ביום חמישי האחרון, סיימו 53 ניצולים ממסיבת הטבע ברעים סדנה של חמישה ימים שהתנהלה בריזורט היער הסודי, שבאזור פאפוס בקפריסין. ביחד עם 12 מטפלים בטראומה, הם עברו סדנאות וטיפולים שונים, הכל ללא עלות ובמימון מלא. לפני יומיים, הגיעה למקום קבוצה נוספת ובשבוע הבא צפויים להגיע עוד 50 אנשים.
> לתרומות ל"חיזוק וריפוי ניצולי נובה ביער הסודי"
"לא תיארנו לעצמנו איזו היענות תהיה", אמר יוני כהנא, הבעלים של "היער הסודי". "תוך מספר שעות מהרגע שהידיעה עלתה לאוויר, נרשמו למעלה מ-1,400 ניצולים לתוכנית הייחודית שהקמנו המאפשרת תהליך של הרפיה, רגיעה, תמיכה ומתן כלים להתמודדות בחידוש התשוקה לחיים".
מאור אריאלי, פסיכותרפיסט טרנספרסונלי, שריכז את הפרויקט מהצד המקצועי, מתאר את התהליך שעברו ביחד עם הניצולים: "הם הגיעו עם קשת רחבה של תחושות. חלקם מאד התרגשו, חלקם חששו, חלקם לא הבינו לאן הגיעו. בכל יום שעבר הם נפתחו יותר והכירו אנשים ובטחו בצוות והגיעו יותר לסדנאות ולטיפולים. ככל שהזמן עבר משהו התרחב בהם, הלב נפתח והחיוך חזר לפנים. הם יצאו מפה מאוד מעודדים, יצרו חברויות חדשות שהן מנגנוני תמיכה חדשים. רובם דיווחו כי בפעם ראשונה מאז האירוע הם הרגישו שמחים וחשבו על משהו אחר ממה שהם עברו. היו כאלו שדיווחו שרק כאן הם חזרו לאכול בצורה סדירה. התוצאה היתה מעבר לצפיות שלנו".
"לראות את הניצולים נכנסים ביום הראשון עם מבט אטום בפנים ויוצאים מלאים, שמחים וזקופים אחרי חמישה ימים מלאים, זה אושר עילאי", אומר כהנא. "הם אמרו לנו בפירוש - 'קיבלנו את החיים בחזרה'"!
"היה נראה שהם מחכים לשתף, לקבל חיבוק וחיזוק"
התוכנית במהלך השבוע כללה מעטפת טיפולים רחבה עם מטפלים ישראלים מוסמכים, המתמחים בטיפול במקרי טראומה וחרדה, הכולל שיעורים לאורך כל היום של סדנאות ומעגלי שיח, אומנות ופסיפס, ביטוי קולי וצלילים, מדיטציות, יוגה, פילאטיס, טיפולים במים, דיקור ושיאצו, עיסויים ועוד.
אריאלי מתאר שכחלק מהתהליך הם חולקו לקבוצות קטנות ואינטימיות. "לכל אחד מהם היתה קבוצה ראשית שהוביל מטפל שהוא מומחה לטראומה והיה מפגש יומי באורך של כשעה ורבע שהיה חובה. במפגש היה גם מקום לשיח ומקום לשיתוף של הכאב, אבל בעיקר נתנו בו כלים ומשאבים שיאפשרו התמודדות טובה יותר עם המצב".
כהנא, הבעלים של היער הסודי, מתאר ש"לאנשים לקח טיפה זמן להיפתח אבל כבר מהיום השני היתה פתיחות מדהימה. היה נראה שהם מחכים לשתף, לקבל חיבוק וחיזוק, לפרוק ולפתוח את הלב והנפש. זה שהם יצאו רגע מהארץ, מחוץ לאזור בו קרתה הטראומה ועוד בזמן שיש אזעקות, לחץ וחרדה בישראל, תרם המון ליכולת הריפוי, שחרור הלחצים הפנימיים ושינוי האווירה".
הוא ממשיך: "ההרגשה של כל מי שהגיע, כמעט ללא יוצא מן הכלל, היא שהם היו במרחק קצר מאד מהמוות. תחושת החיים שקיבלו במתנה כשחבריהם ובני משפחתם מתו לידם, תוך כדי בריחה, מלווה אותם ומצמררת".