סגרתם חופשה בחו"ל, הזמנתם טיסה ואתם נרגשים, ואז מגיעה השאלה האולטימטיבית: איך מגיעים לנתב"ג? בישראל של 2023, אין הרבה אפשרויות להתייצב בזמן לטיסה באמצעות תחבורה ציבורית, מה צריך לעשות ומה קורה בעולם? יצאנו לבדוק.

נושא התחבורה בישראל כאוב במיוחד, ומצב הכבישים כמו גם התחבורה הציבורית, לא מרנין ומוסיף שמן רב למצוקת הנהגים. הפקקים בלתי נסבלים, כמות כלי הרכב תופחת מיום ליום, אין תכניות ארוכות טווח והיעדר תחבורה ציבורית יעילה מביאים לנקודת רתיחה גדולה על הכבישים ולצערנו גם לעלייה באלימות. ובתוך כל אלה, בחרנו לבדוק את אחת מנקודות התורפה שעדיין לא נמצא לה מזור – מערכת היסעים יעילה אל נמל התעופה וממנו, חוליה חלשה בעיקר אם אתם גרים הרחק מגוש דן.

נתב
לא פשוט להגיע לכאן. נתב"ג|צילום: Stanislav Samoylik, shutterstock

בעולם עלו על השיטה

כעם סקרן שמטייל ברחבי תבל, החשיפה לאמצעי תחבורה מתקדמים ויעילים מנמלי תעופה בין-לאומיים  מעוררת את התהייה: מדוע אצלנו אין עדיין פתרון נוח וידידותי ומדוע ההיצע עדיין מצומצם ומוגבל? התשובה אולי ידועה, חסרון הגודל, תקציבים, פוליטיקה וכדומה, אולם מאומת הסטארט אפ היה מצופה ליותר יצירתיות. בדקנו אילו פתרונות קיימים בעולם שאפשר לאמץ גם כאן וכיצד הצליחו מדינות שונות לייעל ולהקל על הטסים להתנייד בתחבורה ציבורית לנמל התעופה ובחזרה הביתה.

בניס שבריביירה הצרפתית, מחוץ לטרמינל 1, ניצבת "טראם" שמחברת לטרמינל 2 בשאטל חינמי, אך מובילה גם אל לב העיר, בנסיעה קצרה ונוחה. צרפת היא מדינה שמתפארת במערך רכבות עתיר יעדים, ובהן ה-TGV המהירה להפליא, והמטרו המפורסמת בפריז, וכך יכול הצרפתי הממוצע להגיע מכל נקודה לנמלי התעופה ביעילות ובנוחות.

גם לונדון מחכה לכם ובזרועות פתוחות, ובזכות שירותי תחבורה ציבורית ענפים, הפכה ליעד תיירותי משגשג. סביב העיר פועלים ארבעה נמלי תעופה שונים: הית'רו, גטוויק, לוטון וסטנסטד, המחוברים ביניהם בשאטלים, חלקם גם בלילה ומתחברים ללונדון ולערים נוספות. איתי לוין מאתר "שאל לונדוני" אומר שלא משנה שעת הטיסה, תמיד יש דרך להגיע בתחבורה ציבורית כלשהי. "מה שטוב פה לעומת הארץ זה הגיוון ושיש כל כך הרבה אופציות". מהית'רו למשל יש שלושה קווים שונים של רכבות במהירות ומחיר משתנים הפועלים במקביל לשעות פעילות נמל התעופה מחמש בבוקר ועד חצות בערך ובתדירות גבוהה. גם חברת האוטובוסים NATIONAL EXPRESS מפעילה קווים פופולריים לשדות התעופה וזו אופציה זולה ונוחה כי מדובר באוטובוס תיירים עם מקום לאחסון מזוודות ובעיקר תחרות בין חברות על מחיר ושירות. ההמלצה של לוין היא להזמין כרטיס מראש והוא מציין שהאוטובוסים פעילים גם בלילה אם כי בתדירות נמוכה יותר.

