של מי המשענת באמצע לעזאזל?
משענת יד כמשל לחברה כולה. אין תשובה חד משמעית והכל תלוי במוסר וברגישות שלכם. עם זאת, ישנה הסכמה רחבה שמשענות היד המשותפות שייכות ליושבים באמצע, כפיצוי על כך שהם תקועים בין שני נוסעים ולא נהנים מחלון או מעבר. לשמחתנו, במטוסי A320 של איירבוס שורת המושבים צפויה להתרחב מעט ולאפשר כניסה של שתי משענות יד נוספות. איך לא חשבו על זה קודם?
מה הקטע של ה-23 קילו? איך הגיעו לחישוב הזה?
מספרים לא עגולים הם באמת דבר מחשיד, וכנראה שמספרים ראשוניים עוד יותר. אבל לפני שאתם מתחילים להכפיל את מספר הנוסעים ב-23 ומחשבים את כוח העילוי של המטוס, תעברו מקילוגרמים לפאונדים. לא ליש"ט, אלא ליברות, יחידת המשקל שהאמריקאים משתמשים בה. 50 פאונד שזה מספר עגול ויפה אך די אקראי שווה ל-22.68 ק"ג. למעשה, יצאנו מורווחים כי עיגלו לנו למעלה. 
למי אני יכול להתקשר בטלפונים שבמטוס?
אם היה לכם הזכות ליצור קשר עם הקרקע מהאוויר, אנחנו די מקנאים. שירות הטלפונים בטיסות היה לפני זמנם של רבים מאתנו והופסק בשנת 2006. אפשר היה להתקשר לכל קו יבשתי, אך במחיר היסטרי, שבשיאו הגיע ל-5 דולר לדקה. אמנם הגיעו למסקנה שהשירות יקר מדי לתחזוקה ונפטרו ממנו, אך יש לו מקום של כבוד בהיסטוריה – בזכותו רבים מקורבנות 9/11 הצליחו לדבר עם קרוביהם בפעם האחרונה.
למה עדיין מייצרים מאפרות במטוסים?
בלתי נתפס - פעם היו מותחים וילון בירכתי המטוס ומאחוריו נוסעים היו מדליקים סיגריות ומעשנים כאילו הם על החוף בהרצליה. בשנת 1987 חוקק הקונגרס האמריקאי את איסור העישון בטיסות וכעבור 11 שנים התופעה נעלמה בכל הטיסות המסחריות. ובכל זאת, גם במטוסים חדשים עדיין מייצרים מאפרות. למה? באופן די פרדוקסלי, אם הנוסע שלידכם לא עלה על מטוס מאז 1998 ופתאום הדליק סיגריה, חשוב שיהיה לצוות האוויר איפה לכבות אותה לפני שנותנים לו קנס שמן. אז בעצם המאפרות היום נמצאות כדי למנוע מנוסע סורר לעשן על המטוס.
למה אין רופא במטוס אם כל הזמן קורים מקרים רפואיים?
כי אין מספיק רופאים. או שיש יותר מדי טיסות. או שתנאי הקבלה ללימודי רפואה בארץ לא רציונליים ביחס למחסור האבסורדי ברופאים. בכל אופן, מחקר של אוניברסיטת פיטסבורג מצא שמקרה חירום רפואי קורה אחת ל-604 טיסות בלבד (סיכוי של 0.16%) רוב צוותי האוויר כיום מוכשרים במתן עזרה ראשונה, טיפול באלרגיות חמורות, אסתמה, התקפי חרדה ואף מתפעלים מכלי חמצן ודפיברילטורים במקרה הצורך.
המטוס התרסק מגובה של 10 ק"מ באוויר. איך הקופסא השחורה עדיין שורדת?
