ספטמבר 2022, סיור כתבי תיירות בפיתחת ניצנה מפגיש אותי בפעם השלישית עם לירן אלמוסנינו, חקלאי ותיירן מכמהין, אחד מחמישה יישובים בפיתחה, שנאחז באדמת הנגב, חופן את גרגריה ביד אחת, ובשנייה מייצר או ממציא רעיונות תיירותיים. השם שבחר לעסק שלו - "מדבראיש", מזקק את תמצית הווייתו והקשר ההדוק שלו לאדמת המדבר. לירן אלמוסנינו עשה ככל יכולתו כדי לפתח את המדבר שהיה לו לבית, להוציא מעז מתוק ולהפיץ את הבשורה למטיילים. גבר מבויש משהו, בורר מילים ומעדיף מעשים וממוקד במפעל חייו ובקהילה שבה בחר לחיות. מתוך השקט שהפגין כלפי חוץ, בקעה אלומת עוצמה פנימית שהצליחה להרשים כל מי שפגש בו. בבוקר שמחת תורה, בעקבות מתקפת הטרור חסרת הרחמים, נדחף באותה עוצמה ויצא להגן על יישובי העוטף ולא חזר. 

> להדלקת נר לרס"ר (במיל') לירן מונס אלמוסנינו

במפגש האחרון שלנו, בספטמבר לפני שנה, ביקרנו בחווה שלהם. בדיר הכבשים התגודדו 120 אימהות, לצד טליים וטליות ושם דיברנו על המשק, על רעייה וגם על החזון. בשטח התרוצצו כלבי שמירה ולצד בקתת עץ שבנה, הכין תה צמחים, ישבנו על כסאות מאולתרים בין צינורות, ברזלים, כלי עבודה ושלל חומרים והוא סיפר בשקט קצת על עצמו, והרבה על המוצר התיירותי החדש. לירן יזם סיור מודרך בדיר שנועד למשפחות להיכרות מקרוב עם הכבשים, אופן גידולן, הזנתן והכי חשוב איך רועים עדר בשטח. כדי לחוות את התהליך, הוציא את אורחיו לשעת מרעה, לימד כיצד מוליכים עדר, אילו קריאות זירוז מדרבנות, באיזה צד צריך לעמוד כדי לנהל ומה חשוב לעשות כדי שלא יתפזרו. לשם ההדגמה ולצורכי צילום, ביקשתי ממנו להיכנס לדיר, ודי מהר נשאבתי אחריו. בזמן שהכבשים נמלטו מאימתי, מעלות ענני אבק, הוא איגף במיומנות והדגים מקצועיות. שנה קודם, בסיור אחר, נפגשנו ביוזמה נוספת - טיולי טומקארים בשטח, הכוללים סקי חולות בדיונת ענק. אלמוסנינו הציע חבילת תיירות עם הפקות שטח, טיולים וארוחות לכל דורש במרחבי המדבר, הנגיש אותו לציבור וגרם לו להתאהב.

לירן אלמוסנינו - מדבראיש (צילום: אורלי גנוסר)
גם חקלאי וגם תיירן|צילום: אורלי גנוסר

אלמוסנינו וזוגתו אפרת, הגיעו לכמהין לפני כשמונה שנים, מתוך חלום להקים משק ולגדל ילדים במושב, הכי קרוב שאפשר לטבע. על היישוב שמעו מחבר שהזמין אותו לביקור ואפרת מספרת שהתאהבו מיד וידעו שזה המקום שלהם. מיום שעברו גם עבדו יחד. היא מאחורי הקלעים של עסקי התיירות, בשיחות, תיאומים וארגון והוא בפרונט - הפנים של המשק. היא גידלה את ילדיהם, בן מנישואיה הקודמים וארבעה משלהם (הקטנה בת שבעה חודשים) והוא גידל כבשים והתייחס אליהן כמו הילדים שלו. "עכשיו אני אצטרך לגדל את אלה וגם את אלה", היא אומרת.

