שנים אמרו על חיפה שאין לה את האווירה התוססת של תל אביב, לא את הבינלאומיות והקדושה של ירושלים, וגם לא את אווירת החופש-נופש של אילת. לא עוד. העיר מהכרמל, שהבדיחה על חשבונה הייתה שתושביה בה הולכים לישון בשמונה ומתעוררים עם ציוץ הציפורים, חוגגת סצנת חיי לילה תוססת ומתהדרת במתחמי בילוי חדשים שמובילים סטודנטים וצעירי העיר במושבה הגרמנית, במתחם השוק הטורקי, באזור הנמל, במתחם שוק תלפיות ובברים ובמסעדות המפונפנות ממרומי אצולת הכרמל.
חיפה מתעוררת ומוכיחה שהיא לא רק הגנים הבהאיים, המרשימים בצבעוניותם, לא רק טיילת לואי היפה, המשקיפה לגלוית הנוף המרהיבה של המפרץ, גם לא רק "הביצים של גוראל" - רכבל הכדורים המתגלגל מפסגת סטלה מאריס לשפלת חוף דדו, היא לא רק הכרמלית האדומה – האנדרגראונד הראשון בארץ, לא רק מוזיאון הטכנודע המצוין, גן האם הנצחי וגן החיות עם הטיגריסים הלבנים. כיום כבר כולם מעידים שבעיר הפועלים יש אקשן גם כשהשעון מצלצל חצות.
דאונטאון חיפה בעלייה
"חיפה, חיפה
עיר עם תחתית
חיפה, חיפה
עיר אמיתית"
שר דיויד ברוזה בהתכוונו לכרמלית שטסה בבטן ההר עד למרומי הכרמל, בעוד אנחנו מתמקדים הפעם בעיר התחתית שלה, תרתי משמה. חיפה של מטה, הממוקמת בין ההר לים, נולדה למרגלות הכרמל באמצע המאה ה-18, והיוותה ציר מסחרי חשוב בימי השליט דאה'ר אל עומר דרך ימי המנדט ועד לשנות ה-70. עם השנים כוכבה הלך ודעך והיא נזנחה ונשכחה בעוד פסגתה הכרמליסטית נבנתה ופרחה. כטבעם של מקומות שנזנחו להתעורר ברבות הימים, כך גם התחתית החיפאית התעוררה לחיים חדשים. בשנים האחרונות היא חווה רנסנס, מסירה מעליה את האבק, את התרדמת ואת ההזנחה ומזרימה דם חדש, צעיר, תוסס ויצירתי. התוצאה: מתחמים ששוקמו, שופצו, הצטחצחו והתחדשו ויזמים מלאי רצון ואמביציה הגיעו להעיר ולהאיר אותה מחדש. בזמן קצר הפך הדאון טאון של העיר לרובע מתחדש ולאחד ממוקדי הבילוי האטרקטיביים בארץ, שנותן פייט לאחות התל אביבית כאזור בילויים נחשק.
תוכניות הפיתוח וההתחדשות התיירותית בעיר התחתית החלה בשנות ה-90, עם שיקום ושחזור המושבה הגרמנית, ומואצת בעשור האחרון באזור הנמל והשוק הטורקי. ב-2010 אמר יונה יהב, ראש העיר דאז, ש"התיירות מהווה את אחד האדנים החשובים והמרכזיים של העיר ומשאב כלכלי חשוב", ופרנסיה החלו לשווק אותה כמרכז מטרופולין התיירות של הצפון, תוך ניצול האטרקציות בעיר ובסביבתה. תרומה נוספת להתעוררות התחתית נזקף, בין השאר, לטובת הקמת קריית הממשלה, כאשר המוסדות הרשמיים עברו למגדלים החדשים, בהם גם המגדל המונומנטאלי המכונה בפי המקומיים 'בניין הטיל', ויש מי שהוא מזכיר להם יותר מפרש של ספינה.
