לקול תרועות נפתח בשבוע שעבר חוף קצא"א באילת, לאחר שבמשך 50 השנים האחרונות היה סגור לציבור, בעת שהיה בשימוש חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון). לצד קולות השמחה של מתרחצים וצוללים, נשמעים כעת קולות אחרים, שמזהירים מפני פתיחת החוף ללא פיקוח, אכיפה והסברה מתאימה.
הסיבה לכך היא שבחוף השמור, שאל מימיו נכנסו רק יחידי סגולה בעשרות השנים האחרונות, השתמרה שונית אלמוגים בריאה, משגשגת ופורחת, במיוחד ביחס למצבה של השונית בשאר חופי אילת. כרגע נפתחה לרשות הציבור רצועת חוף באורך 300 מטרים, ובהמשך אמורים להיפתח 200 מטרים נוספים, שיוגדרו כ"חוף אקולוגי" ויוקדשו בעיקר לצלילה ולפעילויות לחינוך ימי.
שונית האלמוגים באילת היא שונית האלמוגים היחידה במדינת ישראל, וחיים בה, לצד יותר מ-100 מינים של אלמוגים ססגוניים, גם מינים רבים של דגים, צבי ים ועוד. אך מעבר לחשיבותה המקומית, זוהי גם השונית הצפונית ביותר בכדור הארץ, וככזו יש לה חשיבות עולמית: תהליכים של התחממות והחמצה שמתרחשים בשנים האחרונות במי האוקיינוסים בעולם גורמים להלבנה מסיבית של אלמוגים, בין היתר בשוניות הגדולות והמפוארות בעולם כגון שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. למרבה המזל, עד כה התהליך הזה לא הורגש בשונית האלמוגים באילת, ומסיבה זו יש לה חשיבות עולמית בתור שונית שמגלה חסינות להשפעות שינוי האקלים.
עם זאת, לאורך השנים חלה הידרדרות במצב השונית, שבאה לידי ביטוי בשיעורי תמותה גבוהים של אלמוגים, ברבייה נמוכה ובכך שכמעט לא התקיימה בה התיישבות של אלמוגים חדשים. לאחר שסבלה מזיהומי נפט מסיביים בשנות השבעים, הזרמות של פוספטים וביוב בשנות השמונים והתשעים ושפכים של כלובי דגים בשנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, בשנים האחרונות האיומים על השונית פחתו משמעותית ואפשרו לשונית לנשום לרווחה ולהתחיל בתהליך של השתקמות. כעת, מזהירים בכירי חוקרי האלמוגים בישראל, עלולה פתיחת חוף קצא"א לעכב את ההתאוששות הזאת ואף לגרום נזק רב.
שברי אלמוגים בדליים
ואכן, כבר לאחר סוף השבוע האחרון נצפו בחוף תוצאות ההרס הראשונות בעקבות מאות המתרחצים, הצוללים והמבקרים שפקדו אותו: בסיור במקום, אספו פקחים של רשות הטבע והגנים דליים ובהם אלמוגים שלמים ושברי אלמוגים אשר נתלשו מהשונית. בעוד העירייה טוענת כי הפיקוח והאכיפה על המתרחש בשונית עצמה אמורים להיות באחריות רשות הטבע והגנים, ברשות טוענים שאין באפשרותם לדאוג לפיקוח במקום ועל כן נאבקו לעכב את פתיחת החוף לציבור. אך בעוד הגופים הרשמיים מתווכחים ביניהם, השונית כבר סובלת מהנזקים הראשונים עקב פתיחת החוף - וודאי שלא האחרונים.
"שונית קצא"א הייתה סגורה בפני הקהל הרחב מזה עשרות שנים, ולמעשה היוותה מעין שמורת טבע סגורה שהייתה חשופה פחות להשפעותיהם של מתרחצים, צוללים ומשנרקלים, שלעתים - ברוב המקרים שלא במודע ומחוסר ניסיון - פוגעים באלמוגים", מסביר פרופ' אורן לוי מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן. "אלמוגים הם בעלי חיים רגישים, וכל נגיעה או שבירה שלהם יכולה לגרום לנזק למושבה, שקצב הגידול שלה הוא ממילא אטי - ועומד על עד 1-2 ס"מ בלבד בשנה".
