יפו עוברת בשנים האחרונות חריש עמוק לכבוד הרכבת הקלה המיוחלת. למרות שנות העבודה הארוכות, הרכבת עשתה טוב לנדל"ן ובעיקר לזה הממוקם לאורך הבולווארד היפואי - שדרות ירושלים. הרחוב, שידע ימי תהילה, זוהר, סלבס וגנרלים שהתייצבו דום בפתחה של מסעדת אלהמברה היוקרתית, איבד אותם בשנות ה-80 והדרדר לאפרוריות, הזנחה ובריחה המונית. כעת, כבמטה קסם, בחסות הקו האדום, השדרה הפכה לתפוח אדמה לוהט ונחשק. רק נסו להשיג שם בית, חדר, חנות או דוכן. נו, כבר הבנתם.
העבודות ברחוב עומדות לפני סיום, הגדרות בחלק מהשדרה כבר הוסרו, הרכבת מתרגלת נסיעה על הפסים, סוחטת בדרך התרגשויות ומחיאות כפיים. למי שהיה אורך נשימה, כיס עמוק ושרד את שנות השיפוצים, קוצר את פירות פריחתה המחודשת, המהווה עכשיו ציר תנועה ובילוי מרכזי. השדרה נשארה על מקומה, משני צידיה הטמינו מסילת ברזל, מצידיהן הכשירו מדרחוב, סללו שביל אופניים והציבו ריהוט רחוב בצל הפיקוסים העבותים, שנצלו מכריתה. גם חלק מהבתים היפים, המפוארים, שהיו שייכים לעשירי ירדן ולבנון, עברו שיפוץ ושימור והחזירו אותה להיות "אל נוזהא", כפי שקראו לה בשנות ה-20 תושביה הערבים, שפירושו הטיילת. אלה, ועוד, מצטרפים להתחדשות ולמתיחת הפנים שעוברת גם יפו העתיקה וכן אזור הנמל, שכונת עג'מי, פארק המדרון וסובב אצטדיון בלומפילד.
הרנסנס של יפו העתיקה
יפו העתיקה עברה לא מעט בשנתיים האחרונות: קורונה, סגרים, שמים סגורים, היעדרות תיירים (כמו כולם) והפינאלה - מהומות, אלימות ושריפות שהתרחשו בסמיכות אליה לפני כשנה, בשולי מבצע שומר החומות. טרום כל "האקשן" הזה היא הייתה בראשיתו של רנסנס תיירותי אך העדרם של התיירים הפנה זרקור לתיירות הפנים וחפ"י - החברה לפיתוח יפו, התגייסה ופיתחה תוכנית להרים אותה בחזרה עם הסלוגן "לראות. לבקר. לבלות". הרעיון היה שימור וחידוש האזור כמרכז תרבות ואמנות תוסס ופורץ דרך, המקדם יצירה מקורית וחושף אמנים ומעצבים חדשים. סצנת האמנות בסמטאות ידועה כבר שנים אבל בזמן שחלק גדול מהגלריות וחנויות המזכרות הוותיקות נסגרו צץ גל של אמנים צעירים ובועטים, שבעידודה ובתמיכתה של חפ"י התנחלו בחנויות, בגלריות, בחדרי סטודיו ובחללי פופ-אפ.
בנוסף הם יוזמים מגוון אירועים ופעילויות בגן הפסגה ובין הסמטאות; פתיחת מיזמי אמנות וקולינריה בסובב כיכר קדומים; וסיורי תוכן המשלבים בין היסטוריה לאמנות וקולינריה, בהנחיית דוד קישקה - יזם ומוביל סיורים קולינריים בין מתחמי האוכל בכיכר לבין הדייגים בנמל, ו-Be Tel Aviv - חברה שמובילה סיורים בעקבות הסיפורים והתרבות של יפו העתיקה מול זו המתחדשת. לעוד פרטים
גלריית הרחוב
אחד מהפרויקטים המעניינים המתרחשים בסמטאות הציוריות הוא גלריית הרחוב, הפועלת במרחב הציבורי ומציגה 60 קופסאות אור שנתלו על קירות האבן. המטרה להנגיש, לחשוף ולקדם את העשייה האמנותית של אמנים ויוצרים צעירים בראשית דרכם, המציגים לצד אמנים ותיקים ומוכרים. השבוע הושקה שם תערוכה חדשה תחת הכותרת "אות מהעתיד" המציגה כרזות של 58 מעצבים, שיצרו פרשנות עתידנית לאותיות העבריות.
