חשבתם שברלין זולה? הכירו את בלגרד
אם גם אתם הייתם בטוחים שברלין זולה ושכל הזמן קורה בה משהו, זולות המחיה של בלגרד וסצנת האמנות שלה יהממו אתכם; בלגרד, עיר הבירה של סרביה (ובעבר גם של יגוסלביה), ידעה מלחמות רבות משחר ההיסטוריה, כיוון שמיקומה הגיאוגרפי הפך אותך לבעלת חשיבות אסטרטגית גדולה. למעלה מעשור מאז הסתיימה המלחמה האחרונה באזור - מלחמת קוסובו - והעיר, כך נדמה, מתחילה לבנות את עצמה לאט לאט. אזרחי העיר השוכנת על גדות הדנובה והסאבה, נחשפים ברוגע להבלי העולם הקפיטליסטי, אך כלכלת המקדונלדס והמותגים רחוקה מלשלוט בה ביד רמה.
בלגרד היא מוזנחת מעוני אך נקיה למשעי, ובבתי הקפה ברחבי העיר תשמעו מוזיקה שגם בשנות השמונים היה מביך לנגן אותה. אם אתם מעשנים תשמחו לדעת שעדיין מותר לעשן בבתי קפה ומסעדות, ובתי השימוש בה (גם הציבוריים) הם מהנקיים שנראו ברחבי היבשת. תתפלאו, אבל כשתהיו בבלגרד תבחינו בכך שהאנשים הצועדים ברחובותיה כמעט תמיד מפזרים ריח בושם.
המלצות:
1. מצודה ותצפית: בקצה העיר העתיקה של בלגרד שוכנים יחדיו המבצר של בלגרד (Beogradska Tvrdava) ופארק קאלמגדן (Kalemegdan). אתר זה נחשב לאתר המרכזי של העיר, וביום של שמיים בהירים ניתן להשקיף ממנו על מפגש הנהרות של הדנובה והסאבה ועל אזור בלגרד החדשה (Novi Beograd) וזנום (Zemun). המצודה נבנתה במשך עשרות שנים, החל מהמאה הראשונה ועד ה-18 לספירה, אז גם נקבעה צורתה הסופית אחרי אין ספור כיבושים, הריסות ושיקומים. השיטוט במצודה ובפארק הצמוד לה יכולים להעביר כמה שעות בנעימים, ומתאימים לכל הגילאים.
2. לאכול בסימן שאלה: המסעדה הוותיקה ביותר בעיר היא מסעדת "?", כן זהו שמה. המקום הפועל בבניין שנבנה ב-1823 ושמו הראשון היה פונדק Ećim Thomas, ששונה ב-1878 ל"הרועה". התנגדות הכנסייה האורתודוקסית לשם, הובילה את הבעלים להציב סימן שאלה על הדלת, ושמו נותר עד היום. אם אתם אוהבים לדגום את המטבח המקומי בכל מקום אליו אתם מגיעים, ? הוא המקום האידאלי למטרה זו.
כתובת: Kralja Petra 6
3. בניינים מופצצים: אין שום דבר אופטימי או אסתטי בהתבוננות בשאריות מימי מלחמה, גם אם היא הסתיימה לפני שנים רבות. ברחבי בלגרד עדיין עומדים על כרעי תילם בניינים רבים שספגו את הפגזות כוחות נאט"ו, ובהיעדר ההון הדרוש לשיקומם, הם נשארו באותו המצב. את הבניינים הללו ניתן לראות בצומת הרחובות Nemanjuna ו-kneza Milosa, ובהמשך רחוב מילוסה לכיוון דרום.
4. אמנות סרבית, יש דבר כזה: לכל אורך רחוב Kneza Mihaila פזורות גלריות שונות, המציגות אמנים מקומיים וזרים. בבניין מספר 42 שוכן מוזיאון זפטר (Zepter), המוזיאון הפרטי הראשון של סרביה, בבעלותה של מדלנה זפטר, פטרונית האמנות של העיר. המוזיאון מציג אוסף מרשים של אמנות סרבית מודרנית מתקופות שונות, ומספק הצצה מרתקת לכל חובב אמנות.
עלות כרטיס: 200 רובל סרבי (כ-10 שקלים)
איפה ישנים?
