הבוקר (ב'') התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת לדון פעם נוספת בתיקון לחוק שירותי תעופה, המגן על זכויות נוסעים במקרה של עיכוב או ביטול טיסה, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. תיקון החוק ישהה חלק מהזכויות הצרכניות של הטסים במקרה של ביטול טיסה, ובכלל זה תשלום הפיצוי בשל הביטול, במטרה לקדם את חזרתן של חברות התעופה הזרות לישראל.
במהלך הדיון בוועדה, הודה היו"ר דוד ביטן כי עיכב את הדיונים בהצעת החוק במשך חודשים ארוכים, מחשש שמדובר בתיקון שיפגע בצרכנים, ולאחר דיון סוער, הודיע כי לא יעלה את ההצעה להצבעה.
במהלך הדיון הקודם בנושא, יו"ר הוועדה ביטן הודיע כי ההצעה תחול רק על חברות תעופה שיחזרו לפעול בישראל, וביקש לחשוף מי החברות שדוחפות לשינוי החוק. עד היום, בריטיש איירווייז וריינאייר היו החברות הזרות היחידות שתמכו בחוק בגלוי.
בדיון היום נחשפו גם אייר פראנס, טורקיש איירליינס, פגסוס, פיס אייר, דיוס אס וקלאסיק אייר, המיוצגות על-ידי עו"ד שירלי קציר, שותפה וראש מחלקת תעופה, תיירות ומלונאות בפישר (FBC). במהלך הדיון ציינה עו"ד קציר כי החברות שהיא מייצגת הביעו נכונות לשוב לישראל. "לא שמנו איום או ביקשנו סוכריה. אמרנו מה יעזור", אמרה.
כמו כן, היא הזהירה כי אם החוק לא יתוקן עכשיו, היצע הטיסות מישראל יישאר נמוך גם בעונת הקיץ הבאה, היות שחברות התעופה מתכננות את לוחות הזמנים זמן רב מראש. "עד מרץ איבדנו אותן, ואם נאשר (את התיקון), יש סיכוי להחזיר אותם באפריל. חייבים לשנות את זה כבר עכשיו כדי שהן יתארגנו", אמרה.
בין החברות שמייצגת קציר נמנות גם כאלה שלא נחשפו ועדיין פועלות בישראל, ולדבריה הן חשופות לכ-30 תביעות מדי יום.
החברות רוצות סבסוד למסי הנמל בטרמינל 3
אייל דורון ממשרד ש. הורוביץ, המייצג את חברת הלואו קוסט האירית ריינאייר, הזכיר כי לטובת חזרה עתידית של חברות הלואו קוסט, מלבד תיקון החוק יש גם לפתוח את טרמינל 1 בנתב"ג. "אם טרמינל 1 יהיה פתוח, נדע להחזיר 10 אלף מושבים בשבוע ל-10 יעדים מרכזיים ב-60 ימים", אמר.
טרמינל 1 נסגר זמן קצר לאחר שהפסקת האש בצפון נכנסה לתוקף, והביא להעברת הטיסות לטרמינל 3 עד סוף מרץ 2025. המשמעות עבור חברות התעופה הזרות כמו ריינאייר היא תשלום של מסי נמל גבוהים יותר, כאשר ההפרש ביניהם עומד על כ-20 דולר לנוסע בכל אחד מהטרמינלים.
מנכ"ל רשות שדות התעופה, שרון קדמי, ציין כי לרשות יש תזרים שלילי של 1.2 מיליארד שקל והפסד תפעולי של 150 מיליון שקל בשנת 2024, ולכן אין הצדקה להשאיר שני טרמינלים פתוחים, כאשר היקף הפעילות לא מצדיק פעילות בשני טרמינלים שונים.
בתיקון שנידון היום בוועדה, הוצע כי חברות שפעלו מטרמינל 1 ונאלצו להעביר את פעילותן לטרמינל 3, יחויבו באגרות מופחתות כאילו פעלו מטרמינל 1; וכי האוצר יממן את ההפרש מרשות שדות התעופה, כדי לתמרץ חברות תעופה לחדש או להתחיל לפעול בישראל ולהקל על רשות שדות התעופה בהתמודדות עם הירידה בהכנסות.
חברות התעופה הישראליות לא אהבו את ההצעה, ודרשו לקבל תנאים שווים לחברות שיחזרו, בטענה כי תיקון כזה מציע להפלות לרעה חברות תעופה שפעלו פה כל המלחמה, כולל חברות זרות, על חשבון חברות שלא פעלו פה. "זאת אפליה לא חוקית ומנוגדת להסכמי התעופה שהמדינה חתומה עליהם", אמר נציג רשות התעופה האזרחית במהלך הדיון.
