הגענו בשעת דמדומים. מאי שם הגיחה גולפית שטיפסה לאט במעלה ההר, נראית הכי לא שייכת, כאילו הושאלה לכאן משבילי הגולף של קיסריה וממלונות הפינוקים של תאילנד. פחות למדבר. גיא קידם את פנינו בדיבור איטי, חינני, במקצב מדברי, עדכן שאין כניסה לכלי רכב ואנחנו מוזמנות להעמיס את הציוד ולהתגלגל איתו למטה במורד השביל.
מדבר מימין, מדבר משמאל, נוף מהפנט של הרים, צוקים ורכסים, קשת גוונים מרהיבה של בז'-צהוב-חום שנעטפו בקרני שמש אחרונות. מצד אחד קשוח, מצד שני מלא קסם מרגש. המשכנו לרדת במורד ההר, בדרך עפר שעברה בין סלעים, וכמו פאטה מורגנה בלתי צפויה המשיכה בשביל שחוצה בוסתן סבוך, ירוק, עם עצי זית, תאנים, רימונים ותמרים. סוג של נווה מדבר. על המדרונות הציצו מספר בקתות אבן מוארות באור קלוש, מרוחקות זו מזו, ממוקמות בבדידות מזהרת מול הנוף. נסענו עד קצה השביל, שם חיכתה לנו בקתת נטף - מבודדת, מרוחקת, מנותקת.
>>אלה כל המקומות שכדאי להכיר כשאתם מגיעים לצוקים: מה לעשות ואיפה לאכול?
>> אין מקום במדברא? אלה כל הצימרים המומלצים בדרום
הלם ראשון: אנחנו, המדבר והחושך הגדול. הלם שני: אין טלוויזיה, אין Wi-Fi, אין תקשורת, אין שיחות! הלם שלישי: לחלונות ולדלת הכניסה השקופה אין וילונות שיחצצו בנינו לבין החשיכה המוחלטת. שתי נשים עייפות באמצע המדבר, בלי תקשורת, עם דמיונות מופרעים על מציצנים ועל חיות טרף. "לברוח ומהר", היא אמרה. "איך לעזאזל?", השבתי, מגלגלת בראש רעיון הימלטות. "גיא אמר ש'שירות החדרים' והזמינות שלהם היא מתשע עד תשע, וגם ככה אין לנו אפשרות להתקשר אליו. הדרך בחזרה למעלה לחניה ארוכה, חשוכה, ואיך נעשה אותה ברגל, ועוד עם טרולי?".
כך הגענו למדברא, שכבר הפך לאחד המקומות הכי נחשקים בארץ. רוצים להגיע? כדאי שתדעו שהתור להתארח בו ארוך כמו כביש הערבה.
המחיר מתחיל ב-700 שקלים ללילה
אחד מהטרנדים הכי חמים בעולם הוא התיירות המדברית, ומה שטוב לכפר הגלובלי טוב גם לנו כמובן - בעיקר כשהמדבר שלנו הוא מאוד נגיש, ידידותי, ובמרחק של כשעתיים מהמרכז. כזו היא בדיוק מדברא, הממוקמת במדבר הנושק למושב צוקים בערבה התיכונה, נישאת מעל נחל צופר ומול שמורת עשוש, ומציעה את החופשה המושלמת לחובבי השלווה המדברית, הפשוטה ובכלל.
מדברא הפכה בשנים האחרונות לשם קוד לחופשה האולטימטיבית, כמו שפעם "צימר בגליל" היה שם קוד לחופשה רומנטית בצפון
היא ממוקמת ברשימת ה-TOP 10 של הצימרים ונחשבת לאחד מאתרי האירוח הייחודים, המבוקשים והמצליחים בארץ, מאלה שהקורונה רק הוסיפה להייפ סביבם וחשפה אותה גם בפני מי שלא הכירו את הערבה בכלל ואת צוקים בפרט. כמה מבוקשים? די להציץ באתר ולגלות שהסופ"שים מלאים עד יוני 2022 ובאמצ"ש תוכלו להשיג מקומות בודדים רק מינואר 2022.