הוסטל ארקה ברקה: אף על פי שהמקום לא נמצא במרכז העיר, אלא שוכן באזור בלגרד החדשה, המיקום שלו, צוות העובדים, והשירותים שהוא מציע מושלמים. ההוסטל שוכן על הדנובה, למול אי המלחמה הגדול ועם תצפית מעולה על העיר העתיקה. בהוסטל מתאכסנים צעירים ומבוגרים כאחד, הוא ידידותי לבעלי חיים, ובבוקר תקבלו ארוחת בוקר קלה ומושלמת.
חשבתם שפריז הכי זוהרת? סעו לווינה
אם אתם אוהבים לשלם ביוקר על הקפה שלכם, אבל מיציתם את פריז סעו לווינה, היא הרבה יותר מרשימה, מלאת קלאסיקה ואמנות, ואפשר להשיג שם ארוחה טובה ממש במחיר מצוין.
וינה היא מרכז תרבותי ופוליטי חשוב באוסטריה, ובאירופה ולאורך השנים פעלו בה בין היתר גוסטב קלימט, זידמונג פרויד, חוזה המדינה (שגם זכה לסמטה קטנה על שמו) בנימין זאב הרצל, ופרידנסרייך הונדרטוואסר. העיר מחולקת ל-23 רבעים, הסובבים כולם את הרובע הראשון, המוקף ברחוב הטבעת ה"רינגשטראסה" (Ringstraße), שעליו שוכנים המבנים המרכזיים כמו בית העירייה, הפרלמנט ומספר פארקים לרווחת התושבים. קצת לפני שנהר הדנובה מגיע לבלגרד, הוא עושה את דרכו בבירת אוסטריה.
ביקור בווינה מתאים לכל אחד ובכל גיל, והיא מציעה לתייריה שפע של אדריכלות וינאית מרהיבה, אירועי תרבות קלאסיים ומודרניים, מסעדות מסורתיות ומטבח פיוז'ן, בתי קפה של פעם למול בתי קפה מעודכנים.
המלצות:
1. אמנות או נמות: בכל הנוגע לאמנות, העיר משופעת באפשרויות שונות ומגוונות. אם אתם חובבי בארוק, קלאציסיזם, אקספרסיוניזם, אימפרסיוניזם ואמנות מודרנית, מקומכם במוזיאון (שהוא גם ארמון) בלוודרה (Belvedere). אם תעדיפו מוזיאון עיצוב עם תערוכות מתחלפות שנוגעות גם באדריכלות אל תוותרו על ביקור ב-MAK, ואם אתם רוצים לבלות יום בין מוזיאונים, גלריות וסטודיואים מקומיים לכו לרובע המוזיאונים MQ ותבלו בו כמה שעות טובות.
2. להכין לעצמך ארוחת בוקר ולשלם על זה: בבית הקפה werkzeugH יש את הברנץ' הכי מסקרן בעיר - וכל כולו בסגנון עשה זאת בעצמך. איך זה עובד? בוחרים ארוחת בוקר (אנגלית, מוזלי, שקשוקה ואחרות), מקבלים קופסת איקאה עם כל המרכיבים ודף הוראות, ומכינים את האוכל במטבחון הפתוח. בשאר ימות השבוע מגישים במקום אוכל כרגיל, אבל את החוויה המצחיקה והטיפשית הזו שווה לעבור. אם תרגישו מספיק בנוח, אולי גם תסבירו להם איך באמת מכינים שקשוקה.
כתובת: Schönbrunnerstrasse 61, מגוון סרטוני הדרכה לארוחות בוקר
3. גבעות מוריקות: במרחק נסיעה קצר בטראם (38), תמצאו את שכונת גרינזניג (Grinzing), שכונה ירוקה באווירה כפרית, עם מסעדות, ייקבי יין, ומסלולי טיול בטבע. אפשר לעלות עם האוטובוס מתחנת הטראם עד למעלה לפסגת השכונה ולהשקיף על העיר, ולרדת ברגל עד למרכז השכונה. אם אתם רוצים לעצור ולסעוד את נפשכם בנקודה קסומה, עם אוכל טעים, ויין משובח, מומלץ לשבת ב-Am Himmel (כתובת: Himmelstrasse 80) המשקיף על כרמים ושדות.
איפה ישנים?
