מעיינות ברמת הגולן

טיול מקסים בין מעיינות המחייב הליכה קלה לכל מעיין ונסיעה ביניהם:

עין כנף (חרבת דיר עזיז)

מעיין הסמוך למושב כנף ברמת הגולן. במקום היו יישובים מתקופת המשנה והתלמוד והמעיין סיפק להם מים. תושבי כנף בנו בריכה במקום וניתן להשתכשך בה. כמו כן, יש תצפית נוף. הבריכות נבנו לזכרו של אשי נוביק ז"ל.

איך מגיעים?

נוסעים על כביש 92 מכיוון צמח צפונה. מגיעים לכיכר שבפניה ימינה נכנסים לכביש 869 לכיוון כנף ומעלה גמלא. ממשיכים בכביש הזה עד לכניסה למושב כנף ושם פונים ימינה לכיוון המושב. אחרי 1,100 מטר מגיעים לפניה שמאלה דרך שער לסימון שבילים בצבע שחור ופונים לדרך הזו. ממשיכים עם הדרך עד למעיין כנף או עד למקום הכי קרוב שאליו אפשר להגיע.

מעיין האמפי

בריכה עגולה ויפה בין עצי אקליפטוס. המעיין היה מעיין הכפר א-דורה, השוכן סמוך מאוד לשדה המוקשים בגבעה ממזרח לו. לפני כ-15 שנים היה המעיין סוד כמוס ולא ניתן היה לרחוץ בבריכה שהייתה סתומה בענפי אקליפטוס. משנתגלה, המקום קיבל את שמו החדש מהעצים הסוככים עליו ומהמדרגות היורדות אל הבריכה. המים צלולים, מלאים דגים ונראים כראויים לשתייה וכשאין אנשים באזור הפרות מגיעות לשתות מהמקום (על פי עמוד ענן).

מעיין האמפי הבריכה (צילום: אורי שחף)
צילום: אורי שחף

איך מגיעים?

מגיעים לצומת בית המכס על כביש 91, פונים דרומה לכביש 888, לכיוון חד נס. לאחר כ-1.3 קילומטר פונים שמאלה לדרך אספלט המסומנת באדום. נוסעים בדרך המשובשת כ-1000 מטר פונים ימינה בדרך נוספת ונוסעים בה עד שרואים מצד שמאל, על המדרון שלצדנו, מבנה נטוש וקבוצת אקליפטוסים גדולה. ממשיכים עוד כמה עשרות מטרים וחונים.

המקום ניתן לזיהוי מכביש הגישה הישן לפי האקליפטוסים הגבוהים ולפי עמוד ירוק בגובה מטר שלידו חונים. המעיין כמאה וחמישים מטרים מצפון- מזרח לדרך האספלט והשבילים בשטח מובילים אליו.

עין עלמיין

אחת מבריכות הקצינים הסוריים, בין אקליפטוס לעצי תאנה שהמים בה זורמים לבריכה גדולה משלושה נקודות. מסביב חורשת אקליפטוסים. עומק הבריכה כמטר וחצי והיא נחשבת לבריכת הקצינים השלמה ביותר מבין כל בריכות הקצינים. המים קרים ומרעננים.

עין עלמיין (צילום: אורי שחף)
צילום: אורי שחף

איך מגיעים?

מצומת מחניים פונים לכביש 91 לכיוון קצרין. בצומת בית המכס העליון פונים ימינה לכביש 888 לכיוון פארק הירדן, ממשיכים כ-2.5 ק"מ, עוברים מחנה צבאי משמאלנו ולאחר 100-150 מטר פונים ימינה לדרך עפר. ממשיכים בדרך כ-1.5 ק"מ, עד שמגיעים לחורשת אקליפטוסים, ושם חונים ויורדים במדרגות לבריכה.

נחל ציפורי - מסלול הליכה נעים וקליל

אורכו של נחל ציפורי, שמתחיל בהרי נצרת, סמוך למושב ציפורי, ומתנקז לנחל הקישון שנשפך לים התיכון, הינו 32 ק"מ ובדרך ישנן כמה מעיינות המזינים אותו: מעיינות ציפורי, עינות יפתחאל ועין יבקע. לאורך הנחל ישנן מספר נקודות שהמבקרים נוהגים להגיע אליהן כדי לעשות פיקניק או לצעוד לאורך הטיילת שהוקמה לאורכו. כיום קיימים כ-10 קילומטרים של טיילת, אך בסוף העבודות היא צפויה להיות באורך של 25 ק"מ.

אחת הנקודות הכי מבוקשות כרגע, היא זו שנמצאת בכניסה לראס עלי ("ראס עלי כניסה" בווייז). בנקודה הזו, שעמוסה למדי בסופי השבוע ואף ישנם מכווינים שעוזרים לשמור על הסדר, ניתן לצעוד על הטיילת הנגישה מסביב לראס עלי, או ללכת כ-500 מטרים עד לטחנת הנזירים. לא משנה לאן תפנו, לאורך הדרך ניתן יהיה לעצור ולעשות פיקניק (ואף הכשירו מקומות מיוחדים לכך), או לשכשך רגליים בנחל. כמובן שאין צורך להזמין מקום מראש או לשלם בכניסה. 

