נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הגישה לבית משפט השלום בנתניה תביעה על סך של כחצי מיליון שקל נגד חברת התעופה אל-על, בשל אפליית נוסעת עם מוגבלות פיזית.
מדובר באישה בשנות ה-60 לחייה הסובלת ממוגבלות פיזית המחייבת אותה להשתמש בכיסא גלגלים ידני למרחקים ארוכים ובהליכון המשמש אותה למרחקים קצרים.
לפי התביעה, במשך שנים נהגה התובעת לנסוע לחו"ל למטרות אישיות ומקצועיות באמצעות אל-על, כאשר לאורך התקופה החברה סיפקה לה שירותים נאותים תוך התחשבות במוגבלותה. אלא שלטענתה, בין השנים 2013-2015 היא שמה לב לשינוי בגישתם של החברה וצוות עובדיה, שהחלו להתייחס אליה לפי התביעה באופן מפלה ותוך זלזול בצרכיה הייחודיים.
התובעת טוענת כי הבחינה בשינוי בטיסה לפראג ב-2013. לטענתה, במהלך הטיסה צוות הדיילים העיר לה כי אין מקום בתא הנוסעים לאפסון ההליכון שלה. לאחר מכן, כך נטען, אחת הדיילות הפנתה אליה שאלות בוטות בפרהסיה החודרות לפרטיותה של הנוסעת ונוגעות למוגבלותה.
עוד נטען כי בטיסה חזרה הדייל הראשי סירב להעלות את ההליכון, למרות שהובהר לו כי הנוסעת אינה יכולה להתנייד בתוך המטוס בלעדיו. עוד צוין כי לאחר שהתנהלות זו חזרה על עצמה במספר טיסות נוספות, ניסתה הנוסעת ליישב את הסוגיה עם שירות הלקוחות של חברת אל-על.
לטענת התובעת, אף שהיא הציגה לחברה מסמכים מפורטים מרופא המבהירים כי אינה יכולה להתנהל ללא ההליכון, אל-על התבצרה בעמדתה והבהירה לנוסעת כי ככל שתרצה לטוס עם החברה, היא תיאלץ לרכוש כרטיס טיסה נוסף לאפסון ההליכון, ובמילים אחרות - היא תידרש לפי עמדה זו לרכוש שני כרטיסי טיסה לאור מוגבלותה.
לפיכך, כאשר הנוסעת רצתה לנסוע עם משפחתה לטיול באיטליה, ושילמה על כרטיס נוסף כפי שנתבקשה, מנהלת שירות הלקוחות של אל-על קבעה כי היא תוכל לטוס רק בשעות הערב, משום שלטענתה בשעות הבוקר "יש עומס".
עוד נטען בכתב התביעה כי דרישת אל-על לתשלום כפול בתואנה כי אין אפשרות לאפסן את ההליכון בתא הנוסעים, אינה עולה בקנה אחד עם המציאות בשטח. לפי התובעת, נגבה ממנה מחיר כרטיס טיסה כפול גם במקרים בהם הטיסות לא היו מלאות. מכך עולה, לפי התביעה, כי גם במקרים בהם לא היה נגרם כל הפסד כספי לאל-על, החברה עדין חייבה אותה בתשלום כפול.
לפי התביעה, "כל רצונה של הנוסעת הוא ליהנות מאיכות החיים בנסיבות מוגבלותה ובין היתר לבלות עם משפחתה בטיולים בחו"ל, טיולים אשר כמשפחה גדולה ומגובשת הם נוהגים לנסוע אליהם מדי שנה; ... דבר זה נמנע ממנה עקב מוגבלותה... הנוסעת נתקלה במספר פעמים לא מבוטל ביחס מפלה מצד עובדי הנתבעת שיש בו משום השפלה, עלבון והתעמרות במהלך הטיסות, אשר קשור למוגבלותה...
"הנתבעת הערימה קשיים חוזרים ונשנים בכל הנוגע לבקשת הנוסעת להקצות לה מושב עם רווח מקדימה ללא מחיצה התואם את המוגבלות ברגליה, זאת למרות שבקשתה בעניין זה הועלתה בפני הנתבעת מבעוד מועד בהתאם לנוהלי הנתבעת, לפיהם מושב מועדף ניתן לאנשים עם מוגבלות ללא עלות נוספת, מכוח הכללים והרגולציה הבינלאומית בתחום התעופה, וכי קיימים מושבים מסוג זה בתא הנוסעים במטוס".
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות טוענת, באמצעות עו"ד סיגלית פורת-גורנשטיין, כי הדרישות השונות והייחודיות שהוצבו בפני התובעת על-ידי אל-על, והתנהלות צוות הדיילים ביחסם אליה, הן בבחינת אפליה אסורה ויחס משפיל העולה כדי אפליה אסורה עקב מוגבלות.
לאור זאת, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ביקשה כי בית המשפט יורה לחברה על תשלום פיצויים בסך כולל של כחצי מיליון שקל.
הפיצויים שדורשת התביעה כוללים 8 מקרים שונים של עוולות שבוצעו כלפי הנוסעת במהלך טיסות, כאשר לצד הטענות ליחס משפיל מדובר על הדרישה לרכוש כרטיס נוסף - לפי הטענות ללא הצדקה.
אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מסר: "תביעה זו היא נדבך נוסף בפעילותה של נציבות השוויון להנגשת המרחב הציבורי עבור אנשים עם מוגבלות, למניעת אפליה וליצירת חברה שוויונית ומכילה באמת. נשמח לקבל פניות מאנשים עם מוגבלות שמרגישים מופלים בכל תחום בחייהם ולסייע להם בכלים העומדים לרשותנו".