איפה: בסמטאות מזל דגים ומזל אריה
ארטיסט רזידנסי
עוד מקום חדש הוא הארטיסט רזידנסי (שהות אמן), שהתמקם בבית קשתות מרשים המשקיף לים ומציץ לבתי השכנים. הבית מהווה מרכז לאמנים ישראלים, יהודים וערבים, לצד אמנים בינלאומיים שפועלים במסגרת תוכנית הרזידנסי בשמונה חללי אירוח, עבודה ושהייה. האמנים יוצרים וגרים ביחד במסגרת התומכת ומממנת את המגורים, את הפקת הפרויקט, סדנאות העשרה וההדרכה של צוות האוצרים. הפרויקט מנוהל על ידי נירה יצחקי, יזמית ואוצרת אמנות, שמובילה מהפכה אמנותית ביפו העתיקה ומגיעה מתוך תפיסה הוליסטית שתורמת לאמנים, לקהילה ולמבקרים במקום.
לאחרונה חנכו את התערוכה "מארג מזון" שיוצרת קשר בין התוכן והצורה של העבודות לבין חללי הגלריה, וגם אם אתם לא ממש בעניין אמנות תקפצו רק כדי לראות את הבית המרשים ואנחנו בטוחים שעל הדרך תגלו עניין ותתאהבו.
איפה: סמטת מזל תאומים 4
גלריית שלוש
שום דבר לא הכין אותנו ל-וואו ששאגנו כשנפתחה דלת הברזל הישנה, הנסתרת בקצה החומה, מתחת לשער רעמסס. מעבר בפתח הצר הוביל ל-700 מ"ר של היכלות גדולים ומלאי עוצמה הכוללים קמרונות, קשתות, תקרות גבוהות וקירות מאבני כורכר, המאפיינים את הבניה העות'מנית. המבנה הוקם ב-1850 עבר עשרות גלגולים עד שהגיע לידיה של נירה יצחקי (כן, זו שעושה מהפך אמנותי בעתיקה) הבעלים של גלריית שלוש המיתולוגית מנוה צדק, שמעתיקה מקומה מתל אביב ליפו. החללים הגדולים יהפכו למרכז תרבות וגלריה לאמנות עכשווית עם מגוון תערוכות עיצוב, מיצבים, מיצגים ודיאו ארט, פרפורמנס ו-NFT – הביטקוין של האמנות. עוד במקום - ספריה גדולה וסלון אירוח שיגיש קפה, יין ונשנושים תואמים. הגלריה עדיין בשיפוץ אך סמנו לכם ביקור חובה החל מחודש יוני.
איפה: רחוב המצורפים 15 | לעוד פרטים
Soho House, בניין הצריחים
סוהו הוא מהמקומות החדשים, סודיים, מסקרנים ונחשקים, ששמו נלחש מפה לאוזן. המבנה בו נפתח אינו חדש, להפך, הוא מהראשונים והמרשימים ברחוב הודות לשני הצריחים הניצבים בצידיו, שהעניקו לו את שמו. ראשיתו ב-1883 וסיומו ב-1917, אז שימש את מנזר האחיות סנט ג'וזף ובהמשך תפקד כבית הספר הצרפתי, הקתולי, לבנות. המהפך חל בשנה שעברה עת עבר לידיו של הסוהו האוס, השלוחה הישראלית של רשת מועדוני החברים העולמית. אם פעם היו מסתובבות פה רק נזירות ובנות הרי שהיום תראו כאן גם גברים שרובם הם חברים במועדון.