המרדף אחר בקתה פנויה יצר הילה סביב מתחם האירוח הלוהט, כל כך לוהט ומבוקש שהוקמו לכבודו מספר קבוצות ווטסאפ תוססות כמו "מדברא-קבוצת הביטולים", שכבר מלאה ונסגרה למצטרפים חדשים, והשיא הוא "ביטולים מור ולבונה-מדברא" - קבוצת שהוקמה לכבוד הווילה היחידה במתחם. והקבוצות על שום מה? על שום הביקוש הער לאחת מ-12 הבקתות, שעל כל ביטול של אחת מהן יש התנפלות המונית. קבוצות הווטסאפ האלה מצטרפות ל-17,000 החברים ו-18,000 העוקבים בדף הפייסבוק הפעיל.
אל תטעו לחשוב שבשל מיקומה במדבר נופשיה הם רוחניקים, אנשי שאנטי-שאנטי, מכורים לטבע או מתבודדים שרוצים לנפוש הרחק מהציוויליזציה, להפך. כאן תוכלו למצוא מביני עניין שכבר חוו את כל החופשות והיעדים הכי נחשבים בעולם ומחפשים אחר ריגושים חדשים; את הנופשים המפונקים מהמרכז; את שולפי הטבעות ומציעי הנישואים על רקע השקיעה; רווקות.ים שחוגגות.ים את החיים ואת ימי הרווקות האחרונים; מצייני ימי הולדת, ימי אהבה וימי חג ומועד; חברות שמאתגרות עצמן עם השקט והעוצמה המדברית; ולא מעט משפחות עם ילדים, שיכולים להשתולל ולצרוח אל המרחב הפתוח בלי להרגיש אי נעימות שיפריעו לנופשים השכנים. גם הכלבים מוזמנים.
מצד שני, אל תטעו גם לחשוב שהיוקרה והמחירים המורמים מעם, כפי שנהוגים לאחרונה בלא מעט מקומות בארץ, הם אלה שקובעים כאן את רמת ה-FOMO. האמת, כמעט כמו תמיד, נמצאת איפשהו באיזון בין הדברים. המחיר, אגב, מתחיל ב-700 שקלים ללילה לזוג, ומטפס עד ל-1,500 בווילה לארבעה אורחים. מחיר עממי ביותר בטירוף של ימינו.
שאנטי אלגנטי
אם נחזור רגע לחוויית הלילה שלנו (שהייתה במידה רבה טעות שלנו, כי לא עשינו תיאום ציפיות מראש ופספסנו את השיחה המקדימה המקובלת של המארחים עם האורחים), מיותר לציין שהשמש זרחה, התעוררנו למוד אחר והתאהבנו מיד בכל מה שנגלה לנו מאחורי ה"אין וילונות". מה הקסם? זה בדיוק! וגם השקט, המרחבים, האווירה והחוויה שהזכירו לנו את החופש בסיני רק בלי הים.
המוטו של מדברא הוא "חופש. שקט. מדבר" וכדי לענות על הפרמטרים האלה היא מציעה חוות נופש ייחודית המתפרשת על 90 דונם. נטועה בתוך המדבר, מתמזגת בהרמוניה עם הטבע ונראית כחלק ממנו. כל הבקתות בנויות מבוץ ומחומרים ממוחזרים ואקולוגיים, צבועות בצבעים שמשתלבים עם הנוף ונראות כאילו צמחו בטבעיות מתוך האדמה. כאן השילוב של מדבר וסגפנות לא הולכים ביחד והבקתות הן הכי שאנטי אלגנטי - מרווחות, מאובזרות, מפנקות במידה, ויחד עם זאת מכבדות בפשטות את היופי והנוף הבראשיתי הנשקף מכל עבר.
