כבר בבוקר של יום שבת, ה-7.10, לכולם היה ברור שקורה בדרום משהו לא שיגרתי. לא עוד מטח טילים ורקטות שגורר תגובת נגד. לא עוד כמה ימים מתוחים שלאחריהם מקווים לכמה שיותר ימים של שקט. לא עוד הכלה והצהרות לגבי העתיד. וככל שהימים עוברים, מתברר שלא מדובר באירוע רגיל בעוד לא מעט גזרות: הלימודים שמושבתים כבר תקופה ארוכה, עסקים רבים שלא עובדים וגם בענף התיירות, שרגיל ללא מעט ימים מתוחים בכל שנה, מבינים שהפעם המצב קיצוני יותר מבעבר.
לדברי ד"ר ערן כתר, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת: "מלחמת 'חרבות ברזל' הינה אירוע ביטחוני ופוליטי בקנה מידה חריג, ובהמשך ישיר לכך - אירוע בעל השפעות תיירותיות בקנה מידה שכמוהו ישראל לא ראתה שנים רבות". ד"ר כתר טוען שבמידה רבה, המלחמה בעזה היא שידור חוזר של מגפת הקורונה עבור ענף התיירות. "ההסתגרות בבתים, ביטולי חופשות של תיירות פנים, ביטולי טיסות של כמעט כל חברות התעופה, וקריסה בהיקף מלא של ענף התיירות הנכנסת. הפגיעה של המלחמה בעסקי תיירות בעוטף עזה ובגבול הצפון מובנית מאליה, אבל שורת הנפגעים עוד ארוכה מאוד. בין היתר, היא כוללת בתי מלון, מארגני תיירות נכנסת, סיטונאי תיירות, סוכני נסיעות ויועצי תיירות, מורי דרך וגורמים נוספים בענף".
כעדות לכך, ד"ר כתר מציין שבימים האחרונים רשתות בתי המלון הגדולות בישראל - פתאל, ישרוטל ודן - פרסמו אזהרת רווח שבה הן צופות ירידה משמעותית בהכנסות שלהן ברבעון הרביעי של 2023. "במבט לעתיד – בזמן המשבר בענף, ולאחר מכן במשך תקופת השיקום, מדינת ישראל תהיה מחויבת לספק פיצויים ורשת תמיכה כלכלית לעסקי התיירות בישראל - בכדי להבטיח שהם יהיו כאן גם מחר".
פרופ' אלון גלבמן, ראש התוכנית הבינלאומית לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, מוסיף גם הוא: "האירוע הפך מיידית לאירוע גלובלי עם חשיפה עצומה בתקשורת העולמית, ובכך ייתכן שנחזור לשנים הקשות מהן סבלנו מדימוי שלילי של מקום רווי מלחמות וטרור מה שהרתיע תיירים. מוקד האירועים הוא הגבול הדרומי עם עזה, אך המלחמה היא במידה רבה מול האזרחים בעורף כולל התקפות טילים המגיעות לאזורים שונים במרכז הארץ, בו מתגוררת מרבית האוכלוסייה במדינה, וכן ניסיונות לירי טילים לכיוון שדה התעופה הבינלאומי בן גוריון".
חני סובול, מנכ"לית דיזנהאוז גרופ, מחדדת: "בימים הראשונים כל הציבור הישראלי היה המום ומשותק לנוכח עדויות הזוועה והתופת. אלו ימים שאופיינו בכמה מגמות בולטות בענף התיירות. הראשונה, היא עשרות אלפי ישראלים שביקשו לקצר את שהותם בחו"ל ולחזור לישראל. אזרחים שגויסו בצו 8 ורצו לחזור ולהתגייס או הורים ובני משפחה אחרים שרצו להיות בקרבת הבית. כאן נעשו מאמצים רבים, על ידינו ועל ידי חברות אחרות, כדי למצוא פתרונות עבורם. לצד זה היו גם ישראלים, שחששו להיות בישראל בעת הזאת וטסו לחו"ל. רובם טסו למשפחה וחברים בחו"ל, ומעטים יותר ליעדים קרובים ופופולריים כך שגם היכולת שלהם לחזור בעת הצורך תהיה גבוהה. אני מוכרחה לומר בהקשר הזה שההתגייסות של מרבית קבוצות התיירות וחברות התעופה הייתה מעוררת הערכה. כולן הבינו את גודל השעה ונרתמו לסייע ככל האפשר".
"לאחר מלחמות יש ביקושים מוגברים בכל התחומים"
"ענף התיירות הוא אחד הענפים שמגיב באופן המהיר ביותר ל'מצב הרוח' הלאומי", אומרת סובול. "בהרבה מובנים הוא ססמוגרף מדויק למדי למה שעובר על הישראלים. מבצעים צבאיים, פיגועים, התחממות הגזרות בדרום או בצפון מקבלים ביטוי מיידי בענף התיירות".
