משרד החוץ הישראלי פרסם ייעוץ מסע הקורא לאזרחים ישראלים להימנע מביקור במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC) וממליץ למי שכבר נמצאים באזור לעזוב בהקדם האפשרי. החלטה זו באה בעקבות הסלמה באלימות באזור, במיוחד בצפון קיבו (Kivu), שם התפתחו קרבות קשים בין כוחות הממשל וקבוצות מורדים, בעיקר ה-M23, מיליציה בראשות קבוצה של בני הטוטסי הנתמכת על ידי רואנדה.
הסכסוך במחוזות המזרחיים של DRC, הכוללים את צפון ודרום קיבו, התגבר במהלך השבועות האחרונים, והגיע לשלב חדש ומסוכן. מורדי M23, שנלחמו בכוחות הממשל הקונגולזי מאז 2012, פתחו במתקפה גדולה בסוף ינואר 2025, שהביאה להישגים טריטוריאליים משמעותיים. בפרט, העיר גומה (Goma), ביתם של למעלה ממיליון בני אדם, הפכה למוקד הסכסוך. למרות ההכחשות של ממשלת קונגו, המורדים טוענים כי השתלטו על העיר לאחר שירי כבד ופיצוצים הרעידו את רחובותיה.
>> "פנינת המדבר": העיר הזו היתה גן עדן - והפכה למוקד של מלחמות
>> "סכר הרנסנס האתיופי": הפרויקט העצום שעלול להוביל למלחמה ענקית
>> ארץ החופשיים: למדינה הזו יש קשר מפתיע עם ישראל - ולא כולם אוהבים את זה
המצב בגומה הפך לקשה, כאשר עשרות אלפי אזרחים נמלטו לנוכח האלימות. כבישים מרכזיים ונקודות גישה נחסמו, והמאמצים ההומניטריים נפגעים בשל חוסר ביטחון ופגיעה בתשתיות. האו"ם מדווח כי נמל התעופה של העיר אינו פעיל יותר, מה שמקשה עוד יותר על פינוי עקורים.
ההתקדמות המהירה של ה-M23 קשורה לתמיכה צבאית משמעותית מרואנדה, טענה שהעלו גם ממשלת DRC וגם מומחי האו"ם. מעורבותה של רואנדה סיבך עוד יותר את המצב הפכפך ממילא, שכן המתיחות בין רואנדה ל-DRC הסלימה עד כדי עימות דיפלומטי מוחלט. קונגו האשימה את רואנדה בהפרת ריבונותה על ידי מתן נשק, חיילים ותמיכה לוגיסטית למורדי M23.
בתגובה, רואנדה טענה כי פעולותיה מוצדקות בשל חששות ביטחוניים הנובעים מנוכחותן של קבוצות חמושות של קונגו לאורך הגבול. רואנדה האשימה גם את ממשלת DRC בתמיכה בקבוצות האחראיות לזוועות שבוצעו במהלך רצח העם ברואנדה ב-1994, מה שמעודד עוד יותר את פעולות האיבה.
סכסוך פרוקסי זה לא רק החריף את המתיחות בין רואנדה ל- DRC אלא גם הגביר את הסיכון למלחמה אזורית רחבה יותר, הכוללת מדינות שכנות. המצב מושך כעת תשומת לב בין-לאומית, כאשר האו"ם קורא להפסקת אש ולרואנדה להסיר את תמיכתה במורדים.
משבר הומניטרי ותגובות בין-לאומיות
הסכסוך המתגבר גרם לאחד המשברים ההומניטריים החמורים בעולם, עם מאות אלפי אנשים שנעקרו רק בשבועות האחרונים. המתאם ההומניטרי של האו"ם ב-DRC, ברונו למרקיז, הביע דאגה עמוקה מהחמרה בתנאים של האזרחים, כאשר הלחימה מתקרבת לאזורים מאוכלסים בצפיפות. השיבוש בשירותים הבסיסיים, כולל שירותי בריאות, חלוקת מזון ומקלט, הכריע את הרשויות המקומיות והארגונים ההומניטריים.
בגומה, בתי החולים נאבקים להתמודד עם זרם האזרחים הפצועים, וכמה מחנות עקירה התרוקנו בזמן שמשפחות נמלטו לאזורים בטוחים יותר. למרות המאמצים של קבוצות סיוע בין-לאומיות, כולל כוחות שמירת השלום של האו"ם (MONUSCO), הסכסוך מותח משאבים עד דק ומחמיר את הסבל של האוכלוסייה המקומית.
האו"ם קורא להפסקה מיידית של פעולות האיבה, והדגיש את הצורך בשיחות שלום. עם זאת, מאמצים דיפלומטיים עד כה הניבו התקדמות מועטה. נשיא קניה, וויליאם רוטו, שעומד כיום בראש הקהילה המזרח אפריקאית (EAC), קרא לפסגה אזורית בין נשיא DRC, פליקס צ'יסקדי, ונשיא רואנדה, פול קגאמה, בניסיון לנהל משא ומתן על החלטה להתנהל בדרכי שלום.
השפעה על אזרחים זרים
עבור אזרחים זרים, לרבות אזרחים ישראלים, האלימות המתמשכת מהווה סיכונים משמעותיים. בנוסף למשבר ההומניטרי, תנודתיות המצב הופכת את הנסיעות באזור כולו למסוכנות. ייעוץ הנסיעות של משרד החוץ הישראלי משקף חששות אלה, וקורא כאמור לאזרחים להימנע מנסיעות לאזורים המושפעים, במיוחד במחוזות המזרחיים שבהם הלחימה היא האינטנסיבית ביותר. אלה שכבר נמצאים באזור נקראים לעזוב בזמן שנמלי התעופה והגבולות נשארים עדיין פתוחים. אם כי המצב נותר נזיל, ותנאי הנסיעה עלולים להידרדר עוד יותר.
כוחות שמירת השלום של האו"ם כבר החלו בפינוי צוותים לא חיוניים, וכמה מדינות אחרות הוציאו אזהרות דומות לאזרחיהן. כאשר הרשויות המקומיות נאבקות לשמור על השליטה, ועם הדיווחים על ביזה ואלימות ברחובות, לא ניתן להבטיח את שלומם של אזרחים זרים באקלים הפוליטי הנוכחי.