הסוהו חויב בשימור מראה "הארמון" המהודר - חללים גדולים וגבוהים מאוד, רצפות מצוירות, חלונות עץ וגרם מדרגות שיש - מראה אירופאי קלאסי לו הוסיפו שטיחים, ריהוט אלגנטי בהשראת הבאוהאוס, ואוסף של יצירות אמנות ישראלית. בחצר היפה, שומו שמיים, הוסיפו בר, מסעדה, בריכה, עמדת D.J וטרקלין מוקף עצי זית. המקום, כאמור, מתפקד כמועדון אקסקלוסיבי סגור והחברות בו, רק שתדעו, אינה מבוססת על עושר או מעמד אלא על יצירתיות, קריאטיביות וחדשנות, כך שאתם חייבים להימנות עם קהילת היוצרים (אמנים, סופרים, מעצבים, שחקנים, פרסומאים וכדומה) ולשלם על מנוי שנתי כדי להיות חבר של קבע. כל חבר יכול לארח עד שלושה אורחים, להשתתף באירועים, בחוגים ובסדנאות, לעבוד במקום (סוג של WeWork), לאכול וללון על מיטת אפריון באחד מ-24 חדרי המלון שבבית.
מחיר: 7,200 שקלים לחברות שנתית, 8,800 שקלים לחברות בינלאומית, 1,800-4,400 מגיל 27 ומטה, ו-1,000-1,800 שקלים לרישום חד פעמי | איפה: רחוב יפת 27 | לעוד פרטים
הבית הסקוטי
מכירים את המקומות הנסתרים שאתם עוברים על ידם, מציצים והכי בא לכם לחדור פנימה? אז הבית הסקוטי! אחד מהמבנים ההיסטוריים, היפים, והייחודיים לאורך רחוב יפת. הבית, שידע כמה גלגולים מעניינים, הוקם ב-1882, שימש כבית חולים אנגלי-מיסיונרי עד מלחמת העצמאות ולאחר קום המדינה הוסב לבית ספר עברי לבנות. בשנות ה-60 הפך למלון יוקרתי לצליינים, שהופעל על ידי סקוטים ומכאן גם מקור שמו. בשנות ה-70 תפקד כמועדון לילה מפואר בו נערכו המסיבות הכי סודיות ונחשקות בעיר. המתחם מוקף חומה והוא סוג של "גן נעול" המנותק מהמולת הרחוב ומסביבתו העירונית. המקום מסקרן, בעיקר אם אתם חובבי עיצוב, אדריכלות והיסטוריה, או אז תגלו מעבר לשער הברזל שישה מבנים שהשנים וההזנחה לא מצליחים להסתיר את היופי האדריכלי ואת הגן הפראי, שמוקף עכשיו בהרבה ירוק ופריחות.
החלל המרכזי משמש היום כגלריה ובימים אלה מוצגת התערוכה "שט לי בזמן" המציינת 30 שנה להיווסדה של להקת כנסיית השכל. 30 שנה של מוזיקה לא הולכות רק עם גיטרות, תופים ושירה, ובתערוכה המיוחדת, שאצרה קרן בר גיל, מוצגים טקסטים, תמונות, וידאו ארט, עבודות אמנות בהשראת השירים וכן גם האקדח המיתולוגי של מיה.
ומה הלאה? הבית נרכש על ידי חברת , YBOX בקרוב יעבור שימור ושיפוץ ויהפוך למגורים ובחלקו להוסטל נוסף של רשת סלינה, שיכלול 60 חדרים.
מתי: רביעי וחמישי, 10:00-18:00, שישי, 10:00-14:00 ושבת, 11:00-19:00, עד ה-30.4 | איפה: רחוב יפת 52
קפה אצל דוריס, שכונת ע'גמי
חלום הילדות של דוריס חיפאווי היה לנעול נעלי עקב, חלום שהגשימה בגיל 15 כשנישאה לבעל ששידכו לה. מאז התרוצצה לא מעט על עקבים והייתה פורצת דרך במשפחה ובחברה השמרנית שסבבה אותה. דוריס, אישה יפה, נחושה ומלאת כריזמה, חלמה גם להיות שחקנית, חלום שטרם הגשימה אבל בלי להרגיש היא משחקת בכל יום במגרש הביתי שלה, על "הבמה" בסלון ביתה. היא פותחת את ביתה היפה, המשקיף לטיילת ולים, ומארחת, מרצה ומציגה את סיפור חייה: מספרת על השכונה, על מורכבות הדו קיום ועל ההעצמה ומגישה בקלוואה ואת קפה הבית, המגיע מקפה אנטון - חנות הקפה המשפחתית, הוותיקה, הממוקמת ברחוב קדם, מול הים. אם תרצו תגיש גם ארוחה צמחונית על טהרת מטעמי המטבח הערבי.