אם זאת, גורמי הממשלה סירבו לממן הפחתת אגרות לחברות התעופה הזרות, בניגוד לעמדתו של יו"ר הוועדה ביטן. "זה לא צריך לחול על רש"ת", אמר. "כשהאוצר רצה, הוא לקח לרש"ת 4 מיליארד שקל וקרא לאוצר ולמשרד התחבורה לממן את הפחתת האגרות לחברות הזרות. לקחתם לרש"ת 4 מיליארד שקל, אז אתם לא יכולים להחזיר להם 200-300 מיליון? תקחו את זה בחזרה כשהן ירוויחו".
לסיכום הישיבה, היו"ר ביטן ציין כי הוועדה תדון בסעיפי ההצעה, אך לא תאשר את הצעת החוק. "תבואו עם תוכנית אמיתית שמחזירה את החברות, ושהחברות יגידו את האמת האם הן רוצות לחזור או רק לקבל הקלות. עד אז לא אאשר שום דבר. מצד אחד הממשלה לא עושה מה שצריך להפחית מחירים ולהחזיר את החברות; מצד שני החברות כל מה שהן רוצות זה רק פיצוי, ולכן לא נצביע על זה".
ישראייר תטוס לניו יורק? כנראה שלא בקרוב
נזכיר כי יו"ר רשות התעופה האזרחית (רת"א), שמואל זכאי, הודיע לאחרונה על קיום משא-ומתן עם חברות התעופה הישראליות ישראייר וארקיע להפעלת מטוסים חכורים לצפון אמריקה. מהלך מסוג זה עשוי להגביר משמעותית את התחרות ולהביא להורדת מחירים בטיסות לארה"ב, כאשר כיום אל על היא החברה היחידה שמפעילה טיסות בקו זה.
החברה המרכזית על הפרק הייתה ישראייר, שהתנתה את הפעלת הטיסות בתיקון חוק שירותי תעופה. בדיון הקודם שנערך, מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, הסביר כי הסיבה לכך היא שאם החברה רוצה לטוס לארה"ב, הסיכון בתשלום הפיצויים במקרה של ביטול טיסה הוא גדול מדי. "אנחנו מרוויחים 18-20 דולר לנוסע ולא יכולים להיות חשופים ל-12 מיליון דולר פיצויים כי הצוות לא בא בגלל שהייתה אזעקה בנתב"ג. בגלל החוק הציבור משלם מחירים יותר גבוהים".
עם תום הדיון ציין סירקיס בפני גלובס כי "ביטן החליט מטעמים פוליטיים שלא להעביר את החוק בטענה שהוא שומר על הצרכנים. האמת היא שהוא פוגע בצרכנים, כי גרירת הרגלים שלו שנמשכת כבר שבעה חודשים פוגעת בהיצע הטיסות למדינת ישראל. המחירים עולים, ומיליון אנשים מדי חודש משלמים יותר כסף על כרטיסי הטיסה.
"ישראייר תכננה לטוס לארה"ב ולהוסיף 15 אלף מושבים מדי חודש לניו יורק, אך ההחלטה הנוכחית שומטת את הקרקע מתחת לתוכנית העסקית של ישראייר. זה לא ירד לגמרי מהפרק, אבל זה מגדיל משמעותית את הסיכונים כשמדובר באירועי קיצון. היו פניות מצד משרד התחבורה להתאים את לוח הטיסות ולייצר כמה שיותר טיסות לאתונה וללרנקה. ביטן מתעלם מהבקשה ואמר במפורש שהיא לא מעניינת אותו".
כמו כן, במהלך הדיון, ציין יו"ר הוועדה ביטן כי "החברות הישראליות לא יכולות גם ליהנות מהרווחים מהמלחמה ועכשיו גם לבקש שוויון. זה לא מקובל עליי". לכך צמשיב סירקיס כי "זאת טענה פופוליסטית ולא מבוססת על מידע אמפירי. תוצאות ישראייר בתשעת החודשים הראשונים של השנה מראות שהרווח פר נוסע נותר כפי שהיה בתקופה המקבילה בשנה שעברה. שיפור התוצאות נובע מהעובדה שהטסנו יותר נוסעים, לא בגלל היעדר תחרות, אלא בגלל שקלטנו עוד ציוד תעופתי. גידול של 76 אלף נוסעים בחודש מגדיל את ההכנסות".