שנת תש"פ גרמה להמוני ישראלים לצאת ולטייל בטבע ובפארקים והגנים הלאומיים שלנו. הסיבה לכך אולי לא הכי משמחת, אך בשורה התחתונה הקורנה גרמה לכך שיותר אנשים גילו מקומות מרהיבים שנמצאים ממש מתחת לאף שלהם ושלא בטוח שהיו מגלים בדרך אחרת.

עד כמה כמות המבקרים היתה גדולה? ברשות הטבע והגנים סיכמו לאחרונה את החודשים יולי-אוגוסט ומצאו שכמות המטיילים באתרים השונים הקיץ היתה גדולה בכ-100 אלף מבקרים לעומת השנה שעברה. כ-1,600,000 מבקרים השנה, לעומת כ-1,500,000 מבקרים בשנה שעברה.

נחל שניר (צילום: מתת בן שושן)
מטיילים בנחל שניר|צילום: מתת בן שושן

לנתון הזה צריך להוסיף את העובדה שבשנים רגילות התיירים מחו"ל מהווים 35 אחוזים מסך המבקרים בגנים והפארקים, ותבינו עד כמה הישראלים היו צמאים לצאת לטבע והצביעו על כך ברגליים. בנוסף, ברשות הטבע והגנים התמודדו עם הגבלות בכמות המבקרים, על מנת לשמור על הוראות התו הסגול, ועם כך שהמטיילים היו צריכים להזמין מקום מראש, דבר שלא כולם היו בטוחים שיעבוד כמו שצריך. "סיימנו את יולי- אוגוסט עם גידל כולל של 7.5 אחוזים", אומר שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים. "זה הישג מאוד מרשים".

אז למרות הכל, יכול להיות שהקורונה וההגבלות עשו טוב לרשות הטבע והגנים?
"הדבר הראשון שאני מרגיש, זה שהקורונה החזירה את אווירת המשפחה לעובדים של הרשות. כשאתה מסתכל על אירגון, זה מאוד חשוב שהוא ירגיש טוב. הקורונה עשתה את זה. חוץ מזה, למדנו לעבוד בחוסר וודאות מוחלט. עבדנו בעולם ממש אנרכי. מצד אחד, היינו צריכים להיות ערוכים להכל ומצד שני, לא רצינו להיות בזבזנים ומבחינתי הצלחנו לעבור את הקורונה כמו שצריך".

"לגבי התיירות בקיץ, הקורונה גרמה כאמור לכך שהתאדו לנו כ-35 אחוזים מהמבקרים מחו"ל, אך זכינו בכמות ישראלים שלא הגיעה עד היום. הגיעו כל כך הרבה מטיילים שלמרות המכסות ולמרות שהתיירים מחו"ל לא הגיעו סיימנו עם גידול".

חצבים ביודפת (צילום: בעז אשכול, רשות הטבע והגנים)
מטיילים בגן לאומי יודפת|צילום: בעז אשכול, רשות הטבע והגנים

שיאי מבקרים זה דבר שמסתכלים עליו?
"אין ספק שעודף מבקרים יכול לפגוע בטבע אבל מצד שני אנחנו זקוקים לכל שקל בימים האלה. חוץ מזה שכמות  מבקרים גדולה מעידה שאנחנו עושים משהו טוב וזה משמח. המטרה שלנו הייתה לדאוג שהרבה אנשים יגיעו גם בשעות הלא שיגרתיות כדי להימנע מהעומס. אנחנו רוצים שיגיעו בשמונה בבוקר וגם בשמונה בערב, שעות שהן פחות אטרקטיביות. כדי לעשות זאת הרחבנו את שעות הפעילות ובעתיד ככל הנראה נוזיל מחירים למי שיגיע בשעות שלא שיגרתיות".


לצד ההפתעה בכמות המבקרים הגדולה, נוכח המגבלות, הפתעה נוספת נרשמה גם באתר אליו הגיעו הכי הרבה מטיילים הקיץ - גן לאומי אשקלון, עם 108 אלף מבקרים ביולי-אוגוסט. האתר עקף את גן לאומי גן השלושה (הסחנה) שממוקם שני (עם 96 אלף מבקרים), ועוד יעדים פופלריים כמו חורשת טל, המג'רסה, הבניאס ועין גדי, שהתמקמו בראש רשימת המבקרים.

גן לאומי אשקלון (צילום: ליעד כהן רשות הטבע והגנים)
האתר עם כמות המבקרים הגדולה בקיץ. גן לאומי אשקלון|צילום: ליעד כהן רשות הטבע והגנים

"זה אחד האתרים שאני הכי אוהב", אומר גולדשטיין. "יש בו שילוב מעולה של ים, עתיקות ומרחבים. בכלל, חופי הים היו המבוקשים ביותר בקיץ. גם פלמחים התמקם מאוד גבוה, אבל מקומות עם מים באוגוסט זו לא חוכמה, כדי להבין את העלייה בכמות המטיילים צריך לציין גם אתרים כמו כורזים וציפורי שאולי לא היו בראש כמות המבקרים, אך עלו בעשרות אחוזים. אלה אתרים שהיו בהם פעילויות ושיתופי פעולה שהצליחו להפוך אותם לאטרקטיביים".