מלון 1060, השוכן בסמוך לרחוב רחוב מריה הילפר (Mariahilfer Strasse) רחוב המותאם לשופינג מכל סוג אפשרי, והוא גם הרחוב הארוך ביותר בבירת אוסטריה. המלון החדש יחסית (2012) מציע חדרים מעוצבים ונוחים.
חשבתם שברצלונה מגניבה? סעו למדריד
אם כבר ביקרתם בברצלונה ואתם מרגישים שמה שבעיקר עובד בה זו מכונת יחסי הציבור שלה (זו תחושתי, לפחות), סעו למדריד ותגלו עיר יפה הרבה יותר, עם תרבות ואמנות בכל פינה, אוכל ושתייה במחירים מצוינים, ופארקים מעוררי קנאה.
מדריד, עיר הבירה של ספרד, העיר הגדולה ביותר במדינה, היא אחת הערים האירופאיות המרשימות ביותר, ובהחלט אפשר להגיד עליה שהיא מלכותית, פאשיסטית ומודרנית באותה נשימה. בתקופת הרנסנאס הפכה העיר לבירת ממלכת ספרד, וכזו הוקמה בה ארמונות שעומדים על תילם עד היום, וכיכרות מרהיבות עם פסלים מונומנטליים.
מדריד אמנם שוקקת חיים, אך לא תמיד היא הייתה עיר ללא הפסקה. ארבעים שנים חלפו מאז פינה הגנרליסימו פרנסיסקו פרנקו, הדיקטטור ששלט בה מ-1939 ועד 1973, ובאופן מסוים נדמה שרק בשנים האחרונות החלו תושבי העיר להרשות לעצמם לחיות ולבלות. כשאתם יוצאים בערב לאכול במסעדה טרנדית, או לשבת בבר מקומי, אל תתפלאו אם תמצאו את עצמכם בערבוביית גילאים שאינם רגילים בה מישראל, שכן במקביל לצעירים שזוהי דרכם, הוריהם שמחים אף הם על האפשרות לצאת לשתות כוס בירה או יין בערב.
המלצות:
1. א-ב-ג של מוזיאון: מוזיאון זה מוקדש לאיורים ואילוסטרציות, ומחזיק באוסף מהמם של שערים של מגזין Blanco y Negro (שחור ולבן) שיצא לאור מ-1891, והעיתון ABC מ-1903. גם המבנה עצמו, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים המדרידאי Aranguren & Gallegos מרהיב בפני עצמו.
2. אוכל מקומי: מסעדת הדיצ'וסה (Taberna La Dichosa) מגישה מאכלים ספרדיים מסורתיים עם פרשנות עדכנית ומעניינת. מרבית המנות בתפריט קבועות, ובין הדברים הטעימים נמליץ לכם לנסות - נקניקיית דם וביצים שבורות. המקום מעוצב בפשטות, עם ספסלים נוחים לישיבה, ושירות מעולה. אם אינכם חובבים כדורגל נצלו איזה ערב בו משחקת ריאל מדריד, כך בטוח תמצאו שולחן פנוי.
כתובת: Calle Bernardo López García, 11
3. תרבות ושטחים ירוקים: בשנת 2006,הוקם המטדרו (Matadero), מרכז תרבות אינטרדיסיפלינארי, המהווה חלק בלתי נפרד מהנוף האמנותי והאדריכלי של העיר. הפרויקט השאפתני, הפועל בשיתוף המשרד לאמנות ותיירות במועצה המקומית מדריד, מתבסס על שיתוף פעולה בין גופים ציבוריים ופרטיים, ומהווה מעבדה חברתית עכשווית ורב-תחומית, הקשורה באופן הדוק לעיר. המטרדו מורכב מספר מרכזים שונים, ביניהם: בית קולנוע, ארכיון, חללי תערוכות ושטחים בהם מוזמנים תושבי העיר להיפגש ולדון באמנות, קהילה, תרבות וחברה.
בסמוך למטדרו שוכן לו פארק עצום ויפהפה, The Madrid Río שמו. הפארק מחבר בין האזור הדרום-מזרחי של מדריד לבין מרכזה ומציע משטחי דשא מרהיבים, גינות מהונדסות בנוסח פריזאי, גשרים מודרניים מעוצבים, מתקני שעשועים לילדים ונהר מנסאלס (Manzales).
