וולוס (Volos), עיר בחבל הארץ תסליה כ-320 קילומטרים צפונית לאתונה, היא יעד תיירותי, אבל המסעדות בנמל כמעט ריקות. לשכת הסחר היוונית מעריכה כי קיימת ירידה של 80 אחוזים בפעילות המסחרית בשלושת הימים האחרונים – ובעיר מדברים רק על צחנת הדגים הרקובים המציפים את הרחובות והבתים.
הדגים מגיעים מאגם קרלה (Karla) במרכז יוון, גוף מים שנוקז בתחילת שנות ה-60 ולאחר מכן מולא מחדש ב-2018 כדי להילחם בהשפעות הבצורת. מפלס המים באגם קרלה עלה בחדות בסתיו האחרון לאחר שיטפונות חריגים שגרמו למותם של 14 בני אדם גם ביוון, בולגריה וטורקיה, והציפו אזור גדול סביב האגם. הדגים שחיו שם נדחקו לאזורים המוצפים, ולאחר מכן התייבשו עקב כמות גשמים המועטה בחודשים הבאים וגלי חום הקיץ: "יש מיליוני דגים מתים מאגם קרלה עד 20 קילומטרים מזרחה", אומרת אנה מריה פפאדימיטריו, סגנית מושל מרכז תסליה, לטלוויזיה היוונית הציבורית. "נעשה כרגע מאמץ עצום לנקות את מיליוני הדגים המתים שנסחפו על גדות הנהר", מוסיפה.
>> טסים ליוון? היכנסו למדריך המלא
>> עכשיו מותר לגלות: האיים המושלמים ביוון שהישראלים לא מגיעים אליהם
מפרץ וולוס מכוסה בדגים מתים וכבר בקושי רואים את המים. הרשויות המקומיות, כך מדווחת AP, שכרו סירות דיג, אתים ודחפורים כדי לאסוף את הפגרים מהים ולהעמיס אותם על משאיות שלוקחות אותם לאחר מכן לשרפה. עד כה הם הוציאו מעל 100 טון של דגים מתים, תוצאה בלתי צפויה נוספת של שינויי האקלים ודוגמה למה שיכול לקרות לעתים יותר ויותר בשנים הקרובות.
ראש עיריית וולוס, אכילאס באוס, מאשים את הרשויות האזוריות שלא פעלו מוקדם יותר כדי למנוע מהדגים להגיע לעיר ולמפרץ שלה. "הם לא עשו את הדבר הברור, שהוא לשים רשת מגן בשפך הנהר שמוביל לוולוס", הוא אומר לרויטרס. מאמינים שכאשר דגי המים המתוקים שעדיין חיו פגשו את הים, המים המלוחים הרגו אותם במיתה המונית נוספת. "להציב את המחסום עכשיו לא יעזור", אומר דימוסטניס באקויאניס, בעלים של מסעדת חוף 10 ק"מ מוולוס, שראה את מחזור המכירות שלו קורס: "זה מאוחר מדי, עונת התיירות הסתיימה. עסקים על חוף הים, במיוחד אלה במגזר המסעדנות, מפסיקים את פעילותם".
תנאי מזג אוויר קיצוניים ביוון
המצב בוולוס הוא רק הדוגמה האחרונה לנזק שנגרם על ידי מזג אוויר קיצוני ביוון, שמדענים קושרים לשינויי אקלים, כולל עליית טמפרטורות וגשם לא קבוע שמוביל לסירוגין לשריפות ולשיטפונות. זה גם מאיים לשבש את כלכלת המדינה, הנשענת במידה רבה על תיירות שתורמת בין 62.8–75.6 מיליארד אירו (250–300 מיליארד שקלים) לכלכלה היוונית, כשליש מהתוצר המקומי הגולמי השנתי, על פי האגודה היוונית למפעילי תיירות.
השנה, גל חום ארוך ביוני ואחריו יולי החם ביותר שנרשם (לאחר שלוש שנים של ממוצע משקעים נמוך), אילץ את האטרקציות התיירותיות להיסגר והוביל לשטף של מקרי מוות הקשורים לחום. שריפות יער, אינטנסיביות יותר ותכופות יותר בשל מזג האוויר החם והיבש שנוצר, מאיימות גם הן על תעשיית התיירות. מוקדם יותר החודש הגיעה שריפה גדולה למרחק של קילומטרים ספורים בלבד מהבירה אתונה. בשנה שעברה השתוללו יותר מ-8,000 שריפות ברחבי המדינה, ואלפי תיירים נאלצו להתפנות מאיים מתוירים כולל רודוס הפופולרי.
החקלאות גם היא סובלת ממחסור במים, כאשר חקלאים באזורים צפוניים מסוימים נאלצים להשקות את מטעי הזיתים שלהם מבארות כמעט יבשות עד כדי כך שהמים שלהן הפכו מליחים. עד לאחרונה, אגם פיקרולימני (Pikrolimni) בצפון יוון היה יעד פופולרי למרחצאות בוץ, אך הקיץ הוא נסוג, והותיר רק אדמה סדוקה. "לא ירד גשם כבר שנתיים, אז האגם התייבש לחלוטין", אומר נשיא העירייה המקומית קוסטאס פרטסיס. "פעם היו הרבה מים. אנשים באו לרחוץ במים הבוציים. לחימר סגולות מרפא למחלות רבות. השנה אף אחד לא הגיע". לפי נתוני שירות החירום של האיחוד האירופי, כל האזור סביב הים השחור, עד לצפון יוון, סובל מבצורת קשה.