חלק מהבקתות זוגיות, חלק משפחתיות, אחת נגישה וכולן ממוקמות על הגבעות הפראיות, מרוחקות זו מזו ושומרות על פרטיות (אמיתית). הבקתות בנויות כחלל אחד גדול שמחולק למפלסים - אזור שינה, פינת אירוח וחדר רחצה עם אמבט מפוסל באבן, שקוע ברצפה. בכולן מטבחון מאובזר, פינת אוכל, ריהוט בנוי מאבן, קמין עצים ומרפסת מוצלת עם מרבץ מזרנים, ריהוט קש וערסלים להשתקע בהם מול הנוף והמרחבים. ההבדלים בין הבקתות הם בפסיליטיז החיצוניים: בחלקן יש שיכשוכיות בצורת צדפה, ואין כיף גדול מלשכשך במים הקרירים בחום המדבר או בחסות החשיכה; בחלקן הוט טאב, ואין כיף מלטבול בו בלילות הקרים, מתחת לחופת כוכבים מנצנצים ובחסות אור הירח. אבל בשביל זה תצטרכו לעבוד.
לא הלכו כאן עם הפינוקים עד הסוף, ושמרו על סוג של אותנטיות חווייתית. כמו שאין מכונת קפה או קומקום חשמלי, ובמקומם יש קומקום שורק שמתחמם על הגז, כך כדי לחמם את ההוט טאב תצטרכו למלא את המים בצינור, להכניס את העצים לבור שמתחתיו, להדליק אש ולחכות שיתחמם
זה הקסם, כבר אמרנו? יש בזה משהו אחר, מדליק, חווייתי, שמצטרף למעגל המדורה ולמנגל הצמוד אליו. בעניין העצים, תירגעו, אין צורך לצאת וללקט, הם יחכו בערימה ליד הבקתה. בחלק מהבקתות יש גם שיכשוכית וגם הוט טאב ובאחדות יש גם ג'קוזי בחלל הפנימי.
מעל כולן משקיפות מגבוה מור ולבונה (זו שהקימו לכבודה קבוצת וואטסאפ) - שתי בקתות זהות מחוברות במרפסת משותפת, שביחד הן סוג של וילה שיכולה לארח משפחה גדולה או כמה זוגות חברים. לוילה חצר עם בוגנוויליות סגולות ועצים מצלים והיא מתפארת בבריכת שחיה כחולה, שמתפרצת בהתרסה אל הצהוב המדברי.
בבקתות, כאמור, אין טלוויזיה (פרט לווילה), אבל יש ספרי קריאה, משחקי קופסה, שש-בש, ערסלים, אופניים (כולל קסדות ומושב לילדים) ומרחבי אין סוף שנמצאים מחוץ לדלת ומזמינים אתכם לטייל בהם. בשטח המשותף למתחם יש סוכת אירוח עם מרבצי ישיבה, שולחנות נמוכים, מטבחון וטאבון גדול. למקרה שלא תרצו לצאת ולאכול בחוץ ולא הצטיידתם במזון מראש, תוכלו לגשת למזווה שלהם - סוג של מכולת מקומית, ולקחת מהמקררים גבינות, חלב, ביצים, מיצים וארטיקים, ומהמדפים פסטות, רטבים, מטבלים, חטיפים, שימורים, קמח, מים, יינות, בירות ופחמים. המזווה פתוח 24/7 והשירות עצמי - לקחת, לרשום ולשלם בצ'ק אאוט.
בראשית הייתה צוקים
כדי להבין איך הכל התחיל צריך לחזור בזמן, למשפחות הראשונות שהגיעו מהמרכז והקימו את צוקים בלב השממה של הערבה התיכונה, מקיימים את הציונות של שנות ה-2000 הלכה למעשה. הקמת צוקים הייתה החלום הגדול של אריה גלבוע, יזם, משקיע ואיש עסקים (ולימים מהמקימים והבעלים של מדברא), שבשנות ה-90, במסגרת נסיעת עבודה לאילת, נתקל במקום הנטוש, עוצר הנשימה לדבריו, ונדלק. הוא רתם לפרויקט את גיל סלוין, אז מנהל הפיתוח במועצה האזורית, וביחד הם עברו מסע מתיש ומפרך עד להנחת אבן הפינה. החירות הכלכלית של גלבוע וחבריו אפשרה להם לדבוק בחלום ולהיות נחושים מול הבירוקרטיה. "היינו בוגרים, היה לנו כסף והכרנו היטב את החומר שממנו קורצו משרדי הממשלה והפקידים", מספר גלבוע.