היא ממשיכה: "אנחנו מבחינים בשלושה סגמנטים בענף התיירות: תיירות פנים, תיירות נכנסת ותיירות יוצאת. מצב בטחוני לא יציב משפיע על כל הסגמנטים אך לכל סגמנט יש את הייחודיות שלו. התיירות הנכנסת מושפעת ביותר שכן תיירים כמעט ואינם נכנסים למדינה הנמצאת במלחמה. גם כנסים ואירועים מתבטלים מן הסתם. לגבי תיירות פנים - ישראלים לא מרגישים בטוחים לנפוש בתקופות כאלה אך אוכלוסיית קו העימות מופנה לבתי מלון".
לגבי תיירות יוצאת הסיפור מעט מורכב יותר, מסבירה סובול: "מטבע הדברים בימי השיא של האירוע, ישראלים נמנעים לנסוע לחו"ל: אין מצב רוח, ישנה אי ודאות ויש גם רצון להיות קרוב לילדים. התיירות היוצאת בשעות מלחמה עסוקה בעיקר בהטסת ישראלים להתרעננות, אנשי עסקים שחייבים לטוס והשבת ישראלים ששוהים בחו"ל. כל תיירות הפנאי מצטמצמת למינימום".
ויש איזו הערכה או ניבוי עתידי למצב התיירות בעקבות המלחמה?
"קשה להעריך. יש המון משתנים שעדיין הם בגדר נעלמים. כל אחד מהם יכול להוביל לתמונת מציאות אחרת לגמרי. אנחנו עדיין בשלב בו רבים מאיתנו בתחושות של הלם וצער עמוק. יש ניסיונות ראשונים של חזרה לשגרה אבל המציאות שבירה מאוד, ויש תסריטים שונים שיכולים חלילה שוב להוציא אותנו ממסלול החזרה לשגרה".
יחד עם זאת, סובול מציינת שהישראלים הם אנשים סתגלניים מאין כמותם. "במקרי עבר, עם שוך הסערה, ההתאוששות של התיירות היוצאת היא מהירה למדי. קיבלנו שיעור על עצמנו בתקופת הקורונה, אחד המשברים הגדולים שהעולם התמודד איתו בשנים האחרונות. הישראליים ידעו להסתגל מהר מאוד לכל גל חדש בקורונה: לסגר, ליציאה ממנו וחוזר חלילה. אנחנו עם הישרדותי ובעתות של משבר, אנחנו יודעים לגייס את מנגנוני ההתמודדות הטובים ביותר שלנו.
"בהנחה שהמצב לא יסלים, לא אופתע אם נראה, בטווח של שבועות מספר, ישראלים שיוצאים לנופשים קצרים בחו"ל. אלה יהיו בעיקר ליעדים קרובים וידידותיים, בעיקר למדינות אירופה. בשונה מהקורונה, שם הייתה עצירה מוחלטת בעולם התיירות ולתקופה ארוכה, פה המצב הוא אחר".
גם ד"ר כתר ופרופ' גלבמן סבורים שיש מקום לאופטימיות עתידית. לדברי פרופ' גלבמן: "ניתן ללמוד מההיסטוריה כי לאחר מלחמות יש ביקושים מוגברים בכל התחומים מתוך צורך של אנשים להשלים את החסר ולפצות עצמם על הכול, ונראה כי המלחמה הנוכחית שמלווה ברמות סבל וחרדות כה גדולות של האוכלוסייה, עשויה לגרום לכך שרבים ירצו לנסוע ולנפוש ולהתנתק לזמן מה מיד עם סיומה. סביר כי התיירות היוצאת מישראל תתאושש בקצב מהיר יחסית עם תום האירועים".
ד"ר כתר טוען ש"כמו שענף התיירות קרס בעבר, כך הוא גם יצמח שוב בעתיד. האסון אותו חווה ישראל בימים אלה מייצר גלים של תמיכה, שבהמשך יתורגמו לזרם מבקרים אשר ירצו להגיע לישראל. בראש זרם המבקרים הצפוי יעמדו ישראלים לשעבר אשר ירצו לבקר את משפחתם בישראל, יהודים מהתפוצות אשר יבואו לתמוך בישראל, ונוצרים אוונגליים. גם במשברי עבר, התיירות לישראל צמחה מחדש. עשן הרקטות עדיין מיתמר מעל יישובי הדרום והצפון, ובמצב הנוכחי עדיין מוקדם לשרטט את גרף השיקום ולהצביע על מועד משוער לחזרה משמעותית של התיירות הנכנסת. אבל, ככל שהמלחמה הנוכחית תסתיים מוקדם יותר ועם כמה שפחות נזק ונפגעים, כך אנו נזכה לראות בהקדם תיירים צועדים ברחובות תל אביב, ירושלים, ושדרות".