"הפנינה של אפריקה": אוגנדה מצהירה על סולידריות עם ישראל – צעד נוסף בחיזוק הקשרים
הגנרל מוהוזי קיינרוגבה, ראש כוחות ההגנה של אוגנדה, פרסם הצהרה חסרת תקדים בתמיכתו בישראל, בה הביע את נכונות ארצו להילחם לצידה. הצהרה זו מעידה על רקע שיפור משמעותי בקשרים בין המדינות בשנים האחרונות, ועל תמיכה מתמשכת בישראל. במקביל אוגנדה הופכת ליעד תיירותי בולט באפריקה


הגנרל מוהוזי קיינרוגבה, ראש כוחות ההגנה של אוגנדה ובנו המשפיע של הנשיא יוורי מוסבני, פרסם ברשתות החברתיות מסר של סולידריות צבאית חסרת תקדים בישראל. "כל דיבור על השמדה או תבוסה של ישראל יכניס אותנו למלחמה – לצד ישראל", הצהיר קיינרוגבה, על רקע המלחמה עם איראן, וזו לא הייתה רק התבטאות רטורית של קצין בכיר, זו הייתה התגבשות של מערכת יחסים מורכבת בת מאה שנה, שהתנדנדה משיאי אחווה צבאית למעמקי משבר עם בני ערובה וחזרה ליחסים חזקים.
הקשרים בין אוגנדה וישראל נטועים בעידן הקולוניאלי, עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל ב-1948. בשנת 1903, האימפריה הבריטית הציעה את "תכנית אוגנדה", הצעה להעביר יהודים אירופאים פליטי פוגרומים לאזור המזרח אפריקאי, בתור מקלט זמני. למרות שהתכנית נדחתה בסופו של דבר, המהלך הזה נותר פרט חשוב בהיסטוריה הציונית ויצר חיבור סמלי בין שתי המדינות.

לאחר שישראל קיבלה את עצמאותה ב-1948 ואוגנדה ב-1962, מערכת היחסים בין המדינות הלכה והתהדקה. בשנות ה-60, ישראל ראתה ביבשת אפריקה שדה קרב דיפלומטי חשוב, במטרה למנוע את התפשטות ההשפעה הערבית. אוגנדה הייתה אחת מהמדינות החשובות ביותר במאמץ זה, וישראל לא רק שסיפקה לאוגנדה סיוע צבאי, אלא אף עזרה במודרניזציה של חקלאות ותעשייה במדינה. צנחנים ישראלים, חיילי חיל האוויר והמודיעין האווירי הישראלי היו חלק בלתי נפרד מהכשרת הצבא האוגנדי, ובכך אפשרו למדינה האפריקנית לבנות את צבאה ולהתמודד עם אתגרים ביטחוניים.
ב-1971, כאשר עלה לשלטון הדיקטטור אידי אמין, התהפכה הקערה על פיה. אמין, שתחילה שימש חבר קרוב של ישראל, החל להפנות את מדיניותו כלפי הגורמים האנטי-ציוניים. בשנת 1972, הוא סילק את כל המומחים והדיפלומטים הישראלים מהמדינה, והחל לפתח קשרים עם אש"ף, והשיא של הקשר העוין התרחש ביולי 1976, כאשר מטוס של חברת התעופה "אייר פראנס" נחטף לאוגנדה. אמין תמך בחוטפי המטוס, והדבר הוביל לתגובה ישראלית חריפה: "מבצע אנטבה".
המבצע נועד לשחרר את 102 החטופים, אך במהלך הקרב נהרג יוני נתניהו, אחיו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. המבצע היה הצלחה צבאית אדירה, אך סימן את תחילתו של סדק עמוק במערכת היחסים בין שתי המדינות. מאז, אוגנדה הפכה למוקד שנאה כלפי ישראל, ובעיקר תחת שלטונו של אמין.
חידוש היחסים תחת שלטון מוסווני
לאחר נפילת שלטונו של אידי אמין ב-1986, והגעת יואוורי מוסווני לשלטון, התחילו היחסים בין המדינות להתחדש. מוסווני, שהגיע לשלטון באמצעות מלחמת גרילה, חיפש להחיל סדר פוליטי וכלכלי במדינה ולחזור לפתח קשרים דיפלומטיים. בשנות ה-90, אוגנדה וישראל חידשו את הקשרים, והחל שיתוף פעולה בתחום הצבאי, המודיעיני והטכנולוגי, ואוגנדה נעשתה שותפה במלחמה העולמית נגד הטרור האיסלאמי.
הביקור ההיסטורי של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באוגנדה ב-2016, שהיווה ביקור ראש ממשלה ישראלי ראשון ביבשת אפריקה במשך עשורים, סימן את החיזוק הדיפלומטי של הקשרים. בשנת 2020 ביקר נתניהו באנטבה, שם הניח יחד עם רעייתו שרה זר ליד שלט הזיכרון למבצע אנטבה, ובכך שימש הביקור כמעין סגירת מעגל היסטורית.