לירן אלמוסנינו - מדבראיש (צילום: באדיבות המשפחה)
לירן ואפרת|צילום: באדיבות המשפחה

לירן אלמוסנינו - מדבראיש (צילום: באדיבות המשפחה)
חלמו לגדל את הילדים במושב|צילום: באדיבות המשפחה

החיים בפתחת ניצנה, מציבים לתושביהם לא מעט אתגרים. לא רק האקלים המדברי שהוא אתגר לחקלאות, אלא גם המצב הביטחוני וריבוי גניבות, היו מנת חלקם. ביטחון היה חלק בלתי נפרד מהחיים של לירן ואפרת מעידה שכאשר הכירו ידעה שהזוגיות לצדו מגיעה עם מילואים, והרבה, לעתים על בסיס חודשי גם אם מדובר ביום אחד. "זה היה חלק ממנו ומההווי שלנו והוטמע בלו"ז שלנו בין כל הטיולים והעבודה כנוהל של שגרה. לירן תמיד אמר שביום שאחרי שישחררו אותו ממילואים הוא ימשיך להתנדב".

לפני כשלוש שנים הביא לפיתחה את השומר החדש משום שזיהה שיש באזור השלמה עם הגניבות החקלאיות ולא היה מוכן לקבל את המצב. "זה הכי לא לירן" מדגישה אפרת, "הוא היה מגייס אנשים לשמירות במשקים, יוצא לפטרולים ומתכנן שמירות כי הביטחון מבחינתו היה א'-ב' בחיים והוא לא היה מוכן לחיות במקום שבו הוא פוחד שיגנבו לו ציוד". בשנה שקדמה לפרויקט, היה לירן מסיים יום עבודה מגיע הביתה לכמה שעות אבל הולך לישון במשק כדי שחלילה לא יקרה משהו.

לירן אלמוסנינו - מדבראיש (צילום: באדיבות המשפחה)
היה מסור גם לעסק הטיולים וסקי החולות שהקים|צילום: באדיבות המשפחה

לירן אלמוסנינו - מדבראיש (צילום: אורלי גנוסר)
לירן אלמוסנינו - מדבראיש|צילום: אורלי גנוסר

 

הוא ענה שהכל בסדר ושהם רק מתגברים. בפועל היה כבר בנקודה הבאה

בבוקר שמחת תורה הגורלי, 7.10.23, יצא לירן למשימה בשם הביטחון הלאומי ממנה לא שב. אפרת משחזרת: "כשקמתי, לירן שתמיד מתעורר לפני, כבר קיבל טלפון וביקש ממני להיות בהיכון. שמענו הדי פיצוצים ובפעם הראשונה ביקש שאוריד את אפליקציית פיקוד העורף ואמר שזה הולך להגיע אלינו. כיוון שאין לנו ממ"ד, הוא ביקש שאכין את הילדים ליציאה לשכנים. בינתיים הכין לעצמו תיק ולשאלה מה הוא עושה, ענה שהם בטח יתגברו בסביבה".

לירן וחבריו שהיו שייכים ל'צוות פלד' בלוט"ר, עלו על סוואנה ונסעו לכיוון מושב יתד וניהלו שם קרב ראשון. אפרת מודה שמכל הסיפורים ששמעה בשבעה לא הצליחה לצייר תמונת מצב מלאה, אבל בשעה תשע שוחחה איתו בפעם האחרונה והוא ביקש שיעופו לממ"ד. ביתד, כך על פי עדויות, עצרו בלחימה כמות מחבלים מסיבית והצילו עשרות אנשים. שם הוא גם איבד את חברו לצוות יפתח גורני, אף הוא מהפיתחה, והספיקו לפנות אותו בטרם נפגעה הסוואנה ושבקה. סביב השעה 11:30 היא שוב ביקשה שיעדכן שהוא בסדר והוא ענה שהכל בסדר ושהם רק מתגברים כאשר בפועל היה כבר בנקודה הבאה. עם צוות קרקל הם הגיעו לקיבוץ חולית וזיהו ירי מפרדס. לירן צעק לבוא אחריו, אך לא שרד את המתקפה. "כל מי שהגיע לשם ראשון לא ציפה למה שהיה שם", מתארת אפרת. "אף אחד לא הבין מה קרה גם שעות אחרי ואת סדר גודל ההתקפה. נראה שהם הצליחו להדוף שם את המתקפה בסיוע הטנקיסטיות שהתפרסמו בזכות גבורתן והרגו מחבלים רבים, אבל הוא נהרג מירי צלפים".

