יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה, מלווה את נופי הארץ ונוגע לרבים מאיתנו. יש הבוחרים ללמוד את סיפורי הקרבות בכלל וסיפורי החיילים בפרט דרך אנדרטאות ואתרי הנצחה. בחרנו להתמקד בכמה מתוך אלפים שיש, שם ניתן לכבד את הנופלים ולהכיר מקרוב את סיפורם, כשברקע הנופים המרהיבים של הארץ שלנו.
יד לי"ד בגשר הזיו
אתר הנצחה מטופח לזכר אסון כבד בפעולת "ליל הגשרים". "ליל הגשרים" הוא כינויו של ליל ה- 17-16 ביוני 1946. בלילה זה ביצעו חברי הפלמ"ח, במסגרת תנועת המרי העברי (איחוד שלוש המחתרות – ה"הגנה", האצ"ל והלח"י) שורת חבלות בגשרים המקשרים את ארץ ישראל המנדטורית עם שכנותיה, כמחאה על הגבלת ההעפלה גם לאחר השואה. במסגרת זו תוכננה חבלה ב-11 גשרים לאורך גבולות הארץ, גשרי כבישים ומסילות ברזל.
הגשרים היו במטולה. שני גשרים, אחד מהם על נחל עיון, ארבעה גשרים על נהר הירדן – גשר בנות יעקב, גשר שייח' חוסיין, גשר דמיא וגשר אלנבי, גשר על נהר הירמוך ליד חמת גדר, גשרי כביש ומסילת רכבת על נחל הבשור מדרום לעזה, גשרי המסילה והכביש מעל נחל כזיב ליד הכפר א-זיב.
רוב הגשרים פוצצו ללא תקלות. בפשיטת הכוח שנשלח לפוצץ את גשרי א-זיב, (44 לוחמים) אירע אסון. ירי על הכוח הפושט פגע, כפי הנראה, במטען החבלה שהוצמד לגשר, וגרם לפיצוץ בו נהרגו 13 מהלוחמים, כולל מפקד הפעולה, נחמיה שיין. לוחם נוסף, יחיעם וייץ, נהרג מהירי ולא מהפיצוץ (על שמו נקרא קיבוץ יחיעם). הלוחמים ששרדו, חלקם פצועים, נסוגו לעבר מצובה וחניתה, וחלקם הסתתרו במשך מספר ימים במערת הסולם שבהר הסמוך לחניתה. לאור אסון גשר הרכבת, לא נפגע גשר הכביש.
עם בוקר, נאספו שרידי הגופות והובאו לקבורה בחיפה. יחיעם וייץ נקבר בהר הזיתים בירושלים. הגופות שנקברו בחיפה נשכחו, ורק ב- 1966 נחשף בציבור דבר קבורת הגופות בעיר. בשנת 1968 הועברו שרידי הגופות שנטמנו בחיפה אל קבר האחים לצד הגשרים, שהפך לאתר הנצחה הנמצא בתחומי גן לאומי אכזיב. בעקבות תחקיר, התגלה בתחילת שנות ה- 2000' כי חלק מהגופות נקברו בקיבוץ מצובה, ובשנת 2003 הובאו גם שרידים אלו לקבורה כאן.
מצפור מלכיה
ממרפסת התצפית המקורה אפשר להבחין בכל גפן וגפן שבכרמים המכסים את הבקעה של עמק קדש. בפסגת קרן נפתלי ובמצודת ישע (נבי יושע) ניתן להבחין ללא כל קושי. הלאה משם מתפרש עמק החולה ומאחוריו מתייצבת רמת הגולן ובראשה הר החרמון.
המקום מספר את סיפורו של הקרב הקשה על מלכיה במלחמת העצמאות. מלכיה עברה מיד ליד פעמיים במלחמת העצמאות ונכבשה רק לאחר המתקפה השלישית. במרפסת התצפית יש תחנת שמע המסבירה על הקרבות. השביל למרפסת התצפית עובר ליד אנדרטאות המנציחות את חללי הקרבות במלכיה ומלא בפינות ישיבה אל מול הנוף עוצר הנשימה.
מצפה דדו
בפסגת הר צפייה שבמערב מטולה משתרע מצפה דדו - מצפה נוף עוצר נשימה שמספק מבטים ממושכים אל עבר המרחבים שנפרשים מלוא העין. המצפה נקרא על שמו של רב אלוף דוד אלעזר-דדו, שהיה רמטכ"ל צה"ל בתקופת מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973.דדו החל דרכו הביטחונית במסגרת הפלמ"ח וטיפס בסולם הדרגות בצה"ל עד לפיסגה.
