משך המסלול: כל האתרים יחד - יום שלם
עונה מומלצת: כל השנה.
"שם הרי גולן", "העם עם הגולן", "לא זזים מהגולן" – כולנו מדקלמים את כל הסיסמאות ויודעים שהגולן הוא סלע המחלוקת בינינו לבין שכנתנו הצפונית והמאיימת. אבל רמת הגולן היא גם שמורת טבע קסומה ונדירה, ולא לבקר בה זה ממש פשע.
הפלא הזה נוצר לפני מיליוני שנים, כשהלבה שבמעבה האדמה קלחה החוצה באיטיות דרך סדקים צרים וארוכים וכיסתה את סלעי הגיר של רמת הגולן. בבואה במגע עם אוויר העולם, הלבה התקשתה והפכה לסלעי בזלת שחורים ומוצקים. בצפון הרמה מתנשאות שתי שרשרות הרי געש כבויים. אנחנו נעפיל אל אחדים מהם ונגלה את סודותיהם.
איך מגיעים: נוסעים בכביש מס' 91 צפונה, לעבר קיבוץ עין זיוון, ובצומת אביטל פונים שמאלה (צפונה).בצומת הראשון פונים ימינה, שמאלה ושוב ימינה, ומעפילים בכביש צר ומפותל לתצפית נוף יפהפייה ממרומי הר בנטל, המתנשא לגובה של 1,165 מטרים מעל פני הים.
יוצאים לדרך:
תחנה ראשונה - הר אביטל
מדרום לבנטל מזדקר הר אביטל ועל כיפתו קבר השייח' אבו-נדא ("אבי הטללים"). מספרים שהשייח' בירך את האזור בטל וברכה זאת היא ששימשה השראה לשמות ההרים. בתוך הר אביטל פעור לוע ענק, ובו מטעי התפוחים של קיבוץ מרום-גולן, בעוד שהקיבוץ עצמו שוכן בלועו של הר בנטל, הפרוץ במערב. במקום נמצא בונקר המתעד את אורח חייהם של חיילי המוצבים בגבול הצפון, ואף תצפית מרשימה מבית הקפה "קופי ענן".
ממזרח משתרע הבשן - אחד מ-10 רמות הבזלת הגדולות בעולם, ומכאן נראה היטב גם את העיר קונייטרה. תושביו המקוריים של הגולן היו צ`רקסים, שהובאו לכאן עוד בימי הטורקים כדי לאכלס את אזור הספר של ממלכתם. הסורים הקימו במקום מחנות צבא גדולים. כשנכבש הגולן מידי הסורים ב-1967, הוקם בקונייטרה קיבוץ מרום גולן, ולאחר זמן הוא הועבר למקום מושבו היום.
תחנה שנייה - עמק הבכא
יורדים מהר בנטל ופונים ימינה לכיוון מרום גולן. בצומת בנטל פונים ימינה בכביש מס' 959, ובצומת בראון - שמאלה, בכביש מס' 98. מול הכניסה לקיבוץ אל-רום, הקיבוץ הגבוה בעולם - 1,000 מ' מעל פני הים – פונים ימינה מזרחה להר חרמונית, ההר השני בגובהו בגולן (1,240 מ`). תושבי הסביבה מכנים אותו "תל א-שיח`ה", בת-זוגו של החרמון הסמוך - ג`בל א-שיח`, ומכאן שמו. מקיפים את ההר בנסיעה מצדו הדרומי, בכביש משובש, עד שמגיעים לאנדרטה לזכר חללי גדוד 77 מחטיבה 7 שלחמו כאן במלחמת יום הכיפורים. מולנו נפרש מישור המכונה "עמק הבכא".
