כשהשמיים ננעלו: עשרות אלפי תיירים זרים נתקעו בישראל ללא מוצא
כ-40 אלף תיירים זרים נותרו לכודים במדינה ללא אפשרות לצאת דרך האוויר. ממשלת ישראל טרם הציגה מתווה מסודר לפינוי זרים, והתיירים מנסים לעבור דרך מעברי הגבול לירדן ולמצרים, אך נתקלים בעיכובים, עומסים וקשיים לוגיסטיים. מדינות המוצא לא מסייעות ונציגי ענף התיירות מזהירים מפני נזק תדמיתי
אזעקות בכל לילה, מקלטים עמוסים, תחבורה ציבורית כמעט משותקת ושמיים סגורים לחלוטין. כך נראית חופשתם של עשרות אלפי תיירים שנקלעו למצב ביטחוני מהחמורים שידעה ישראל בעשורים האחרונים. בעקבות ההסלמה המלחמה בין ישראל לאיראן, הוחלט על סגירה גורפת של המרחב האווירי הישראלי, צעד חסר תקדים שמותיר כ-40 אלף תיירים זרים לכודים במדינה ללא תאריך יעד ברור לחזרה.
בזמן שטילים ממשיכים ליפול על ערים מרכזיות, לרבות תל אביב, חיפה וירושלים, מערכות ההגנה פועלות מסביב לשעון, אך בניגוד לציפייה שהמדינה תסייע בפינוי האזרחים הזרים שנקלעו לסיטואציה, אלו נאלצים להתמודד לבדם עם המציאות. טיסות אינן יוצאות, השגרירויות מתקשות להגיב, והגבולות, כשהם פתוחים, מספקים מעט מאוד ביטחון, אם בכלל.
מקלטים במקום מוזיאונים, גבולות במקום נמלי תעופה
רבים מהתיירים הגיעו לישראל כדי לטייל בירושלים, לחוות את תל אביב, או להשתתף בכנסים ואירועים שנקבעו חודשים מראש. אך מאז פרוץ הלחימה הנוכחית, המציאות התהפכה לחלוטין. את מקומם של אתרי תיירות תפסו מרחבים מוגנים ומקלטים ציבוריים. שרלוט הנרי, עיתונאית בריטית שלנה במלון בירושלים, מתארת: "במקום לבקר בכותל המערבי, אני ישנה במרתף. סירנות עולות ויורדות שמזהירות מפני טילים, הדף פיצוצים ותחושת ניתוק מוחלט. זה כל מה שנותר לי מהטיול שלי".
התחבורה הציבורית הופסקה באזורים רבים, אתרים היסטוריים נסגרו, והגישה לעיר העתיקה בירושלים מוגבלת לתושבים בלבד. במקביל, רשתות המלונות סופגות ביטולים המוניים, וסוכנויות תיירות מדווחות על קריסת מערך ההדרכה והתיאום.
לנוכח השיתוק המוחלט של נתב"ג והיעדר טיסות, הדרך היחידה שנותרה לתיירים היא ניסיון לחצות את גבולות ישראל למצרים או ירדן. מעבר טאבה בדרום וגשר אלנבי ממזרח הפכו למוקדי עלייה לרגל, תרתי משמע, עבור תיירים אובדי עצות. אך גם כאן המצב מורכב: תורים ארוכים, עיכובים ביטחוניים, עלויות גבוהות של מוניות פרטיות, ושעות המתנה בחום ובאי-ודאות.
המדינות השכנות מאפשרות את הכניסה, אך באורח מצומצם ובאמצעים מוגבלים. ירדן מסייעת לתיירים מאירופה לעבור דרכה הלאה לטיסות מעמאן, אם כי מספרן קטן והביקוש עצום. ממשלת פולין, למשל, ארגנה שיירות אוטובוסים לאזרחיה, וליטא פרסמה הודעת חירום לפיה זו "ההזדמנות האחרונה לפינוי שליו, אחר כך לא נוכל לעשות כלום". צ'כיה כבר הצליחה להעביר עשרות אזרחים למדינה שלישית, אך שאר המדינות, בהן רבות במערב אירופה, נמנעות ממתן פתרון ישיר.