ההצהרה המפתיעה של גנרל מואוזי קיינרוגבה מעוררת תשומת לב רבה ברחבי העולם, ובמיוחד בישראל. לפי קיינרוגבה, אוגנדה רואה בישראל מודל בחינה צבאית: "הצבא הישראלי הוא מקור השראה עבורנו", אמר בראיונות קודמים, והסביר כי אוגנדה, שהיא גם יעד לטרוריסטים ולמלחמת גרילה, זקוקה לציוד ולשיטות עבודה כמו אלו שמספקת ישראל. הצהרתו לא רק משקפת תמיכה, אלא גם מדגישה את הרצון של אוגנדה להיות שחקנית חשובה בזירה הגלובלית.
בנוסף, קיינרוגבה הצהיר לאחרונה על כוונה להקים פסל לזכרו של יוני נתניהו בנמל התעופה של אנטבה, במקום בו נהרג, כדי להדגיש את הקרבה ההולכת ומתרקמת בין שתי המדינות.
מפלים, יערות גשם ואריות על עצים
אוגנדה, המכונה "פנינת אפריקה", נמצאת כעת בעיצומו של רנסנס אסטרטגי משמעותי, כשהיא הופכת מפנינה נסתרת במזרח היבשת ליעד תיירותי מוביל ברמה עולמית. המדינה, שזכתה לכינוי המפורסם מווינסטון צ'רצ'יל בזכות נופיה המרהיבים בגווני כתום וירוק, זונחת כעת את ההסתמכות על יופי טבעי בלבד לטובת יישום תוכנית עבודה תיירותית מתוחכמת. המדינה מתמקדת בתנופת תשתיות מאסיבית, קידום גלובלי אגרסיבי ויצירת שיתופי פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי. מפת דרכים זו נועדה לפתח את רשתות הכבישים, לשדרג את נמלי התעופה ולמשוך הון בין-לאומי לאירוח יוקרתי, כל זאת כדי להבטיח שהמדינה תוכל לעמוד בביקוש הגובר לטיולי יוקרה וטיולים אקולוגיים.

עולם החי המרתק של אוגנדה נותר היתרון התחרותי המשמעותי ביותר שלה. יער בוינדי (Bwindi), אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, משמש כיהלום שבכתר של המדינה, ומציע מפגשים עם גורילות הרים. מכיוון שהביקוש לאישורי טרקים גבוה מאוד והם לעיתים נגישים יותר מאשר באזורים שכנים, המטיילים יכולים לתכנן את הגעתם כמעט שנה מראש כדי להבטיח את מקומם ביערות הגשם הערפיליים. גם בפארק הלאומי קיבאלה (Kibale), המוכר כבירת קופי האדם של העולם בשל הריכוז המדהים של שימפנזים ושנים-עשר מינים ייחודיים נוספים, כולל קופים אדומים מזן קולובוס הנמצאים בסכנת הכחדה.


בפארק הלאומי המלכה אליזבת, הסוואנות הן ביתם של האריות המפורסמים המטפסים על עצים, מראה נדיר שניתן לשלב עם שיט בסירה לאורך תעלת קזינגה כדי לצפות בפילים והיפופוטמים על רקע הרי הרוונזורי. בצפון, מפלי מרצ'יסון (Murchison Falls) מציגים את עוצמתו של נהר הנילוס כשהוא נדחק דרך נקיק צר ברוחב שבעה מטרים בלבד, המוקף בגן עדן לצפרים, הכולל את ציפור המנעלן (Shoebill) החמקמקה. עבור אלו שמחפשים קצב אחר, אגם בוניוני השלו מציע מפלט שקט לצפייה בציפורים ושיט בקאנו, בעוד שהרי הרוונזורי, הידועים כ"הרי הירח", מספקים מסלולי טרקים מאתגרים של מספר ימים לכמה מהפסגות הגבוהות והמושלגות ביותר באפריקה.


מעבר לטבע הפראי, התרבות התוססת והאנרגיה האורבנית של הבירה קמפלה, מציעים רובד נוסף של חשיפה למדינה. קמפלה, הידועה כאחת הערים האנרגטיות ביותר ביבשת, מציעה שילוב של אתרים היסטוריים כמו קברי קסובי (Kasubi Tombs) לצד סצנת חיי לילה מפורסמת. אחד מהמגנטים החזקים של העיר הוא אוכל הרחוב המקומי, ובמיוחד ל"רולקס" (Rolex), ראפ נפוץ וזול העשוי מצ'פאטי וחביתה.
מבקרים צריכים להיערך מראש על ידי הנפקת אשרת כניסה אלקטרונית (eVisa) בעלות של 50 דולר ולהתייעץ עם רופא בנוגע להגנה מפני מלריה וחיסוני קדחת צהובה. אנגלית היא שפה רשמית באוגנדה, אך היא ממצבת את עצמה בהצלחה כיעד אפריקאי שנותר הרפתקני ואותנטי.