למקום שנצא אליו היום יש הילת כבוד לא רק משום שהוא הנחל הגדול והחשוב מבין שלושת מקורות הירדן – הדן, הבניאס והשניר – אלא גם כי הוא מהווה נקודת פתיחה חביבה לשביל ישראל. המטיילים שמחפשים אתגר לא ימצאו פה טיפוסים חדים, אלא מסלול מישורי ופשוט. אבל הנוף משגע – והאוויר צח כמו שאפשר למצוא רק באזור הזה של הארץ.
למי שמעדיף ללכת כמה שפחות
מי שבעיקר מחפש מדשאה לפיקניק והליכה בסדר גודל של מקסימום שעה – רצוי במישור – שמורת דן תתאים לו מאוד. מדובר בשמורה מגודרת וקומפקטית במיוחד, שמספקת את כל המוזכרים מעלה פלוס מים ושלושה מסלולים קצרים לטיול. בכניסה תצטרכו לשלם (פרטים למטה) ויש גם שעות פתיחה - ובפנים תוכלו לבלות לפחות חצי יום, כשהמאמץ הפיזי המצומצם בו הוא בסך הכל אתנחתא מהמנוחה.
לאחר שנכנסתם, תוכלו לבחור באחד משלושה מסלולים (או כולם ביחד, אם הדשא מתחיל לשעמם אתכם).
המסלולים אינם מסומנים, אך הם מלווים בשילוט המתאים ואתם יכולים לבחור את האורך המתאים לעדיפויות האישיות שלכם. מסלול קצר ייקח אתכם לטיולון עד למעיינות דן, תוך שהוא עובר מעל המים הלוך וחזור וייגמר אחרי כשעה הליכה. מסלול ארוך יותר יביא אתכם עד מצפור האלה, בהליכה של כשעה וחצי. מסלול שלישי, שאורכו כשעתיים וחצי, סוקר את דן העתיקה – וגם הוא חוזר דרך המעיינות אל מדשאות השמורה. בדן שוכנים שרידיו של היישוב ליש המקראי, ובו בימת פולחן קדומה ושערים גבוהים מתקופת הברזל והברונזה.
שימו לב למגוון העשיר של הצמחייה מסביב לכם – ובעיקר לאלה שאפשר לטעום, כמו הפטל הקדוש (ולכן הוא קדוש?). חכמינו אומרים שאם חטפתם קלקול קיבה במהלך הפיקניק ממקודם, כדאי מאוד להכניס כמה מפירות הפטל הזה לעסק – והכל יתרפא.
במקומות מסוימים תדלגו על פני אבני המים (לא בנוסח מלחמתי, סתם כמה אבנים קטנות על מים בגובה 15 סנטימטר), ובמקומות אחרים תעברו על גשרי עץ מוכנים מראש. אם אתם רוצים עוד גירוי אינטלקטואלי, אפשר ללכת לבית אושיסקין, שנמצא ממש בסמוך – ולחזות בתצוגה על ארכיאולוגיה וטבע. פרטים: 04-6941704.
למי שמוכן ללכת קצת יותר
כפי שצוין למעלה, לשמורת דן נזקפה הזכות להיות תחילת המסלול של שביל ישראל – למרות שלא ברור מדוע הוא לא מתחיל למעלה משם, בחרמון, בלבנון או בצפון סוריה. בכל אופן, אותו שביל חביב, שממשיך מכאן ועד אילת – מתחיל עוד בקיבוץ דן, מהכניסה הצפון-מזרחית שלו. בהמשך הוא עוקף את השמורה מצפון ויורד למטה, תוך שהוא עובר מנחל דן אל נחל שניר.
אם תתחילו איתו ממש מקיבוץ דן, שווה ללכת עד לנחל שניר ולעבור איתו על המים. ההליכה לא תארך יותר מחמש שעות, ולכם יהיו כמה וכמה הזדמנות לטבול רגליים, ידיים ואת כל מה שמתחשק לכם במים שהם תמיד תמיד קרירים - ואפילו אפשר לשתות מהם. המסלול נגמר על כביש 99 – משם אתם יכולים לתפוס אוטובוס לקריית שמונה, או למצוא את מי שאמור לאסוף אתכם.
למי שרק רוצה לצעוד
בבוקר למחרת, קומו מוקדם כדי להדרים לקריית שמונה ולהמשיך על השביל. לאחר שתעברו את מצבת טרומפלדור ותגיעו לגן הלאומי תל חי, תראו לימינכם את כביש 9977, וסימון שבילים ירוק שפונה מערבה. פנו איתו, וכעבור פחות מקילומטר הוא יפגוש שביל עם סימון אדום. כאן עליכם לפנות שמאלה וללכת על הסימון האדום, ולהמשיך דרומה לכיוון שמורת מרגליות. בדרך תתקלו בכביש קטן שבו תצטרכו לפנות שמאלה כדי להתעקל עם הדרך ולמצוא שוב את הסימון האדום. לפני שאתם ממשיכים, כדאי להציץ במצודת הונין – או בשמה השני, מבצר שטונף. שני סוגים של שרידים יש כאן – אחד מהם היה מבצר צלבני מ-1107 והשני יישוב ערבי, הונין, שנהרס ב-1948.
המסלול האדום יביא אתכם עד לכביש המערבי של קריית שמונה, ומשם תוכלו ללכת ברגל לתוך העיר ולמצוא את דרככם הביתה (או לתחנה המרכזית). את רוב הדרך תעברו בקרבת המצוק ועל שלוחותיו, ותוכלו למצוא לכם המון נקודות תצפית נפלאות. אם תלכו רגועים ונינוחים, תגיעו לקריית שמונה בתוך שש שעות, פחות או יותר. הקטע היחיד שהינו קשה להליכה הוא הסימון הירוק – מהגן הלאומי בתל חי ועד לסימון האדום. קחו איתכם מספיק מים ומפת סימון שבילים (מספר 1), וצאו לדרך.
מגיעים: מכביש 99 מקריית שמונה, פונים שמאלה מיד אחרי הפניה לקיבוץ דן.
משלמים: מבוגר: 25 שקל, ילד: 13 שקל, אזרח ותיק בחצי המחיר.
מתקשרים: לשמורה: 04-6951579.
פתוחים: אפריל - ספטמבר: 08:00-17:00, אוקטובר - מרץ: 08:00-16:00.
מצטיידים: סנדלים או נעליים שסובלות מים, ובגדים להחלפה.
פרטים נוספים באתר רשות הטבע והגנים