לבכם. בשתי החנויות יש מדפי סיילים שהופכים את הקנייה להגיונית (עד כמה שזה הגיוני להעמיס חפצים שבהם לעולם לא תשתמשו, כן?), ואם אתם עניים וקמצנים אז אפשר גם סתם להסתובב שם ולצרוח מאושר. אם יהיה לכם מזל, אולי יעבור איזה סלב בסביבה (שתי החנויות ממוקמות בבניינים עצמם של הרשתות), ואם יהיה לכם עוד יותר מזל, כמו לי למשל, אולי תפלו על יום צילומים של "רוק 30", ותוכלו להטריד מינית את אלק בולדווין וטינה פיי עד שיבקשו מכם בנימוס תקיף לעזוב. אגב, על הסיור המודרך ב-NBC, שיוצא מהחנות עצמה, אפשר לוותר. חבל על הכסף, מלבד האולפן (הריק) של סנ"ל לא רואים שם שום דבר מעניין, המעליות מלחיצות ומדריכות הסיור מעצבנות נורא.


Louie - Opening by Fanagt

Comedy Cellar – רק בגלל הפתיח של "לואי"

נכון, רובנו כבר לא ממש נוהגים לפקוד מופעי סטנד אפ. זה לא הניינטיז כאן ואנחנו לא חיילים חובבי בדיחות תימנים של אמירם טובים. ובכל זאת, אם כבר לשלם כדי לראות אנשים שמנסים להצחיק, אז תעשו את זה ב"קומדי סלר". כן, זה שמופיע בפתיח של סדרת המופת "לואי". רוב הסיכויים שלא תראו אותו מופיע שם, אבל אולי הוא יפתיע ויעלה. ואם לא הוא אז אולי ג'רי סיינפלד, כריס רוק, ג'ון סטיוארט או ג'פרי רוס. תזמינו מקומות מראש דרך האתר וקחו בחשבון שאם אתם יושבים מקדימה עלולים לקטול לכם את התחת. כן, בדיוק כמו בימים היפים ההם של נאור ציון, רק במצחיק. מחוץ ל"קומדי סלר" יש גם את הפיצרייה של בן, שהיא אכן דוחה כפי שהיא נראית בפתיח.

עוד קלישאות טלוויזיוניות שאתם יכולים להתעלק עליהם כמו הגרופיז הפאתטיים שאתם: הדיינר של סיינפלד, המעדנייה של כץ (כריך רובן טעים!) שבה צולמה סצנת האורגזמה ב"הארי פגש את סאלי" וכמובן קאפקייקס של מגנוליה מ"סקס והעיר הגדולה".

עשר הכי ניו יורק
יאמי

עסקית ב"פיליפ צ'ו" – בגלל הקריספי ביף והקוקטיילים

כן, שוב אוכל. תתכוננו להשמין בניו יורק, במיוחד אם גם אתם מהאנשים שחייבים לטעום מהכל ואז להתבכיין על זה. סביר להניח שעל מוסדות כמו "בלת'אזר" ו"כרמיינ'ס" כבר שמעתם, אז נבחר דווקא בעסקית של "פיליפ צ'ו" (תתעלמו מהדושיות של האתר), סינית מצוינת שמציעה תפריט צהרים של שלוש מנות ב-20 דולר, לא כולל קוקטיילים, למרות שעדיף לא לוותר עליהם. אגב עזבו את הבירה והיין כי בניו יורק כולם, גברים ונשים כאחד, שותים קוקטיילים. אל תוותרו על הקריספי ביף לעיקרית, ואם במקרה יוצא לכם להגיע שלא במסגרת העסקית, קחו את הפקין דאק. נכון, מדובר במנה של 75 דולר, אבל היא מדהימה. ברווז שלם צלוי שנחתך לכם על השולחן, כולל ערימת קרפים דקים שבהם עוטפים כל חתיכה וטובלים ברוטב. ותרו על הקינוחים, הם מעפנים, לכו ל"שוורץ" ברחוב ליד, חנות הצעצועים המפורסמת שגם מלאה בממתקים כיפיים.

עשר הכי ניו יורק.
מוות

קפיטריה – בגלל העוף עם הוופל הבלגי

טוב ה"קפיטריה" היא קצת קלישאה אבל עדיין שווה ביקור. בכלל, הכי כיף בצ'לסי, מלא שמחה והומואים. לפי השמועות יושבים בקפיטריה מלא סלבס שווים, לנו לא יצא לראות אף אחד מהם אך למרות זאת נפרגן. אז אם אחרי הריפילים והסופרסייזים המוצעים בכל מקום עדיין תהיתם למה האמריקאים שמנים - הזמינו את מנת העוף המטוגן. ערימה של נתחי עוף מטוגנים בציפוי, שלא תצליחו לסיים אפילו שליש ממנה, מונחים על מצע של ופלים בלגיים ועם קנקן סירופ מייפל ליד. לאחר מכן אל תשכחו לעשות סיבוב בשכונה המגניבה, לפחות עד שהעורק החסום שלכם יגרום לכם להתמוטט בפתחו של הצ'לסי מרקט (ששם, בהנחה ותתאוששו, יש סניף יקר אך יפה של "אנתרופולוג'י").

עשר הכי ניו יורק
יד שנייה מקשישה מתה

Beacons Closet – בגלל שתרגישו שם כמו בפרק של "גירלז"

כבר הזכרתי את וויליאמסבורג על שלל אוצרותיה, אבל ראוי לייחד סעיף ל"ביקונז קלוזט", חנות הווינטג' יד שנייה (שיש לה סניפים גם במנהטן ובשכונת פארק סלופ בברוקלין) עמוסת הג'אנק הכיפי. עשרות קולבים שעליהם מצטופפים מאות ז'קטים, שמלות, סוודרים, נעליים ותיקים, רובם יד שנייה אך במצב מעולה, כזה שלא מסגיר את הקשישות היהודיות שבטח מתו בהם בשנתן. המחירים, למקרה שהיה לכם ספק, נמוכים באופן מגוחך. אמנם כל העסק ידרוש מכם לא מעט נבירה, אבל תצאו משם עם פריטים שרק לכם יש (בניגוד לכל יתר הדברים שתקנו מיוניקלו, כן?), ושלכל מי שישאל לגביהם (וישאלו) תוכלו לענות בביטול "אה, הדבר הישן הזה? סתם וינטג' יד שניה, מניו יורק". לגמרי שווה את זה.

עשר הכי ניו יורק
קלאריסססס

"סיילנס" באוף ברודוויי – כי נותנים לכם להשתכר לאורך כל ההצגה

כן, שוב הצגה. אבל מכיוון שאת כל הכסף כבר כילינו על "בוק אוף מורמון", כדאי להתפשר על משהו קצת יותר זול באוף ברודוויי, עדיף כזה שכולל קוקטיילים בחמישה דולר לאורך כל ההצגה. לא כי צריך להיות שיכורים כדי לראות אותה, אלא כי עדיף. אז בסמוך לשלל התיאטראות של ברודוויי, יש אחד שנקרא "טיימ'ס סקאר", שבינות לשלל מופעי הפחדה צ'יפיים מעלה גם באופן קבוע וכמעט יומיומי את "סיילנס", מיוזיקל פארודי המבוסס על הסרט "שתיקת הכבשים". כן. ומה שמפגר אפילו יותר מלעשות מיוזיקל על "שתיקת הכבשים", זה שהוא דווקא ממש מוצלח. פארודיה מצחיקה (מאוד), עם שירים מצוינים, שכדי להבין את כל הבדיחות והניואנסים שבה צריך להיות בקיאים למדי בסרט - אבל מי מאיתנו לא? חוויה כיפית, מצחיקה ומשוחררת (אה, קנו את הכרטיסים הכי זולים - האולם אף פעם לא מלא וישדרגו אתכם חינם למקומות היקרים). בתפקיד חניבעל לקטר מופיע דיוויד גאריסון, שאתם בטח מכירים כסטיב רודס מהעונות הראשונות של "נשואים פלוס", ובמקהלת הכבשים תמצאו גם את ג'סטין מ"הכי גאים שיש". נו, פרנסה.

>> לכל כתבות המגזין