השבוע נוחת האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בארץ, וכצפוי - בעקבותיו פמליה גדולה של מלווים, של צליינים ושל אנשי תקשורת. הביקור הוא לא רק הזדמנות לשווק בעולם את ישראל כיעד תיירות, אלא גם הזדמנות להיזכר בכך שישראל מקודשת לא רק לעם היהודי. בזמן הביקור יערוך האפיפיור שתי מיסות המוניות, שפחות מעניינות את הציבור הישראלי, אבל ב-13 במאי יבקר בגן הלאומי בית שאן ויקיים שם אירוע גדול, המוגדר כאירוע של פיוס ושלום ואחווה, ועתיד להיות משודר באמצעות רשתות מ-26 מדינות, שיגיעו לסיקור האירוע.
לאירוע מוזמנים 2,500 מתושבי האזור - מבית שאן ומהקיבוצים ומהיישובים שבסביבה - יהודים, מוסלמים ונוצרים. בתוכנית האמנותית: הזמרים האיטלקים אנדריאה בוצ'לי ולוצ'יו דאלה, הופעת הבלט "בראשית" של להקת פרסקו בהדרכתו של יורם כרמי, והופעות משותפות של מוזיקאים וזמרים יהודים, ערבים ונוצרים, כמו להקת שבע עם מוש בן-ארי, ג'ורג' סמען והסימפונט רעננה.
עבור הנוצרים, ישראל היא כור מחצבתו של ישוע (זה שמו האמיתי, שנגזר מהמילה "ישועה". רק לימים, עם התחזקות הנצרות, השמיטו חז"ל את הע' הסופית והוסיפו גרשיים, ראשי תיבות של יימח שמו וזכרו, וזאת לא בדיחה!) המקומות שבהם פעל מהווים מוקדי עלייה לרגל חשובים בעולם הנוצרי, ועצם הביקור בהם מעורר התרגשות אדירה בלב המאמין. גם ללא אמונה תמיד מעניין לפקוד את האתרים הללו. הם שוכנים במקומות נאים במיוחד ומוקפים גנים פורחים. המסלול המוצע כאן מתאים לקחת אורחים מחו"ל, נוצרים או בני דתות אחרות, וגם סתם כטיול משפחתי במקום יפה (מסקר שערכה חברת ארכיאולוגיה לכול בשנה שעברה, בקרב כ-3,000 איש, עלה כי 38% מהמטיילים מתעניינים בתרבויות ובאירועים של דתות אחרות, במיוחד הנצרות).
הר האושר והאפיפיור הקודם
את הביקור מומלץ להתחיל ב"הר האושר", נקודת תצפית מצוינת על הסביבה. זה המקום שבו בחר האפיפיור הקודם, יוחנן פאולוס השני, לערוך את דרשתו ההמונית ואת המיסה כשהגיע לכאן בשנת 2000. הר האושר קרוי כך על-שם דרשת ה"אשרי", שכאן נשא אותה ישוע לפי המסורת, וששמונת הפסוקים הראשונים שלה נפתחים במילה זו. הדרשה על ההר היא חלק מרכזי מאוד בנצרות כולה, ורבים מהפסוקים בה אף הפכו לפתגמים ולדימויים מפורסמים, כמו "הפניית הלחי השנייה" והביטוי "מלח הארץ". לפי המסורת, כאן בחר ישוע את 12 השליחים. במקום יש כנסייה עתירת סמלים וגן יפה. חלון מוארך משקיף אל עבר הכינרת הפרושה מתחת.
המפל, הלחם והדגים
מקור המילה הארמית "טבחה" הוא במילה "שבע" העברית. בארמית מקובל להחליף ש' ב-ט'. השבע הוא על שום שבעה מעיינות שנבעו כאן בעבר. חמישה מהם עדיין שופעים כיום, ורובם חמים ומלוחים. שמתם לב לכך שלכל אורך מערב הכינרת ישנה תעלת מים צרה? - זהו "המוביל המלוח", שאוסף את מי המעיינות המליחים ומזרים אותם חזרה לערוץ הירדן רק מדרום לכינרת. כך משופרת איכות המים הנשאבים מהאגם. בטבחה העניק ישוע לפטרוס, אחד מתלמידיו, את הבכורה כממשיך דרכו. לזכר האירוע הוקמה כנסיית הבכורה על-שם פטרוס.