להבדיל מהמושבים השכנים, הישוב האקולוגי אינו מבוסס על חקלאות אלא על קהילתיות. הוא הוקם ב-2004 על קרקע בתולית כמעט (רק כמעט כי לצוקים קדם מחנה בלדד, היאחזות נח"ל צופר שהתנחלה שם עד אמצע שנות ה-70 ועל מבניה הנטושים הוקם בהמשך כפר האמנים התיירותי של הישוב). מי שהקימו את צוקים היו אנשים מהמרכז שרצו לעשות שינוי מהותי בחייהם ובעיסוקם וראו בהקמתו השקעה נדל"נית - "ארסוף של המדבר" להגדרתם. הם היו אנשים מבוססים שיכלו להרשות לעצמם לצאת להרפתקה כלכלית שכזו, אבל פנטזיות לחוד ומציאות לחוד, והגרעין השני שהגיע כבר היה מבוסס פחות וכלל בעיקר משפחות צעירות שמאסו מהמולת העיר לטובת איכות חיים, אויר נקי וקצב חיים רגוע ושלו יותר. בימים אלה מתחיל שלב ג' בקליטה של תושבים חדשים.
>>אלה כל המקומות שכדאי להכיר כשאתם מגיעים לצוקים: מה לעשות ואיפה לאכול?
בשל מיקומו של צוקים בסמוך למסלולי טיול, לאתרים ומיזמי תיירות, הרעיון היה הקמת יישוב תיירותי, הראשון בארץ, שיתבסס על אירוח, הסעדה ואטרקציות, בדגש על חיבור לאזור ושמירה על ערכי הטבע. תוכנית האב הייתה הקמת מתחמי אירוח בטבעת החיצונית שלו כדי שהנופשים לא יכנסו אליו ויפריעו לשגרת חיי התושבים. אט אט הפך צוקים למושבת צימרים ואמנים וכיום מתגוררות בו 100 משפחות שרובן מתפרנסות מתיירות ואמנות. בישוב יש שמונה מתחמי אירוח ו-70 חדרים, החל מחאן מדברי, עבור לבקתות בוץ ואבן ועד לסוויטות יוקרתיות, אך לא מפוארות ומנקרות.
"צוקים מהווה הלכה למעשה את מימוש חזון הערבה התיכונה והפיכתה למוקד מרכזי בתיירות המדברית המתפתחת באזורנו, השואבת אליה עשרות אלפי מבקרים ותיירים, לצד מימוש חלומם של אמנים ויוצרים, להקים ביתם בערבה ולהקנות ערכי תרבות ויצירה איכותיים", אומר מאיר צור, ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה, ומוסיף: "רק לאחרונה הושלם פרויקט שדרוג כפר האמנים בצוקים המסמן אבן דרך חשובה במינוף היזמות, האמנות והתיירות בישוב. אנו רואים חשיבות אדירה בעידוד וקידום יוזמות, מהלכים ופרויקטים ארוכי טווח באזורנו, בין השאר בתחומי התיירות, החקלאות וההייטק".
התיירות בערבה התיכונה החלה בראשית בשנות ה-2000 כאלטרנטיבה ופרנסה נוספת לחקלאות. היום מציעים שם כ-350 אתרי לינה בכל הרמות והמחירים - החל בחאנים עממיים, עבור בצימרים וכלה בסוויטות בוטיק יוקרתיות. יזמו, פיתחו, בנו, עשו, אך החשיפה וההצלחה האמיתיות הגיעו ממקור בלתי צפוי: הסדרה "פלפלים צהובים" שהעלתה אותם למודעות גדולה יותר, אז החלה כלכלה מקיימת כשאחד צורך ומשלים את השני. הביקוש העולה לאירוח באזור, ופתיחתו של מלון היוקרה סיקס סנסס בשחרות, הביאה לאחרונה גל של יזמים ומלונאים שמתעניינים ובודקים אפשרויות להקמת מלונות נוספים באזור.
