הליכה במורד רחוב ויצמן תביא אתכם אל הכניסה לשוק העותומאני המשוחזר, ההופך בהמשך הדרך לשוק אותנטי ורנדומלי יותר. כמעט אין זכר להמולת היום, לריחות התבלינים העזים ולצעקות הרוכלים בשוק הסואן והצבעוני הזה. עכשיו הכל סגור. רק אתם ומבוך מסדרונות האבן, הדלתות הכחולות והתקרה המקומרת. אור צהבהב המאיר על הכל מעניק לשוק חמימות שכל כך חסרה בו בשעות החשיכה. עם זאת, בהמשך תוכלו לפגוש תיירים כמוכם, נערים מקומיים המעבירים את זמנם במשחקי שש-בש בבתי הקפה, מעשני נרגילה העוסקים במלאכתם באדיקות, ורוכל או שניים שהחליטו להמשיך בעסקים אל תוך הלילה. זה הזמן למצוא מציאות בזול – מממתקים מזרחיים ועד לתבלינים לא מוכרים (שכולם, אגב, מגבירים את האון. כך לפחות טוענים תגרני הלילה).
מרכז מבקרים בינלאומי
כאחת הערים העתיקות בארץ, החלה עכו את חייה לפני כ-4,000 שנים כעיירת דייגים קטנה. הנמל הטבעי שהיא חוננה בו פרנס אומנם את תושביה, אך גם היה בעוכריה: בגללו בחרו הצלבנים בעכו כיעד מועדף לכיבוש. בשנת 1291 הוחרבה העיר על ידי כובשיה, והתעוררה לחיים רק בתחילת התקופה העותמאנית.
עוד תעייה קלה בסמטאות, והשלטים מובילים אתכם אל אחד המבנים המפוארים בעיר. על אף שימי התהילה שלו חלפו לפני שנים רבות, מצליח עדיין חאן אל-עומדאן לשמר את הדרו. מומלץ להיכנס אל קרביו האפלים, נטולי התקרה, לצפות בשמים ולהתענג על סיפורי העבר, שהתרחשו בין עמודי הגרניט העבים שלו. הלילה, רק חתולים מיוחמים משוטטים כאן, מחפשים מזור לייסוריהם, אך בעבר המה המקום - שהוקם בשנת 1784 - בתיירים הלומי תרבות, סוחרים ממולחים ופוליטיקאים מקומיים שרקחו מזימות קטנות. מלב החאן תזכו לנקודת תצפית לא שגרתית על מגדל השעון שנבנה בשנת 1906.
מקומות כמו חאן אל-עומדאן יזכירו לכם עד כמה הייתה העיר שוקקת בימים ההם. מיקומה האסטרטגי, קרבתה אל נתיבי מסחר חשובים בים התיכון והנמל הגדול ששכן בה, הביאו אל עכו לא רק שליטים, כובשים ועולי רגל נוצרים ומוסלמים, אלא גם יהודים רבים – מבני משפחת החשמונאים בימי בית שני, דרך רבנים חשובים כרבי בנימין מטודלה והרמב"ם שהתגוררו בה תחת השלטון הצלבני במאה ה-12, ועד לאנשי האצ"ל שנכלאו על ידי הבריטים במבצר עכו.
כאן גר בעל זבוב
מהמרינה הקטנה הזו נראים היטב צריחי הכנסיות והמסגדים, המוארים בירוק, בצהוב או בשילוב צורם בין השניים. במערב עולה מן הים אי זעיר בשם אל-מנארה, הידוע יותר כ"מגדל הזבובים". לא, השם המוזר לא נובע ממתקפת זבובים קדומה. זהו כינוי שהעניקו הצלבנים, שזיהו את עכו עם עקרון – בה שכן מקדשו של האל הכנעני בעל זבוב. בעבר הרחוק שימש האי מעין מגדלור ליורדי הים שהגיעו אל חופי עכו. מי שמעוניין לראות מגדלור אמיתי, ימשיך ללכת על החומה הדרומית עד סופה. אם הגישה לחומה חסומה, עקפו אותה מרחוב סאלח אל-בסרי, ועלו עליה דרך הכניסה המערבית.
מהטיילת הרחבה שעל החומה נראים היטב אורותיה של חיפה והקריות הסובבות אותה. אם אתם לא מספיק גבוהים, יספקו חרכי הירי הקבועים בחומה את הנוף הנדרש. מתחתיכם צפים בים שרידיו של הנמל הפיזאני, שנבנה לפני כ-800 שנים, בעת שפלשו הצלבנים אל העיר. לוחמים מהעיר פיזה שבאיטליה שימשו כפלוגה מסייעת לצלבנים, ובתמורה קיבלו שכונה בעיר. הפניית המבט לצד השני, לכיוון צפון, מספקת הצצות אלגנטיות אל הבתים הצפופים השכנים לה, ואל דיירים שהחליטו להעביר את מחציתו הראשונה של הלילה על גג ביתם במשחקי קלפים, באכילה או בשיחות ארוכות אל תוך החשיכה. אם אתם עדיין מסוגלים לספוג את אווירת הסמטאות הצרות, אפשר לחזור לרכב תוך כדי תעייה בהן, כל עוד תקפידו להתקדם בכיוון צפון-מזרח.
אורך המסלול: כ-2.5 ק"מ.
אופי המסלול: מעגלי.
דרגת קושי: קלילה.
ירח מלא: לא רלוונטי.
הגעה: את הרכב מחנים בחניון האבירים שבעיר העתיקה, לצד רחוב חיים ויצמן. הולכים מספר דקות דרומה ומגיעים למתחם השוק, שממנו מתחיל הטיול.
הערות: את הטיול הלילי מומלץ לערוך בסוף השבוע. בימי חול הסמטאות יהיו שוממות מדי, והמסעדות – סגורות. אין סיכוי ללכת לאיבוד בסמטאות העיר העתיקה מאחר שכל צומת, זעיר ככל שיהיה, משולט היטב.
רוצים עוד טיולי לילה? לחצו כאן
* זוהי גרסת טיול מקוצרת מתוך הספר "טיולי לילה", מאת איל שפירא, צילומים: איציק מרום.
הוצאת "מיל"