קושי מסלול: קשה יחסית
אורך מסלול: כשלושה קילומטרים
משך המסלול: כשלוש שעות
הגעה: נוסעים בכביש 90, מצפון או מדרום. כעשרה קילומטרים* מצפון לצומת הערבה, כ-1.2 קילומטרים* מצפון לכניסה הראשית למפעלי ים המלח, פונים צפונה בדרך עפר רחבה המשולטת למישור עמיעז ולנחל פרצים. סימון השבילים אדום. נוסעים בדרך העפר כשני קילומטרים, ובצומת פונים ימינה (למעשה ישר), הפעם בסימון שבילים כחול. לאחר 1.7 קילומטרים* חוצה את הדרך דרך נוספת, שסימונה שחור. כקילומטר וחצי מהצומת עם השביל השחור מסתיימת הדרך. הסימון הכחול הופך לסימון שביל רגלי. חונים ויוצאים לדרך
מפה מפת סימון שבילים מס' 11, דרום מדבר יהודה וים המלח (מהדורה מעודכנת: 2006)
המסלול אינו מעגלי, נדרשת הקפצת רכבים. הקפצת רכב לנקודת הסיום: עבור הבאים מצפון, הטוב ביותר הוא להשאיר רכב אחד בנקודת סיום המסלול, ולהמשיך ברכב נוסף לנקודת ההתחלה. סיום המסלול נמצא כשישה קילומטרים*מצפון לפנייה לדרך העפר המסומנת אדום. חפשו שלט חום ועליו הכתובת "שביל הדגים"
זהירות, יש בורות פתוחים בדרך (ופשר היווצרותם יוסבר להלן), היזהרו במיוחד אם אתם מטיילים עם ילדים.
החורף וראשית האביב, זה הזמן לבקר בסדום (אם כי לא בגשם, אז השבילים נעשים חלקלקים ומסוכנים). אחר כך פשוט חם מדי. השביל המסומן בכחול עובר בנוף גבעות עגולות ורכות של סלע המכונה חוואר הלשון. פה ושם מבצבצות מתחת שכבות המלח האפורות הקבורות תחתיו. השביל מגיע אל שפת מצוק וממשיך לאורכו דרומה. בהמשך הוא מעפיל אל ראשה של כיפה עגולה ובולטת שמכונה הכפתור. ממרומיה צופים על אגנו הדרומי של ים המלח, שכיום רובו ככולו בריכות אידוי של מפעלי ים המלח.
בירידה מ"הכפתור" לכיוון החוף, ניכרת נטיית השכבות העזה שנוצרה במהלך התרוממותו של גוש המלח העצום ממעמקי הים. כאן רואים את מחשופי גבישי המלח המרשימים, שהופכים לחידודים בעקבות ממטרים נדירים השוטפים וממיסים אותם.
בכמה מקומות אפשר להציץ אל בורות עצומים פעורים בקרקע שנוצרו מהתמוססות המלח. הבורות מוליכים אל חללים תת-קרקעיים שנוצרו מההמסה, ואליהם מתנקזים המים. בשולי השביל יש לוחות סלע קדום, שבהם מאובני דגים. איך הגיעו דגים לים המלח? שריד מהתקופה שבה היה גדול הרבה יותר ומימיו היו מתוקים. השביל מסתיים לצד כביש מס' 90.
>>