צוקים הפך בזמן קצר לאזור תיירות תוסס שהקסם שלו הוא הקבלה ללא תנאי אחד את השני. "האנשים בצוקים בוחרים לגור מתוך התאהבות במקום, בטבע, באנשים, בתיירות ובהרגשת החופש שאין כלום שמפריד בינם לבין המדבר, המרחב והחופש", אומרת אורוסלה וינטר, מזכירת הישוב, ומוסיפה: "הקסם של התיירות הוא החוויה המדברית עם הפסיליטיז והשירות ברמה הכי גבוה, ולאו דווקא לינה מדברית, פשוטה וראשונית של להיזרק. משלמים כאן על החוויה הכוללת ולכן ההצלחה של התיירות שלנו לא מפתיעה. יש לנו ביקוש להקמת עוד מתחמי אירוח אבל אין היום שטחים שמוקצים לזה".
ואז הגיעה מדברא
עם הקמתה של צוקים, בניית בית במדבר היה החלום הגדול של אריה גלבוע. חלומו של ערן גלבוע, בנו, היה להקים פרויקט תיירותי ולבנות בקתות מרוחקת זו מזו כדי לאפשר לאורח להרגיש לבד במדבר. "התחלנו את הקמת מתחם האירוח לפני 17 שנים ופתחנו את שבע הבקתות הראשונות רק ב-2012", מספר ראובן גלבוע, האח, מבעלי ומנהלי מדברא. "השטח הטופוגרפי, שהוא חלק מהקסם של המקום, יצר את צורת המיקום הייחודית שנבחרה בקפידה והכתיבה את תכנון המבנה ועיצוב הפנים. תהליך הבנייה הראשוני נעשה באופן עצמאי והיה ארוך ואיטי כי לא היה לנו חיבור לחשמל ולמים. נעזרנו בעובדים מקומיים והבנייה נעשתה בשלושה סבבים: הראשון היה ארוך, קשה וקשוח ובשל המבנה הטופוגרפי לא יכולנו להגיע עם רכבים לשטח. בנינו שלוש בקתות בשיטת אקולוגית עם בלות קש וטיח מבוץ. בסבב השני הוספנו שלוש בקתות שנבנו בבנייה קונבנציונלית עם בלוקים ובעזרת טרקטור. בסבב השלישי חזרנו למבנה אדמה והקמנו עוד שש בקתות ובקרוב נשלים את בנייתה של הבקתה ה-13".
ואתה יודע לשים את האצבע על סוד הקסם של המקום?
"עשינו הכל כדי לאפשר לטבע להישאר חזק, שמי שנמצא כאן ירגיש שהוא בתוך הטבע. אין טלוויזיה ואינטרנט מתוך עיקרון לתת לאורח אותנטיות, ראשוניות וניתוק. החוויה הקיימת פה היא ראשונית והשקט והבדידות, שמבהילים בהתחלה, ממכרים בהמשך וזה סוד הקסם שגורם לאנשים לחזור. הראשוניות באה לידי ביטוי בהדלקת מדורה כמו פעם ובחלונות ודלתות הזכוכית ללא הווילונות כדי להתחבר ישירות למראות ולשטח. כל בקתה היא וואן אוף א קיינד, וזה גם ייחודי לנו".
מה אחוזי התפוסה שלכם?
"שנתית - מעל 90%, וההצלחה הגדולה היא האורחים החוזרים. כ-20% חוזרים שנתית ויש ביניהם קבועים שחוזרים לאותה הבקתה באותו התאריך."
