שירת "יהודים לגז" בסידני, סימון בתי מגורים ובתי עסק של יהודים בברלין ובפריז, צעקות "רצח עם ליהודים" בארצות הברית – המלחמה בישראל הובילה לצונאמי אנטישמיות ברחבי העולם. במקומות שנחשבו עד לא מזמן לסובלניים ומתקדמים, התופעה המכוערת מרימה את ראשה ומזכירה כי היא מעולם לא באמת עזבה, אלא קיבלה פנים חדשות ואפילו השתדרגה לכדי שיח "אינטלקטואלי" בקמפוסים, אולפני הטלוויזיה וברחובות הערים הגדולות והליברליות ביותר. 

במדינות שבהן נתונים זמינים מהמשטרה המקומית או חברות וארגונים אזרחיים, כולל בארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה ודרום אפריקה, הדפוס ברור: מספר התקריות האנטישמיות עלה מאז ה-7 באוקטובר בכמה מאות אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מבדיקה שערכה התנועה למלחמה באנטישמיות בעולם (CAM) עולה כי מאז פרוץ המלחמה, ישנה עלייה דרמטית במספר התקריות האנטישמיות ומקרי האלימות כלפי יהודים מעבר לים. העלייה, אגב, ניכרת כמובן במדינות שאינן תומכות בישראל, אבל ניכרת גם במדינות שממשלותיהן תומכות בישראל.

הפגנה פרו פלסטינית בלונדון, אנגליה (צילום: רויטרס)
עם המחאות עלתה גם האנטישמיות ברחבי העולם. לונדון|צילום: רויטרס

"האווירה האנטישמית והאנטי-ישראלית בעולם מגיעה בימים אלה לשיאים חדשים, ולצערי אף מקבלת רוח גבית מהתבטאויות מקוממות בדומה לדברי הבלע של מזכ"ל האו"ם לאחרונה", אומר סשה רויטמן-דרטווה, מנכ"ל התנועה למלחמה באנטישמיות, שכיהן בעבר בתפקיד בכיר ב"קונגרס היהודי העולמי" ואף כיהן כראש מדור ניו-מדיה (רשתות חברתיות) בדובר צה"ל. "הנתונים מראים כי תקרית כמו בדגאסטן יכולה להתרחש במקומות נוספים ולהגיע לכדי פרעות, גם במדינות מתקדמות. אנו דורשים מהשלטונות בעולם להבטיח את שלומם וביטחונם של ישראלים, יהודים וקהילות יהודיות, ולהשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותם כדי לפעול נגד אנטישמיות. עליהם להפגין יד קשה ואפס סובלנות לשנאה, הסתה ואלימות".

כך יחד עם התמיכה הבלתי מסויגת מצד ממשלת בארה"ב, נרשמה עלייה של כ-400 אחוזים, בין אם ברחובות הערים ובין אם בקמפוסים של האוניברסיטאות. בגרמניה, שעומדת לצד ישראל מאז תחילת המלחמה, יש עלייה של כ-240 אחוזים בכמות האירועים על רקע אנטישמי, וגם באוסטריה, מדינה שהקנצלר שלה הצהיר כי בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר כל קריאת "מהנהר לים" (הנתפסת כקריאה לרצח של ישראלים) תיחשב כעבירה פלילית, נרשמה עליה של כ-300 אחוזים במספר התקריות האנטישמיות. בנוסף, בצרפת נרשמו כ-850 תקריות אנטישמיות מאז פרוץ המלחמה.

באופן לא מפתיע האנטישמיות עברה מהרחובות גם למרחב המקוון וממנו חזרה לרחובות. מחקר חדש של המכון לדיאלוג אסטרטגי מצא כי בימים שלאחר התקפת החמאס עלו ההערות האנטישמיות על סרטוני יוטיוב הקשורים למלחמה ב-4963 אחוז. רק בשבוע הראשון לאחר הטבח, יוטיוב רשמה 15,720 תגובות שנאה נגד יהודים.  

לונדון: זינוק של אלפי אחוזים בתקריות האנטישמיות

המדינה שבה ההפגנות הפרו-פלסטיניות בולטות במיוחד היא לונדון, עם מאות אלפים שיצאו לרחוב, ובין קריאות לשחרור פלסטין גם נשמעו קולות אנטישמיים. רק בלונדון לבדה נרשמה עלייה אסטרונומית של כ-1,400 אחוזים בכמות התקריות האנטישמיות לעומת התקופה שלפני המלחמה.

"זו לא תקופה נהדרת לבני האמונה היהודית", אומר רוברט חלפון חבר הפרלמנט הבריטי. "אני שמח שהממשלה עושה הכל כדי לתמוך בקהילה היהודית. מה שקרה ב-7 באוקטובר היה המתקפה החמורה ביותר אי פעם נגד יהודים מאז השואה. אנחנו תמיד אומרים לעולם לא עוד, ובכל זאת זה קרה. ולכן ישראל צריכה לעשות הכל כדי להבטיח שחמאס יימחק לא רק למען ישראל, אלא גם לרווחת העם הפלסטיני".

בעקבות מתקפת חמאס ותגובת ישראל, נסגרו זמנית מספר בתי ספר יהודיים בלונדון. גם בתי כנסת מקומיים ומדרשות קראו ליותר מתנדבים מהקהיל היהודית כדי להגביר את ביטחונם. "בבריטניה של המאה ה-21, יהודים מודאגים מחבישת כיפה או ענידת מגן דוד, ומודאגים מכך שיירקו עליהם בדרכם לעבודה או בדרכם לבית הספר, או שינפצו את חלונות המסעדות שלהם, או שיתקפו אותם בקמפוס בדרך זו או אחרת", אומר חלפון ומוסיף כי עצרות תמיכה בשלום מקובלות, אך למפגינים "אין זכות לצעוק סיסמאות נגד יהודים או קריאה לג'יהאד עולמי".