לעיר התחתית שתי תחנות רכבת בינעירוניות, תחנת הכרמלית - הרכבת שמובילה מהתחתית לרום הכרמל, והמטרונית – סוג של רכבת חשמלית, שמוסיפות לנגישותה, וכן שער כניסה בינלאומי מהנמל, שביחד מקנים לה יתרון תיירותי נוסף למימוש הפוטנציאל. ואגב הנמל, חיפה היום היא עיר הנמל היחידה בעולם שיש לה תו ירוק לקרוזים. בקרוב, אם לא יהיו שינויים, יעגנו ויצאו ממנו קרוזים של אוניות נוסעים מפוארות, בהן של חברת רויאל קריביאן שמעולם לא עגנה בארץ ועכשיו תפליג מכאן ליוון וקפריסין.
ואם בקורונה עסקינן, יש שאומרים שהיא עשתה טוב לעיר כשהחזירה אליה צעירים רבים שעזבו ושבו בגלל הסגרים, החל"תים ומחירי השכירות הזולים. אותם צעירים חזרו וגילו את הסצנה המקומית שלא נופלת מהסצנות התל אביבית והירושלמית. אמנות מחתרתית בועטת, תרבות, מוזיקה, קולינריה, מסיבות רחוב וחיי לילה תוססים. אלה היו מושבתים בין הסגרים אבל עם תום הסגר האחרון הכל פרץ החוצה בזרם עז כאילו חילצו פקק מבקבוק שמפניה תוססת. ההמולה, השמחה והצפיפות בסמטאות השוק הטורקי, ההמונים שמזנקים על כל כסא פנוי, התורים המשתרכים בפתחם של הברים, הריקודים ברחובות, המסעדות ההומות בנמל, כאלה לא ראיתי באף ביקור קודם שלי בעיר. נכון, זה גם פועל יוצא של מי ששחררו אותם לחופשי לאחר שנה מטורללת ומחפשים רק לשמוח, אבל מקומות בילוי לא נולדים בין לילה, אלה הוכנו מבעוד מועד ורק חיכו שההמונים ישובו לחגוג, לבלות וליהנות.
תחום נוסף שמזניק את העיר הוא ההייטק, והמקומיים כבר מכנים אותה "עמק הסיליקון של ישראל". העיר חווה תנופה הייטקיסטית גדולה ואחת מהדוגמאות הטריות היא הצטרפותה של חברת אפל לחברות בינלאומיות שכבר פועלות בה, בהן אינטל, גוגל, מייקרוסופט ואמזון. בנוסף, בחיפה קיים גם אקו-סיסטם טכנולוגי המהווה קרקע פורייה לחברות הייטק לפעול בה, בין השאר באזור רובע החדשנות בעיר התחתית. אחת מהחברות היא IN-VENTech שהקימה מרכז חדש לתוכנית האצה וצמיחה למיזמים פורצי דרך בדגש על מדיקל, ערים חכמות ותחומי ים וספנות. כדי להניע יזמים וחברות הזנק ישראליות לעבור גם הן לעיר, הן מקבלות תמיכה, תמריצים ועזרה בהשקעה הראשונית באמצעות החברה הכלכלית לחיפה, שהקצתה לכך כ-15 מיליון שקלים.
תרומה נוספת לתחייתה של התחתית הוא המתחם האקדמי והתרבותי "קמפוס הנמל", שהתמקם במחסן תבואה לשעבר ומושך אליו צעירים, סטודנטים והרבה אמנים ואנשי רוח. הקמת הקמפוס הייתה חלק מתוכנית להתחדשות עירונית שתתבסס על פעילות אקדמית וסטודנטיאלית. נכון להיום פועלים במתחם מוסדות אקדמיים ומכללות בהם לומדים כ-7,000 סטודנטים, שמחציתם, כמעט, מתגוררים במעונות שהוקמו ושופצו על ידי העירייה וכן במבנים שהוקמו על ידי יזמים פרטיים, שזיהו את הפוטנציאל במקום ובנו דירות אטרקטיביות לסטודנטים ולזוגות צעירים במחירים נגישים. אזור הקמפוס התכסה ביצירות אמנות ובגרפיטי ססגוני, שהפכו אף הם לגורם משיכה לתיירים ולסיורים מודרכים באזור.
