משרד התיירות פרסם לאחרונה מכרז לחברות הסלולר, במטרה שאלה יעבירו מידע על המבקרים השונים בישראל, במטרה לקבל נתונים על כמות התיירים בנקודות מרכזיות בארץ. המהלך גרם ללא מעט ארגוני זכויות אדם אנשים להרים גבה לנוכח החדירה לפרטיות שמהלך כזה גורר.

> "מאוד הופתעתי מהישירות של הישראלים"

ד"ר ערן כתר, מרצה בכיר במחלקה לניהול תיירות ומלונאות, המכללה האקדמית כנרת, דווקא מאמין שהמהלך הוא הכרחי ולא פוגע בפרטיות שלנו בצורה לא מידתית. הוא מסביר את המהלך: "ניקח לדוגמה את חופי הכנרת הפתוחים לציבור. אם רוצים לדעת כמה ישראלים או תיירים מבלים בהם, במטרה לשפר שירות ולהפנות משאבים, אין לנו שום דרך של ממש לאמוד את המספר המדויק. אפשר לעשות סקרים, אפשר להשתמש בנתונים שונים של הלמ"ס, אבל הם לא יהיו מדויקים". 

ולמה המספר המדויק הוא כל כך חשוב, מה נוכל להפיק מהמידע הזה?
"מקומות כמו שוק לוינסקי, קברי צדיקים, העיר העתיקה בעכו והמון מקומות שהם שטחים פתוחים שלא מנהלים רישומים, אין לנו את היכולת לעקוב ולשפר אותם. כשנדע את המספרים הללו, נדע כמה אנשי ניקיון צריך לכל יום, איפה צריך להקים תאי שירותים חדשים, פרגולות, חניונים ועוד. המספרים הללו יעזרו לנו לדייק כל דבר, וזה דורש דאטה שאין לנו כרגע.

"זה גם יעזור ברמת החוויה, שלא יהיה צפוף מדי, נוכל לנהל את כמות המבקרים. מהצד השני, זה יעזור להבין למה לא מגיעים למקום מסוים כפי שמגיעים לאחר ובכך לשפר אותו".

עכו העתיקה (צילום: StockStudio, shutterstock)
האם זו הדרך לשפר את התיירות בארץ? העיר העתיקה בעכו|צילום: StockStudio, shutterstock

והנתונים של רט"ג למשל או אחוזי אירוח במלונות, זה לא מספיק כדי לקבל מושג?
"הנתונים של רט"ג בהחלט קיימים אבל הם חלקיים. מי שמבקר בים המלח לאו דווקא לא מבקר במצדה של רט"ג. גם ביערות הכרמל למשל יש המון שטח פתוח שלא מבוקר. השימוש בסלולרי זו הדרך הכי טובה והכי הלא פולשנית לעקוב אחרי מבקרים, מבין כל האלטרנטיבות שקיימות. כמומחה תיירות אני הייתי ממליץ על הדרך הזו. כמובן שתמיד עדיף להצליב מידע". 

על פי המכרז של משרד התיירות ניתן יהיה לדעת גם האם המבקר במקום הוא ישראלי או תייר. בתוך כך, תיירים יזוהו על פי כרטיס הסים הזר שיגיעו איתו, או שניתן יהיה לזהות שקנו סים זמני.

חוף הים בתל אביב (צילום: אבשלום שושני, פלאש 90)
גם ככה הטלפון שלנו תמיד יודע איפה אנחנו, אז לפחות שנפיק מזה משהו. חוף תל אביב|צילום: אבשלום שושני, פלאש 90

"התקדמות בסיסית לשנת 2023"

ד"ר כתר מדגיש שאם אנחנו רוצים לנהל את השטחים הפתוחים שלנו במדינה בצורה הכי טובה אנחנו חייבים דאטה. "משרד התיירות ממש לא המציא את הסיפור הזה, בכל העולם משתמשים בזה בכל מיני תחומים שונים", הוא אומר. "בהקבלה, אנחנו נעים לעולם של פחים חכמים, כדי שנדע לפנות רק את הפחים המלאים. ככה כולם מרוויחים. זה אותו הפתרון למרחב הציבורי".

אבל זה עוד פתרון שפוגע בזכות לפרטיות
"אותי מרגיעים שלושה דברים כשאני חושב האם הפתרון הזה הוא הכי טוב: 1. המידע נמסר בצורה לא אישית אלא כללית. כלומר, לא ידעו את הפרטים של כל אדם באופן פרטי. 2. גם חברות הסלולר וגם משרדי הממשלה מחויבים לחוק להגנת המידע ומחויבים לעשות כמיטב יכולתם למנוע שימוש לא הולם. 3. אנחנו במילא שם היום. לא מעט חברות ואפליקציות כבר סוחרות במידע ובמיקום של האנשים. פייסבוק הרי יודעת כל הזמן איפה אתה נמצא, אז עדיף שהמידע יביא לתועלת.

"כאזרח, אני דווקא רוצה שיהיה לגופים את המידע הזה כדי שיפעלו לטובתי, תחת רגולציה מאוד גדולה של פרטיות. כל אזרח צריך לשאול אותו מה התועלת מול הסיכון. במקרה הזה אני חושב שהתועלת עולה לגמרי על הסכנות".

ד
ד"ר ערן כתר|צילום: טל חפץ, יחסי ציבור

בשורה התחתונה - המהלך הזה יצא לפועל?
"אני מאוד מקווה, אבל עדיין לא ברור מתי זה יקרה. לדעתי שימוש בדאטה על מנת לקבל החלטות זו התקדמות בסיסית לשנת 2023".