דוריס, כבר אמרנו אישה כריזמטית, שמה עובר מפה לאוזן ובין באי ביתה נמנים השחקנית שרה ג'סיקה פרקר, ראש עריית פרנקפורט, רון חולדאי, ראש עריית תל אביב, המנצח גיל שוחט, ובשבוע שעבר גם את זיאד איל זאייני, שר התיירות והתעשייה של בחריין.
מה אוכלים ביפו העתיקה?
עלמא, כיכר קדומים
אניני הטעם ויודעי הח"ן כבר התוודעו לעלמא המתוקה – מעדנייה חדשה שלמרות השיק הפריזאי מקדשת את התוצרת המקומית. המקום, השייך לזוג השפיות מורן אהרון ואלישבע אנגלברג, הוא קונספט משולש של מעדנייה, חנות יין וחנות פרחים והום סטיילינג, שסמוכות זו לזו ומפגינות חוש טעם ואסתטיקה משובחת. על המדפים מגוון חומרי גלם שליקטו בקפידה ממיטב היצרנים בארץ בהם גבינות ממחלבות בוטיק, ממרחים, מטבלים, סלטים, קרקרים, לחמים, ריבות, שמני זית, עלי גפן ממכרים, וכן יינות איכותיים מיקבים ישראלים. אם תבקשו יארזו את כל מה שתבחרו בתוך סלסילה, יתאימו יין, יוסיפו מפה ועם כל הכבודה תעלו לגן הפסגה ותפרסו פיקניק מול הים ונוף העיר ללא הפסקה.
מסעדת כאבכה, כיכר קדומים
כאבכה היא האחות היפואית של מסעדת עזבה הגלילית-המיתולוגית, שנפתחה לפני כחצי שנה באחד מבת האבן העתיקים בכיכר התיירותית של יפו. את המקומית מובילה משפחת דאוד מכפר ראמה, שהביאה לכאן את הסלטים העונתיים (חוביזה, ג'רג'יר, לוביה, פטוש ושומר בר), התבשילים הביתיים (מחאשי קישואים, שישבראק ואווזי עם פריקי), ואת טעמי המטבח הגלילי-חאלבי (קובה בסינייה, קאבב בסינייה ולבן אמו), להם הוסיפה טאץ' מקומי עם דגים ופירות ים טריים המגיעים היישר מהנמל.
מסעדת קלמטה, כיכר קדומים
ותיקה וטובה ואתם בטח מכירים, אבל שני חידושים ליוונייה מהכיכר – הראשון הדפת׳רה (יום שני ביוונית), חגיגה כמנהג היוונים שכדי להימנע משביזות תחילת השבוע עורכים בכל יום שני טברנה שמחה להרמת המורל. גם קלמנטה בעניין ובין מזטים וצלחות של סקורדיליה (ממרח שקדים), חוריאטיקי (סלט יווני), ספאנקופיטה (מאפה תרד), מוסקה, סופלקי ומנורי על הגריל, יתחילו בחודש הבא במסורת דפת׳רה מקומית ובכל שני ירימו את המקום עם שירה ונגן בוזוקי. החידוש השני - קפה קלמטה שיושק בחלל הנחבא מתחת למסעדת האם. הבונוס – חלונות גדולים שמשקיפים לים ולנמל. מעבר לקפה טוב ואוזו לפתיחת הצ'קרות על בוקר, יגישו תפריט יווני בסגנון Grab and go.
Pick Bar , כיכר קדומים
טבע ירוק בין סמטאות ובתי אבן עתיקים לא בדיוק הסתדר לנו, עד שהגיעו המיקסולוג רן שכטר והמסעדן דור לניאדו, והוכיחו שזה אפשרי. השניים פתחו בר חדש בלב הכיכר, שמו את הגינה במרכז העניינים ומיישמים הלכה למעשה את Farm To Table. בצמוד לבר הכשירו גינה קטנה בה הם מגדלים ומלקטים (ומכאן מקור השם Pick) עשבי תיבול, צמחי מאכל וירקות, המשמשים למנות ולרקיחת הקוקטיילים. הרעיון הם שבעה צבעים המהווים בסיס לקוקטיילים, שרן מפיק מתערובות ותמציות מיבול הגינה, ומרכיב קוקטייל בשילוב אלכוהול. כך למשל, קוקטייל Green מורכב ממיץ תפוח ואתרוג, ליקר עשב גינה ואגבה עם טקילה, ג'ין או ערק, ו-Pink הוא קוקטייל של תמצית ענבים, ריבס, לימונדה ורודה ואלכוהול.