אלה ועוד, הפכו את העיר התחתית לאבן שואבת לעסקים חדשים – בהם עשרות בתי קפה, ברים, מסעדות, קונדיטוריות סטייליסטיות, בוטיקים אופנתיים, גלריות וחנויות מעצבים, שרואים בה את המוקד האלטרנטיבי, החדש, המתהווה בחיפה. כצעד נוסף לעידוד פתיחת עסקים נוספים ומגוונים העירייה מקדמת מהלך למתן הטבה בתעריפי הארנונה לבתי עסק, לטובת דיירי האזור והמבלים בה.
מה עושים בעיר התחתית בחיפה?
ביקור במושבה הגרמנית
המושבה היא מהאזורים הכי יפים בעיר התחתית שמשדרת ניחוחות של אירופה שיק, ולא בכדי. את המושבה הקימה חבורת הטמפלרים שהגיעה ב-1869 מגרמניה, תקעה יתד בסמוך לנמל והתנהלה ככפר בלב החולות של המזרח התיכון. את הבתים בנו מאבן מקומית ובעיצובם שילבו מוטיבים המאפיינים את הבנייה האירופית עם הלבנטיניות המזרחית בדמות עמודים וקשתות. כחלק מהחזון התיירותי, וההבנה שבתי הטמפלרים הם אוצר גדול, החלו בשנות ה-90 לשמר, לשחזר ולשפץ את הרחוב והבתים המרשימים. בראשית שנות ה-2000 היא הפכה למושבה תיירותית שוקקת חיים, שיופייה מתעצם נוכח מיקומה למרגלות הכרמל והגנים הבהאים, שגולשים מטה לרחוב הראשי שמתמזג בסופו עם נוף הים והנמל.
עם השנים המושבה הפכה למוקד בילוי מרכזי כאשר חלק מהבתים הוסבו למלונות בוטיק, בתי קפה, מסעדות, ברים ובתי נרגילות, אחד מהם מאכלס את מוזיאון העיר (שד' בן גוריון 11) ובאחר ממוקמת לשכת התיירות העירונית (בן גוריון 48), שהוא מבנה מעניין לכשעצמו וממנו יוצאים סיורים מודרכים, בהם בעקבות הזמר מייק ברנט, שהיה תושב העיר. המושבה פעילה ושוקקת כל השנה איך שיאה ב"חג של החגים" - פסטיבל שנתי המאחד את חגי שלוש הדתות, שהפך למסורת מ- 1993 ועד היום.
איפה? לאורך שדרות בן גוריון
הביאנלה הים תיכונית
אם בצעירים, אמנות, חתרנות ויוזמות עסקינן, הביאנלה החיפאית היא בול כזו - דוגמה מעניינת ליוזמה פרטית שהגיעה מהתושבים. מדובר באירוע אמנותי שנערך במושבה הגרמנית המציג את האמנות במרחבים הציבוריים, וכן גם בעמק סכנין. היוזמה היא פרי שיתוף פעולה של האוצר בלו-סימיון פיינרו ואביטל בר-שי שביחד עם האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה (הממוקמת במושבה), בעלי המלונות, בתי הקפה והקניון המקומי, התאגדו ויצרו אירוע אמנות חווייתי. האמנות מוצגת בחללים אלטרנטיביים (כולל בשירותי האקדמיה...) שמחליפים את המוזיאונים והגלריות המסורתיים.
הביאנלה היא בסימן הסכמי השלום, מתקיימת תחת הכותרת LIVING TOGETHER—CROSSING BORDERS ומתמקדת בסולידריות חברתית ובתפיסת העיר כמרחב ציבורי משותף. ובנוסף לאמנים ישראלים משתתפים גם אמנים מבחרין, אירן, רוסיה , אפגניסטן וטורקיה, במטרה לייצר שיתופי פעולה תרבותיים ושיח עם קהילות שונות באמצעות האמנות. בביאנלה מוצגת אמנות עכשווית באמצעות ציורים, צילומים, מייצגים ועבודות וידאו ואפשר לראותם לאורך שדרות בן גוריון, בין השאר באקדמיה (שפתוחה גם בסופ"ש), במספרת דניאל, במסעדת שטרודל, בקינגדרום בר, במלונות טמפלרס וקולוני ובקונסוליה הצרפתית ברחוב הגפן.
