חופש העיתונות

לחמוק מההמון בבוקר שאחרי ליל הסדר

ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם המערבי, ובימי חג ומועד היא עולה למדרגת אחת המדינות הצפופות בעולם בכלל, כולל מעצמות דמוגרפיות כמו הודו. כמי שסובל מקלסטרופוביה קלה ומרגישות בעור התוף, אני לא מסוגל לשהות יותר מחמש דקות במקום בו נוכחים 30 אלף ילדים, בעיקר כשרובם לא שלי. למזלי, בני משפחתי קורצו מחומר דומה. פעם אחת הילדים שלי נקלעו (לא איתי, חלילה) למופע בפסטיגל, חזרו עם כאב ראש והודיעו שלעולם לא עוד.

לחרוש על כל הסדרות החדשות 

אביב הגיע, חול המועד בא. אתם יכולים לנצל את החופש הזה לשיטוטים אביביים בינות למרבדי פרחים, אבל איכסוש, אלרגיות. במקום זה, אולי פשוט תישארו בבית ותטחנו טלוויזיה? הרבה יותר כיף.

העונות החדשות של "משחקי הכס" ו"מד מן" כבר כאן, אתם לא רוצים לפספס אותן בשביל מסלול רגלי במעלה צלופחים. הוט רכשו שתי סדרות בריטיות מדהימות – "מראה שחורה" ו"שרלוק", ששוות הרבה יותר מקיא של ילד על הנעל בגן החיות התנ"כי. בערוץ המעולה yes oh משודרות כרגע "לואי", "המתים המהלכים" ו"דה קילינג" המעולות, וזה עוד לפני צרור הסדרות שעומד לעלות באפריל ולשתק אותנו סופית. אז במקום להיתקע בפקקים בשביל איזו פריחת כלניות ארורה במצפה חרולים, פשוט תיתקעו מול הטלוויזיה. תמסכו עליי, רוב הפעמים הנוף שווה יותר.
(נטע חוטר)

לבצע בריחה ספונטנית לקפריסין

התכנון המקורי לפסח היה כזה: אוכלים בסופי השבוע, עובדים בכל השאר. ההיי-לייט תוכנן להיות צהריים אחד באמצע השבוע, שבו הגברת ואני נחמוק כל אחד מעבודתו ונסתובב בעיר במטרה להיות חסרי מטרה. היי-לייט אלטרנטיבי: הופעה של סיס והרדיקל בראדרז ברביעי בלילה – גלולת המרץ והטשטוש הכי יעילה בארץ. מרץ, כי זה מאוחר בלילה אחרי ימים של עבודה בשגעת, וטשטוש, כדי לא לזכור שכולם בחופש ורק אנחנו רצים כאוגרים על גלגל.

לא לצאת מתל אביב

המקום הכי טוב להיות בו בפסח הוא, כמה מפתיע, תל אביב. דווקא בחג הזה, שבו נוהגים הישראלים כולם לצאת לטיולים לגליל או לחו"ל, לחופש ולנופש, תל אביב נשארת יחסית ריקה. האוויר יותר צלול, יש יותר מקומות חניה, ובעיקר יש בכל חול המועד תחושה של רוגע.

זה הזמן להתחיל ללכת לים, לפני שיהיה עמוס, להחליט איזה לחוף מתחשק להיקשר השנה. זה הזמן לטייל ברגל לנווה צדק או לצאת לפארק הירקון. בעידן החדש מלכודות התיירים הן בעזריאלי, קניון רמת אביב ובמתחמים כמו נמל תל אביב ומתחם התחנה. כל היתר הרבה יותר נעים.

אחרי החורף הארוך והקר, זה הזמן להתחיל במנהגי הקיץ שלנו. הגג של סוזנה, המרפסת של מלון מונטיפיורי, הכסאות על המדרכה של מרסנד והגינה של לנדוור במרכז הגאה בגן מאיר. אלה רק דוגמאות. יש עוד המון.

בדיוק השבוע נפתח מחדש רחוב שינקין המשופץ לתפארת, ויש סיכוי שגדודי השמחה טרם שמעו את הבשורה ולא יתנפלו על הרחוב בחג הקרוב. כך שאולי בפסח הזה הרחוב המיתולוגי יהיה בשבילי סוג של מפלט. לפחות זמני.
(גל אוחובסקי) 

לאכול דווקא שטרודל משובח

האמת היא שאני שונא את פסח. שונא את ההצטופפות בליל הסדר, את הכרפס, את הלחמניות מקמח מצה במקדונלד'ס ואת המוני הזאטוטים המתעטשים ברחובות. הדבר שהכי בא לי הוא פשוט לארוז את מטלטלי ולברוח למקום רחוק יותר וישראלי פחות. אלא שיש לי הרבה יותר מדי עבודה ומעט מדי כסף, ולכן את חול המועד כנראה שאצטרך להעביר יחד עם יתר אחיי בתור למעליות בעזריאלי.