שווייץ הצהירה באופן מפורש כי הפינוי הוא באחריות ובמימון התייר בלבד, היא לא מתכוונת לספק עזרה לאזרחיה שנתקעו בישראל. בריטניה שלחה צוותים קונסולריים לגבולות ירדן ומצרים, אך נמנעה מלהוציא טיסות פינוי מסודרות או לספק מידע שיכול לסייע לאזרחיה. רבים מהתיירים הזרים, בעיקר מאוסטריה, ספרד וצרפת, מעידים כי השגרירויות "אינן זמינות" או "אינן נותנות תשובות ברורות". תיירים זרים מדווחים על תחושת בלבול: האם לצאת דרך הגבול, להישאר ולקוות לחידוש הטיסות, או להמר על יציאה ימית בסירה פרטית? רבים מוצאים את עצמם אבודים עם דרכון ביד ומזוודה.
"פגיעה ישירה בתדמיתה של מדינת ישראל"
אל מול השתיקה הממסדית נשמעת גם ביקורת פנימית מצד גופים בענף התיירות בישראל. לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, בראשות יוסי פתאל, פנתה במכתב דחוף למנהל רשות התעופה האזרחית שמואל זכאי בדרישה לפעולה מיידית. במכתבו כתב פתאל כי כ-35 אלף תיירים שוהים כיום בישראל, חלקם כבר עברו שבועות של לחימה. הוא התריע מפני נזק הומניטרי ותדמיתי, והציע מתווה ברור: לאפשר לתיירים לצאת מישראל בטיסות הרבות שייצאו ריקות מהארץ לצורך החזרת ישראלים מחו"ל. "אין כל היגיון להטיס מטוסים ריקים, בזמן שעל הקרקע שוהים עשרות אלפים המבקשים לעזוב," כתב.
פתאל אף הציע שהלשכה תרכז את רשימות התיירים, תתאם את סדרי העלייה למטוס ותבטיח תיאום מול חברות התעופה. לדבריו, "מניעת האפשרות מתיירים לעזוב, כאשר המטוסים ממילא ריקים, אינה רק טעות לוגיסטית, אלא פגיעה ישירה בתדמיתה של מדינת ישראל בעיני העולם". למרות הפנייה, עד כה לא התקבלה תשובה ברורה בנושא מרשות התעופה האזרחית או ממשרד התחבורה. הטיסות ממשיכות להגיע ריקות, בעוד עשרות אלפי תיירים נשארים תקועים.
במקביל, הביקורת הציבורית מקבלת גם תוקף משפטי. עו"ד טל שחר, מטעם "המטה האזרחי לשמיים פתוחים", שיגר מכתב התראה חריף לראש הממשלה נתניהו, לשרת התחבורה מירי רגב וליועצת המשפטית לממשלה, שבו נטען כי ההחלטה לאסור על יציאת אזרחים ישראלים לחו"ל, כפי שהוכרז אתמול במסיבת העיתונאים. במכתב צוין כי ההחלטה איננה חוקית, איננה חוקתית ולמעשה בטלה מעיקרה.
המכתב מפרט שורת טענות המבוססות על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שמעניק לכל אדם, לא רק אזרח, את הזכות לצאת מישראל. "מעולם לא סגרה ישראל את שמיה בפני אזרחיה באופן כה גורף, גם לא במהלך מלחמת חרבות ברזל", נכתב. לפי עו"ד שחר, אין תקנות או חוק המסמיך את שרת התחבורה להגביל תנועה באופן גורף. יתרה מזאת, אין תכלית ראויה, אין מידתיות, ואין קריטריונים ברורים.
המכתב מעלה גם טענה של אפליה פסולה: בזמן שדיפלומטים ואנשי משלחות מורשים לצאת מישראל, האזרח הישראלי "הרגיל" נאלץ להישאר כלוא בתוך גבולות המדינה, גם אם הוא נדרש לצאת לצורכי בריאות, עבודה, או איחוד משפחות. "אזרחי המדינה אינם בני ערובה בארצם," כתב שחר. "גם בזמן מלחמה, הזכות לחירות ולבחירה אישית עומדת בעינה". בסיום המכתב התריע שחר כי אם לא תבוטל ההנחיה לאלתר, תוגש עתירה לבג"ץ.
בינתיים, התיירים הזרים בישראל מחכים. הם מחכים למעבר יבשתי שייפתח, לטיסה שתאושר, לשיחה משגרירות או להנחיה ברורה. אך בעיקר הם מחכים לסימן שהמערכת פועלת, שהמדינה רואה אותם, ושאולי בקרוב הם יוכלו סוף סוף לצאת מהכאוס שהם נקלעו אליו.