תאריך נעילה: 15.6.21
ביקור בשוק הטורקי
מגמת השינוי וההתחדשות המאפיינת את התחתית בולטת במיוחד באזור השוק הטורקי, שעד קום המדינה היה אחד ממתחמי המסחר החשובים באזור הצפון. בעשור האחרון הבניינים המוזנחים שופצו והפכו ליעד נדל"ני מבוקש שמושך אליו בעיקר אמנים, יוצרים ומוזיקאים. והחבר'ה התנחלו במבנים המשופצים והחלו להחיות את המתחם עם פתיחתם של ברים ובתי קפה שכונתיים, היפסטריים, טרנדיים ואוריינטליים. במסגרת ההתחדשות השיקו לפני מספר שנים את "מתחם 21" - רובע אמנות מבטיח שאיגד קהילת אמנים ליצירת חיי מסחר, תרבות ובילוי עם ירידים, הופעות ומסיבות רחוב. אז הושקו גלריות, חנויות עיצוב, אופנה ותכשיטים, אולפני מוזיקה לצד חנויות ותיקות שפועלות שם כבר עשרות שנים. במהלך הזמן חלק מהמקומות נסגרו, נפתחו אחרים במקומם, כך גם הברים שהחליפו ידיים, בהם המומלצים שלנו – קסבה, אורבן, פטרון וטרמינל 9. ועדיין, המקום יפה, סמטאותיו ציוריות ועם רדת החשיכה הוא מתעורר לחיי לילה צפופים ולוהטים.
איפה? בין הרחובות הנמל לנתנזון ושדרות המגינים, העיר התחתית.
סיור קולינרי ארז גולקו, ואדי ניסנס
ארז גולקו הוא נסיך הוואדי. הוא מסתובב ברחובות השכונה גבוה מעל כולם, עם בלורית בלונדינית שמחליפה את הכתר, חיוך בזווית הפה וצ'ארם מהואדי ועד לנמל ובחזרה, ונדמה שכל נשות השוק מאוהבות בו, מקדמות אותו בחיוך גדול וממהרות להגיש לו מעדנים מעשה ידיהן.
גולקו הוא שף, מתכונאי, חוקר חומרי גלם ומארח לארוחות מיוחדות, שבשנים האחרונות הפך את שוק הוואדי למגרש המשחקים שלו. הוא מוביל סיורים קולינריים בין הדוכנים האותנטיים, והוא לא הראשון והיחיד אך בהחלט הייחודי – מהצעירים, היזמים, הדינמיים שהביא לשוק ניחוח וקהל אחר. הוא מתרגש כמו ילד מהירקות העונתיים בדוכנים של אבו אליאס, מקלף תרמיל ומגיש את האפונים הירוקים לטעימה הכי טרייה שיש, כך גם עם הפול והפקוס והעולש והחוביזה. מספר על עשבי בר שלוקטו בשדות, מציג תפוחי אדמה מלאי רגבי עפר וערכוב שרעייתו של אליאס מורידה ממנו את הקוצים. משם לתבשילי הפתיליות של נדימה המיתולוגית, שבניה עורכי הדין ממשיכים את מורשת אמם, לחומוס-יוגורט של סטפאן, לקצביה של אבו שחראה ולממתק החרובים הנדיר (עם הסגולות הבריאותיות) ולחלבה בחנות הקפה של מוסטפה, כמותם לא טעמתם מעולם. וזה נמשך עוד ועוד, ובסך הכל 10-12 טעימות מלוות בסיפורים וחומרי גלם מכל טוב השוק.