פסטיבל הסרטים של שיראי
חלק גדול מהקרדיט להצלחתה של מדברא נזקף לזכותם של רוית רוזן ואיל שיראי. היא מוכרת יותר כטינקרבל, הפיה שריחפה בשנות ה-90 בתל אביב עם כנפיים ולבוש מינימלי, והייתה עוף מקסים ומוזר בנוף העירוני. הוא במאי, מפיק סרטים ומיוזמי פסטיבל הסרטים בחיפה. השניים נפגשו ב"הסדר", הסרט שהוא הפיק והיא שיחקה בו, ואף זכתה בפרס שחקנית השנה. ביחד הפכו לאחד מהזוגות הלוהטים של הברנז'ה הקולנועית. גם הם מאסו בהמולת העיר וב-2007 הגיעו לחפש שקט בצוקים, שכרו בית לסופ"שים ולאט לאט נשארו לכל השבוע. רוית גילתה כאן את הכישרון האמנותי והחלה לצייר בעוד איל מתמקד בהפקות בשלט רחוק ("חופשת קיץ" עם דני וולמן ו"ד"ר פומרנץ", סרטו האחרון של אסי דיין). ב-2011 קיבל הצעה לנהל את מדברא, שהגיעה בול בזמן. הם חיבקו את ההצעה וניהלו את המקום עד לפני שנה. הזמר אברהם טל היה בין ראשוני האורחים שלהם ואחריו הגיעו עוד אמנים, קולנוענים וסלבים רבים, שתרמו לא מעט למיתוג ופירסום המקום.
ב-2012 יצר שיראי סמביוזה מרתקת בין מתחם האירוח לקולנוע והפיק את פסטיבל הסרטים הראשון בערבה, שהוסיפו עוד נדבך למיתוג היוקרתי של מדברא. בשטח הגדול בנה טריבונות, פיזר מרבצי כריות והעמיד מסך ענק על רקע ההרים. "החיבור בין הקולנוע לטבע, לשקט, למרחב העצום, הוא *ה*מקום לצפות בסרט תחת כיפת שמיים זרועי כוכבים. צפייה בסרט על רקע התפאורה הטבעית היא חוויה יותר מעמיקה ועוצמתית מאשר צפייה באולם סגור", הוא אומר. התעצמות, התרחבות וחשיבותו העולה של הפסטיבל, שהפך, הביא לערבה אנשי קולנוע חשובים מהארץ ומהעולם ובהם אלברטו ברברה, מנהל פסטיבל הסרטים בוונציה, קרן מור, מנשה נוי, דן תורן ואחרים. לפסטיבל הראשון הגיעו 1,000 אנשים; לאחרון, שהתקיים ב-2019, כבר הגיעו 10 אלף. בשנה שעברה, בשל הקורנה, הוא התקיים במתכונת דרייב אין והשנה (4-13.11) הוא מקווה להמשיך את המסורת הרגילה ולחגוג עשור לקיומו.
בשורה התחתונה: 5 טיפים לנופש במדברא
- תלמדו מהטעויות שלנו, דברו עם המארחים, כנסו לאתר, בחרו מראש את הבקתה העונה לצרכים ואז ההתחברות שלכם למקום ולסביבה תהיה מרגע ההגעה.
- במידה ואתם לא יכולים בלי (כמונו, למשל) הצטיידו במודם סוללרי, או לחילופין תבקשו מהמארחים שידאגו לכך מראש.
- אורך נשימה והורדת הילוך, במיוחד אם זו החופשה הראשונה שלכם במדבר.
- שריינו לכם מינימום שני לילות כדי להתחבר לזמן מדבר ולהתמכר באמת ליופי ולשקט, כמו שכתב חיים גורי בשירו מדבר - "יש אנשים שנדבקים לשקט הזה ואינם יכולים לשוב ולהיפרד ממנו".
- רעבים? אז יש כאמור מזווה, מעדנייה ואת "Route 90" ו"פארם אורסולה", שתי מסעדות בכניסה לצוקים, וגם את מבשלת "בירה ערבה" הסמוכה ואת שוהם דגני, שף הבית, שבהזמנה מראש מתוך תפריט יגיש לכם ארוחת ערב חלבית (מטבלים, סלטים ומאפים) במחיר 230 שקלים לזוג.
מחירים
700-1,400 שקלים ללילה לזוג, 100 שקלים לילד.
1,000-1,500 שקל ללילה, לעד ארבעה אורחים בבקתות הגדולות.
ארוחת הבוקר עולה 60 שקלים למבוגר, 30 שקלים לילד והיא מגיעה בצידנית לבקתה.
לפרטים נוספים
באתר ניתן להתעדכן במחירים, במצב התפוסה של כל בקתה ולערוך הזמנה דיגיטלית.