כל קופסא שחורה שמותקנת היום במטוס עשויה מפלדה אלומיניום וטיטניום. קופסא שחורה חייבת לעמוד בשלושה תנאים: יכולת התרסקות בעוצמה של פי 3,400 ממשקלה, עמידה בחום של 1,000 מעלות למשך שעה ובצלילה במים עד לעומק של 6 ק"מ. כל הפרמטרים הללו גורמים לכך שהקופסא, שמתעדת את נתוני הטיסה ואת שיחות הטייסים בינם לבין עצמם ובינם לבין מגדל הפיקוח, מצליחה להשאר שלמה גם אחרי התרסקות קשה. ולמרות כל אלה, לא מעט פעמים היא לא מצליחה לשרוד, או שלא מוצאים אותה. דרך אגב, כיום קופסא שחורה לאו דווקא מיוצרת בצבע שחור והשם דבק בה מפעם. ככה היא נראית באמת:
בכל טיסה יש מאבטח, או שזה רק בארץ?
כנראה שגם בארץ לא בכל טיסה יש מאבטח. אמנם אל-על מתגאה בכך שהיא מאיישת כל מטוס עם איש ביטחון חמוש, אך זה לא כלל שחל על כל חברות התעופה. קשה לדעת בדיוק כמה מאבטחים סמויים קיימים ובאילו טיסות משום שהשב"כ, מסיבות מובנות, מטיל ערפל על כל הנושא. בארה"ב מתקיימות כ-30 אלף טיסות ביום וכדי להושיב מרשל אווירי (Federal Air Marshal) בכל אחת מהן, היה צורך בכ-75,000 כאלה. בפועל, הם נמצאים בפחות מ-1% מהטיסות, שנבחרות על ידי אלגוריתם סודי.
מה הקטע שאסור להעביר נוזלים מעל משקל מסויים?
ב-2006 חשפה המשטרה הבריטית מזימה של טרוריסטים להפעיל במטוסים מטעני חומר נפץ נוזלי בבקבוקים של משקאות קלים. מרבית המטרות היו טיסות טרנס-אטלנטיות מלונדון לארה"ב ולקנדה, אך המזימה סוקלה בסדרה של פשיטות. למרות הקריאות להקלה בהגבלות, רוב חברות התעופה עדיין מאמצות את ההנחיה של הבריטים ומאפשרים נשיאת מכלי נוזלים שלא עולים 100 מ"ל, כמות שהיא קטנה מספיק כדי לא להוות סכנה ממשית. אגב, ביום של אותן פשיטות, הלכו לאיבוד כ-20 אלף מזוודות בנמל התעופה הית'רו.
למה דווקא בוטנים בטיסה, ולא נגיד זיתים?
כמו פופקורן בסרטים, או דונאטס בניידות משטרה, בוטנים הפכו לחטיף שמזוהה באופן כמעט מוחלט עם טיסות. הם זולים, נשמרים לאורך זמן ורוב האנשים אוהבים אותם. אבל רבים מהאמריקאים, שלא צרכו במבה מגיל שבוע, פיתחו אלרגיה חריפה לבוטנים וקבוצות לחץ של הורים פעלו כדי להחליף אותם. הרשויות המליצו לאסור חלוקת בוטנים וחברות רבות בחרו להיענות, כשהתחליפים הם זיתים, בייגלה ולעתים גם חומוס.
למה מוזגים לכוסות ולא מביאים פשוט פחית קטנה לנוסעים? זה הרי לוקח מלא זמן
לא כלבלבים, לא טרולים, לא קוף שמתקלח בברז - מיני-פחית של מטוס היא כנראה הדבר החמוד ביותר שתפגשו בחייכם. אבל זה כמעט ולא קורה, אם בכלל. השיקול, כמובן, כלכלי. כדי לאחסן פחיות שיספיקו לכל הנוסעים, יש צורך בפי 2-3 מהמקום המוקדש לשתייה קלה, מה שהיה בא על חשבון שורות של נוסעים.
מה הקטע של מיץ עגבניות ששותים אותו רק בטיסות?