מחיר: 170 שקלים | לפרטים: 052-3777955
ביקור בשוק הפשפשים
בדומה לאחיו היפואי גם בשוק הפשפשים החיפאי חנויות הריהוט העתיק, ואלו שמוכרות אוספים, חפצים וכלים בטעם של פעם, הן האטרקטיביות ביותר. בשוק שני רחובות של חנויות שמוכרות מצייעס כדוגמת מזוודות מסע מעור וקרטון, נברשות מנצנצות, כלי קריסטל ופורצלן נוסטלגיים, כורסאות של סבתא, שטיחים נושנים, מפות רקומות, ספרים ותקליטים, תיקים ובגדי יד שנייה. השוק פועל כל השבוע אבל החגיגה בשיאה בשישבת אז נסגר הרחוב, עשרות דוכנים פורסים מרכולתם והחגיגה הצבעונית מתחילה – המוני רוכלים וקונים (עד כדי צפיפות ועומס בשבת), עתיקות, מטבעות ושמעט'ס שמחליפים ידיים ומחפשי מציאות מקצוענים שיודעים לזהות אוצרות, ובשוק הזה לא חסרים כאלה.
איפה? רחובות שיבת ציון וקיבוץ גלויות
הפודטראק בא לעיר
גם הקולינריה המקומית חווה פריחה נהדרת ומאוכל ערבי-מזרחי-אסייתי-יהודי (העוגן, יונק ומעיין הבירה, למשל) ששלט בכיפה, המטבח הפך למגוון, מעניין וטעים יותר הודות לפתיחתן של מסעדות רבות, בהן גם מסעדות שף נחשבות. אחד מהמיזמים המעניינים שקידשה הקורונה (כבר אמרנו שהיא עשתה טוב לעיר) הם הפוד טראקים.
בעיר הרימו את הכפפה והבינו שמה שטוב לרחובות ניו יורק טוב גם לה ואימצו אותן באופן רשמי. מיזם הפודטראקס המקומי החל לפעול ביוני 2020 לתקופת הרצה והפך במהרה לסיפור חם, שנלמד ומועתק על ידי רשויות נוספות. מדובר במיזם הראשון מסוגו בארץ שמובילה העירייה במטרה לסייע לבעלי עסקים לפתוח מחדש את עסקיהם במתכונת נוחה, פשוטה וזולה יותר, וכן להעשיר את ההיצע הקולינרי של אוכל הרחוב ולהוסיף מוקדי עניין בשכונות ובאזורי הבילוי והתיירות. נכון להיום, ברחבי העיר פועלות 15 משאיות, בהן חמישה טראקים בטיילת, בקטע שבין בת גלים לשקמונה, שהתמקמו במרחק נגיעה מהים ומעצים את החוויה הקולינרית. כך למשל, תוכלו לשתות מיצים סחוטים במשאית של ג'וסי ולהשיק בירה קרה במשאית של המבשלה משוק תלפיות, שמגישים גם פרעצל ונקניקיות עם כרוב כבוש.
סלמתרק
גולת הכותרת של מתחם הטיילת היא המשאית ההודית של יובל, ניר וטל, חברים ותיקים, בוגרי הטכניון, שלפני שנתיים התחילו עם משאית מחתרתית. "ביוני האחרון התנחלו באופן רשמי בשקמונה ואנחנו הפודטארק הראשון בעיר ולכן מספרו 401", מספר יובל, ומוסיף שהלכו על אוכל הודי טבעוני, שהם הכי אוהבים. המשאית היא קופסת קסמים קטנטונת שמוציאה מהמטר על מטר שלה אוכל אותנטי, נהדר, שמצדיק את התורים הארוכים. במנות המומלצות: סמוסה תפוחי אדמה, אפונה ובצל; מלהי קופטה - קציצות תפוחי אדמה, טופו, צימוקים ואגוזים ברוטב עגבניות-קשיו; סלט הודי עם מלפפונים, סלק, גזר, בוטנים קוקוס וזרעי חרדל; ותבשיל צ'אנה (חומוס) מסלה ופאלק (תרד) טופו - מנה מנצחת גם למי שטופו הוא לא כוס הצ'אי שלו. ויש גם צ'אי שקדים ושלגון תמרים, קשיו וקרם קוקוס לקינוח.