לשתות שייקים בשדרה 

לא לכולנו יש חופש בפסח, ולא כולנו יכולים להרשות לעצמנו קוויקי בחו"ל (או מינימום סופ"ש בחולון). אבל האמת היא שלא צריך לנסוע עד מעלה חרציות או גבעת החלבלובים כדי למצוא קצת שקט - הוא יכול להתחבא בלב ההמולה של העיר, פשוט צריך לדעת לחפש אותו.

בפסח הזה אני מקבלת את מנת האושר שלי במינונים קטנים, ברי השגה ומלאי ויטמינים: קבעתי דייט עם השייק בשדרה. כבר סגרתי לו"ז- כל יום, גם אם אני עובדת, אמצא את שעת השקט שלי בשדרה באמצע העיר עם כוס שייק צוננת ושמש נעימה של תחילת אביב.  יום אחד זה יהיה עם חברה טובה וכוס מיץ תפוגזר, יום אחר עם החבר ושייק בננה- מלון- תמר. את היום האחרון של החופש אקדיש לעצמי, לשייק תפוז- בננה- אננס ולספסל. לרוויה.
(הילה יחימוביץ')

להקיף את כל הארץ

אני לא לגמרי בטוח שאת תוכניותיי לחג ניתן לקחת כהמלצה, אבל מצד שני – למה לא? בבוקר שאחרי ליל הסדר אני מתכוון לצאת למסע בן שלושה שבועות, שבמסגרתו אקיף את הארץ כולה לאורך גבולותיה. בכל יום אעלה פוסט באנגלית עם סיפורים ותמונות לבלוג שלי באתר 972+. קוראי הבלוג הנפלאים כבר החלו לתרום כסף ולסייע לי בהוצאת הפרויקט לפועל. בעזרתם אשלים בהדרגה פרויקט גדול: "המסע העגול" הוא השלישי בסדרה של מסעות שיהפו בסוף לספר, דיוקן בשלושה חלקים של הארץ כפי שהיא נראית בנקודה זו בזמן.

חג של שבעה ימים, חג אמיתי שכל הישראלים מבינים שהוא חג ומנמיכים ציפיות אלה מאלה, מאפשר הגשמה של רעיונות. לא לכולנו יש את היכולת להתחיל ללכת יום אחר יום לאורך גבול לבנון והקו הירוק, לרבים מאיתנו יש בחג פחות זמן מבדרך כלל, כי הילדים בחופש או כי דחינו לחול המועד משימות מימי העבודה, אבל למי שכן מוצא את עצמו עם חופש בחג מומלץ מאוד ללכת על חלום: ליצור, לתעות במרחב ולגלות אותו, לקחת אתגר מוזר ולעמוד בו. למה לא? אחרי הכל זהו חג החירות.
(יובל בן עמי) 

 לשמוע מוזיקה מיתולוגית

אני לא רוצה להישמע כמו החיקוי של גילה אלמגור ב"ארץ נהדרת" ולהתחיל לזרוק שמות של אנשים מבוגרים ואנונימיים, אבל בשנים האחרונות וגם השנה מציג פסטיבל "ימי זמר" בחולון סדרה של מופעי מוזיקה ישראלית שווים ומושקעים במיוחד, שכדאי להגיע לפחות לאחד או שניים מהם (אם עדיין נותרו כרטיסים). זה מתחיל במלחין הגדול מוני אמריליו, שהלחין כמה משירי ארץ ישראל היפים ביותר כמו "ההר הירוק", "רקפת" ו"יש פרחים", שיזכה למחווה מיוחדת בפסטיבל, כמו גם להקת "החלונות הגבוהים" המיתולוגית (עם אריק איינשטיין, שמוליק קראוס וג'וז כץ), שהשנה מציינים 45 שנה לאלבומה היחיד, תזכה למופע מחווה. המשורר והפזמונאי מאיר גולדברג, שכתב כמה מהשירים היפים של הפופ והרוק בארץ ב-25 השנים האחרונות יזכה גם הוא לערב מיצירתו. בנוסף, תהיה מחווה לנעמי שמר עם "הכל עובר חביבי".