ג׳איה מסעדת שף, מלון סטאי תל אביב
מתי: ראשון-חמישי, 07:00-10:30 | מחיר: 210 שקלים | לעוד פרטים
המהפך של שדרות ירושלים
ראשיתה של השדרה ב-1915 אז סללה את דרכה בין הפרדסים של ג'אפה. העות'מנים קראו לה "בולוואר ג'מאל פאשה", ע"ש מושל סוריה ויפו. הבריטים הסבו את שמה ל"מלך ג'ורג אווניו'" בעוד המקומיים קראו לה "אל נוזהא" - הטיילת בערבית. את השם "שדרות ירושלים" קבלה לאחר שחרור העיר במלחמת העצמאות.
נכון לעכשיו המקטע של השדרה, בין הרחובות אילת ליהודה הימית, הפך לאחד המגניבים וההיפסטרים בעיר. לצד המקומיים צצו הרבה פנים חדשות, צעירות בעיקר, שעברו להתגורר באזור בשנים האחרונות. זה התחיל בשל מחיר הדירות והשכירות הזולים והמשיך עם משפחות, שהבתים ששופצו והחדשים שנבנו, משכו אותם לאזור שהיווה חלופה נגישה לתל אביב היקרה. האוכלוסייה הולכת ומתחזקת והתוצאה מעורבת קהילתית וחברתית שמניעה מהלכים ויוזמות תיירותיות. ניקיון, טיפוח, גינות, מתקני שעשועים, בתי קפה, מעדניות, בוטיקים, אתרי תיירות ומלונות.
בסוף השבוע החגיגה בעיצומה - יושבים על המדרכות, עושים פיקניק על הספסלים, זוללים בורקס ומעדנים, מרימים צ'ייסרים, לצד רוכבי אופניים, קורקינטים וריקשות, הטרנד החדש משל היינו בתאילנד. או-טו-טו, כאמור, תצטרף גם הרכבת (שתחל להעמיס נוסעים לקראת סוף השנה), שמן הסתם תשנע עוד ועוד מטיילים ובליינים לאזור.
הפריחה הנחשקת של יפו הובילה לסגירת אחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות, שעלתה את ערכה ומיתוגה של השדרה כיעד תיירות מבוקש. מדובר ברשת ישרוטל שרכשה את הבניין בשדרות ירושלים 8, שנבנה בשנות ה-20, שימש את הבריטים בימי המנדט ובהמשך את החנות ומשרדי השק"ם, במטרה להפוך אותו למלון יוקרתי. למלון מיקום מנצח – על התפר שבין יפו לתל אביב, ובימים אלה הוא עובר חיזוק ושימור וצפוי להיפתח ב-2023 . במלון יהיו 130 חדרים וסוויטות, ברים, מסעדות, ספא, וגולת הכותרת בריכה על הגג. גם רשת מלונות פתאל מצטרפת לשדרה, ולאחר הרכישה של בניין משרד הרווחה ומעון ויצ"ו, תחל בקרוב לשפץ את המקום ולהסב אותו למלון בוטיק.
מלון נומה
תכירו את נומה, סנונית המלונות הראשונה בשדרה, שלה מיקום מושלם, בין השאר בצמוד לאצטדיון בלומפילד ובסמוך לשוק הפשפשים, לטיילת ולים. המלון, הממוקם בבניין משרדים לשעבר, הושק לפני חמישה חודשים והוא אורבני, צעיר, ידידותי, נעים ומשפחתי – כזה שתשמחו לחזור אליו. למרות שהוא פתוח זמן קצר, ושמו עובר מפה לאוזן ויש כבר לא מעט אורחים חוזרים.
נומה הוא אופרצייה שלמה של בני משפחה (שבחרו להישאר מאחורי הקלעים) כשהאם עיצבה את המלון בטוב טעם קלסי, הבנים מנהלים אותו, האב שולט על המטבח והאירוח, הגיסה, האמנית גלי פלד, הביאה את יצירות האמנות, שנותנות טאצ' צבעוני למסדרונות, וכולם מארחים מושלמים ומאירי פנים. את ניסיונם הם מביאים מניהול 12 מלונות באירופה, מהם השאירו אחד בבריסל ואת השאר מכרו לטובת החדש. כאן, הם אומרים, לא תשמעו את המילה "לא" וכל מה שתבקשו תקבלו גם אם צריך להשיג אותו באמצע הלילה.
