אחרי שסיפרנו לכם על החשיבות של הגנה על החופים שלנו, החלטנו להעמיק פנימה אל בין המצולות כדי להסביר לכם פעם אחת ולתמיד עד כמה זה הכרחי שנדאג לים שלנו ולבעלי החיים שבתוכו. הרי, אין אדם שהיה רוצה לחיות בעולם ללא ים.
תגידו לים תודה על השירותים השונים שהוא מספק לכם
למרות שלעיתים ביקור בים מוביל אותנו למפגש עם מספר דגים, כמה אצות ובמקרה הגרוע ביותר מדוזה עוקצנית, מי האגן המזרחי של הים התיכון מכילים מספר רב של מינים יונקים ימיים וזוחלים (צבי ים), מאות מיני דגים, ואלפי מינים של חסרי חוליות, צומח, אצות וחיידקים אשר מקיימים ביניהם קשרי גומלין מורכבים. גם קרקעית הים הנסתרת בדרך כלל מעיננו מגוונת וכוללת אזורים נרחבים של קרקעית רכה, רכסים תת מימיים, מדרונות וקניונים, ראשי הרים, נביעות גז ועוד.
ואם חשבתם שכל מה שהים עושה הוא בעיקר לצנן אתכם קצת בחום המעיק, תתפלאו שלים יש שירותים רבים אותם הוא מספק לאוכלוסיית בני האדם הסובבת אותו, ביניהם שירותי תמיכה: יצור חמצן (פוטוסינתזה), מחזור נוטריינטיים (מזינים), אזורי אומנה לדגים וחסרי חוליות, מקור לחלבון דגים ופירות ים, למים באמצעות התפלה, לחומרי טבע ביניהם ייצור תרופות וחומרי בניין, שירות בקרת אקלים: קיבוע וקבורת עודפי פחמן דו חמצני המשתחררים לאטמוספרה ובל נשכח את שרותי התרבות של הים שכוללים נוף מדהים, מרחב, תיירות חופים, שיט, ספורט ימי וצלילה. אולם, אם הים ייפגע מכל הנזקים העורבים לו, לא נוכל ליהנות יותר מכל אלו משום שהשירותים שהים מספק לנו מותנים בקיומה של מערכת ימית בריאה, יציבה ומגוונת.
תכנית להכרזת שמורות טבע ימיות להגנה על הים
כחלק מהניסיון לשמר את הים ולהגן עליו, מאמצע שנות ה-60 ועד ראשית שנות ה-2000, הוכרזו בישראל שש שמורות ימיות קטנות, המשתרעות ברובן לאורך קו החוף, אך שטחן אינו מכסה אפילו אחוז אחד משטח המים הריבוניים של ישראל, והן אינן מייצגות את כלל בתי הגידול בים התיכון הישראלי. מיעוט השטחים הימיים המוכרזים כשמורות טבע, בולט במיוחד לעומת מאמצי שימור הטבע רבי השנים בתחום היבשתי.
זאת הסיבה שברשות הטבע והגנים הגו תכנית להכרזת שמורות טבע ימיות אשר תוכל להגן על מערכות אקולוגיות מייצגות בתווך הימי ועל מגוון המינים הביולוגי בסביבה הימית, באופן שיקיים מערכות אקולוגיות בריאות בשטחים גדולים וישפיע על בריאות המערכת הימית כולה. תפקידן של השמורות הימיות הוא להגן על אזורים ימיים הכוללים סוגים מייצגים של מערכות אקולוגיות חופיות וימיות; סביבות טבעיות שנשקפת להן סכנת היעלמות באזור התפוצה הטבעי שלהן, או ששטחן נמוך באופן טבעי, סביבות טבעיות החיוניות להישרדות, לרבייה ולשיקום של מינים בסכנה, ושל מינים מאוימים או אנדמיים של צומח וחי, וכן על אתרים בעלי חשיבות מיוחדת בגלל העניין המדעי, האסתטי, התרבותי או החינוכי שלהם, ברוח אמנת ברצלונה לשמירה על הים התיכון.
עם זאת, אי אפשר להתכחש לעובדה שלמרות המאמץ ליצירת שמורות טבע ימיות שהינן כלי מרכזי בהגנה על הים, הן לא יכולות הכלים היחידים בשימור הסביבה הימית. לטענת ד"ר רותי יהל, אקולוגית ימית מחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים, על מדינת ישראל לנקוט במהלכים משלימים כגון תכנון כולל של המרחב הימי, ניהול הדייג באמצעות ממשק בר קיימא, צמצום הזרמת המזהמים לים, רגולציה סביבתית מתקדמת של מתקני גז ונפט וחקיקה להגנת סביבת המים הריבוניים והכלכליים שלה. רק כך נוכל להבטיח שילדינו ונכדינו יוכלו ליהנות בעתיד מהים כפי שאנחנו נהנים כל השנים.
