Hostage flags confiscated from Jews touring Auschwitzhttps://t.co/rekMU8NYbc
מוזיאון אושוויץ בירקנאו החרים דגלי ישראל המעוטרים בסרטי חטופים צהובים מקבוצה יהודית שביקרה במקום, ועורר זעזוע וזעם בקרב 46 המבקרים הבריטים מהרטפורדשייר. הקבוצה, שכללה את הרב אלחנון פלדמן, הביאה את הדגלים לכבוד החטופים הישראלים, אך גורמי ביטחון במוזיאון התעקשו כי הוספת הסרטים מפרה את התקנות המחמירות של האתר בנושא שינויים בדגלים.
התקרית התרחשה בתחילת החודש כאשר הקבוצה, לאחר שעברה את הבידוק הביטחוני של המוזיאון, נעצרה על ידי שומרים לאחר שהמבקרים התעטפו בדגלי ישראל עם הסרטים הצהובים. למרות שהסבירו את מטרת הסרטים, נאמר לקבוצה כי הדגלים ששונו נחשבים להצהרה פוליטית ולכן מדובר בהפרה של כללי המוזיאון.
>> "רק רציתי מזכרת": המשטרה עצרה תלמיד שלקח חפץ מאושוויץ
>> שואה וקניונים: פולין רוצה להפוך מ"בית קברות" ליעד תיירותי מוביל – וזה עובד לה
"הקבוצה הייתה ממש מוטרדת ולא הצליחה להבין את זה", אומר לורנס בנטלי, אחד המבקרים, ל-Jewish Chronicle. "זה ממש רע להתנהל כך בימינו". בנטלי בן ה-76 ואשתו סטלה בת ה-74 רכשו 30 דגלים עם הסרטים הצהובים בתל אביב במיוחד לביקור הזה באושוויץ, ועזרו בארגון הביקור עם ארגון הצדקה למורשת יהודית JRoots. קצין ביטחון בכיר הודיע לבנטלי ולשאר המבקרים כי הסרט הצהוב הופך למעשה את דגל ישראל ל"הצהרה פוליטית", וככזה הוא אינו עומד עוד בתקנות המוזיאון. "זה לא בידיים שלי, הדגל הוא עכשיו הצהרה פוליטית וזהו", אמר הקצין כשהתבקש להבהיר את משמעות הדברים. בתוך כך הדגלים הוחרמו והוחזרו לקבוצה רק בתום הסיור.
אומנם חוקי המוזיאון מתירים למבקרים להביא דגלי מדינות לאתר, אך אוסרים כל שינוי כגון הוספת סמלים או שינויים אחרים. בניסיון להגן על ההחלטה, מסביר דובר המוזיאון כי התקנות הללו נועדו למנוע כל פעילות שעלולה להיראות כחוסר כבוד לקורבנות השואה או כניסיון לעשות פוליטיזציה של המקום החשוב הזה. "מבקרים באנדרטת אושוויץ רשאים להביא דגלי לאום; עם זאת, אסור לשנות אותם בשום צורה, כמו הוספת משפטים, סמלים או שינויים אחרים", אומר הדובר ל-Jewish Chronicle. "כל דגל שמשתנה אינו נחשב עוד כדגל לאומי רשמי ואינו עומד בתקנות".
למרות ההחרמה, בנטלי וחברים נוספים בקבוצה המשיכו בביקור שלהם: "רצינו לחגוג את החיים היהודיים". במהלך ביקורם שרה החבורה שירים יהודיים כמו עם ישראל חי, הדליקה נרות והתפללה למען החטופים. בשלב מסוים, הנשים בקבוצה הקריאו בקול את שמות השבויים. "עד כמה שהמקום הזה נורא, השירה שלנו מאשרת שאנחנו עדיין כאן", מסביר בנטלי. "אמרנו 'לעולם לא עוד', והנה אנחנו פה שוב עם אנשים שמבצעים פשעים נגד יהודים וישראלים, בדיוק כפי שעשו הנאצים ברחבי אירופה", מוסיף בנטלי. "זו הסיבה שהיינו צריכים לזכור את החטופים בביקורנו באושוויץ".