המלחמה תפסה אותנו בשיא עונת התיירות. תפוסת המלונות בבוקר שמחת תורה היתה מלאה בנופשים שהגיעו לחגוג את חג הסוכות ואת סיום עונת החגים. תוכניות העבודה שלנו להמשך כללו פיתוח של רשת מלונות אפריקה ישראל בשנה הקרובה. ברגע אחד הכל השתנה, החיים, התוכניות.
השעות הראשונות של המלחמה התאפיינו בהלם מוחלט ובניסיון לעכל את הבלתי ניתן לעיכול והבנה. מהר מאוד התחלנו להבין את התמונה הכללית. הבנו שלרבים מתושבי העוטף לא נותר מקום מגורים ושעוד רבים יתפנו בהמשך בשל המצב. הרשת, על כל מנהליה ועובדיה, יחד עם התאחדות בתי המלון, החלה מיד בהתארגנות לאירוח תושבי הדרום במלונות הרשת ברחבי הארץ.
כשהגיעו המפונים הראשונים, בשבוע הראשון למלחמה, הגיעה גם ההבנה שהרשת שהמלונות לא תחזור להיות אותו הדבר בזמן הקרוב.
המלון שינה את פניו באופן מוחלט. כמות המשתכנים ביחס למספר החדרים היא גדולה מבימים רגילים וההבנה היא שזה יהיה ביתם בחודשים הקרובים. חדרי האירועים והלובי הפכו לשטחים ציבוריים בהם מתקיימות הופעות, חוגים ואף לימודים. חדרי האוכל מארחים 3 ארוחות ביום למספר רב יותר של אנשים מאשר בימי אירוח רגילים, כל מלון מוציא ביום אלפי ארוחות וזו אופרציה שונה לחלוטין מימים רגילים.
> כך נראים חיי המפונים במלון בתל אביב
ומלבד לשינויים הטכניים, גם הסיפורים של האורחים השתנו. את סיפורי החופשה והשמחה שיש בדרך כלל במסדרונות, החליפו סיפורי זוועות והישרדות. למלון בתל אביב למשל הגיע ילד בן 3 ששיחק בנחת ליד המעלית בצעצועים. לכאורה מראה נפלא אל מול הנוף הנשקף של הים בתל אביב. נעצרתי ודיברתי עם המטפלת שלו ושאלתי אם היא צריכה עזרה והיא סיפרה לי שהילד הזה יגדל כיתום אחרי שהוריו נרצחו. ויש עוד כל כך הרבה סיפורים ועצב. אלו לא דברים שחווינו בעבר.
התחושה היא שענף המלונאות נמצא בשעתו היפה ביותר
אם בימים רגילים מנכ"ל רשת בתי מלון הוא תפקיד תובעני, בתקופה הזו התפקיד תובעני פי כמה. אין יום ואין לילה ואני מרגיש שלאחריות שלי כמנכ"ל רשת מצטרף גם הרגש והתחושה שנעשה כל מה שאפשר בכדי להקל על אורחינו את התקופה הקרובה.
ביום שאחרי, בתום התקופה, נצטרך לבצע שיפוץ בכל המלונות בשל בלאי מוגבר ויהיה צורך לגבש מתווה פיצויים מיוחד למלונות, בכדי לסייע לענף. אבל עם כל הקשיים, התחושה היא שענף המלונאות נמצא בשעתו היפה ביותר. ברמה האישית התקופה קשה מנשוא לכל עם ישראל וכמובן שגם לי, אבל כשאני רואה את העובדים הנפלאים שלנו, שעושים ימים כלילות ומחבקים באהבה את אנשי הצפון והדרום וכשאני רואה את עם ישראל הנפלא, אני מרגיש מחוזק וגאה להיות ישראלי.
בסופו של יום, הסיפורים ורגעי הסיפוק הקטנים, האם אלה שעושים את ההבדל. השבוע למשל זכינו לחגוג במלון וורט אילת בר מצווה לזיו צלנר ונבו פלדמן שהתפנו ממושב עין הבשור. סוזן אהריש מנהלת המלון, עובדי המלון ותושבי אילת התגייסו לשמח ולסייע עם הרמת האירוע, אירגנו כיבוד ועוגות לילדים, סידורי בלונים.
זוהי רק דוגמה אחת מני רבות לעם הנפלא שלנו. אנו נלחמים היום על הבית ויחד עם האנשים הנפלאים שלנו ננצח.