לירן אלמוסנינו - מדבראיש (צילום: באדיבות המשפחה)
לירן אלמוסנינו - מדבראיש|צילום: באדיבות המשפחה

ביום רביעי בבוקר קמה המשפחה מהשבעה ואפרת מצאה את הכוחות לספר בקול צלול גם על החברים ליחידה. "אני לא מעורה בפרטים ויש דברים שאני לא בטוחה שמותר לספר, אבל אלה חבר'ה מהמושבים באזור שעובדים כאן והם ממש כמו משפחה ועם חלקם היינו חבורה מגובשת. ערב קודם חגגנו יחד יומולדת עם כמה מהמשפחות ובעקבות האירוע אנחנו קוראים למפגש הזה בהומור שחור 'הסעודה האחרונה'".

כשאני מבקשת לספר עליו קצת היא פולטת אנחה ומספרת "לירן זה הילד שהיה בחוגי סיור, שלמד את כל הקשירות והכפיתות, שהכיר עצים וסוגי סלעים ושידע איך חיו פעם. ילד טבע במלוא מובן המילה שגדל לאיש של טבע מלא קסם. תמיד היה נכון לעזור, גם אם על חשבון הילדים בבית, הראשון לקפוץ לעזור, להביא, לארגן או לחלץ, גם בלי שיבקשו ממנו, תמיד בהיכון לכל משימה. גם אם הייתי צריכה אותו איתי, מבחינתו הוא היה אמור לעזור וזה היה מספיק חשוב כדי ללכת. לירן היה בלי עצם בלשון, אמר כל מה שיש לו, לטוב ולרע ודיבר בלי מעצורים, וגם אם לא תמיד הבינו אותו, אי אפשר היה לכעוס עליו כי בסוף כולם אהבו אותו וידעו שככה הוא. הוא היה נבוך מול אור זרקורים, מתוך צניעות, אבל כשהדריך אנשים דיבר כמו גדול".

לירן אלמוסנינו - מדבראיש (צילום: באדיבות המשפחה)
אהוב על כל הסובבים אותו. יהי זכרו ברוך|צילום: באדיבות המשפחה

בלוויה ספד לו ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת נגב ואמר: "חונכת לאהבת הארץ והערצת את מייסדי המדינה ומקימיה שלחמו בעוז על הקמת מדינה זו. אבל אתה לא שונה מהם. אתה חלק משרשרת הדורות של לוחמים שאחזו בחרב אבל גם במגל". ד"ר שחר שילה, מנהל תיירות הר הנגב כתב ש"קשה מאד לכתוב על לירן משהו 'אובייקטיבי', שלא תהיה בו זווית אישית של הכותב" והוא מספר כיצד היטיב לירן "להתחבב במהירות רבה על כל מי שעמו נפגש" ומוסיף: "מרגע שהכרתיו כבעל עסק תיירותי, הבנתי שיש לנו עסק עם קסם של בחור. צעיר, חייכן, שובה לב, ישיר, אחראי, נעים ומפרגן (תמיד מפרגן), אך ביקורתי ומקצוען בכל מה שקשור לדרישות מעצמו. הכרתי את היותו רועה צאן, לצד היותו איש תיירות ואיש של שירות, אך נחשפתי פחות לדרכו של לירן כלוחם אמיץ לב. נראה כי אומץ הלב המרשים של לירן היה פועל יוצא של הלב הענק שנחבא בקרבו". בשבוע האחרון עטפו אנשי המושב את אפרת והילדים והיא מבחינתה יודעת שאין לה ברירה: "לירן ידע ותמיד אמר לכולם שאני חזקה ויודעת להתמודד עם הכל, ואנחנו נתמודד גם עם זה ונעבור את הכל ביחד ונהיה חזקים בשבילו, בשבילם ובשבילי".

ומילה אישית לסיום. נדירים הם הרגעים שבהם נדרשים כתבי תיירות להספיד אנשי תיירות שהכירו וכתבו עליהם לא אחת, והרגע הזה, למרות החור שבלב, הוא גם זכות לספר על לירן אלמוסנינו, לכבד את פועלו ולהוקיר את אהבתו לרגבי הארץ וכמה היה מוכן למסור נפשו בעדה. יהי זכרו ברוך.