המכתש הקטן הוא בדרך כלל המכתש המקופח מבין חמשת המכתשים הנגביים, ואחד היפים שבהם, בעיקר על שום היכולת להשקיף על כולו במבט אחד. הטיול כאן אינו ארוך במיוחד, אך אפשר בהחלט לבלות פה יומיים נפלאים של נוף צרוף, בתוספת אתגרי הליכה לא קטנים בכלל.
למי שמעדיף ללכת כמה שפחות
אלטרנטיבה לשונאי לכת היא להגיע עם הרכב לפנות ערב ולבלות את הלילה בחניון הלילה שליד המכתש. הסיבה למוזרות שכזו טמונה במה שקורה עם שחר, כאשר השמיים נצבעים בגוונים חדשים, הקפה מבעבע בפינג'אן והספל המהביל מתקרב לשפתיים. אין כמו זריחה במדבר – למרות הקור החודר מבעד לבד הבגד, וגם קצת בגללו. מי שלא מעוניין בטיול רגלי יכול להסתפק בנוף (ובלהתבונן באנשים הקטנים שמטפסים בקושי על צלע המצוק מן הצד השני).
איך מגיעים? לבאים מצפון, נוסעים לכיוון דימונה על כביש 25 מבאר שבע וממשיכים על אותו הכביש עד לצמת רתם שבה פונים ימינה (דרומה). הכביש הנוכחי יביא אתכם עד להתפצלות לכביש נוסף משמאל, כביש 227. זהו כביש מנדטורי, שחלקו סלול יותר וחלקו קצת פחות, ואתם ממשיכים איתו עד לחניון הלילה הראשון שליד המכתש הקטן. שביל סימון אדום (שמתאים לכל רכב) יוביל אתכם לחניון לילה נוסף, ממש על שפת המכתש, ליד נקודת תצפית מקסימה. זה הבית שלכם ללילה הקרוב. מבלי לרדת לתוך המכתש תוכלו לעשות סיבוב קצר על הגדה המערבית שלו באמצעות שביל הסימון האדום להולכי רגל, הלוך חזור, קילומטר וחצי. אם החלטתם לרדת למטה, כדאי שתביטו במסלולים הבאים.
למי שמוכן ללכת קצת יותר
אם יש לכם את הפריווילגיה של מכונית איסוף, אתם יכולים להסתפק בטיול של יום אחד; אך אם רכב ונהג לא נמצא ברשימת הדברים שהייתם לוקחים איתכם לאי בודד, הייתי ממליצה על טיול של יומיים שמתחיל ומסתיים באותה הנקודה.
מי שהבוקר עשה לו חשק לצעידה ייצא מנקודת התצפית שליד חניון הלילה (הסבר בפסקה הקודמת), וילך עם השביל האדום עד לתחילת הירידה למכתש שזכתה לכינוי "מעלה עלי". שם פונה המסלול מזרחה ויורד בתלילות מרשימה היישר למכתש. רצוי להיזהר מאוד מהחלקה שכן הנוף יכול לבלבל קצת את הרגליים. המסלול כולו חוצה את המכתש ממערב למזרח ומסתיים בחניון לילה נוסף לצד הכביש, ובדרך תעברו על פני שכבות הסלע שגרמו להיווצרותו של המכתש וגם בנקודות מסוימות שבהן תוכלו למצוא אבן חול צבעונית ולפתוח סדנאות יצירה.
ועכשיו לפינת הנהג המסונג'ר: הוא יאסוף אתכם מחניון הלילה שליד המחצבה, בקצה הסימון האדום (ואחרי קילומטר נוסף של הליכה על כביש). ממשיכים על כביש 25 מצומת רתם עד קילומטר לפני הצומת הבאה – צומת צפית – ופונים ימינה אל שביל הרכב. זה הופך בהמשך לשביל רכב עם סימון כחול. כשהסימון הכחול נגמר, פנו שמאלה והמשיכו כקילומטר וחצי עד לחניון הלילה, שם אפשר להשאיר את האוטו. ההליכה כולה, במקרה כזה, תארך בערך שש שעות.
למי שרק רוצה לצעוד
חשבתם שכאן הסתיימו תלאותיכם? ממש לא. מעלה עלי הוא רק תחילת הכיף. בקצה הסימון האדום ישנה פניה שמאלה, אל סימון ירוק. אתם מוזמנים לקחת הפסקה קצרה כדי לצבור כוחות (אם השמש עוד בפסגת השמיים), ולהמשיך על הסימון הירוק. ההליכה כאן היא לא מאוד קשה, אך מכובדת באריכותה: המסלול יורד אל הקיר המזרחי של המכתש ונכנס אל אפיק נחל צין. פה ושם תבחינו בגבי מים (עם מים מזוהמים, כך אומרים). המשיכו על השביל לאורך נחל צין, קצת יותר מעשרה קילומטרים, עד שתגיעו למפגש עם הסימון השחור. אתם כבר אמורים להיות עייפים בנקודה זו, ועל כן הדבר החכם לעשות הוא לפרוש לחניון הלילה (או לסתם נקודה שחביבה עליכם במיוחד). החניון ממוקם במרחק קילומטר הליכה, לכיוון צפון מערב. למחרת, אחרי שניסיתם שוב את הפינג'אן הנחמד ההוא שקניתם בשוק בבאר שבע, מצפה לכם מסע מעניין: מחניון הלילה פנו אל שביל העפר שמוביל מערבה. לאחר קצת יותר מקילומטר תגיעו אל הכביש, כשלימינכם נמצא מעלה עקרבים הידוע לשמצה (בעיקר בקרב אלה שנסעו בו בחברת נהגים לא זהירים במיוחד). חוצים את הכביש ופונים ימינה – ותוך כ-100 מטרים מבחינים בסימון הכחול שייקח אתכם אל מעלה עקרבים הרומי, דרך חורבת צפיר, שממנה תזכו במתנה על העלייה הקשה שעשיתם בצורת תצפית נדירה על נחל צין. ממשיכים לעלות, עד שמימין מגיע המסלול האדום, שאיתו ממשיכים חזרה למכתש הקטן. היום הזה מוערך בכשמונה שעות הליכה לא קלה בכלל – קחו זאת כאתגר, וצאו מוקדם בבוקר, כדי לא להגיע לשעות החושך.
פתוחים: כל הזמן, אבל צריך לברר עם צה"ל אם לא מתחשק להם להתאמן בדיוק 08-9902926.
משלמים: בחול וגיר.
מגיעים: הסברים ספציפיים בגוף הכתבה, אל האזור כולו מגיעים מכביש 25, דרך דימונה לבאים מצפון.
מצטיידים: בהמון, המון, המון מים – שאין איפה למלא באזור. קחו בחשבון בערך שישה ליטר מים לאדם ליממה, מה שדי ממלא לכם את התיק, ועל כן אולי כדאי להשתמש בהטמנות.