המלון ברמת 4 כוכבים, ממותג בסגמנט affordable luxury, יש בו 78 חדרים מרווחים צמודי מרפסת, בהם מיטות גדולות, ריהוט מעצבים, מסך 55 אינץ' מכונת קפה ומקרר רטרו. לטובת הכלות יש חדר מיוחד המותאם להתארגנות ליום הגדול, ולטובת אנשי העסקים יש חדר ישיבות. את ארוחת הבוקר המעולה, ובדגש על בריאה, סועדים בחדר האוכל הממוקם בקומה 5, או ברופטופ הצמוד שבו פינות ישיבה, ערסלים ופנורמה אל העיר. באותה הקומה יש גם ספא ובקרוב יוסיפו סאונה וג'קוזי על הגג.
מחיר: 600-1300 שקלים ללילה לזוג | לעוד פרטים
בית הבאר, מתחם NOYA
המתחם מוקם על פינת השדרה והוא פרויקט המגורים והתיירות הכי חדש ברחוב. הוא הוקם על שטח הפרדסים הראשונים, שנים אחרי פעלו בו מוסכים, שהשרידים העתיקים נחבאו בין הגרוטאות. כשהמוסכים התפנו והוסרו הגדרות התגלה מבנה אבן עתיק שבתוכו בייארה (באר, בערבית) מהתקופה הארמנית ובית האריזה המקורי של תפוזי ג'אפה.
בית הבאר משמש היום כבית תרבות בו נערכים הרצאות ומופעים, בגינת השעשועים הצמודה שתלו עצי תפוזים, בין הבתים הקימו בריכה אקולוגית עם נופרים ודגי זהב, ובבית האריזה פתחו את עדנה - בית קפה ומרכז הוליסטי.
איפה: רחוב סלמה 6
בית הפסיפס
אז איפה אנחנו? בביתה של יפה לוגסי, שבעלה יוסי היה צייר, פסל ואמן פסיפס בחסד, אוטודידקט שהחל להשתעשע עם פסולת אבנים שמצא באתרי בניה, התאהב והשאיר מאחוריו מפעל חיים מדהים. יפה הייתה האישה התומכת שזרמה עם אמנותו שתפסה לה כל ס"מ פנוי בבית. במשך שלושה עשורים יצר מעל אלף פסיפסים שמוצגים על הקירות דרך הרצפות, התקרות, השירותים, המקלחת, ארונות המטבח ועד למרפסת. בעבודת נמלים סיזיפית יצר סיטואציות תנ"כיות והיסטורית, דיוקנאות של גדולי המדינה מול פוליטיקאים, גיבורי תרבות מול זמרים ושחקנים ושל אישים ומנהיגים בינלאומיים בהם הרצל, בן גוריון, בגין, רבין, הנשיאים סאדאת וקרטר, האסטרונאוט אילן רמון, עפרה חזרה ויהורם גאון, שזכה למספר דיוקנאות. לאחר פטירתו ב-2018 התגייסה המשפחה לשמר ולהנציח את העבודות וחזרה לפתוח את הבית למבקרים.
מחיר: 20-50 שקלים, ובתיאום מראש | איפה: רחוב יהודה הימית 26 | לעוד פרטים
נוזהא
עליא אבו שמיס היא יזמית בנשמתה שמאחוריה יוזמות בעולמות ההייטק, ביצירת משחקים אינטראקטיביים, בפתיחת בית קפה ובהקמת מרכז ללימודי שפות. היוזמה האחרונה נושקת להיסטוריה של העיר, שהייתה ידועה כמרכז ליצור סבונים לטובת החמאמים שפעלו בתוככי החומות. המפעל האחרון נסגר ב-1948 ואת שרידיו אפשר לראות בסראיה הסמוכה לסביל המשוחזר, הצמוד למסגד.