רכבת להית'רו לונדון (צילום: Ceri Breeze, shutterstock)
בלונדון אפשר להגיע לכל נמלי התעופה ברכבת. ההית'רו אקספרס|צילום: Ceri Breeze, shutterstock
אוטובוסים להית'רו לונדון (צילום: Kristi Blokhin, shutterstock)
גם אוטובוסים מגיעים לנמל התעופה הית'רו בלונדון|צילום: Kristi Blokhin, shutterstock

לשדה בסטנסטד יש מלונדון מערך אוטובוסים 24/7 ושורה של קווי רכבת מערים נוספות כמו מבירמינגהם,  קיימבריג', אוקספורד, איפסוויץ', נוריץ' ולסטר – רובם פעילים גם בלילה והופכים את ההגעה מה"פריפריה" לנוחה יותר. נמל התעופה גטוויק נהנה מרכבות גם בלילה מלונדון ואליה (4:40-22:10) ויש מלון בתוך הטרמינל. בסטנסטד ולוטון המלונות במרחק הליכה וסביב היתרו יש מבחר גדול יותר. באנגליה מצאו פתרון גם למוניות, ולעומת השחורות היקרות להחריד, פועלות "מיני קאב" (MINI CAB) - חברות פרטיות להסעות בהזמנה מראש, שגובות כחצי ממחיר מונית שחורה. איפה הקץ'? אין, התיירים פחות מכירים אבל יש אפליקציה פופולרית להשוואת מחירים והמחיר קבוע מראש בעוד שבמונית שחורה מפעילים מונה ובפקקים הסכומים מאמירים. אגב בגלל השיטה, אי אפשר לעצור מיני קאב ברחוב אלא רק להזמין מראש. 

ניו יורק היא אולי לא יעד טוב להשוואה, אבל אפשר ללמוד ממנה על גיוון נכון במערכות ההיסעים שכולל גם רמות מחיר משתנות. בעיר שלושה נמלי תעופה, קנדי, לה גווארדיה וניו ארק והתנועה מבוססת על אוטובוסים ורשת רכבות לצד מוניות וכמובן תחליפי מוניות באפליקציות דיגיטליות כגון "אובר". בנמל התעופה קנדי יש שאטל פנימי בין הטרמינלים באמצעות ה"אייר טריין" (Air train) אשר פועל 24/7. הוא חינמי למעט היעד האחרון בתחנת ג'מייקה – אז גובים תשלום עבור השירות ביציאה. מהתחנה נפרשת רשת רכבות ענפה לניו יורק והסביבה, ברמות מחיר שונות. מלה גרדיה המשמש בעיקר לטיסות פנים, יש קו אוטובוס שפועל בין 5:00-1:00 לצפון מנהטן. גם מניו ארק יש קו רכבת אשר פועל 21 שעות ביממה (5:00-2:00) וגם אליו מקשרת רכבת אייר טריין הפועלת חינם בין הטרמינלים.

קפיצה למזרח אל טוקיו מגלה מערך שינוע משומן משני נמלי התעופה הסמוכים לעיר. הרכבות פועלות בין השעות חמש בבוקר ועד חצות לערך אך יש גם אלטרנטיבה באמצעות קו אוטובוס הפועל 24/7 שהוא גם הפתרון הזול ביותר.

רכבת לנמל התעופה טוקיו (צילום: eakkarat rangram, shutterstock)
גם בטוקיו יש רכבת פשוטה ונוחה לנמל התעופה|צילום: eakkarat rangram, shutterstock

המקרה הישראלי: קטנה אבל לא מחוברת

ברוב המדינות, לתושבי הערים הגדולות יש מגוון אפשרויות, הבעיה מתחילה ככל שמתרחקים אל השוליים. ישראל היא אמנם מדינה קטנה, ועם זאת רמת ההיצע נמוכה, כך שתיירים רבים מתכננים את הביקור כשהם מתחילים או מסיימים בתל אביב ובירושלים שמהן יש תחבורה סבירה לנתב"ג. תכניות הפיתוח של העיר רמלה, כוללות גם מלונות, בתקווה שיתנו מענה, אם כי מדובר בעתיד רחוק שאינו נראה לעין.

נכון להיום ישראלים רבים נאלצים להתנייד ברכב פרטי, ולהיפרד ממאות שקלים עבור חניה. אם הטיסה ממריאה או נוחתת בשעות היום, אז המצב טוב יותר וניתן להיעזר ברכבת ישראל שמחוברת לחלקים בפריפריה מנהריה בצפון ועד דימונה, באר שבע או אשקלון בדרום. עפולה ובית שאן אמנם מחוברות לתחנת חיפה אבל מדובר בנסיעה ארוכה ומסורבלת ובכל מקרה צריך לוודא שיש התאמה ללוח הזמנים ושעות הפעילות (מחמש בבוקר לערך עד 23:00 בלילה בקירוב). ירושלים יוצאת מן הכלל שכן קו הרכבת פועל 24/7 בכל מחצית שעה למעט שישי-שבת.