נחל ציפורי (צילום: לילך גרינבלט)
צילום: לילך גרינבלט
ציפורי (צילום: ארז דגן)
צילום: ארז דגן

לפירוט המסלול המלא

אגמון פולג - רכב פרטי טיול משפחתי קל

אגם נהדר שנחבא בצידי כביש 553 המחבר את כביש 2 עם כביש 4. האגמון הוא עונתי ועכשיו היא העונה הנכונה. האגמון מלא מים שוקק חיים וסביבתו לא בוצית כמו שהייתה אחרי הגשם.

חלק גדול מהאגמון מכוסה קנים בסבך בלתי עביר, הליכה סביב האגמון חושפת בפני המטייל המון רב של חיים וצמחים והרבה פינות חמד לישיבה לפיקניק בחיק הטבע. סביב האגם ישנם נקודות אטרקציה מעניינות כולל ספסלים, מרפסת צפייה ואפשרות לצפות בצבי מים, אגמיות ושאר ציפורי מים. חשוב לשבת בשקט על מנת שנוכל לראות את החיות שלא יצאו אם יהיה רעש של אנשים.

אורך מסלול ההליכה מגיע ל-2 ק״מ בקירוב. יש להישמר מקרבה יתרה לקצה רכס הכורכר הפריך. במקום בו מצוי האגם הייתה פעם מחצבת כורכר שהפסיקה לפעול ומי תהום הציפו את מקום המחצבה והפכו את המקום מחור מכוער לאגם יפהפה.

אגמון פולג (צילום: אורי בן דוד)
צילום: אורי בן דוד

איך מגיעים?

לבאים מכביש 2 פונים בצומת פולג לכיוון כביש 553 הנוסע לכיוון כביש 4. בתחנת הרכבת בכביש זה ניפנה שמאלה לכיוון תחנת הרכבת ונמשיך עם הכביש הפנימי.

לבאים מכביש 4 ניכנס לכביש 553 בצומת דרורים וניסע לכיוון מערב/נתניה ונגיע לפניה ימינה לתחנת הרכבת.

נחלוף על פני הכניסה לתחנה עצמה ונמשיך ישר בכביש הפנימי עד אשר נגיע לאחר כ- 400 מטרים לשלט קטן לבן בצד שמאל של הכביש שעלי כתוב אגמון פולג. משם נמשיך בזרוע השמאלית עד גדר מסילת הרכבת ושם ניפנה ימינה ומיד שוב ימינה שם נבחין בשלט קטן נוסף לאגמון פולג. אחרי השלט הקטן נבחין בשלט הכולל מפה יפה שמראה את המקום כולו. אחרי הצפייה במפה סעו וטיילו ותיהנו מקסם הטבע הפתוח.

מצפה המכתש הקטן - הליכה רגלית לא קלה

המכתש הקטן נכלל בקטגוריית המכתשים שנוצרו מבליה. למכתש יציאה אחת שמנקזת אותו – דרך נחל חצרה. המכתש הקטן הוכרז כשמורת טבע בסוף שנת 2019 וככזה ההליכה בו מוגבלת לשביל אחד שחוצה אותו משער המכתש ועולה המעלה עלי שמגיע עד לחניון הלילה של מצפה המכתש (המקום בו נשאיר את המכונית).

תצפית מראש מצפה המכתש מגלה מראה מרהיב של תצורות קרקע שונות, גבעות שחורות לצד גבעות חול. התרוממות של שכבות מהצד הדרומי שאם נדמיין את המשכן, נוכל לראות בעיני רוחנו איך בימי קדם התחברו שפות המכתש, הדרומית והצפונית זו עם זו, כדי להשלים הר גבוה. הבליה שהחלה בימי "ים טטיס" קיבלה תנופה בימי היווצרות השבר הסורי-אפריקאי ושנים לאחר מכן הלך והעמיק המכתש. ארוחה קלה וקפה שחור או תה חם יהיו תמונה מושלמת למגיע למצפה לאחר ההליכה הלא קלה.

מכתש קטן (צילום: אורי בן דוד)
צילום: אורי בן דוד

מכתש קטן (צילום: אורי בן דוד)
צילום: אורי בן דוד

איך מגיעים?