ב-2014 היא הקימה חנות ומפעל קטן ביפו העתיקה, לשם כך למדה רוקחות סבונים והתמחתה בשכם, שם ממוקמים מפעלי הסבונים הוותיקים והטובים בעולם. הקורונה יצרה מפנה בחייה, היא עזבה את הסמטאות, העתיקה את המפעל לשדרה מתוך אמונה בפוטנציאל התיירותי של האזור. היא קראה לחנות נוזהא (טיילת בערבית), ומייצרת כאן סבונים טבעיים בהשראת המורשת החקלאית המקומית - סבונים משמן זית, שמן קוקוס, שמן קיק וחמאת שייה בניחוח ובשילוב קליפות הדרים, פרחי לבנדר ויסמין ועלי דפנה, נענע ורוזמרין. את הסבון היא אורזת בשקית ליפה המשמשת ככפפת רחצה, כמו בחמאם.
עליא מארחת בחנות, מספרת על ההיסטוריה של השדרה והעיר, ועורכת סדנאות להכנת בושם וסבון בשילוב שמנים אתריים.
מחיר: 50-180 שקלים, בתאום מראש | איפה: שדרות ירושלים 79 | לעוד פרטים
מילק אנד האני
חובבי האלכוהול ישמחו לגלות את אטרקציה האלכוהולית הארד קור, המסתתרת מאחורי היציעים של אצטדיון בלומפילד – מזקקת וויסקי אמיתית, מהראשונות בארץ. לאור הסקרנות הרבה פתחו גם מרכז מבקרים המאפשר להציץ אל מאחורי הקלעים של תעשיית הוויסקי והג'ין המרתקת. במהלך הסיור סוקרים את ההיסטוריה של המשקה ובלי סודות, כמעט, מציגים את תהליך הייצור המשלב עבודת כפיים עם טכנולוגיות חדשניות. תוך הסנפת אדי האלכוהול עוברים בין תחנות הפקת הוויסקי, החל מתצוגת הגרעינים, דרך מעבדת המים, מיכלי הזיקוק הענקיים, חדר החביות האפלולי ועד לאולם שבו נערכות טעימות מודרכות בכוסות מקצועיות.
מחיר: 50-249 שקלים | איפה: רחוב התחייה 16 | לפרטים: 03-632-0491 ובאתר
ARKTA
ארקטה היא סוג של מערת קסמים הכי ביזארית, מפתיעה ומרתקת. היא ממוקמת בתוך בית אבן עתיק עם קשתות מרשימות, תקרות גבוהות וחללים גדולים בהם מוצגות יצירות אמנות, אביזרים, ריהוט ובגדים ראוותניים ומטורללים, כמותם פוגשים בסרטים, הצגות, הפקות ענק, פסטיבלי הברנינג מן ומסיבות הלילה הפרועות. בין המוצגים אבירים משוריינים, מסיכות ענק, בגדי נצנצים, ניטים ונוצות, ריהוט מברזל, כלי זכוכית ופורצלן ועוד כאלה בסגנון.
איפה: רחוב ניצנה 7 | לעוד פרטים
מה אוכלים בשדרה?
ההתפתחות הקולינרית בשדרה עדיין בחיתוליה. בתחילתה, בשכונת נוגה, יש את הקבועות – גואטה הטריפוליטאית, ג'מה האיטלקית, פר דרייר הסמי צרפתית, אורבן – הקפה השכונתי האהוב וקזינו סן רמו האקלקטית, שלאחרונה הוסיפה גם בר-קיוסק יין מקסים הנושק למזרקה.
חובבי הבשר, סמנו את זלמניקו, דוכן שמגיש קבב, מרגז ומעורב שנוחת על הגריל היישר מהאטליז הצמוד, ויש גם את בורקס ז'ק, הבר המחתרתי של Kozel וחדש – דלי אלהמברה, שהתמקם בבניין בו פעלה מסעדת אלהמברה הצרפתית, סוג של מיתולוגיה קולינרית. הדלי הנון שלאנט, מנוהל בסחבקיות אבל מציע פרודוקטים משובחים שמגיעים ממשקים וחקלאים – גבינות מברקנית וממחלבת שירת רועים, יוגורט מנטור, יינות מיקבי בוטיק, לחמי מחמצת וחלות בשישי, פרחים, ממרחים ועוד כאלה בסגנון. בתפריט מנות קטנות, דגים מעושנים וסלטים טריים שהם מפיקים ממעדני המעדנייה ומגישים ליושבי המדרכה.
איפה: שדרות ירושלים 30
