לאחר שהקימו אוהל מחאה מול משרד האוצר, המטה להצלת תיירות חו"ל, ביחד עם התאחדות משרדי התיירות ויועצי הנסיעות ומטה עתיד התיירות, יקיימו היום (ג') בשעה 11:00 הפגנת ענק תחת הסלוגן: "אל תקצצו לנו את הכנפיים". במטה המאבק מוחים על כך שהממשלה בכלל ומשרד האוצר בפרט לא לוקחים אותם בחשבון ולא מספקים תשובות או מתווה מסודר, זאת לאחר שכבר ארבעה חודשים עשרות אלפי עובדים בענף משותקים ולא רואים אופק או תכנית כלשהי.
בהודעה שהוציאו לעיתונות נכתב: ענף תיירות חו"ל היה הראשון להיפגע בעקבות משבר הקורונה, עוד לפני שהמשבר הגיע לכלל המשק בישראל והוא האחרון להתאושש, ללא כל מענה הולם או צפי לחזרה תקינה לעבודה.
המטה להצלת תיירות חו"ל הוקם על מנת לייצג את כלל החברות ולמעלה מ-40 אלף עובדי הענף: סוכנים, מדריכי טיולים לחו"ל, אנשי אופרציה ומנהלה, דיילים, עובדי שירותי נמל התעופה, השכרת רכב בחו"ל וחברות תומכות– בין אם הם שכירים, פרילנסרים, עצמאיים, בעלי חברות או שכירים בעלי שליטה.
חברות ועובדי ענף תיירות חו"ל הכניסו לקופת המדינה 16 מיליארד שקלים ושירתו מעל 9 מיליון נסיעות לחו"ל בשנת 2019 ולמרות זאת אינם נספרים על ידי משרד התיירות, קובעי המדיניות ומשרד האוצר. במטה דורשים לקבל סיוע לענף חריג, מענה לנושא החל"ת לעובדים, קידום מתווה מסודר לפתיחת השמיים והכרה של משרד התיירות בתיירות חו"ל כענף בלתי נפרד תחת אחריותו של משרד התיירות.
"ההרגשה היא שאנחנו נמצאים במסע הפחדות שרק גורם לנו נזק בלתי הפיך", אומר זהר אשכר, מדריך טיולים לחו"ל שעובד במקצוע מעל 35 שנים. "כל הזמן יש הבהרות שונות לגבי מה קורה עם תיירות החוץ ובינתיים יש כאן תעשייה שלמה שמפרנסת מעל 20 אלף בתי אב שקורסת. הגיע הזמן שמישהו ידבר איתנו. למה אף אחד לא מתייעץ איתנו, או בונה איתנו מתווה מסודר?"
"זה ברור לנו שכרגע מדינת ישראל לא מעוניינת בתיירות היוצאת וכולם מתעסקים רק בבתי המלון בארץ, אבל חייבים להחליט ביחד איתנו מה עושים עכשיו, לאן הולכים, מה עושים בעתיד? בקצב הזה, עם המסרים הסותרים שכל הזמן מוציאים וחוסר הבהירות, בעוד חצי שנה גם אם נרצה לא נצליח לצאת לטיולים בחו"ל, פשוט לא יהיה מי שוכל לתפעל זאת. במקרה שלנו לא צריך להיכנס מתחת לאלונקה, צריך לבנות אותה".
בתקופה האחרונה אף עלו טענות על כך שאי פתיחת השמים נובעת ממניעים פולטיים ולא מקצועיים כשמעל לכל, הטענה המחמירה ביותר מדברת על הרצון לא להרגיז את נשיא ארה"ב, דונלנד טראמפ, רגע לפני ההחלטה על הסיפוח בבקעה. בתוך כך, יש מי שמשוכנע שכל עוד לא יהיה ניתן להכניס את התושבים מארה"ב ללא צורך בבידוד, היות ושם המחלה עדיין לא מראה סימני נסיגה, לא ניתן יהיה לאשר גם כניסה של תיירים ממדינות אחרות כי זה עלול ליצור בעיה ביחסים בינינו לבין ארה"ב, דבר שבימים אלה אנו לא יכולים לאפשר שיקרה.
גם אפרים קרמר, מנכ"ל אשת טורס, יוצא בקריאה למקבלי ההחלטות להתחיל לפעול: "שרי התיירות, האוצר, הבריאות: תתעוררו! בעוד באירופה מוכת הקורונה השמיים נפתחים באמצע יולי, בישראל מתעכבים וקיים בלבול רב, חוסר עקביות ומסרים סותרים באשר לפתיחת השמיים. העדר מדיניות תיירות מסודרת לפתיחת השמיים משאירה את הענף בחוסר ודאות, ומסכנת את תעסוקתם של עשרות אלפי עובדים".
קרמר מוסיף שפתיחת ענף התיירות היוצאת בהקדם תאפשר גם פתיחה הדרגתית של התיירות הנכנסת בחגי תשרי ותאפשר תעסוקה ל – 150,000 עובדים ישירים בענף התיירות ועקיפים בענפי ההסעדה, התחבורה ועוד.
ד"ר ערן כתר, יועץ לשיווק תיירות ומרצה בכיר במחלקה לניהול תיירות ומלונאות, המכללה האקדמית כנרת, מנסה לעשות סדר במספרים האסטרנומים של האנשים שנפגעים מכך שמונעים את פתיחת הגבולות ולא מאפשרים כניסת תיירים מחו"ל לארץ:
בתחילת חודש מרץ מדינת ישראל הודיעה על חובת בידוד לשבים מחו"ל, ובאמצע חודש מרץ רשות ההגירה אסרה על כניסת זרים לישראל. בצעדים אלה, מדינת ישראל חתכה את צינור החמצן של תעשיית התיירות הנכנסת לישראל, אשר הכניסה בשנת 2019 כ-23 מיליארד ש"ח. אם רוצים לעבור למספרים פחות מופשטים, כל יום שבו נדחית פתיחת השמיים לתיירות משמעו אובדן של 63 מיליון ש"ח (!). מי מאבד הכנסה זאת? עסקים אשר משרתים תיירים באופן ישיר - בתי מלון, דירות אירוח, מורי דרך, מארגני תיירות נכנסת, חברות להסעת תיירים, חנויות מזכרות ואטרקציות; עסקי שירותים אשר חלק מלקוחותיהם הם תיירים - בתי קפה, מסעדות, חנויות ונהגי מוניות; ועסקים אשר תומכים בעסקים מהמעגל הראשון והשני - ספקי מזון, מוצרי ניקוי, מכבסות ועוד. לפי נתוני משרד התיירות במעגל הראשון של המועסקים הישירים ישנם כ-145,000 עובדים, ועוד מספר דומה של מועסקים עקיפים.
עבור רבים ממועסקים אלה - פרנסתם נלקחה מהם לפני כ-4 חודשים ויחד עם המלצת המל"ל לנקיטת צעדים מיידים למניעת התפשטות הנגיף - אין אופק לחידוש התיירות הנכנסת. בנוסף, רבים ממועסקים אלה - מורי דרך, בעלי דירות אירוח, בעלי חנויות ובעלי עסקי מזון ומשקאות - הינם עצמאיים אשר זכאים למענק פיצוי רק עבור חלק מהתקופה. יתרה על כך, המצב הבריאותי והכלכלי בארה"ב - שוק המקור הראשון בחשיבותו לתיירות נכנסת בישראל ממשיך להיות עגום - וגם כאשר יפתחו השמיים ייקח עוד זמן רב עד אשר עסקי התיירות ישובו לנשום לרווחה (כלכלית).
נוסף על החובה של מדינת ישראל לתמוך בעובדי ענף התיירות והמלונאות בשעה קשה זאת, חיזוק הענף ייצר שתי תועלות נוספות. ראשית, תיירות היא תשתית לצמיחה כלכלית ולתעסוקה בכלל ישראל. תעשיית תיירות חזקה תאפשר לקלוט תיירות נכנסת ומטבע זר, ולשנע אותם באופן היעיל ביותר למקומות בהם כסף ומקומות עבודה אלה נדרשים יותר מכל - אילת, מצפה רמון, טבריה, עכו ומקומות נוספים. שנית, התיירים שמגיעים לישראל ממשיכים לאחר שהותם לשמש כשגרירי רצון טוב למדינה, מסייעים בשינוי עמדות שליליות כלפי ישראל ותורמים לדימוי המדינה - בצורה טובה יותר מכל קמפיין הסברה.
התיירות העולמית תשוב לצמוח וגם ענף התיירות בישראל ישוב לשבור שיאים ולהוות מקור פרנסה ותעסוקה חשוב למשק הישראלי. אבל עד אז, על מדינת ישראל לקחת אחריות ולהיות הגשר עליו יוכלו התיירנים והמלונאים לחצות בבטחה מעל התום הפעורה לפניהם.