ד', לוחם מילואים בן 35 ממרכז הארץ, הופתע לגלות שהשם שלו ותמונתו מופצים בכרזות בווינה בתור "מבוקש" ו"פושע מלחמה", לאחר שפעל בלחימה של צה"ל ברצועת עזה. "הבנתי שחשפו את הזהות שלי ושיש קריאה לעצור אותי בחו"ל, אחרי שקיבלתי בתוך זמן קצר מאות הודעות מחברים בארץ וברחבי לעולם, ועשרות עיתונאים פנו אליי בבקשה לראיין אותי", משתף ד' בשיחה עם mako.
לוחם המילואים מציין שאכן ביקר בעברו בווינה מספר פעמים, אך לא עשה זאת בתקופה האחרונה ובטח שלא סמוך למועד פרסום הכרזה. יממה לפני שהוא קיבל מחבריו את הבשורה על הפצת זהותו, הוא חזר מחופשה בבודפשט, ולא נרתע כשנודע לו על המתרחש באוסטריה. "לעולם לא אפחד להיות יהודי וציוני שנלחם ושומר על הבית שלי. פעלתי רק על פי החוק הישראלי והבין-לאומי. ביצעתי משימות כחוק ולא פגעתי באף אחד חף מפשע. חיילי צה"ל הם המוסריים בעולם".
ד' מציין שעד רגע זה אף גורם מדיני או ביטחוני לא יצר איתו קשר. לדבריו, הדבר היחיד שמדאיג אותו בעקבות הפרשה הוא פגיעה בקרוביו. "אני חושש שינסו לפגוע במי שקשור אליי ומדינת ישראל צריכה לתת לי מענה ביטחוני, משפטי וכלכלי בנושא. צריכים לדאוג לביטחוני גם בארץ וגם בחו"ל, היכן שלא אהיה. במידה ויש נגדי איומים מחוץ לגבולות ישראל, על המדינה להעמיד את כל המשאבים הנדרשים ולאפשר לי את חופש התנועה ובנוסף לפצות אותי על פגיעה בשמי הטוב. נשלחתי בשם המדינה, אני מצפה ממנה לעמוד לצדי".
ד' מבקש להדגיש פעם נוספת שלא עבר על שום חוק ושהוא משוכנע שאין אף תיעוד שמציג "עבירה" או משהו לא מוסרי שעשה: "החטא היחיד הוא השירות הצבאי שלי בצה"ל. אומרים שחסרים לוחמים? איזו אמא תשלח את הילד שלה להילחם כשיש סיטואציה כזאת? אם אני נעצר זאת לא הבעיה רק שלי, אלא הבעיה של מדינת ישראל".
האירוע הזה מצטרף ללא מעט אירועים דומים שהתרחשו ביעדים ברחבי העולם. בתחילת החודש בוצע ניסיון להוציא צו מעצר לחייל מילואים שטייל בברזיל, אך הוא הצליח לברוח לפני זה לארגנטינה. במקרה אחר הוצא צו מעצר לחייל ישראלי שטייל בסרי לנקה, אך גם הוא יצא מהמדינה בזמן.
רצף האירועים הללו לא התרחש במקרה. קרן הינד רג'ב (HRF) שממוקמת בבריסל, בלגיה, ומנוהלת על ידי פרו-פלסטינים, שמה לעצמה למטרה להגיש תביעות נגד ישראלים ששירתו בסדיר או במילואים בזמן המלחמה בעזה, ולדרוש את העמדתם לדין. הארגון עוקב אחרי עמודי אינסטגרם של משרתי מילואים שלחמו בשנה האחרונה בעזה, אוסף נגדם ראיות של תמונות וסרטונים ומגבש מהן תיק אישום. במקרה בברזיל למשל, כתב התביעה כולל יותר מ-500 עמודים. על פי הקרן, הראיות נאספו "ממקורות גלויים" – ככל הנראה מהרשתות החברתיות.
בעקבות האירועים יצאו לא מעט המלצות לחיילים ששירותו בעזה וטסו לחו"ל, למחוק חומרים מסגירים מהרשתות החברתיות. היו לא מעט חיילים שאף הגדילו לעשות, ומחקו את הרשתות החברתיות שלהם לגמרי.