לבאים מצפון, עוברים את באר שבע על כביש 40 לכיוון דימונה/מצפה רמון. מגיעים לצומת מרומזרת עם כביש 25 ואחרי שיורדים ימינה מהכביש הראשי פונים שמאלה מתחת לגשר לכביש 25 לכיוון דימונה. אני ממליץ לאפס את מד הקילומטרז׳ ולנסוע בערך כ- 50 ק״מ, בדרך לעבור את העיר דימונה (אפשר להצטייד בעיר או בקניון) נמשיך ונגיע לצומת אורון בה ניפנה ימינה לכיוון אורון. פנינו לכביש 206 לכיוון אורון נסע כ- 9 ק״מ כמעט, בדרך נעבור פסי רכבת (נקודת אימות) ואחרי כמעט 9 ק״מ נפגוש פניה די חדה, מכביש 206, שמאלה לכביש צר יחסית. הכביש מסומן במפות ככביש 227 והוא מוביל למעלה עקרבים אך גם לחניון ״מצפה מכתש קטן״. החניון הזה נבנה לא מזמן על ידי אחת הרשויות והוא חניון משולט להפליא. קצת בעיות תכנוניות פונקציונאליות אך בהחלט חניון חביב ומסודר. אל תחפשו בחניון שירותים או פחי אשפה, לא תמצאו, כנראה בעיות תקציביות.

נמשיך ונסע בכביש 227 בזהירות מירבית כי הכביש אינו מתוחזק כהלכה ועליו מספר מקומות שהאספלט כבר לא מה שהיה פעם. אחרי 12 ק״מ זהירים במיוחד, מגיעים לפניה שמאלה לדרך כורכר מסודרת ויפה. נסע על הדרך הזו עד אשר נגיע לכניסה המשולטת ימינה לחניון של ״מצפה מכתש קטן״.

במקום הזה נמצא ללא בעיה מקום חניה. נצטייד במזון וערכת קפה, משם נמשיך ברגל בשביל בעבירות לא קלה לכלי רכב שנראה עולה לכיוון צפון מזרח תחילתו בסימון ירוק, המשכו בסימון אדום מלווה בסימון שביל ישאל עד שנגיע לעמוד תמרור שבו ניפנה ימינה ונמשיך עד למצפה המכתש השטן. המראה ממצפה במכתש מרהיב ומרגש. זה מקום לקפה טוב או ארוחה קלה.

אגם פארק ירוחם - בילוי משפחתי ללא תשלום

האגם בפארק ירוחם פסטורלי ומלא בפינות לפיקניק. המקום מתאים למשפחות לילדים וגם למבוגרים. בעונה הזו של השנה באגם מאכסן ברווזונים שמשייטים בשלווה והישיבה על שפתו משרה על המתבונן שקט ורוגע.

מי האגם מגיעים מאיגום מי שיטפונות של מי גשמים הזורמים בנחל אבנון שניזון גם מנחל רביבים. בקצה האגם נבנה סכר והוא זה שאוצר את המים. סביב האגם בנתה הקרן הקיימת לישראל פארק רחב ידיים, ביצעה נטיעות לרוב ובנתה פינות חמד עם שולחנות וספסלים לנוחיות המבקרים. טיול רגל י סביב האגם יביא את המטייל לסכר, בדרך אפשר לצפות באגמיות, צמחיות מים למיניהן, ואפילו דקלים המעבירים תחושות של נווה מדבר קסום. חשוב לציין שהרחצה באגם אסורה בגלל שאינו ראוי לרחצה ולשתייה. לאלה שמגיעים לחניית האגם יוכלו לראות פרגולה בנויה לתפארת שעליה אפשר ללכת ולהגיע לנקודה על האגם, ההרגשה נהדרת והמראה שמסביב משובב לב. עמידה או ישיבה על ספסלי הפרגולה מנתקת את המבקר ממה שמאחוריו וההרים שבאופק, הרי ירוחם ניצבים כשומרים מצדו המערבי.

אגם ירוחם (צילום: Alon Adika, shutterstock)
צילום: Alon Adika, shutterstock

ירוחם (צילום: אילן ארנון)
צילום: אילן ארנון

איך מגיעים?

לבאים מצפון, עוברים את באר שבע על כביש 40 לכיוון מצפה רמון. אחרי כ- 15 ק״מ מגיעים לצומת מרומזר שנקרא צומת הנגב, בה נפנה שמאלה לכביש 224 שמגיע לעיר הדרומית המתפתחת ירוחם. נמשיך לנוע על כביש 224 עד שנגיע לצומת ״טי״ למפגש עם כביש מספר 204. בצומת זו נפנה ימינה ונסע עד שנגיע לכיכר העיר ירוחם. בתוך הכיכר, היציאה הראשונה ימינה היא גם הכניסה לפארק ירוחם היפה.

 

עמותת "מחזירים את הטבע לציבור" הוקמה לפני כחצי שנה ונוסדה על ידי אורי בן דוד ואורי שחף. מטרת העמותה היא לדאוג להשאיר כמה שיותר אזורי טבע נגישים ללא תשלום לציבור הרחב ולהוריד את המחירים של המקומות שהכניסה עליהן היא בתשלום. כמו כן, העמותה שמה למטרה למטרה להילחם בלכלוך השמורות ולהגדיל את מספר הפקחים בהן.