התצפית המרהיבה חושפת אותנו לנופים המדהימים של צפון הארץ: מדרום – עמק החולה הירוק והפורה ובו הישובים הצפוניים דן, דפנה, בית הלל, שאר ישוב, מעין ברוך והגושרים. ממזרח – הרי הגולן והחרמון, ומצפון – עמק עיון והרי הלבנון.
מצפור קרן נפתלי
מהתצפיות המרהיבות בישראל המספקת למטיילים מבט נהדר אל עמק החולה, הגולן והחרמון. יש גישה בדרך עפר כמעט עד למצפה, הסמוך לאנטנת תקשורת גדולה. בפסגת ההר, ליד התצפית, התגלו שרידי מצודה מהתקופה ההלניסטית ושל מקדש מהתקופות ההלניסטית והרומית שהוקדש לאלה אתנה. עוד במקום - בורות מים, חומות אבנים, מערות קבורה ועצים גדולים של אלה אטלנטית. המטיילים יוכלו ליהנות מפינות ישיבה אל מוך הנוף המיוחד.
מצפה גדות
אתר ההנצחה של "חטיבת הגולן – אלכסנדרוני", בנוי על שרידי המוצב הסורי "אל מורתפע" שפירושו, "הנישא", מהמוצבים המבוצרים והחשובים ביותר של הסורים עד למלחמת ששת הימים. חשיבותו נובעת מהיותו "יושב" על הציר המרכזי העולה לרמת הגולן, ציר "גשר בנות יעקב – קוניטרה".
מעל האנדרטה וממערב לה, על גבי נקודת תצפית לעבר שיטחנו ולעבר קיבוץ גדות, מוצבת אבן ועליה חקוקות מילותיו של מפקד החטיבה בששת הימים, עמנואל (מנו) שקד "מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים"... במילותיו אלה התכוון מפקד החטיבה לעמידה האיתנה, האמיצה והבלתי מתפשרת של תושבי הקיבוץ, אל מול השליטה המוחלטת של הסורים.
האנדרטה חבוקה משני צדדיה בשבילי הליכה טבעתיים. טבעת קטנה וטבעת גדולה שבקצה המערבי עמדה מבוצרת ולידה נקודת תצפית, שממחישה היטב את השליטה המוחלטת של הסורים על הישובים שמדרום, שממערב ועד לעמק החולה שמצפון.
הכותבת היא מנהלת תוכן ברשת מלונות מטיילים
מצפור ברק ועמיחי
מצפור "ברק ועמיחי" שנמצא בכביש 40 ליד מצפה רמון, הוקם ע”י משרד התיירות באמצעות החברה הממשלתית לתיירות ובשיתוף משפחת איטקיס והמועצה המקומית מצפה רמון, לזכרם של האחים סגן ברק ורס”ן עמיחי איטקיס, שנפלו בעת מילוי תפקידם. סגן ברק איטקיס שירת כקצין בחיל הים ונהרג בעת מילוי תפקידו בשנת 1998 בגיל 20. בשנת 2010, אחיו הצעיר רב-סרן עמיחי איטקיס, טייס חיל האויר נהרג בגיל 28 במהלך תרגיל מבצעי. ברק ועמיחי גדלו במושב שדה ורבורג הותירו אחריהם הורים, חיים ואריאלה ואחות מיטל.
המצפור שנחנך בתקופת הקורונה, תוכנן באופן קפדני המשלב בין ערכי הטבע והסביבה לצד הנצחת ברק ועמיחי ז"ל. למצפור מגיעים כמיליון מבקרים מידי שנה שעוצרים ליהנות מנוף עוצר נשימה של המכתש.
לאחים ברק ועמיחי איטקיס ז"ל היה קשר חם למצפה רמון ולמכתש. עמיחי אהב לטייל בדרום הארץ ובייחוד במכתש רמון. אביו סיפר שעם כניסתו לשירות קבע קיבל מתנה גי'פ והוא אהב לטייל איתו במכתש רמון ובמדבר. במהלך קורס הקצינים בבה"ד 1 ברק הוביל פרויקט חברתי במצפה רמון ולאחר מותו הוריו קיבלו מכתב הוקרה מהמועצה המקומית מצפה רמון על פעילותו החברתית ביישוב. בשנת 2010 במהלך תרגיל של חיל האוויר בדרום הארץ הוביל עמיחי רביעיית f-16 במהלכו נהרג.