איפה ישנים?
מרילו, תושבת מדריד, מציעה דירת שלושה חדרי שינה (שני חדרי יחיד ואחד זוגי) במיקום מרכזי - ליד תחנת ארגואלז. מרילו היא המארחת הכי מקסימה ומוצלחת שנתקלתי בה בשיטוטיי עד כה ברחבי אירופה, ואם אתם לא סולדים מהאפשרות להכיר אנשים חדשים (כאלו שאולי ישנו בחדרים האחרים), לכו לישון אצלה. אני הכרתי כמה חברים טובים בשלושת חודשי הלינה שם.
חשבתם שמוסקבה היא מטרופולין עשיר ומרתק? סעו לוורשה
במקום להשקיע את כספכם בכלכלת מוסקבה, שמוקיעה ומתעמרת בקהילה הלהט"בית, סעו לוורשה ותיהנו משאריות קומוניזם עם נגיעות קפיטליזם, סצנה פורחת של אורבניות, אוכל פולני משובח והרבה אמנות.
ורשה של ימינו כל כך רחוקה מהעיר החקוקה בזיכרון היהודי הקולקטיבי של תקופת מלחמת העולם השנייה - אמנם באזור הגטו, שם שוכן עדיין בית הכנסת נוז'יק (למרות שניזוק בהפצצות של 1944) וברחבי העיר פרושות אין סוף אנדרטאות ותזכורות לשואת יהודי אירופה, אך מי שיגיע לשם יגלה עיר שכולה בהתהוות.
מעבר למרכז החדש והעיר העתיקה מתעוררות שכונות שלמות לחיים, בתי קפה מסוגננים, מסעדות עם מזלגות וסכיני מישלן, והרבה אנשים צעירים, תאבי חיים, שוחרי המילה הכתובה והתרבות.
1. לאכול ולשתות עם ההיפסטרים: לא קל למצוא מקום שמגיש פיצה טעימה מחוץ לאיטליה, אבל בבית הקפה/ בר/ מסעדה בשם Na Lato יודעים להכין אוכל מעולה. המקום מלא משעת הפתיחה ועד הלילה, בצעירים מעודכנים מכל רחבי העיר, ואנשי אמנות ותרבות. השירות אדיב וחייכני, מבחר משקאות אלכוהוליים ושאינם, ומוזיקה טובה.
כתובת: Rozbrat 44
2. אמנות: כחלק מההתעוררות הכללית בסצנת האמנות, ניתן למצוא שפע של גלריות צעירות, בחללים מעניינים, המייצגות אמנים מקומיים ומארחות זרים. מכולן נבחר להמליץ לכם על הגלריה המקסימה של דוויד ראדזישבסקי (Dawid Radziszewski), השוכנת במרכז העיר.
כתובת: ul. Krochmalna 3
3. מוזיאון צבאי: אחד הדברים המשמחים בערים לא קפיטליסטיות היא האפשרות להיכנס למוזיאונים בחופשיות. אמנם במקרה של מוזיאון הצבא הפולני אין הכוונה לתערוכה השוכנת בבניין עצמו, אך החצר שלו מציגה תצוגת קבע של משוריינים, מטוסים, תותחים שהיו בשימוש עד מלחמת העולם השנייה. אם בתור ילדים אהבתם את חול המועד סוכות בכיכר מלכי ישראל, צפויה לכם חוויה מרשימה הרבה יותר.
כתובת: Aleje Jerozolimskie 3
איפה ישנים?
הוסטל צ'יל אאוט שוכן במיקום מרכזי וניתן ללכת ממנו למקומות רבים, או לעלות תחבורה ציבורית שכמוה יש בשפע בעיר. אם אתם לא בעניין של לחלוק שירותים, יש גם חדרים פרטיים, ובשעות הערב תוכלו להתיידד עם תיירים אחרים בבר של ההוסטל.
חשבתם שרחובות ליסבון מלאי קסם? הצפינו לפורטו
עזבו אתכם מליסבון, עם הטינופת ברחובות, וצחנת יום העצמאות (הישראלי). הצפינו לפורטו, הנהר הנשפך לים האטלנטי עם גשרים רבים ימלא את לבכם באושר, האוכל ינעם לחיקכם הרבה יותר, והיא כולה עניה וסקסית.
בירת התרבות של אירופה בשנת 2001 (ביחד עם רוטרדם, אבל גם עגנון קיבל חצי נובל) היא אחת הערים המקסימות, הנעימות והרומנטיות לבקר בהן. העיר הישנה, שאת המשבר הכלכלי רואים היטב על בתיה הישנים והלא משומרים, משרה קסם על כל ההולך ברחובותיה התלולים. בעתיקות הזו טמון גם הקסם של העיר, שאינה מרגישה מוזנחת ואינה מטונפת, בניגוד לעיר הבירה. במבט ראשון העיר נראית קטנה, אך ישנם מקומות שללא תחבורה ציבורית ייקח לכם שעות להגיע אליהם ברגל, כולל הנקודה בה נשפך נהר הדורו (Douro) לאוקיינוס האטלנטי, שאם טרם ראיתם את השמש שוקעת בו, כדאי שתעשו את זה בהקדם.
בנוסף, המבקרים בעיר יכולים ליהנות ממגוון רחב של יין הפורטו, שעל שמו נקראת העיר, המבוקבק במפעלים בווילה נובה דה גאיה מעברו השני של הנהר. חלקה ההיסטורי של העיר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתה מורשת עולמית, ויש רק לקוות שבבוא היום היא תשופץ מעט.
1. המוזיאון עם החווה והמוזיאון בבית הכלא: שני מוזיאונים מעולים יש בפורטו, הראשון האו המוזיאון לאמנות מודרנית Fundação de Serralves, שמלבד תערוכות האמנות המודרנית שלו, יש לו גן עצום עם חווה חקלאית ושלל פסלים כולל של ריצ'רד סרה (Richard Seraa) וקלאס אולדנבורג (Claes Oldenburg). המוזיאון השני הוא מוזיאון הצילום במרכז העיר, CPF (Centro Português de Fotografia), השוכן במבנה שעד שנת 1974 שימש כבית סוהר. בקומה השלישית אפשר לראות את העיר מלמעלה, ולהתרשם מאוסף המצלמות המרשים.
כתובת המוזיאון לאמנות מודרנית: Rua D. João de Castro, 210
כתובת מוזיאון הצילום: Campo Mártires da Pátria 4050-368
2. לאכול: אחד המאכלים האופייניים לפורטו הוא הפרנציזינייה (Francesinha), המורכב מלחם, סטייק, שינקן, נקניקיה מעושנת ועוד שלל סותמי עורקים - כל זאת ברוטב חם של עגבניות ובירה. אחד המקומות המעולים ביותר לאכול את התקף הלב הבטוח הזה הוא בקפה סנטיאגו (Café Restaurante Santiago). אם עדיין יזרום בתקינות הדם בעורקיכם לאחר הארוחה, תוכלו לעשות את דרככם מטה לכיוון מרכז העיר, ליהנות מהשיטוט בה, ולהסב מזור למצפון הכולסטרול.
כתובת: Rua Passos Manuel 226 - אך המסעדה שוכנת ב-Santo Ildefonso הסמוך.
3. לשמוע מוזיקה ברם קולהאס: בסמוך לכיכר החשובה Praça Mouzinho נמצא בית המוזיקה של פורטו Casa da Música, שתוכנן ונבנה על ידי האדריכל רם קולהאס (Rem Koolhaas). אם אתם אוהבים ללכת לקונצרטים - בעיקר של מוזיקה קלאסית וג'אז, המבנה המודרני בעל צורת היהלום שווה את ההתרחקות מהמרכז המרכזי של העיר. אם לעומת זאת אתם חובבי אדריכלות, סעו לשם בשעות היום, ותוכלו להתרשם ממעטפת המבנה, כמו גם מהצצה לחללו הפנימי.
כתובת: Avenida da Boavista, 604-610
איפה ישנים?
במרחק הליכה קצר ממרכז העיר, שוכנת דירת הסטודיו של קרלה ודניאל, זוג צעירים העוסקים באמנות. הדירה בעלת חדר אחד עם ספה מתקפלת נוחה ביותר, ויש בה כל מה שצריך לשהות של כשבוע בעיר. קרלה היא מארחת למופת, ויודעת את עירה היטב.