תחנה שלישית – גוב הגעש
חוזרים לכביש הראשי (מס' 98) ונוסעים צפונה, לצומת יער אודם. חולפים על פני הכפר הדרוזי בוקעתא, אחד מארבעה יישובים דרוזיים שנותרו בגולן. בצומת פנים שמאלה בכביש 978 העובר בלבו של יער אודם, ולאחר הק"מ ה-59 מבחינים בסימון שבילים שחור. מחנים את הרכב בצד הדרך והולחים לפי הסימון בתוך יער עצי אלון סבוך. כאן גדלים עצי אלון מצוי ירוק-עד ועצי אלון תולע זקופים, נשירים בחורף. בימות הגשמים ניתן לראות תמונות קסומות של רקפות יווניות ואירוס הלבנון מציצים בין פרחי האחו ולפעמים, אם שפר עליכם מזלכם, התמונה אפילו זוהרת בשלג בוהק. נמשיך בעקבות הסימון השחור ונבחין בתופעה גיאולוגית מיוחדת - גוב געש (ג`ובה): מכתש וולקני שנפער במישור, בלא כל שוליים מסביבו. צמחייה סבוכה גדלה בקירותיו ובקרקעיתו, אך בתחתיתו לא נאגרים מים. יותר מתריסר "ג'ובות" כאלה מפוזרות באזור.
תחנה חמישית – בריכת רם
חוזרים לכביש וממשיכים בנסיעה לעבר צומת יער אודם. בצומת פונים שמאלה לכפר הדרוזי מסעדה, חולפים על פניו ופונים ימינה, לבריכת רם. מחנים את הרכב במגרש החנייה ליד המסעדה וצופים על הבריכה. קוטרה כ-700 מ' ועומקה כ-8 מ'. ישנן כמה השערות לגבי הסיבות להיווצרות הבריכה היפהפייה - התפוצצות הר געש או קריסת הקרקע ללועו. יוסף בן-מתתיהו טוען שכאן תחילתו של הירדן, ומימיה של הבריכה הם הבוקעים בבניאס, ואף מביע הוכחה מדעית: פיליפוס, בנו של הורדוס, זרה מוץ בבריכת רם, וכעבור ימים יצא המוץ ממערת פניאס. ואכן, הבריכה מזינה מעיינות הנובעים כ-5 ק"מ מכאן: עין פית ועין זעורה.
מקור השם עמק הבכא: בפירצה בין שורת הרי הגעש, ניסו הסורים לפרוץ ולחדור לגולן. קרב הבלימה בפיקודו של סא"ל אביגדור קהלני, מפקד גדוד 77, נחל הצלחה, ועשרות טנקים וכלי רכב סוריים הושמדו, אך המחיר ששילמנו בדם חיילינו היה כבד ביותר, ומכאן הכינוי "עמק הבכא".
גוב הגעש: הסברים רבים יש לתופעה - התפוצצות חד-פעמית מקומית, או תפקעות בועת גז בתוך שפך הלבה, ואולי קריסת מעטה הבזלת, בעקבות התמוססות החלק התחתון העשוי גיר. במקום נמצא גם אבני סקוריה נקבוביות, שחלקן מוכרות בכינוי: פצצות געש. אם תנסו להרים אבן גדולה אחת תופתעו מקלות משקלה - האבן מלאה בנקבוביות אוויר, ולכן די קלה. אבן זו נקראת גם "גללי פרה" או "לביבה". הכל עניין של טעם.
בריכת רם: אגדות רבות שזורות במקום. אחת מהן מספרת על אנשי כפר קמצנים שגרו כאן, וסירבו לעזור לאיש קדוש שעבר בכפרם עייף וצמא. הקדוש הטיל עליהם קללה ועל כן הכפר שקע, מים הציפו אותו ויושביו הפכו לצפרדעים. אגדה אחרת מספרת על תל א-שייח'ה (הר חרמונית) המנמנמת כל היום, אך מפעם לפעם פוקחת עין תורנית - עין כחולה ויפה, היא בריכת רם - ומשגיחה על החרמון, השיח' השובב.
מסלול זה באדיבות צופית - פורטל הצימרים, הטיולים המסעדות והאטרקציות.