זה לא נוח, זה עלול להזמין אורחים לא קרואים, זה דופק את הברכיים וזה הרבה פחות נחשב מאשר להשתייך למועדון הסילון היוקרתי. אבל אין כמו סקס בטבע כדי לעשות טוב לזוגיות, או סתם כדי לרוץ ולספר לחבר'ה. רק זכרו: התערטלות בציבור אינה חוקית, אז אם תופסים אתכם – נכחיש כל קשר.
אז הנה, שמונה מקומות מומלצים לתת בראש בטבע, או כפי שהגדירה זאת פעם כוהנת הסקס ד"ר רות וסטהיימר: "יחס מין".
הכי שיר השירים: מערת דודים, נחל דוד, עין גדי
משחק מקדים: מאחר שעם ישראל הוא עם עצל ברובו, רק מעטים מגיעים אל מערת דודים, הנמצאת על המדרון הדרומי שמעל נחל דוד, לא הרחק ממפל דוד. הרוב נשאר קרוב לשפך הנחל – מה שמותיר לכם כר פעולה נרחב ושקט יחסית. את המערה סובבות בריכות טורקיז קטנות ויפות, העושות את דרכן בהיסוס לכיוון המפל. ואין ספק שזאת אחלה תפאורה.
בתנ"כית, "דודים" משמעו "אהבים" (ברור שידעתם), והמערה נקראת כך בהשראת ספר שיר השירים. ואכן, בפינה קסומה ורומנטית זו נוטפים מים מכל עבר, ומתמזגים באופן מושלם עם ציוץ הציפורים, קרני השמש שנשברות בצבעי הקשת והאוסף המרשים של שיחי שערות שולמית המעטרים את הקירות. למשחק חושני במיוחד מומלץ להעביר את האצבעות (או כל איבר אחר שאתם יכולים לחשוב עליו) על הנביעות הזעירות הבוקעות מן הסלע ונסו לא להגיד משהו טיפשי מדי.
אפשר בלילה? לא, מדובר בשמורת טבע.
סכנות ואזהרות (1): מדובר, כאמור, בגן לאומי, ואנחנו לא יודעים איך יגיבו פקחי רשות הטבע והגנים למראה זוגות משתרללים.
סכנות ואזהרות (2): אומרים שמסתובבים באזור נמרים בודדים וקנאים.
מגיעים לשיא: נחל דוד נמצא בשטח של שמורת עין גדי, שעל כביש 90, כמה מאות מטרים מצפון לקיבוץ עין גדי.
הכי מסתורי: שביל נורמן, כפר ורדים
משחק מקדים: תאמינו או לא, אבל כל מי שמתחיל לצעוד במעלה "שביל נורמן" זוכה לליווי צמוד של פרפרים צבעוניים המרפרפים לצדו בענווה. וזו לא הגזמה - אנחנו לא מנסים להיות רומנטיקנים כדי לשכנע בחורות לבוא איתנו. השביל מטפס בין נקיקים וסלעי ענק בעלי קימורים ומרקמים מדהימים, כוכים ומערות מן הצומח, וגם אלמנטים שמשלבים עבודת יד וטבע, באדיבותו של נורמן, אמן מקומי, שכנראה לא בנה על זה שיבואו להתפמפם לו על השביל. בפיצול השבילים הראשון, טפסו בעקבות הסימון אל ראש הגבעה. חוץ משביל פסגה נחמד ותצפיות נוף יפות, תגלו כאן בקתות קש אפריקניות עם פתח סודי וצר שמוביל פנימה, אל מקום המסתור המושלם. למי ש בכל זאת קצת מצטנע.
אפשר בלילה? לא, יש סכנת התברברות.
סכנות ואזהרות: חורש ים תיכוני אינו מומלץ לבעלי גב פריך. גם הברכיים עלולות להישחק בקצב מואץ.
מגיעים לשיא: בצומת כרמיאל שעל כביש מספר 85 פונים צפונה לכביש מספר 854. מחנים בחניון זעיר שנמצא כ-300 מ' מדרום לכפר ורדים (כדאי להגיע לכפר ורדים, לעשות סיבוב פרסה ולחזור מעט לאחור).
הכי קרוב לטיסה: פסגת הר ארבל
משחק מקדים: המצוק של הר ארבל נחשב בעיני רבים לאחד המרשימים באזור, והוא יורד לכיוון הכנרת בעוצמה ששובה את העין. התלילות החדה הזו – לעתים כמעט בלתי נעימה לסובלים מפחד גבהים – הפכה את המקום לסוג של מבצר שעוצב בידי הטבע, ונוצל במהלך ההיסטוריה על ידי מסתתרים, מורדים ומתבודדים. כן, בדיוק כאלה שרוצים לעשות סקס בטבע.