מוניות בנמל התעופה בן גוריון (צילום: פלאש 90)
המוניות בנתב"ג הן לפעמים האפשרות היחידה|צילום: פלאש 90

על אוטובוסים אין מה לדבר, והמענה הקיים דליל גם ביום וגם בלילה. קו  469 של מטרופולין ישיר מקרית גת לנתב"ג יוצא מדי שעה עגולה (1:00-4:00). קו 905 של אגד מחיפה, נחנך במאי ויוצא בכל מחצית השעה (מ-00:36 עד 4:36 וכן ב-4:45), וחוצה את תל אביב. הקו פעיל כל לילה למעט שישי ואולי מהווה סנונית ראשונה לשינוי המיוחל. אם האזור והשעות אינם תואמים את מקום מגוריכם ושעת הטיסה, תיאלצו להשתמש בשירותי מוניות – הוצאה גבוהה כשלעצמה, אם כי לעתים, ותלוי במשך הנסיעה, עדיפה על פני חנייה ארוכת טווח.

הפתרון: רכבות, אוטובוסים ורכבת קלה

מיכל פרנק, מנכ"לית משרד התחבורה לשעבר, מספרת שבמהלך כהונתה ניסו במשרד לפתור את סוגיית המוניות הסבוכה. "עשינו מאמץ מכוון להסדיר את נושא המוניות מנתב"ג וכדי שמכרז כזה יצליח צריך לפתח מודל כלכלי שיאפשר זאת". מתברר שעוד מימי שר התחבורה ישראל כץ יצאו למכרז במטרה לעשות סדר בתחום המוניות, שאינו מבוסס על מחיר אלא דווקא על תנאים, מתקנים גם לנהגים ואיכות השירות. אלא שהתנאי הקיים לפיו אין להעלות מחירים, פגע במכרז שיצא פעם שנייה ושלישית ללא הצלחה. ובישראל כמו בישראל ישנו גם עניין התחבורה בשבת, שאינו מטופל מטעמים פוליטיים ועד שלא תהיה יציבות שלטונית רחבה, כנראה שגם לא יעלה לסדר היום הציבורי.

אז מה עושים? לפי בכירים בענף אחד הפתרונות הוא לשקול רכבות ייעודיות לנתב"ג שיתחברו למערכת ההיסעים הרחבה יותר, אך זה יקרה רק כאשר יבנו מסילה רביעית ומעלה שכן התפוסה של המסילות הנוכחיות מקסימלית.

רכבת נתב
צריך להרחיב את תשתיות הרכבת ולהאריך את שעות הפעילות|צילום: Markus Mainka, shutterstock

במקביל לפיתוח הרכבת, חיוני לעבות את מערך האוטובוסים ברחבי הארץ ולשקול שאטלים ייעודיים שיוצאים מכמה נקודות ואוספים נוסעים לאורך הדרך בכמה תחנות. כיוון שנתב"ג אינו מסוף מרכזי, הוא יכול לשמש כתחנה בדרך ובכך למעשה מתגברים את כמות האוטובוסים והתדירות שלהם לערים נוספות, גם בפריפריה. אם למשל יצא באופן קבוע קו אוטובוס ישיר בין עפולה לבאר שבע דרך נתב"ג שיעבור בכביש שש בכדי לקצר את זמן הנסיעה, הוא ייתן מענה לתושבי הצפון והדרום, בהנחה שהתחבורה אל ומעפולה או באר שבע, ידידותית דיה. חשוב לסייג שישראלים לא רואים באוטובוסים פתרון אידיאלי או נוח, ולכן רצוי להיעזר באוטובוסים של תיירות איכותיים לשדרוג החוויה.

עם כניסתה של הרכבת הקלה לחיינו, ניתן לשקול בעתיד קו ייעודי אל נתב"ג וממנו לתחנות ראשיות בתל אביב (אוטובוסים ורכבות) אבל אולי גם ליעדים נוספים וכך לתגבר תדירות ולהקל על העומסים. אם כל הטוב הזה יצא לפועל גם בסופי שבוע, שכן נתב"ג פועל אבל התחבורה לא, יהיה שימוש נרחב יותר בתחבורה ציבורית שיתרום לשיפור מצב הכבישים.