"כחוקרי אלמוגים, עבדנו שנים רבות בחוף קצא"א", מספר פרופ' יוסי לויה מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "זה היה האזור המוגן ביותר במפרץ אילת, מכיוון שרק מעטים הורשו להיכנס לשם. מכיוון שלא נכנס לשם איש, היום המקום הזה פורח. הוא הפך לשמורה האולטימטיבית, שיש בה מגוון גדול מאוד של מיני אלמוגים וכל מה שמצטרף אליהם. אלמוגים מהווים בתי גידול לכל בעלי החיים שמרכיבים את השונית - דגים, קיפודים, סרטנים ועוד, ולכן אם יש פגיעה באלמוגים - כל השרשרת הזו של בעלי החיים הימיים מתמוטטת.
"כל עוד המקום היה סגור, הוא היה מקום מבטחים שבו אלמוגים צעירים יכלו להיווצר, וכך בעצם היווה מוקד של התחדשות השונית", מסביר לויה. "האלמוגים שולחים את ה'צאצאים' שלהם למרחקים, ואלה מתיישבים על השונית גם בחופים אחרים ומתמקמים עליה. וכך, חוף קצא"א היווה ללא ספק מקור של התחדשות לשונית".
חוקרי האלמוגים בארץ מוטרדים מאוד מהנזק שעלול להיגרם לשונית האלמוגים במפרץ אילת מפתיחת החוף לציבור. "פתיחת השטח ללא פיקוח והגנה על האלמוגים ועל ערכי טבע אחרים שהתפתחו שם במשך השנים, משמעותה שאפשר לספור את הימים עד שהאלמוגים וכל ערכי הטבע שרואים כיום בחוף ייעלמו", אומר פרופ' אביגדור אבלסון, גם הוא מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "צריך שיהיו שם גורמי פיקוח ואכיפה, שיוודאו שהרוחצים לא דורכים על האלמוגים ושהם אינם מוציאים 'מזכרות' מהים - אלמוגים או בעלי חיים נוספים אחרים - ויקנסו את מי שעושה זאת".
"זה מבורך מאוד שפותחים את החוף לציבור, אני חושב שזו פעילות מעולה של העירייה וזה באמת צריך להיות כך, אבל צריכים לדעת להגן על המקום הזה", מוסיף לויה. "להגן פירושו של דבר שצריכים להיות שם מצופים שמורים איפה אפשר לשחות כך שלא תתבצע דריכה על השונית עצמה, צריך להציב שם שלט שמזהיר את הצוללים ואת הקהל שלא לגעת באלמוגים. וכמובן, צריך להיות שם פיקוח מוגבר, אחרת בגלל הפרסום העצום שעשו למקום הזה בכלי התקשורת לאחרונה - ימשיכו להגיע המונים למקום, ללא ידיעה איך צריך ונכון להתנהג בכדי שהשונית לא תיפגע".
"פתיחת חופים לכלל הציבור במדינת ישראל היא נושא חשוב וראוי, אין על כך עוררין ואנו מברכים על כך, אולם יש לחשוב כיצד עושים זאת בצורה מושכלת ונכונה", מוסיף לוי. "לצערנו, פתיחת חוף קצא"א ללא ממשק ניהול נכון שיכלול פיקוח רציף תוך הסברה על חשיבות השונית, פותחת פתח להריסה של השונית באילת ובפרט בחוף קצא"א. חוף שמורת אלמוג, למשל, הוא דוגמה נפלאה לשמירה של השונית: זה נעשה באמצעות הדרכת צוללים ומבקרים, כניסה מבוקרת ויציאה מאזורים מסומנים בלבד, והכל תוך פיקוח רציף של רשות הטבע והגנים. אלה נותנים יתרון עצום לשמירתה של השונית. לכן, אף שבמקרה של קצא"א ייתכן שבטווח הקצר הרווחנו חוף נוסף שנפתח לרווחת הציבור, ללא ניהול נכון ומבוקר נפסיד את השונית בטווח הרחוק".
