"קניתי את הכרטיס למרוקו כבר לפני כמה חודשים" אומר מאיר פרץ בן 37 מירושלים, אבא לארבעה ילדים. "פעמיים בשנה אני מגיע לכאן להילולה ולמרות הקורונה הגענו לציין את המקום הקדוש, אבל עם כל הקונקשנים לא הייתה לי דרך לחזור לארץ בזמן ועכשיו אני וחברים שלי, תשעה במספר, מחכים לישועה כדי שנוכל לחזור".
זו רק דוגמה אחת לישראלי שנמצא כעת בחו"ל ולא יודע מה עליו לאחר שהממשלה החליטה לסגור את נתב"ג לגמרי, ולא מאפשרת, נכון לעכשיו, להוציא טיסות חילוץ. תוך כדי שיחת הטלפון, בזמן הראיון, עוצר את מאיר שוטר מקומי ובודק מדוע הוא מסתובב בחוץ. יש מקומות במרוקו שאסור להסתובב בימים אלו אחרי שעות מסוימות. פרץ נשמע מאוכזב: "התארגנתי עם אוכל לשבוע אבל לא לתקופה ארוכה. ביבי צריך לדעת שאנחנו פה וצריך להחזיר אותנו הביתה. אף אחד לא מגיע ולא עוזר לנו. אנחנו חסרי אונים".
"מבין שהונו אותי"
משה ואלס, בן 61 מפתח תקווה, נסע לבקר את בנו בניו יורק, יחד עם אשתו רק אחרי שקיבלו את שתי מנות החיסונים בארץ. "הבן שלנו חולה ורצינו לעזור לו. מעל שנתיים כבר לא ראיתי אותו וכל פעם זה נדחה מחדש בגלל הקורונה, אבל עם הדרכון הירוק חשבתי שאנחנו יכולים לנסוע ולחזור בשלום".
ואלס הגיע עם אשתו רק ביום שישי האחרון ולכן לא מיהר בהתחלה לחזור לארץ. הוא מסביר: "חשבתי שזה מהר מדי, חשבתי שיסגרו את שדה התעופה רק לחמישה ימים אבל עכשיו אני מבין שעבדו עלי. אם הייתי חושב שזה משהו ארוך הייתי מנסה לעלות על הטיסה ביום ראשון. עכשיו אני שומע שמדברים על הארכה והמשך סגירת נתב"ג ואני מבין שהונו אותי. יש לי עבודה ועסק בארץ ואין לי מי שינהל אותו. אני מנהל השקעות וזה נזקים מאוד גדולים, יש פעולות שאני חייב להיות בארץ לעשות. אני חושש שיש עסקאות שיתבטלו בגלל זה".
ואלס הקים אתמול קבוצת ווטסאפ בשם "תקועים בניו יורק" ומאז הצטרפו אליה כבר למעלה מעשרים אנשים. "אולי ננסה לבדוק לחזור דרך ירדן. במקביל אני מתכוון להגיש בקשה לוועדת חריגים. אני מחוסן ואין סיבה שלא נחזור לארץ. בכוונה חיכינו לאחרי החיסון כדי שלא יהיו בעיות. בינתיים אנחנו גרים אצל הבן שלנו אבל אנחנו לא נוכל להיות כאן שבועות, יש לו בית קטן ומספר ילדים ואנחנו לא יכולים לשבת לו על הווריד להרבה זמן, אני מקווה ומנסה כל עזרה".
"אני אי שם בטורקיה. אין טיסות והטעות היא של משרד הבריאות שלא נתן הנחייה מסודרת לכל שדות התעופה שמי שביצע שני חיסונים יכול להיכנס לישראל ללא בדיקת קורונה", אומר יוסי אפרגן בן 60 ממזכרת בתיה ומוסיף: "בהתחלה הטורקים אישרו והייתי כבר על המטוס אבל הורידו אותי. נכנסו עד לכיסא שלי. ביקשו לראות את הדרכון ואז אמרו לי לבוא איתם. בהתחלה התנגדתי ואז הזמינו את אנשי הביטחון הטורקיים ולא הייתה לי ברירה ויצאתי איתם. איך שיצאתי סגרו את הדלתות ויצאו לכיוון ישראל. אני עד עכשיו לא מעכל זאת. יש לי אישור משרד הבריאות ולפני שטסתי אמרו לי במפורש שאין צורך בחזרתי בבידוד ובבדיקת קורונה.
"מטרת נסיעתי הייתה עסקית. אני רוכש דלתות פנים מטורקיה בעקבות עליית מחירים מטורפת של עלויות ההובלה מסין. כל יום שאני לא בארץ זה גורם לחברה נזק כלכלי גדול ביותר. כרגע החברה פועלת ללא מנהל ואני מאוד מוטרד ומודאג. ההוצאות כאן הן גדלות, כל ערב אני משלם על מלון ורכב כ-1000 שקלים. אם יאריכו את הסגר ואת חזרתי לארץ המצב ידרדר עד כדי סגירת החברה ופיטורי כל העובדים. המזכירה שלי מנסה בכל דרך לדאוג לי לכרטיס טיסה לארץ, אך היא אמרה לי שאין אפשרות לרכוש כרטיס טיסה וחברות התיירות אינן יודעות מתי יהיה אפשר להזמין טיסה לישראל. מאוד קשה לי בטורקיה אני כאן לבד. ממש לא נרדם בלילות מדאגות על העסק ועל עצמי".
"רוצה להגיע ולהתגייס"
מאיה גורן רוצה לחזור לארץ להתגייס לצה"ל אחרי שביקרה את הוריה בבליז, אך כרגע לא ברור לה איך זה יתבצע מאחר שנתב"ג נסגר. "סיימתי שנת שירות באטלנטה במטרה לחזור לארץ ולהתגייס לצבא. אני מחכה לזה כל כך. ההורים שלי גרים בבליז. לא ראיתי אותם כבר חצי שנה ובדרך לארץ, לפני שאחזור ואתגייס, רציתי לבקר אותם ולהיפרד.
"הטיסה שלי חזרה לארץ הייתה אמורה להיות ביום ראשון אבל היא בוטלה בגלל סגירת שדה התעופה. עכשיו אני מחכה כאן. יש לי כרטיס חדש ליום רביעי אבל אני מבינה שזה עלול לקחת גם יותר מזה. המקום כיפי אבל מדובר באי קטן ובבליז עצמה יש הרבה מקרי תחלואה אז אי אפשר באמת לצאת מפה. מאוד חיכיתי לחזור לארץ ואני מתגעגעת לחברות וליתר המשפחה. הבעיה הגדולה כרגע היא שמדינת ישראל דורשת בדיקת PCR לפני החזרה לארץ. בליז היא מדינת עולם שלישי ותוצאות של בדיקות PCR כאן לוקחות בין שבוע לשבועיים. אין לי שום דרך לקבל תוצאות לבדיקה בטווח של 72 שעות לפני הטיסה כמו שמבקשים בארץ. יש כאן אפשרות לבדיקת RAPID, וזאת גם הבדיקה שממשלת ארה"ב מקבלת מהתיירים שלה, אבל בארץ אין עם מי לדבר. משרד הבריאות מפנה למשרד החוץ, לוועדת חריגים, ושם אף אחד לא עונה."