בגובה של כמה אלפי רגל, הלחות יורדת, במיוחד בתוך גוף המטוס. התנאים היבשים מגבילים את חוש הריח וטעמים מתוקים או מלוחים יותר קשים לזיהוי. באוויר, דווקא טעמו האדמתי של מיץ העגבניות בולט יותר והאומאמי הופך מרמז דק למאפיין ברור. מומחים לחושים מוסיפים שרמת הדציבלים הגבוהה במטוס עשויה לבלבל את חוש הטעם ולגרום לנוסעים לעשות בחירות שערורייתיות. מיץ עגבניות למשל.
למה חוגרים חגורות בטיחות? זה הרי לא יציל אף אחד
לא בדיוק. בין נחיתה רכה להתרסקות על צלע הר יש מנעד רחב של דרכים להיפצע, להיטלטל או להיזרק בחלל המטוס. המיתוס על כך שחגורות נועדו כדי לבצע רישום של קורבנות אחרי התרסקות הוא רק מיתוס, ובפועל הן מצילות חיים במצבים של נחיתה לא מוצלחת או קטעי מערבולת חזקים במהלך השיוט, שיכולים "להפיל" את המטוס כמה מטרים ברגע ולשגר נוסעים לא חגורים אל התקרה. לא צריך להילחץ, רק להיחגר.
מה האזרחות של תינוקות שנולדים בטיסה?
אזרחות היא דבר מסובך גם על הקרקע, קל וחומר באוויר. יש מדינות שאזרחות ניתנת בהן רק מתוקף קרבה משפחתית ולא מתוקף מקום הלידה, ויש כאלה כמו ארה"ב, שמספיק להיוולד בשטח האווירי שלהן כדי לזכות באזרחות (הנכספת). לתוך הסלט הזה תכניסו את מדינת המקור שבה רשום המטוס והשתייכותה לאמנה הבינלאומית לצמצום תופעת חסרי-המדינה, שמשפיעה גם כן על הרישום. בשורה התחתונה, למרות שעל פניו זה סבוך ולא לגמרי ברור, התינוק יקבל את האזרחות לפי מגורי הוריו באותו הרגע.
איך לדיילות לא נגמר המקום לחתימות בדרכון?
הן פשוט לא מחתימות אותו ברוב המדינות. כמובן שהנהלים שונים לדיילות מחברות שונות במדינות יעד אלה ואחרות, אך ככלל, ביקורת הגבולות לא לוקחת בחשבון את צוותי האוויר, שממילא רשומים ומנוטרים בכמה דרכים. לעתים הדרכונים נסרקים וישנן החתמות שרירותיות פה ושם. בכניסה לארה"ב למשל, כי הם פשוט חייבים, הדיילות ממלאות טופס ומצהירות על כניסתן.
מי שנולד בטיסה באמת טס בחינם כל החיים שלו?
רוב חברות התעופה לא מאפשרות לנשים הרות לטוס משבוע 36 ואילך, או שבוע 32 במקרה שהן נושאות תאומים או יותר. כיום, תאי איירווייז, אסיה פסיפיק ואייר אסיה הן מהבודדות שיעניקו טיסות חינם לכל החיים, אם בכל זאת קרה הנס והקבינה הפכה לחדר לידה. הילדה וירג'יניה, שיצאה לאוויר העולם בטיסת וירג'ין אטלנטיק לפני כמה שנים, תעלה חופשי על מטוסים עד גיל 21, בעוד שלידה בבריטיש תזכה את הרך הנולד בשתי טיסות הלוך-חזור בלבד. מעבר לזה, רוב חברות התעופה יצלמו תמונה, יפרסמו כתבה וזה הכל.
האם עוד מישהו מוחא כפיים בנחיתה חוץ מהישראלים?