ומי בכל זאת נפגע?
"מצדה צנח בגדול השנה. מאלפים שהגיעו בכל יום, רק כ-500 מבקרים ביום הגיעו למצדה ביולי-אוגוסט. זה אתר שרוב הישראלים היו בו בעבר ולא מגיעים אליו יותר מפעם אחת. בשנים רגילות 70 אחוזים מהמבקרים בו הם מחו"ל. אנחנו מנסים לעורר אותו מחדש, לצד חיזיון אור קולי אנחנו נכניס עוד אטרקציות במטרה להחזיר את הכמויות הגדולות למקום, גם אם אלה יהיו רק ישראלים וגם אם אין בו מים".

מצדה (צילום: photosounds, shutterstock)
דווקא מצדה לא נהנתה מהקורונה|צילום: photosounds, shutterstock

"בכלל, האתגר שלנו זה להרים לאתרים שהם לא אתרי המים. לאתרי מים מגיעים בכל מקרה ואנחנו רוצים לגרום לאנשים שגרים ליד שמורות ופארקים לצאת מהבית אל הטבע הקרוב", מסביר גולדשטיין. במטרה לעשות זאת, ברשות הטבע והגנים יצרו מגוון פעילויות כמו מופעי אומנים בשמורות השונות, סיורים אל מאחורי הקלעים של אתרי ההיסטוריה ועוד. "לקחנו השראה מהיער השחור בגרמניה והבנו מהם כמה חשוב להחזיק מדען חברתי שהמטרה שלו היא להבין מה התייר הישראלי רוצה".

ומה הוא רוצה?
"גילינו למשל שהמטייל הישראלי דווקא רוצה מכסות ושכדאי להמשיך את זה גם כשהקורונה תעבור. גילינו גם שאנשים רוצים להגיע בשעות שנוחות להם, גם אם זה בזמנים עמוסים וחמים יותר".

ומה למדתם על ההתנהגות של המטיילים?
"להבדיל מהתדמית, רוב הישראלים מאוד מפרגנים וממושמעים. רוב המטיילים שיצאו לטייל בתקופה הלא פשוטה הזו פירגנו וזה היה מאוד מרגש. בין הפגנות ועצבים, פתאום מגיע מטייל שנותן פידבק חיובי. כשהייתי בשטח פגשתי הרבה מאוד מטיילים שלא ידעו שבארץ יש מסלולים מאוד יפים ובסך הכל התחושה היא שהישראלים מצאו תחליפים ראויים לחו"ל בארץ".

כך נראה נהר הירדן אחרי הסופ
צריך לחנך את המטיילים מחדש. זבל אחרי סופ"ש בירדן|צילום: נטלי פורטל, mako חופש

"מהצד השני – העלייה בכמות המטיילים הובילה גם לעלייה גדולה במקרים פחות יפים. היה צייד לא חוקי בכמות מאוד גדולה, מטיילים רבים שהזמינו מקום לא הגיעו בפועל ומנעו מאחרים לטייל, וכמויות הזבל שמטיילים השאירו מאחור היו שלוש בעיות מאוד קשות. זה הפתיע אותי כי הייתי בטוח שאנשים כבר מודעים לבעיית הזבל, הרי כל חג מדברים עליה, אבל מסתבר שלא. לא מעט מבקרים יצאו מנקודת הנחה שאנחנו צריכים לנקות אחריהם והרגישו בנוח לצאת מהשמורה בלי כל מה שהביאו איתם. לצערי יותר מדי אנשים התנהלו ככה".

"חשוב גם לציין את הצד השני של המטבע - של אנשים שניקו בלי סוף, אנשים שרוצים לגרום לשינוי. שמנו לנו למטרה לחנך מחדש את ציבור המטיילים בכל מה שקשור לליכלוך בטבע ובקרוב נצא בפרויקט גדול לניקוי בארץ. יש תקווה".

ירקון תל אפק (צילום: הראל בן שחר, רשות הטבע והגנים)
מטיילים בתל אפק|צילום: הראל בן שחר, רשות הטבע והגנים

שאול גולדשטיין (צילום:  יח
שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים|צילום: יח"צ

אז איך תראה תשפ"א?
"זו תהיה שנה בסימן פינוי אשפה. גם מערכת ההזמנות תישמר אחרי שהמטיילים היו שבעי רצון ממנה ונמשיך את שעות הפעילות בשעות מורחבות. בנוסף, נוסיף עוד שכשוכיות של מים באתרים השונים. למשל בתל אפק הוספנו שכשוכיות. אנשים רוצים מים ואנחנו נדאג שיקבלו את זה, לצד השמירה על יצירת אטרקציות שונות באתרים שאין בהם מים".