"כמו לתלוש איבר מגוף חי"
לא רק המדענים מודאגים. גם אזרחים שהאהבה לים ולשונית מפעמת בהם חוששים לעתיד שונית האלמוגים באילת ומבקשים לשקול מחדש את אופן פתיחת החוף. "כשהנושא הזה עלה לכותרות ראיתי שברשת מדברים ומתמרמרים עליו, מעלים תמונות ודיווחים - אבל אף אחד לא עושה כלום", מספרת מעיין, מקימת דף הפייסבוק "להציל את שונית חוף קצא"א" ויוזמת העצומה הנלווית אליו, שמבקשת מהציבור ללחוץ על הגורמים המוסמכים לפעול לפיקוח על החוף. "זה היה ביום שישי האחרון, הייתי במפגש משפחתי ופתאום מצאתי את עצמי פשוט פותחת את דף הפייסבוק ומתחילה להזמין אנשים, וההיענות היתה פשוט עצומה. בתוך קצת יותר משלושה ימים היו כבר אלפי חותמים על העצומה.
"נולדתי באילת וחייתי בה כמעט כל חיי. אני אדם של ים, ולכן אני מכירה את הנושא טוב מאוד", מוסיפה מעיין. "חוף קצא"א, כיוון שהיה סגור, היה מין סיפור מיתולוגי על חוף שאף אחד לא נוגע בו ושנמצאים בו יצורים מופלאים שלא קיימים בשום מקום אחר במפרץ. ברגע שפתחו את החוף הזה ונתנו לכולם להיכנס אליו, עשו לחוף הזה את מה שעשו לכל המפרץ כמעט, והדם פשוט עולה לראש.
"אפשר לראות את התגובות בדף הפייסבוק שלי, את מספר השיתופים - התגובות מאוד אמוציונליות. מה שקורה שם מזעזע - אלה רק הימים הראשונים, וכבר יש תמונות שמראות את גודל האסון. גורמים בעיריית אילת הגיבו בדף הפייסבוק שלי שהם שמו חבלים, אבל אפשר לראות בדיווחים שזה לא מספיק. אנשים מתעלמים מהחבלים, נכנסים, תולשים חלקי אלמוגים. אני מבינה שזה נובע בעיקר מבורות, אבל הבעיה היא שאף אחד לא נמצא שם כדי להסביר להם וכדי לאכוף.
"אני לא רוצה שישתמע מדבריי שאני חושבת שצריך למנוע מהציבור גישה לשם, ממש-ממש לא", היא אומרת. "אני חושבת שהציבור צריך לקבל גישה לאוצרות הטבע האלה, אבל זה צריך לקרות במקביל לחינוך איך להתייחס לטבע, מה לעשות, ולהבין במה עלולים לפגוע. רוב האנשים לא מבינים ולא יודעים. הם לא יודעים שאלמוג זה יצור חי - שתלישת חלק ממנו היא כמו תלישת איבר מגוף חי, או שהרחפה של חול יכולה להרוג אותו. הם לא יודעים שזו השונית הכי צפונית בכדור הארץ, ושזו כנראה האחרונה שתשאר על פניו".
למען הדורות הבאים
"בקרב חוקרי האלמוגים המובילים בישראל אין התנגדות להחזרה של החוף לציבור", מסכם האקולוג הימי ד"ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "השורה התחתונה היא שעד כה האזור הזה היה מוגן לחלוטין, וכעת הוא כבר לא. אם החוף ינוהל ויפוקח בצורה טובה, תוך מתן הסברה נאותה לציבור, נזכה ליהנות ממנו שנים רבות נוספות. אך אם לא –חוף קצא"א, שהיה מוגן במשך כ-50 שנה, עלול להפוך להיסטוריה ולהתמלא בפסולת פלסטיק ובשברי אלמוגים מתים. כדי שנוכל להמשיך וליהנות משונית האלמוגים העשירה והמגוונת של מפרץ אילת וספציפית מהשונית הייחודית של קצא"א, יש להסדיר באופן מיידי את הפיקוח וההגנה על ערכי הטבע בחוף זה".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה