חוף אכזיב הוא אחד החופים היפים ביותר במדינה, על-אף שאינו מתאים לרחצה, ובניגוד לרוב חופי הארץ, אין לו מצע חול רך. אך למרות זאת, ואולי דווקא בגלל, הטיול לאורך החוף ציורי ומרתק. סלעי הכורכר שלאורכו מגיעים עד קו-המים, ואף יוצרים כמה איים זעירים במרחק מסוים מהחוף. במהלך ההליכה נוכל לצפות בדייגים השוקדים על מלאכתם. פעם אחר פעם הם מטילים את חכותיהם למים ושבים ומעלים אותן כדי להניח פיתיון חדש בקרס או כדי להעלות דג. הגלים שבים ומתנפצים בשאון על טבלאות הגידוד, אותם משטחי כורכר ששויפו על המים כך שהם נראים כמו שולחנות.
לאורך החוף מאות לגונות, שגם כשהן ניתקות מגוף המים העיקרי במהלך השפל, הן אינן מתרוקנות ממים. מבט מעמיק בלגונות עשוי לחשוף בפנינו חיים עשירים של דגים, רכיכות, שושנות-ים, מלפפוני-ים, קיפודים ותמנונים. אם לא מכירים את בעלי-החיים עדיף לא לגעת בהם, כיוון שחלקם דוקרניים או עלולים לגרום לצריבה.
בקיץ פורחות לאורך החוף שפע חבצלות-חוף המפיצות ריח מתוק. הן שורדות כאן, כמו צמחים אחרים, אחרי שפיתחו כישורים להתמודדות עם רסס המלח. בסמוך לחוף הפתוח נמצא הפארק הלאומי אכזיב (הכניסה בתשלום), שבו מדשאות מטופחות וחוף נקי יותר. המבקר בו יוכל לסייר בתחומי התל הקדום שבו התגלו שרידים מתקופות רבות. השרידים הבולטים ביותר על-פני השטח שייכים לכפר ערבי נטוש הבנוי ממש על גדות המים.
מדינת אכזיב
מטיילים עוד קצת, ומגיעים ל"מדינתו" של אלי אביבי, שנמצאת בסמוך לגן הלאומי אכזיב. כזכור למבוגרים יותר שבינינו, אלי אביבי - היפי מזדקן נוסח שנות ה-50, שבדומה לדן בן-אמוץ נודע בחוסר הממסדיות שלו ובחיבתו לגלביות לבנות, לרגליים יחפות ולבחורות צעירות ונאות - התיישב במקום כמה שנים לאחר קום המדינה. הוא הקים בית שבסיסו אבן וראשו עץ, שניצב עד היום, והכריז על השטח כעל מדינה ריבונית. בשלב מסוים הוא אף ניפק דרכונים מטעם עצמו והחתים דרכונים של תיירים. הגם שמדינתו לא זכתה כמובן להכרה מאיש, הפך המקום למוקד משיכה למטיילים, בעיקר מהזן האלטרנטיבי. כמו רבים מבני דורו, אביבי מעריץ גדול של ארכיאולוגיה, ואפילו מבין בה דבר או שניים. הוא הקים באופן פרטיזני מוזיאון ארכיאולוגי יפה להפתיע, ובו מוצגים פריטים שאסף במרוצת השנים. הכניסה בתשלום.
בפעולה, שלימים נודעה בכינוי "ליל הגשרים", הוחלט על פיצוצם במקביל של 14 גשרים המובילים אל הארץ וממנה. הכוח שיצא מקיבוץ מצובה לעבר הגשרים שעל נחל כזיב התגלה, ואש נפתחה לעברו. בניסיונותיו להגיע אל היעד נהרג מפקד הפעולה, יחיעם וייץ (שעל-שמו נקרא קיבוץ יחיעם שליד מבצר יחיעם). בהגעה אל גשר הרכבת התפוצץ אחד משקי חומר-הנפץ וגרם למותם של 13 לוחמים נוספים. גשר הרכבת פוצץ, אך לא גשר הכביש. לימים הוקמה במקום אנדרטה המנציחה את האירוע.
לרגל ציון 60 השנים הכשירה הקק"ל פארק קטן מאחורי אנדרטת יד לי"ד, שבו, בין עצי פרי, שבילי טיול המתאימים גם למעבר נכים. גשר הרכבת שוחזר, והונחו מספר שלטי הסבר, שגם מייחלים ליום שבו הרכבת תמשיך לנסוע מעבר לגבול ללבנון והלאה.
ירח דבש מחודש
בדילוג מסוים (בגלל כמה מתחמים מגודרים, ובהם בית-ספר-שדה אכזיב, צריך להמשיך כברת דרך ברכב) נוכל להמשיך במקביל לתוואי החוף ולמסילת הברזל המקבילה אליו עד לחוף בצת, החולי יותר מחוף אכזיב. משם אפשר להמשיך אל ראש-הנקרה, לסיור בנקרות שבמצוקי סולם צור, הנופלים ישירות אל הים. אפשר לסיים את הטיול בנקודה נוחה כלשהי לאורך החוף, ומשם להשקיף על השקיעה.
לפני כמה עשורים היה המרחב שבין נהריה לראש-הנקרה המקום שבו חגגו זוגות את ירח-הדבש. מתברר שרוב זוגות האוהבים השתכנו במלון קרלטון שבנהריה, שהיה המלון באותם ימים. ממש לאחרונה שופץ המלון מהמסד ועד הטפחות, גם אם במחיר מסוים של איבוד ערכי נוסטלגיה, וזכה בשמו "מלון קרלטון החדש". אולי זו ההזדמנות לערוך ירח-דבש מחודש. בין 200 החדרים נבנו גם ארבע סוויטות, ובקומה העליונה גם ספא חדש לחלוטין. לרגל פתיחתו המחודשת של המלון יהיו בחודשים יוני-יולי מבצעים מיוחדים (לפרטים ולהזמנות 11/ 9005555-04).
התאמה: כל המשפחה.
קושי מסלול: קל.
אורך מסלול: כשני ק"מ.
משך מסלול: שעתיים וחצי.
מפה: מפת סימון שבילים מס' 2 "הגליל העליון".
איך מגיעים (מהמרכז): נוסעים בכביש החוף מנהריה צפונה עד לשילוט ברור שמאלה, לעבר חוף אכזיב.