מחירים: 15-35 שקלים. | איפה? שקמונה, טיילת גוראל
אויסטר
ממש כמו מתחת לגשרים של לונדון ווינה, כך גם המשאית הנהדרת של רואן ומחמוד אבו סגייר, חונה מתחת לגשר שער 5 - הכניסה הרשמית לנמל. אויסטר היא אחת מהמשאיות הכי יפות וטעימות בעיר, ובכלל, וזה לא מפתיע. מחמוד גדל בנמל עכו, אוהב את האותנטיות ובעיקר את הדגים, והכי טבעי שיפתח משאית עם דגים ופירות ים. "פתחתי לפני חצי שנה מתחת לגשר, בלוקיישן הכי מתאים לי, כמו באנגליה ואוסטריה, שם מגישים דגים מתחת לגשרים שעוברים מעל הנהר" אומר מחמוד. רואן, מורה לאמנות, נתנה למרחב הפתוח טאצ' צבעוני, הוסיפו ספסלים ושולחנות, שולחן ביליארד, תנורים ללילות הקרים ואווירה שמחה עם מוזיקה ברקע.
בתפריט: פיש אנד צ'יפס – הצ'יפס הולנדי הדג מוסר ים או סמלט (מזכיר מליטה וסרדינים), קלמרי מטוגנים, שרימפס בלאק טייגר מוייטנאם, מרק דגים חיפאי-ים תיכוני עם רוטב שום לימוני, ומנת הדגל, כריך פלוקה (סירת דיג עם משוטים, בערבית) - ג'בטה שנאפית במקום ובתוכה פילה מוסר ים, ירקות ורטבים את האוכל מלווים רוזה מטאוס ובירה פולר'ס לונדון פרייד, ויש גם קינוח לילות ביירות, סופלה שוקולד קרמל-מלוח וטרהלייצ'י - ממתק טורקי של בצק רך טבול ברוטב חלב, וניל וקרמל, שהוא מגיש בטראק שממול..
מחירים: 36-65 שקלים | מתי? כל השבוע, 12:00- 23:00, בסופ"ש עד חצות | איפה? רחוב עצמאות 67, בסמוך לתחנת רכבת מרכז השמונה | טלפון: *8117
LUX
לוקס, של השף עלאא מוסא היא אחת מהמסעדות הכי מדוברות היום בעיר, שהמעוררת סקרנות בקרב חובבי קולינריה. עלאא, שהיה הבעלים והשף של אלמארסא בנמל עכו, עזב בשביל להביא את הבשורה לנמל חיפה המתחדש. ברזומה שלו בישול במסעדות מכוכבות מישלן בשבדיה, וכמי שגדל ליד הים ועבד במסעדות מגיל 15, הוא הביא ללוקס שעטנז מעניין של המטבח הערבי המקומי עם נגיעות הגורמה המודרניות של המטבח האירופאי. גם כאן המסעדה היא בדגש על דגים תוך שהוא מקפיד להגיש דגה מקומית שרק עלתה מהים.
המסעדה יפה, מעוצבת סביב בר גדול ומטבח פתוח, והאווירה שמחה ולא פורמלית, אבל הכי כיף לשבת בחוץ ולקבל מנת בריזה נעימה שמגיעה מהים, שמוסתר על יד מבנים שמכוסים בציורי גרפיטי ענקיים. המנות המוגשות יפות ואסטטיות ולפעמים מדברות באינסטגרמיות "רגע, חייבים לצלם", אבל זה לא בא על חשבון האוכל, להפך. האוכל קליל, טעים ובין המומלצות שלנו סביצ'ה עם צ'ילי, פיסטוקים וגבינת שנקליש שנראית כפתיתי שלג מעל; טרטר טונה עם פריקה וקרם אבוקדו; סלט טבולה עם דג, שקדים והמון ירוקים, שמוגש על טחינה מצוינת; שישברק במילוי דג; ולאיזון סטייק עסיסי עם חמאת פלפלים ורוזמרין מעושן.