עץ חרוב יחיד, מהזן שמתעקש לשרוד למרות הגובה, הרוחות והבדידות - יסמן לכם שאתם במקום הנכון. והאמת – עם כזה נוף, מי צריך בכלל שכנים? זה נכון גם לגבי העץ, וגם לגביכם. הנוף שלכם, אם בכלל אכפת לכם מהנוף ברגע זה, כולל את הכנרת, את הגולן, מרחבי הגליל, וביום טוב – אפילו את החרמון. עכשיו, בגובה של 181 מ' מעל פני הים (וכ-400 מ' מעל פני הכנרת), זה הדבר הכי קרוב להצטרפות ל"מועדון 10,000 רגל". רק שפה אתם ממש לא צריכים להצטופף בשירותים.
אפשר בלילה? עדיף שלא (ראו "סכנות ואזהרות"). נסו את שעות בין הערביים.
סכנות ואזהרות: צעד לא זהיר, ואתם מתגלגלים אל התהום. והדבר הכי גרוע שיכול לקרות הוא שזה יקרה לפני הסקס.
מגיעים לשיא: נוסעים על כביש 77 בין צומת גולני לטבריה. בצומת כפר חיטים פונים מערבה לכביש 7717 וממשיכים לכיוון כפר חיטים וארבל. משם – על פי השילוט.
הכי ביזאר: חוות הטורבינות, ליד אלוני הבשן
משחק מקדים: מי שמעוניין להשוות ביצועים עם הטכנולוגיה או סתם לקבל השראה ממפלצות ענק, מוזמן להגיע לכאן, אל "חוות הטורבינות": טורבינות ענק, המתנשאות לגובה של עשרות מטרים וחותכות בנהמה את הרוח. וזה לא מיועד רק לזוגות חובבי אקולוגיה. אגב, מי שמרגיש לא נוח באוויר הפתוח, או סתם סובל מחרדת ביצוע בגלל להבי הענק המפלחים את האוויר שמעליו, מוזמן להסתתר בבונקר הסורי הנטוש הנמצא בקרבת מקום. יותר חתרניים מזה לא תרגישו.
אפשר בלילה? עדיף שלא.
סכנות ואזהרות: עם תפאורת להבים באורך של 32 מ', הסכנה העיקרית היא בעיקר לאגו.
מגיעים לשיא: נוסעים על כביש מספר 98 ומחפשים את השילוט לחוות טורבינות הרוח, צפונית לאלוני הבשן.
הכי שורשי: מערת פער
משחק מקדים: מערת פער, על גדותיו של כביש הצפון, היא למעשה בולען. ואם לגברים שביניכם "בולען" נשמע מאיים מדי ואתם מעדיפים להתרכז בבולענית שלידכם - הישארו עם הכינוי "מערה" (ואם גם זה מלחיץ אתכם, אז המצב באמת לא משהו). בכל מקרה, אתם צועדים בדרך קצרצרה שמתפתלת בשביל צר ומובילה מטה, אל עמק זעיר, שתקרתו מכוסה בענפי עצי האלון והעוזרד. העלווה תחת רגליכם הופכת להיות רשרשנית יותר ויותר, ואז גם מתגלים שורשי עצים המפלחים בנחישות את הסלעים. את ההרמוניה משלימים גשרון ומדרגות מעץ, המתמזגים עם הנוף. שלפו את השמיכה ואתם מסודרים.
אפשר בלילה? כן, אבל בזהירות ועם פנס.
סכנות ואזהרות: אגדה מקומית עתיקה מספרת על אנשים שנבלעו אל קרבי הבולען וצצו לאחר כמה ימים במקומות שונים בגליל. לא מאמינים? שלא תגידו שלא הזהרנו אתכם.
מגיעים לשיא: חניון מערת פער נמצא על כביש הצפון (מספר 899), מזרחית למתת ולהר אדיר. מחנים, חוצים את הכביש ופוסעים בעקבות השילוט.