עייפתם מעומס התיירים בוונציה? סעו לטריאסטה
אם גם אתם מצאתם את עצמכם מסתפקים בכריכים במהלך הביקור בוונציה ועייפתם מלפלס דרככם בינות התיירים שמבקרים בה בכל ימות השנה, סעו לטריאסטה הצפונית ותמצאו מקומות לינה ברמה טובה יותר, במחירים נוחים יותר, ומסעדות עם מטבח איטלקי בלקני משובח.
העיר הצפונית טריאסטה שוכנת על הגבול עם סלובניה ובקרבה רבה לאוסטריה, והיא כולה שילוב של שלושתן: מבני הכיכר המרכזית (unita), כמו גם בנייני המגורים באזור המרכז נראים בדיוק כמו וינה; במסעדות רבות מוגשות מנות קבב (אם כי הוא נקרא שם בשם צ'בפצ'יצי) או גולאש בשילוב עם מנות איטלקיות מוכרות כפולנטה ופסטה לסוגיה.
אך אין זו רק שאלה של גבולות. בחלוף השנים עבר השטח מידי הרפובליקה הרומית, לאוסטרוגותים, לרפובליקה של ונציה, לבית הבסבורג, ואז לשלטון נפוליאון לרגע קצר, וכך המשיכה להחליף ידיים עד שב-1954 חזרה סופית לטריטוריה האיטלקית. עד היום ניכרת קוסמופוליטיות רבה בעיר, ויותר מדוברי אנגלית תמצאו בה דוברים איטלקית, סלובנית, גרמנית וקרואטית. אל תחששו מקשיי שפה, הם אולי לא מדברים אותה, אבל החביבות והסבלנות שלהם תעביר אתכם את המכשול הזה בקלות.
1. ארוחת פיוז'ן על גדות התעלה: בדומה לוונציה, גם לטריאסטה יש Grand Canal, אך במקרה הזה מדובר ברצועת מים צרה למדי. בניגוד לוונציה, המקומות שנמצאים מסביב לתעלה מספקים ארוחה טובה, במחיר שווה לכל נפש. ב-Un Bacio Sul Canal (נשיקה על התעלה הגדולה) תמצאו מבחר מנות משתנות מדי יום, כשהפיוז'ן נובע משילוב בין המטבח הסלובני לאיטלקי. אם מזג האוויר מספיק חורפי לכם, הזמינו Jota, מרק המכיל כרוב כבוש, בייקון, תפוחי אדמה, שעועית והרבה נחמה.
כתובת: Via Bellini 5
2. תערוכה בשוק הדגים: במבנה הישן של שוק הדייגים בטריאסטה, שעבר שיפוץ ותהליך שימור נרחבים, שוכנת גלריה. הגלריה המופעלת על ידי המחלקה לתרבות של העירייה מארחת תערוכות מתחלפות, של אמנים מרחבי העולם. אם תספיקו להגיע עד ה-6 בינואר, תוכלו לבקר בתערוכת היחיד של Jannis Kounellis היווני, שהוכנה במיוחד עבור המקום. האמנים השונים מוזמנים להתכתב עם החלל העצום, בעל קמרונים גבוהים ונוף למרינה, ותערוכתו של קונליס עושה בדיוק את זה. בכניסה למקום תוכלו גם למצוא מפות של העיר, המציעות מסלולי הליכה בעקבות אייקוני תרבות עירוניים דוגמת אומברטו סאבא היהודי.
כתובת: Riva Nazario Sauro, 1
3. קפה בכיכר העירייה: כיכר העירייה (Unita) שוכנת למול חוף הים האדריאטי, והיא מחזה וינאי מרשים ביום ובלילה. אחרי שתסיימו להתפעל מהאזור, לכו לקפה אורבניס (Urbanis) השוכן בכיכר בורסה (Borsa) הסמוכה, שאמנם עבר שיפוץ לפני כשמונה שנים, אך הפסיפס בהשראת התקופה הרומית, שנמצא שם מאז 1832, נשאר. אם הביקור באוניטה עורר בכם געגוע לווינה, תשמחו לדעת שבמקרר העוגות נמצא זאכר-טורט.
כתובת: Piazza Della Borsa 15
איפה ישנים?
Hotel Centrale שוכן באזור התעלה הגדולה, מציע חדרים נעימים, ארוחת בוקר מצויינת, וצוות עובדים מקסים.