הטיסה האחרונה ביום משדה התעופה או ליעד מסוים, היא טיסה בעייתית. יש לה מספר היבטים – יתרונות וחסרונות – שכדאי לקחת בחשבון, לפני שאתם מזמינים כרטיס דווקא אליה או נמנעים ממנה.
הכתבה פורסמה במקור באתר המתמידים
קיימים שלושה סוגים של טיסות אחרונות:
1. הטיסה האחרונה שיוצאת משדה התעופה ביום טיסה מסוים, כלומר סוגרת את לוח ההמראות. נניח טיסה שממריאה בשעה 01:40, כאשר השדה נסגר להמראות בשעה 01:40.
2. הטיסה האחרונה שיוצאת משדה התעופה ביום טיסה מסוים ליעד מסוים. כלומר, הפעם האחרונה ביום שיופיע על לוח הטיסות היעד לונדון או רומא.
3. הטיסה האחרונה שיוצאת משדה התעופה ביום טיסה מסוים ליעד מסוים על-ידי חברת תעופה מסוימת. כלומר, הפעם האחרונה ביום שחברת התעופה Delta טסה מאטלנטה לדאלאס.
בשלושת המקרים הללו יש פוטנציאל שמשהו יסתבך או ישתנה, ובעולם התעופה כמו בעולם התעופה, כדאי לכם תמיד להיות בצד עם הפתרונות ולא בצד עם השאלות.
מה יכול להסתבך?
הסיבוך הראשון הוא שהטיסה האחרונה ביום עשויה לצבור עיכובים של טיסות קודמות. לוח הטיסות של חברות התעופה עובד בצורה מחזורית, כאשר פרק הזמן שחוזר על עצמו, בדרך כלל, הוא יום טיסה. לפחות בטיסות קצרות הטווח, מטוסים ממריאים בדרך כלל על הבוקר, יוצאים לסבב-שניים של הלוך-חזור, ונחים בשדה המוצא בלילה, לקראת הבוקר שלמחרת.
בחלק מהמקרים משך הטיסות ארוך יותר, ואז המטוסים אינם מספיקים לבצע פעמיים הלוך-חזור, אלא רק את קטע ההלוך (עם או בלי טיסה קודמת באותו יום), ואז הם נשארים לנוח בשדה היעד שלהם. במקרה כזה, מטוס אחר עושה איתם רוטציה, כך שכל יום מטוס אחר מבצע את טיסת הבוקר המוקדמת ונשאר לנוח בשדה היעד.
העניין הוא, שפרקי הזמן על הקרקע של המטוסים במהלך יום הטיסה, דבר שמכונה turnaround time, הם בדרך כלל קצרים ככל הניתן, כדי לייעל בצורה אופטימלית את לוח הטיסות. מטוסים בדרך ימתינו את הזמן המינימלי שאפשר על הקרקע בין טיסה לטיסה, מאחר שבשלב הזה הם אינם מפיקים הכנסה עבור חברת התעופה. מהבחינה הזאת, עיכוב באחת הטיסות שבשרשרת, במהלך יום הטיסה, יעכב את יתר הטיסות בשרשרת, ומספר עיכובים יצטברו זה על זה. המשמעות היא שטיסות אחרונות ביום עשויות להתעכב, להמריא באיחור, "ולספוג" את כל הדחיות של יום הטיסה.
הסיבוך השני הוא שהטיסה האחרונה ביום עשויה להידחות לבוקר. בשדות תעופה רבים בעולם מתקיים עוצר המראות לילי, שנפתח בשעה מסוימת בלילה ומסתיים בשעה מסוימת בשעות הבוקר (בנתב"ג, למשל, קיים עוצר המראות בין 01:40 ל-05:50, ללא עוצר נחיתות). עוצר ההמראות הזה בדרך כלל לא מותיר הרבה שיקול דעת לחברות התעופה. אם טיסה מסוימת צפויה להמריא בסמוך לשעות העוצר, אז לפעמים גם עיכוב של כמה דקות בודדות בהמראה עלול לגרור דחייה אוטומטית של המראת המטוס לבוקר שלמחרת. כלומר – עיכוב של כחמש דקות יכול להפוך בקלות לעיכוב של כחמש שעות.
הסיבוך השלישי הוא שהטיסה האחרונה ביום עשויה להיות עמוסה יותר מטיסות מוקדמות. טיסות הקצה של היום הן טיסות שסופגות לא רק דחיות בזמנים ועיכובים, אלא הן גם קולטות אליהן נוסעים שפספסו טיסות מסוימות באותו קו, או בקווים דומים, במהלך יום הטיסה. אם למשל, נוסע מסוים מבצע עצירת ביניים בדלאלס, ועקב איחור בהמראה מאורלנדו לדאלאס הוא מפסיד את טיסת ההמשך לדנבר, אז הוא אוטומטית ישובץ לטיסה הבאה שיוצאת מדאלאס לדנבר באותו יום (או לטיסות שיוצאות ליעד אחר קרוב). עודף הנוסעים הזה מצטבר על טיסות הקצה של היום, באופן דומה לצבירת העיכובים.
הסיבוך הרביעי הוא שהטיסה האחרונה ביום עשויה לספוג עיכובים בשל נוסעים שמאחרים אליה. חברות התעופה מבינות היטב את כל הסיבוכים המפורטים למעלה, ולכן הן לעתים נכונות לגלות סבלנות עודפת לנוסעים מאחרים או מתעכבים, בין אם באשמתם ובין אם עקב טיסות קודמות שהתעכבו. הדבר הזה לפעמים גורר דחיה – גם ממושכת – בזמן ההמראה של טיסת הקצה, בהמתנה לאותם נוסעים מאחרים, דבר שמוביל לעיכוב בזמן ההגעה ליעד הסופי. מצד שני, אם אתם מהצד שעלול לאחר לטיסה בגלל קונקשן קצר, אולי דווקא תעדיפו לבחור בה.
מה חשוב לקחת בחשבון?
כדאי מאוד להיערך מראש לעיכובים ולתרחישים שונים שבהם ייגרם אחד הסיבוכים האחרים שמופיעים למעלה. היערכות מראש צריכה להיעשות באמצעות הכנת "מקרים ותגובות" – שורה של פעולות שתתכננו אותם מראש, כתגובה לכל מקרה. אכתוב על כך פוסט נפרד בעתיד.
במיוחד צריך לוודא האם מדובר בטיסה אחרונה ביום מסוג 1 (הטיסה האחרונה בלוח הטיסות), מסוג 2 (ליעד מסוים) או מסוג 3 (של חברה מסוימת ליעד הזה). ככל שמדובר בסוג 1, הבעיות קשות יותר "לריפוי" ומחייבות היערכות מדוקדקת. ככל שמדובר בסוג 2, יש מספר דברים שניתן להציע לנוסע, כגון טיסה ליעד קרוב ליעד המתוכנן והמשך באמצעי תחבורה אחר. ככל שמדובר בסוג 3, מוצע בדרך כלל לנוסעים טיסה לאותו יעד דרך חברה אחרת.