כמו כן יכלול הפסטיבל הופעות נחשבות של ברי סחרוף, שלום חנוך שיארח את נינט טייב, אסף אמדורסקי עם אפרת גוש, "הדודאים" ואוהד חיטמן, ויהונתן גפן יארח את שלומי שבן. פינה חמה בלב שמורה גם למשוררת והפזמונאית צרויה להב, שתזכה השבוע בפרס אקו"ם למפעל חיים. להב תקיים במסגרת הפסטיבל כיתת אמן.
(אסף נבו)

להגיד שלום לחירות

באופן אירוני משהו, הפסח הזה דווקא מסמל את סיומה של החירות שלי. בשנה הבאה בזמן הזה כבר אהיה משועבד לפרחח קטן שיתרוצץ לי בין הרגליים. הייתם מצפים שאנצל כל רגע אפשרי להתאווררות, אבל זה לא שהפריבילגיה קיימת. כשני עצמאים גם אשתי וגם אני עובדים כרגיל בחול המועד, אז זה לא שיש יותר מדי חופש (והנה יוצאת הפולנייה שבי).

גם יציאה לסרט או לכל מקום אחר שעלולים להיות בו המוני אדם במהלך החג היא משימה מורכבת בשל זוגתי ההריונית, כך שמה שבעיקר עומד על הפרק בפסח הוא להישאר בבית בערבים, ובהיעדר שידורים מעניינים בטלוויזיה במהלך החג – לעשות השלמות צפייה. כן-כן, כאלה אנחנו, פרועים. שמעתי שיש סדרה שהנוער מתלהב ממנה, משהו עם כסאות מוזיקלים... משחק הכסאות... משחקי הכס? ייתכן אפילו – ואל תתפסו אותי במילה – שנשתולל לגמרי ונכניס למיקרוגל את הפופקורן בטעמים! (כשר לאוכלי קטניות)
(זוהר ישראל)

לנפוש בכפר נופש קיבוצי

בעת כתיבת שורות אלה הבן שלי חולה. חיכינו, ציפינו, ייחלנו- והנה זה קרה, חוק מרפי במיטבו - דווקא כשאנחנו יוצאים לחופשה השטן בדמות וירוס פוגע שנית (רביעית, אם נחשיב גם את החורף שעבר עלינו – אבל מי סופר?) וסימני השאלה סביב החיוכים מפה לאוזן שלנו מרחפים באוויר. כן, תמונות של שמש, ים, בריכה, רצות עכשיו לנגד עינינו בצבעים פסימיים קשים מנשוא. אבל אני עובדת על עצמי להיות אופטימית – אפילו שזה קשה כשמדובר במחלות, ושיקום ההורה שחושב אחרת.

לאפות את הלחמניות של סבתא 

כבר כילדה לא מתתי על חג הפסח, או בעצם על חגים בכלל, אבל לדבר אחד ויחיד לא יכולתי לחכות. זה לא היה החופש עצמו, גם לא ליל הסדר (אצל הרומנים לא עושים מזה דרמה גדולה), אלא רק ריח הלחמניות שעולה מן המטבח - הלחמניות המפורסמות של סבתא. כמיטב המסורת, כשאמא וסבתא העסיקו את עצמן בבישולים, אחיי ואני התגנבנו למטבח ופילחנו "רק עוד לחמנייה אחת" לפני תחילת הסדר. טוב בעצם שתיים ולפעמים שלוש. עד שהתיישבנו לקרוא את ההגדה (או לפחות לרפרף בה), מלאי הלחמניות אזל ואמי, ספק כועסת ספק צוחקת, גייסה אותי לעזור בבוקר למחרת כדי לחדש את המלאי.

המלצה פשוטה וכיפית: לסדר את הלחמניות הטריות בסלסלה עם היצע של גבינות, סלט אבוקדו, חרוסת (לחובבי הסלק) ומגוון של ירקות ופירות ולצאת לעבר חוף הים הקרוב או הפארק החביב עליכם. 

לחמניות לפסח (כ-25)
 
חצי כוס שמן (100  מ"ל)
2 כוסות  מים
מלח  כחצי כפית , פלפל, 3  כפיות סוכר
להרתיח על האש ,
להוריד  מהאש ולהוסיף  ½ 2 כוסות  קמח מצה.
לקרר ולהוסיף 6 ביצים אחת , אחת
להרטיב ידיים וליצור עגולים.
לשרטט עם סכין קוים בצורת X על החלק העליון של הבצק.
לאפות כחצי שעה בחום בינוני-גבוה

(אלינור פוקס)

למצוא דירה חדשה ומהממת

זהו, החלטתי. בחג הקרוב זה יקרה "ויהי מה" - אם לצטט את הגאון מדה דרזנר. לא עוד דחיות, לא עוד תירוצים, בפסח הזה אורזים את הפקעלך, הצעטלך והרוגעלך ועוברים דירה. כן, זה ים של סידורים והוצאות, עומד להיות חם כמו בגיהינום ופקוק כמו בכניסה אליו. אבל אין ברירה, מתישהו זה צריך לקרות. שבוע ימים אמורים להספיק כדי לשבת מול הלוחות האינטרנטיים הגדולים, לדבר עם כמה מתווכים, לראות כמה שיותר אופציות, ולמצוא את פינת החמד של עצמי.