אירוע נוסף, המצוין בכנסייה סמוכה, הוא נס הלחם והדגים. מסופר כי ישוע האכיל לשובע 5,000 בני אדם בשני דגים ובשלוש כיכרות לחם. הכנסייה המודרנית בנויה על שרידי כנסייה קדומה. את שרידיה ניתן לראות בתוך המבנה: רצפת הפסיפס המפורסמת שמציגה בין היתר גם את הדגים ואת הלחם. אם ממשיכים מרחק של כמאתיים מטר מכנסיית הבכורה של פטרוס בטיול מזרחה, מגיעים אל ירידה נוחה לחוף יפה, שבו גם מפל נסתר, שמקורו בנביעה גדולה.
כפר נחום: טליתא, קומי
כפר הדייגים הקדום על גדות המים היה מרכז פעילותו של ישוע. כאן התארח בביתו של פטרוס (המזוהה כמבנה העתיק שסביבו שרידי כנסיות מתקופות שונות ומעליו כנסייה מודרנית שנראית כחללית רגע לפני נחיתה). כאן, כך יודעים לספר, ערך ישוע נסים רבים, בהם החייאתה של טליתא (הנזכרת בבית "טליתא קומי" בירושלים. מקובל שזה כל מה שאמר לה כדי שתתעורר - "קומי!") בסמוך לכנסייה נמצא בית כנסת עתיק מהתקופה הביזנטית, מהמפוארים שהתגלו בארץ, עדות לכך שהתקיים כאן יישוב יהודי גדול ועשיר.
מי שעוד לא עייף מכנסיות יכול להמשיך מעט מזרחה בכביש 87, ולהגיע אל הפנייה לכנסיית כפר נחום האורתודוקסית (הכניסה מסתעפת מהכניסה למזח כפר נחום). אם יתמזל מזלנו היא תהיה פתוחה ונוכל לזכות במראה ציורי הקיר הנהדרים שחודשו לפני כמה שנים, ואולי גם לזכות בהסבר מפי נזיר מקומי (מקובל להשאיר תרומה כלשהי). צליינים מסורים ירצו אולי לחזות גם בתגלית שהסעירה בשעתה את העולם הנוצרי, ומכונה "הסירה של ישו", על אף שהסיכוי שהוא הציב בה אי-פעם סנדל קלוש בהחלט. מה שכן, זוהי סירה אופיינית לאלה ששימשו במאה הראשונה, תקופת פעילותו של ישוע, לדיג ולהובלה על-פני הכינרת. היא התגלתה במקרה בשנות ה-80 ליד קיבוץ גינוסר, ובדיקת פחמן 14 אישרה שהיא אכן מתקופתו של נביא הנצרות, מתישהו בין 50 ל-70 לספירה. עבודות השימור ארכו 14 שנה, והן הסתיימו רק בשנת 2000, עם ביקורו של האפיפיור הקודם. הסירה מוצגת במוזיאון בית יגאל אלון בגינוסר, באמצעי הדמיה חדישים.
עונה מומלצת: כל השנה.
התאמה: המסלול בנוי מדילוגים קצרים ברכב.
קושי מסלול: קטעי הליכה קצרים ונוחים בכל אתר.
משך מסלול: כ-3 שעות.
מפה: מפת סימון שבילים מס' 1 "החרמון, הגולן ואצבע הגליל".
ציוד נדרש: לבוש צנוע לשם כניסה לכנסיות (המחייבת הסרת כיסוי ראש). לרציניים, מומלץ להצטייד בעותק מ"הברית החדשה" או בספר "האתרים הנוצריים בארץ הקודש" בהוצאת אריאל, שבו קיים הסבר מפורט על כל אחד ואחד מהאתרים המוזכרים.
איך מגיעים: מטבריה ממשיכים צפונה. בצומת כפר נחום ישר בכביש 90 (לכיוון עמיעד) עוד כשלושה קילומטרים עד לפנייה ימינה להר האושר. זוהי נקודת ההתחלה. מהר האושר חוזרים לכביש 90, דרומה עד לצומת כפר נחום, ובו פונים מזרחה (שמאלה) בכביש 87. כעבור קילומטר אחד חונים בסמוך לשילוט "טבחה".
