במשך 15 דורות חיו בני שבט האבראו, בדומה לאבותיהם, על אי קטן בשם ביאק, כמעט בגודל של לונדון, בצפון מערב פפואה שתחת אינדונזיה. האי מאוכלס על ידי למעלה מתריסר קבוצות אתניות ילידות שונות ולמרות שיש מספר מרכזים עירוניים, רובו עדיין כפרי יחסית.
בני השבט עדיין עובדים עם מחרשות עץ בחלקים של יער הגשם, אוספים צמחי מרפא וטומנים מלכודות כדי לתפוס נחשים וחזירי בר. חברי השבט רואים בעץ מרכזי על האי כקדוש, מבקרים בו כדי להקריב מנחות ולהתפלל לאבותיהם. לאמונתם, העץ מסמן את מקורו של שבט האבראו. האדמה עליה הם יושבים באי ביאק היא הכול עבורם: זהותם, מקור פרנסתם והקשר לאבותיהם. אבל כעת, השבט הזעיר חושש שהוא יאבד את מקומו בעולם כאשר אינדונזיה ממשיכה במסעה ארוך השנים להצטרף למרוץ החלל.
ממשלת אינדונזיה טוענת כי רכשה 250 דונם מאדמת אבות הילידים לפני עשרות שנים, ותכננה מאז 2017 להקים עליהן נמל חלל כדי לשגר רקטות. בשנה שעברה, הציע נשיא אינדונזיה, ג'וקו ווידודו, בפנייה אישית למייסד SpaceX, אילון מאסק, את הרעיון לשיגור הרקטות שלו מאינדונזיה. מאסק עדיין לא התחייב לעסקה או הגיב עליה בפומבי, אבל האפשרות למעורבותו עוררה שפע של פעילות מצד האינדונזים לקידום המקום, כמו גם התנגדות מחודשת מצד ילידי האי. למרות שאילון מאסק עדיין לא קיבל את ההצעה, אינדונזיה עדיין הבהירה שיש לה שאיפות חלל גדולות עבור האי ביאק - מה שמדאיג את תושביו.
בניית נמל חלל היא חלק מהדחיפה של ג'וקו הנשיא למודרניזציה של מדינת האיים בדרום מזרח אסיה עם שדות תעופה חדשים, תחנות כוח וכבישים מהירים, לעתים קרובות עם מעט התחשבות בהשלכות הסביבתיות. מנהיגי שבט האבראו טוענים שבניית נמל חלל במקום משמעה כריתת עצים ביער מוגן, הפרת בית הגידול של ציפורים בסכנת הכחדה וגירוש הילידים. "העמדה שלנו ברורה: אנו דוחים את התוכנית", אמר אפלוס סרויאר, ראש מועצה באי ביאק, והוסיף: "אנחנו לא רוצים לאבד את החוות שלנו בגלל נמל החלל הזה. אנחנו לא אוכלים לוויינים. אנחנו אוכלים טארו (צמח שורש טרופי), ודגים מהים. זו דרך החיים שלנו לדורותיה".
מפות ממשלתיות מראות שכמעט כל אדמות אבותיהם של שבט האבראו, כולל בתים מסוימים, נמצאות בתוך אזור חיץ מוצע שיפונה מאנשים אם נמל החלל ייבנה. המפות גם מראות כי אתר הפרויקט המקורי נמצא כמעט כולו בתוך יער מוגן.
"עבור תושבי פפואה, האדמה היא הזהות", אמר מרטן אבראו, חבר בשבט. "אנחנו נאבד את הזהות שלנו, ואף שבט אחר לא יקבל אותנו על אדמתם. לאן ילכו הילדים והנכדים שלנו?".
הגורמים האינדונזים התומכים בפרויקט אומרים כי ביאק, היושב בערך 100 קילומטרים דרומית לקו המשווה ופונה לאוקיינוס השקט, יהיה אידיאלי לשיגור רקטות. כמו כן, אותם גורמים טוענים כי בניית משטח השיגור באי יעורר את תעשיית התיירות והחלל באי, וישנה את החברה בו ל"חברה מודרנית" יותר בעשור הקרוב, שינוי שלטענתם נחוץ.
עם זאת, חשוב לציין כי האי, שמצטיין באוצרות טבע רבים כגון חופי ים בתוליים, מפלים גדולים, יערות גשם טרופיים ותרבות ילידית מרתקת, אינו נמצא כמעט כלל על מפת התיירות העולמית ואינו ערוך לקבלת מספר גדול של תיירים.
"אומרים שפרויקט נמל החלל ייצור מקומות עבודה, אבל אין מומחה לחלל בשבט שלנו ובכפרים שלנו", אמר גרסון אבראו, כומר פרוטסטנטי ובן דודו של ראש השבט. "הכוונה היא לשלוש שנים של כריתת עצים, הסרת שורשים וחפירת יסודות. לאחר מכן המטרה תהיה להיפטר מאיתנו בזמן שרק בעלי כרטיס כניסה יוכלו להיכנס לשטח”.