כן. אנחנו מיוחדים, אבל לא עד כדי כך. דרום אמריקאים, קוריאנים ועוד גם הם מריעים לצוות הקוקפיט על זה שסך הכל עשה את עבודתו וגם, כמובן, החזיר לנו את החיים שהפקדנו בידיו כמה שעות. אפשר לראות את המנהג כפרובינציאלי ומיושן, אבל למה להיות שליליים? מספיק מבאס לחזור לארץ. ההקלה של המוחאים ברורה, מה גם שהפעילות הגופנית (לא בדיוק מרתון) אחרי שעות של חוסר תזוזה, מאוד מועילה לגוף עם הנגיעה בקרקע.
למה אסור להישען אחורה בהמראה ובנחיתה?
קדימה, נסו להירדם לפני ההמראה עם המשענת אחורה ולבחון את הנחישות של הדיילת. רק קחו בחשבון שבמקרה של התרסקות או נחיתת אונס, הראש שלכם יטייל עוד כמה סנטימטרים שיכולים לעשות את ההבדל בין פציעה קלה לנזק חמור בצוואר. בנוסף, כשכל המשענות ישרות, המעברים רחבים יותר ומאפשרים מילוט מהיר במקרי חירום.
מה קורה כשמטיסים גופה במטוס?
הטסת נפטרים היא עסק די מורכב ולא מאוד זול, שבדרך כלל מטופל על ידי חברות שזו מומחיותן. לחברות התעופה יש תקן מאוד ברור של קירור הגופה לפני ההטסה, ארון בעל דפנות כפולות למניעת דליפות ואף חניטה. לרוב, גופות יוטסו במטוסי תובלה, אך ישנם מצבים בהם ארונות מונחים בתא הכבודה בטיסה מסחרית. מחירים של אופרציה כזאת נעים בין 5,000 ל-10,000 דולר, תלוי באורך הטיסה, אך ביטוחי נסיעות רבים משתתפים בעלויות, כמו גם ביטוח לאומי. שלא יעבדו עליכם.
למה תינוקות תמיד בוכים בטיסה?
חוץ מהמזל הרע שלך, אין סיבה מיוחדת. קחו אי הנעימויות שאתם, כאנשים מבוגרים, חווים בעצמכם במטוס, ותכפילו בחוסר האונים וחוסר הוודאות של הפעוט. האוזניים כואבות, אסור להחליף תנוחה, החגורה מלחיצה והרעש שמתחיל ולא מפסיק. בזמן שאתם מתנחמים בזה שנשארו רק שלוש שעות עד הנחיתה, הוא רק לומד להגיד אווירון.
למה יש וילון לפני מחלקת העסקים?
למה לא? ההפרדה בין המחלקות מייצרת אשליה של בידוד ויוקרה עבור מי ששילמו יותר עבור הכרטיס ומונעת קנאה בתפריט המשודרג והנוחות, מאלה שנותרו מאחור. למעשה, השאלה החשובה יותר היא מדוע ההפרדה מוסרת בזמן המראות ונחיתות. שלא במפתיע, הסיבה היא בטיחותית – כדי לאפשר לצוות המטוס לראות כמה שיותר נוסעים ולהוציא מהדרך מכשולים אפשריים לפינוי זריז.
מה קורה אם מישהו מתפרע במהלך הטיסה?
בכל מה שקשור לסדר ומשמעת בטיסה (מרגע סגירת הדלתות עד פתיחתן), יש בוס אחד - הקברניט. היה ונוסע התפרע בטיסה, סיכן את הנוסעים או הפריע להם, הקפטן רשאי לעצור אותו ולהורות לצוות האוויר והנוסעים לסייע לו במשימה, ובדרך כלל לדיילים יש אף אזיקים בקבינה למקרים כאלה. עם ההגעה למדינת היעד הרשויות המקומיות מקבלות את העציר להמשך טיפול. אם תיתקלו במצב כזה בעתיד, חשוב לזכור שכל מה שהתרחש באוויר נשאר באוויר ולא נושא אחריות פלילית או אזרחית על הקרקע.
>>רוצים לגלות את התשובות לעוד שאלות חשובות? מוזמנים להציץ כאן