אין לישראלים הרבה רגעי נחת וגאווה בימים אלה, בייחוד לא מצד הקהילה הבינלאומית, ועל כן ברגע שזה קורה - הכרזה לטובת ישראל וזכייה בפרס - יוצאים כולם מגדרם. הזכייה באירוויזיון האינטלקטואלי של הכינוס השנתי של אונסק"ו באה לנו טוב. בכינוס הוכרזו 26 אתרים מרחבי העולם כנכסים הראויים לשימור כנכסי מורשת לאנושות כולה: בסין, באינדונזיה, במרוקו, ברשות הפלסטינית ועוד, ובאותו יום חם ודביק עצמו, הפך עברו של נחל מערות - זה המוכר לחלקנו מטיולי בית ספר ותנועת הנוער - לפלא, וזכה בתואר בלי אף התנגדות אחת, הישג מדהים ופלא בפני עצמו.
ד"ר צביקה צוק, ארכיאולוג רשות הטבע והגנים, שהוא גם חבר בוועדת אונסק"ו הישראלית, מספר שבעשור האחרון הוגשו לוועדת אונסק"ו מועמדויות של 25 אתרים ישראליים לקבלת התואר, כל אחד מהם מצויד בנדוניה של תיק עבה ומעמיק כמו עבודת דוקטור. שבעה כבר זכו, כשהאחרון בהם הוא נחל מערות, ונותרו עוד 18 מועמדים, שלהם אנחנו מחזיקים אצבעות לסיבובים הבאים בתחרות.
שכל העולם ידע
משנת 2008 מנסים בארץ לקדם את קבלת התואר לאתר. רשות הטבע והגנים המחזיקה בו, אוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות החוקרות אותו והמועצה האזורית חוף כרמל שהוא שוכן בשטחה פעלו עם נציגי אונסק"ו בארץ. עם הזכייה ציינו נציגי הוועדה הבוחרת שזהו אתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות, ושהוא "עדות ייחודית או לפחות יוצאת דופן למסורת תרבותית או לתרבות חיה או נכחדת". יודע עכשיו כל העולם מה שיודעים הארכיאולוגים וההיסטוריונים כבר מזמן: ארצנו המיניאטורית היא ערש של תרבות.
מי שמעמיק ברזי האדם הקדמון מבין את גודל התגלית במערות הנחל ומשמעותה, ואת המהפך החשיבתי שתרמו הממצאים להתפתחות המחקר. עד שהתגלה האתר הזה, שלטה בעולם המחקר התיאוריה שהאדם הקדמון, שהופיע לפני כ-3.5 מיליוני שנים באפריקה, התפתח להומו ארקטוס (האדם הזקוף) וממנו התפתח הניאנדרתל וממנו ההומו ספיאנס, כלומר - אנחנו. סייעה לכך העובדה שהניאנדרתל נכחד בתקופה מאוחרת, כנראה בשל אי-התאמה דרוויניסטית, ואנחנו - ההומו ספיאנס - שרדנו כדי לספר. טיפוסים אלה יצאו מאפריקה צפונה בחבורות של "ציידים לקטים", דרך הגשר האולטימטיבי היחיד באזור - ארץ ישראל. הם חיפשו שטח ומקורות מזון והתיישבו בין היתר גם בכרמל, שהיה מושלם: חורש טבעי עשיר במזון, קרבה לים - לדיג, ומערות קרסטיות לאחסון ולמגורים ארעיים.
שלושה מסלולי טיול שונים
כשהגעתי למקום בפעם הראשונה די נפעמתי. הידיעות על האדם הקדמון בציבור מועטות למדי, וכשמגלים את העושר התרבותי הפרהיסטורי שהתקיים כאן, קשה שלא להתרגש. בארבע המערות (תנור, גמל, נחל וגדי) יש עדות לרצף התיישבותי במשך אלפי שנים דרך ממצאים מרתקים, בהם שלדים, קברים, כלי אבן וצור מתקופות שונות, שניכר ביניהן הפיתוח הטכנולוגי - אם כי לא בקצב שאליו אנחנו מורגלים כיום. ההתיישבות החלה לפני 500 אלף שנה ועברה בתרבויות קדומות, ובהן האשלית, המוע'ארית, המוסטרית והנטופית, שהיא הצעירה שבהן, בערך לפני 9,000 שנים. זו התקופה שבה התרחשה אחת המהפכות הגדולות בעולם, אפילו יותר מהמהפכה התעשייתית והטכנולוגית: המהפכה החקלאית, זו שבמסגרתה התחילו אנשים לייצר מזון כדי לשרוד, ולהפסיק את התלות המוחלטת בטבע. המזרח תיכון היה הערש של ההתפתחות הזו.
למטיילים מוצעים במקום שלושה מסלולי טיול: מסלול המערות; המסלול הגיאולוגי - הלשונית המאובנת שבה מאובנים מסוגים שונים (וזכתה בתואר עם המערות) ותצפית יפה לחוף הכרמל (45 דקות); והמסלול הבוטני - מסלול מעגלי מסומן בסימון שבילים כחול שמטפס לרכס (כשני קילומטרים וחצי, מעל שלוש שעות הליכה). בחורף ובאביב יש בונוס - פריחה כרמלית יפה. הבונוס הקיצי הוא צל וקרירות נעימה במערות עצמן, המתאימות ליום חם.
פתוח מדי יום 17:00-8:00, שישי עד 15:00, בימי חמישי באוגוסט עד 19:00; כולל פעילות למשפחה, סיורים מודרכים, יצירה, חידונים ועוד. בשל התקלה בחיזיון הוזל מחיר הכניסה: 9-6 שקלים, טל' 04-9841750/2