הכי סודי: עין יזרעאל
משחק מקדים: הנה זולה קטנה וסודית של מקומיים, שכנראה יכעסו על פרסומה, אבל היי – למען מצוות "סמן וי על סקס מגניב" כולנו חברים, לא? בלב חורשת איקליפטוסים קטנה חבויה בריכת מים פסטורלית שבמרכזה ניצבת טחנת קמח מתקופת המנדט, הנראית כספינה טרופה. ואם אתם מגיעים בלילה, תמצאו כאן חיים שוקקים: דגי זהב, שהשד יודע מאיפה הם הגיעו, חגים ללא הפסק סביב טחנת הקמח, סרטני מים מתוקים מתנהלים בעצלתיים, וגם כמה גרבילים שעוסקים בתחרויות ניתור למרחק. ועם הסיפורים שאנחנו שמענו על גרבילים, ובכן - אתם מוזמנים להיות יצירתיים במיוחד הלילה.
אפשר בלילה? אפשר ורצוי.
סכנות ואזהרות: מקומיים קנאים שלא קיבלו הרבה זמן.
מגיעים לשיא: כמה מאות מטרים מדרום לצומת נבות שעל כביש מס' 71, תמצאו דרך עפר רחבה המובילה אל המעיין.
הכי עסיסי: פארק החולות, ניצנים
משחק מקדים: פארק החולות ניצנים תוכנן כך שהוא מציע פינות אהבה גם לטיפוסים מוחצנים וגם לטיפוסים מופנמים. עבור הראשונים ברא אלוהים את אינספור הדיונות - גבעות נמוכות של חול רך ונעים, מעוטר פה ושם בשיחים ירוקים ועקבות של בעלי חיים שעשו לפני רגע את מה שאתם עומדים לעשות בעוד רגע. אבל אתם תיהנו יותר. מופנמים? לכו כמה צעדים והגיעו אל "שדרת השקמים", המספקת מחבוא מוגן היטב (יחסית). בצדי השביל ניצבים בדממה בוסתנים עבותים של תאנים, דקלים ועצי שקמה, שמשום מה נראים תמיד קשישים מגילם האמיתי. בשביל פינוק נוסח קיסר רומי שווה להגיע בקיץ, אז תוכלו למצוא כאן גם ענבים טעימים להפליא שבשבילם תאלצו לסנג'ר את בן/בת הזוג, אבל או הו מה אפשר לעשות עם ענבים.
אפשר בלילה? בכיף.
סכנות ואזהרות: ימים רבים ומקלחות רבות יעברו עד שתצליחו להסיר את כל גרגרי החול שדבקו במקומות שלא חשבתם שקיימים בגופכם.
מגיעים לשיא: על כביש מס' 4, כ-7 ק"מ מדרום לצומת אשדוד-דרום, פונים מערבה בצומת ניצנים. סעו בעקבות השלטים לבית ספר שדה שקמים, ולפני ההגעה אליו פנו שמאלה (מערבה) לעבר "חניון האקליפטוס". שדרת השקמים נמצאת מצפון לכם, והדיונות – מצפון וממערב.
הכי רומנטי: גן לאומי חוף השרון
משחק מקדים: גן לאומי חוף השרון, מקום קלאסי לבריחה רומנטית קצרת מועד, משלב את כל החומרים הנכונים עבור רומנטיקה דביקה: שקיעות, מצוקים, חורשות ושפע פינות מסתור. הגן משתרע על רכס כורכר הנישא לגובה של 40 מ' מעל רצועת החוף הצרה. במילים אחרות, גם אם נפלתם עם פרטנר/ית לא משהו, לפחות יש יופי של נוף.
בכניסה למקום תמצאו תיבת עץ ובה מפת המסלולים השונים. כולם מעגליים, כולם קלילים. ואם תרשו לנו המלצה אישית: התחילו עם "שביל המצוק" - הליכה רגועה ואיטית לצד הנוף המדהים של רצועת החוף, הנמצא עמוק למטה מאוד מכניסה לאווירה.
אפשר בלילה? לא, מדובר בגן לאומי.
סכנות ואזהרות: אומרים שיש פה עדר צבאים שמסתובב ותופס על חם זוגות אוהבים. לא ברור מי מופתע מזה יותר.
מגיעים לשיא: מתל אביב נוסעים צפונה בכביש החוף (מס' 2), חולפים על פני צומת כפר שמריהו ופונים לפי השילוט לשפיים. מגיעים לפארק המים, ממשיכים ישר בכיכר ועם הכביש עד סופו. פונים ימינה ומיד מתגלה דרך העפר שתוביל אתכם לחניה שליד שער הגן.
אופציות נוספות למעמיקים:
מערת נחל חלילים (לינק לטיולי לילה), חוף נווה ים (לינק לאטרקציות) ונחל חווארים (לינק לטיולי לילה)
