אחד מכלי העבודה הכי מרכזיים שאני עובד איתם, אלה אתרי מעקב אחרי טיסות. אחד מהם הוא האתר המצוין flightradar24. מי שלא מכיר, זהו אתר שמציג מפה של העולם שעליה מופיעות כל הטיסות המסחריות הפעילות, בזמן אמת. כל טיסה מסחרית שנמצאת באויר (ולפעמים גם טיסות לא מסחריות) מופיעה בתור אייקון של מטוס, וכאשר לוחצים עליו מקבלים פירוט נרחב אודות הטיסה – קוד הטיסה, חברת התעופה, שדה המוצא והיעד, משך הטיסה, שעות הטיסה, דגם המטוס, מספר הזנב ועוד.

הכתבה פורסמה במקור באתר המתמידים

>> לעמוד הפייסבוק של המתמידים

חלק מהמידע שמסופק באמצעות אתרי המעקב הללו חסום לגישה ודורש רישום ותשלום מראש על-ידי המשתמש. הסיבה לכך היא, שמטבע הדברים, האתרים הללו הם מקור אדיר למידע אודות חברות התעופה ופעילותן, ולכן יש להן ערך מסחרי עבור חברות תעופה וגופים אחרים הפועלים בענף. עבור המידע הזה יש לא מעט אנשים שמוכנים לשלם, והרבה.

יחד עם זאת, ניתן לגלות לא מעט סודות של חברות התעופה גם באמצעות הנתונים הגלויים והחינמיים של האתרים האלה. הכוונה היא לכל מיני נתונים שאף אחד לא באמת מבחין בהם, מסקר אותם או מדבר עליהם. אלה נתונים שאפשר לגלות על חברות התעופה, שלא כתובים בתקנון התובלה שלהן ולא נאמרים לכם במעמד ההזמנה. הנתונים הללו הם נתונים שניתן להגיע אליהם בעצמכם, אם רק תעקבו מספיק, תלמדו את הדפוסים, ותהיו עירניים לשינויים בהם. מעבר למובן מאליו, כמו איך נראה לו"ז הטיסות לכל יעד, ניתן לגלות דברים הרבה יותר מתוחכמים.

איזה קווים איכותיים יותר ואיזה פחות?

לא הרבה מודעים לכך, אבל לחברות התעופה יש קווים חשובים יותר ויש קווים חשובים פחות. הקווים החשובים הם קווים "מוגנים", כאלה שהחברה תשאף שייצאו כסדרן, ללא תקלות ובעיות. דוגמה טובה לכך לדעתי, היא שתי טיסות הלילה של אל על לניו-יורק, LY1 בקו תל-אביב-ניו-יורק (TLV-JFK) ו-LY27 בקו תל-אביב-ניוארק (TLV-EWR). בשנה האחרונה אל על מפעילה את טיסת הלילה לניוארק במטוס ה-787 דרימליינר החדש שלה, אבל עד קבלת הדרימליינרים, אל על היתה מפעילה בקו מטוסי 777 או 747 לסירוגין.

שדה תעופה (צילום: joyfull, Shutterstock)
יש היררכייה בין קווי הטיסות|צילום: joyfull, Shutterstock

כשהייתי עוקב אחרי שתי הטיסות הללו, ברמה יום-יומית, הייתי מבחין בתופעה מעניינת למדי: הטיסה לניו-יורק (LY1), כמעט תמיד עמדה בזמנים, ואילו מקבילתה לניוארק (LY27) איחרה לא מעט. בשל העוצר הלילי בנתב"ג, LY27 היתה מתעכבת, לא פעם, עד לשעות הבוקר המוקדמות, כך שבמקום ששתי הטיסות ינחתו בניו-יורק בהפרש של כמה דקות אחת מהשניה, LY27 נחתה הרבה פעמים כ-5-6 שעות מאוחר יותר. השיא היה בתקופת העיצומים וההשבתות של הטייסים, במהלך 2016, כאשר בתקופה זו LY27 כמעט ולא תפקדה בעוד שאחותה LY1 יצאה, על אף כל הבעיות, כמעט תמיד כמתוכנן.

איזה מטוסים פועלים בקו מסוים?

ישנם מספר קווים בהם חברות התעופה מפעילות מספר דגמי מטוסים לסירוגין, משיקולים של ביקושים בימים ספציפיים או שיקולים תפעוליים אחרים. העניין הוא שהרבה ממנועי חיפושי הטיסות, ולמעשה כמעט כולם, לא מאפשרים לבצע חיפוש ממוקד שנוגע לדגם המטוס שמבצע את הטיסה הספציפית שלכם. וכך, עבור נוסעים שדגמי המטוסים חשובים להם יותר (למשל נוסעים שרוצים להימנע ממטוסים צרי-גוף או נוסעים שמעדיפים לטוס במטוסים חדישים יותר), מעקב שוטף אחרי קווי הטיסות שהחברה מפעילה יכול לשפוך אור על השינויים בדגמי המטוסים הפעילים בקווים השונים. כך, הנוסעים יכולים לדעת שבקו מסויים החברה מפעילה בחלק מהימים מטוסים צרי-גוף, אך בחלק מהימים היא מפעילה מטוסים רחבי-גוף או את המטוס הכי מתקדם שלה.

איזה חברות מפעילות חכירות רטובות?

חכירה רטובה היא למעשה השכרת המטוס כולל אנשי הצוות שלו על ידי חברת תעופה אחרת. עניין חשוב שצריך להסביר בהקשר הזה, הוא שבהרבה מקרים הנוסעים לא מודעים לכל החכירות הרטובות שמפעילות חברות התעופה. הסיבה היא שחכירה רטובה היא פעולה חוקית, ולכן מותר לחברת התעופה להפעיל את הטיסה בקוד שלה אבל באמצעות חברת תעופה אחרת לגמרי. וכשזה המצב, הרבה נוסעים מופתעים לגלות רק בעליה למטוס על כך שהם בעצם טסים בחברה אחרת לגמרי מזו שהם הזמינו דרכה. באמצעות אתרי המעקב אחרי טיסות, אפשר לעקוב אחרי חברות שמציעות שירותי חכירה רטובה (למשל Wamos Air, Privilege Style וכו') ולגלות לא רק אילו חברות תעופה חוכרות מהן מטוסים, אלא גם באילו קווים הדבר מתבצע.

הכותב הינו נוסע מתמיד באל על במעמד פלטינה וטס כבר 15 שנים בעולם. באתר שפתח - "המתמידים" הוא משתף מהניסיון והידע שצבר בנסיעות שלו.