איפה? רחוב הנמל 13 | לעוד פרטים
כנאפה דה לוקס
למסעדת לוקס יש גם קינוחים אבל תקשיבו להמלצת המלצר, לכו עוד כמה מטרים רק כדי לקבל את הדבר האמיתי בשלוחה המתוקה שלהם – כנאפה, בקלאווה ולילות ביירות, שאין עוד כאלה בעיר התחתית. הקפה-בר הוא לא רק לאורחי המסעדה, להפך, כל הבליינים בשוק הטורקי שרוויים באלכוהול, מסיימים שם את הלילה עם כנפה חמה מלאה בג'יבנה ופיסטוק וגלידה טורקית שמוסיפה לה עניין, כך גם המלבי עם הפיסטוקים ושערות חלבה, ולילות ביירות, שהיא סוג של בווריה ממחוזות לבנון. אבל הכי, הכי זו הבקלאווה המושחת הממולאת גלידה ושוחה בים של פיסטוק.
איפה? רחוב עצמאות 37
קפה לוריס, טיילת לואי
נכון שאנחנו בענייני התחתית אבל אף ביקור שלנו בעיר לא שלם בלי נסיעה בכרמלית וקפיצה למרפסת הפנורמית הכי יפה ומרשימה בארץ, המשקיפה על הגנים הבהאים הגולשים מטה ואל המפרץ במלואו גודלו והדרו. ועם נוף אז גם קפה טוב ובינגו, הטראק של לוריס ורמי עיד, יזמים צעירים שפתחו בקיץ את הטרק האדום, הקטנטן, מול הנוף. השניים מגישים קפה מעולה של החברה האוסטרית גוליוס מיינל, שהחברה מציינת שהם שיאני קפסולות הקפה בעולם, יותר מטוקיו, דובאי, ברלין וניו יורק. בהזמנה יבקשו את מספר הנייד שלכם ובהגשה יפתיעו עם תמונה שלכם, שתתנוסס מעל החלב המוקצף. יש גם בורקס טורקי, כריכים, מאפים, עוגות ודונטס צבעוני, שמגיעים מהקונדיטוריות המשפחתיות הממוקמות בעיר התחתית.
מתי? כל השבוע, 08:00 - 22:00 | איפה? רחוב יפה נוף, בגינה מתחת למלון הכרמל
איפה לשים את הראש?
מלון טמפלרס, המושבה הגרמנית
הטמפלרס הוא מלון בוטיק הממוקם בבית טמפלרי שנבנה ב־ 1868 על ידי משפחת וורסטר, ממייסדי המושבה, שהפעילו בחצר נפחייה ובית מלאכה לתיקון כרכרות. במלון 17 חדרים וסוויטות שעוצבו בסגנון אקלקטי – חלקם מנהלים דיאלוג עם עברם הטמפלרי ומעוצבים בסגנון אירופה הקלסית, בחלקם הוסיפו נגיעות 'טוסקניות' וחלקם זכו לטאץ' אולטרא מודרני – ריהוט שקוף, קירות זכוכית החוצצים בין החדר לחדר הרחצה, ולפינל'ה אורות סגלגלים. בחלק מהחדרים מרפסת הפונה לרחוב היפה ולאחרים יציאה לפטיו שקט.
אין חדר אוכל אבל יש בונוס - שוברים לארוחה באחת ממסעדות הטובות, הסמוכות למלון.
>> לכל המלונות המומלצים בחיפה והסביבה
מלון שומאכר, המושבה הגרמנית
המלון, שנפתח לפני שלוש שנים בלב המושבה, ממוקם במבנה טמפלרי שעבר שחזור ושימור. לבית המקורי הוסיפו בניין חדש ומודרני, הנישא לגובה 7 קומות, והם משתלבים יפה זה עם זה, כשהחלק העתיק ממוקם בחזית. במלון 40 סוויטות וחדרים גדולים ונוחים שמעוטרים ביצירות של אמנות מקומית. החדרים משקיפים לנוף האורבני שבין ההר לים ואת האווירה המקומית משלימה הגינה היפה מוקפת החורשה שבחזית המלון.