תיירות אפלה איננה חדשה, אבל היא הפכה לפופולרית מאוד במהלך השנים האחרונות, בעקבות העלייה בסקרנותם של התיירים בנושאים יוצאי דופן כמו אסונות גרעיניים, מלחמות או חייהם של פושעים מפורסמים. תיירות אפלה מוגדרת בדרך כלל כתיירות הכרוכה בנסיעות למקומות הקשורים היסטורית למוות וטרגדיה.
זהו רעיון מעניין, מעט מבעית, וככזה ההגדרה שלו הורחבה לאחרונה כדי למשוך גם אנשים שלא רק מחפשים את הסיפורים המצמררים, אלא גם את ההיסטוריים. בתור מדינה שלה היסטוריה ארוכת שנים, רוויית מלחמות עוד מהעת העתיקה, למדינת ישראל אתרי תיירות אפלה רבים. חלקם קשורים במלחמות, אחרים בפוליטיקה בעייתית וביניהם גם פשע. יצאנו לבדוק מה קורה באזור מרכז הארץ וחזרנו עם כמה יעדים.
>> אלה אתרי התיירות האפלה של צפון הארץ
תל אביב: פשע, סמים, נאצים ורצח לא פתור
למרות שהעיר העברית הראשונה תופסת מקום חשוב מאוד בהוויה הישראלית עוד לפני קום המדינה, באופן יחסי היא נחשבת די צעירה. העיר שתחילה הייתה אמורה להיות שכונה יהודית מחוץ לחומות העיר הגדולה באזור, יפו, הפכה מהר מאוד למטרופולין המרכזי שהיא היום. אך למרות שנותיה הקצרות (יחסית להיסטוריה הארוכה של הארץ), יש לה כמה וכמה סיפורים ששזורים בקורותיה של העיר, חלקם פחות נחמדים מאחרים.
שרונה הנאצית
המושבה הטמפלרית של שרונה, שכיום ממוקמת בלב תל אביב, מונה 37 מבנים מתוך 85 שהיו קיימים במקום בתקופה שבה התגוררו בה מקימיה, הטמפלרים הגרמנים. אותם עולים מדרום גרמניה, שהגיעו לפלשתינה באמצע-סוף המאה ה-19, היו נוצרים אדוקים שמטרתם הייתה ליישב את ארץ הקודש, תוך הקמת התיישבות אירופאית-חקלאית שחיי הקהילה עומדת במרכזה.
אך למרות הקדמה החקלאית והפסטורלית שליוותה את חברי הקהילה, יש שיאמרו כת, סיפורם הקצר בארץ ישראל היה רווי תהפוכות ופוליטיקה חוצת יבשות. עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, יצאו חברי הקהילה בתמיכה במפלגה הנאצית, כשבראש המושבה שרונה עמד גוטהילף וגנר, נאצי מושבע ואנטישמי מוצהר. חברי ארגון ההגנה התנקשו בחייו של וגנר, בעודו נוסע במכוניתו יחד עם משפחתו. זאת במטרה לגרום לטמפלרים המעטים שעוד נותרו בארץ לעזוב.
כיום רובע שרונה הוא אזור מסחרי ותיירותי הממוקם בלב העיר, עם מסעדות, חנויות ושוק מקורה. במקום מתקיימים סיורים רבים, ביניהם סיורים בליווי שחקנים, סיורים קולינריים, סיורים היסטוריים כאשר חלקם דרך טיולים בעיר תל אביב וחלקם מתמקדים במושבה הטמפלרית בפרט. מבקרים יכולים גם לצאת לסיור עצמאי, ולהיעזר במידע הכתוב על השלטים השונים במתחם.
>> למידע נוסף על סיורים ניתן לחפש באתרים השונים, או בעמוד 'שרונה' של עיריית תל אביב-יפו.
מי רצח את ארלוזרוב?
89 שנים עברו מאז התרחש אחד מהאירועים שהרעידו את היישוב היהודי בארץ ישראל. ב-16 ביוני 1933, התהלך חיים ארלוזורוב, אז ממנהיגי היישוב וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, יחד עם אישתו סימה, לאורך חופי תל אביב.
זה היה בשעת ערב, כאשר זיהו שני גברים אלמונים עוקבים אחריהם. כאשר פנו אליהם, שאל אחד מהאלמונים את הזוג "כמה השעה?" (תרגום שאול מיידיש שהיה נפוץ באותם הימים). באותו רגע, שלף אחד מהאלמונים אקדח, וירה בבטנו של ארלוזורוב, וזה התמוטט על הרצפה ונפטר כעבור כמה שעות. עד היום לא יודעים מי היו אלו שהתנקשו בחייו של אחד האישים החשובים ביישוב, כאשר ספקולציות רבות עלו וירדו במרוצת השנים.
כיום יכולים המבקרים להגיע לאזור שבו מצא ארלוזורוב את חייו, בבית הקברות המוסלמי העתיק, במקום שבו ניצב היום בית המלון 'הילטון'. במקום ניתן למצוא אנדרטת פסל שיצרה האמנית דרורה דומיני לזכרו של ארלוזורוב, והוצב במקום בשנת 2009.
החצר האחורית של תל אביב
בתי הקפה, חוף הים, הקניונים, מבני העיר הלבנה - כל אלו החלקים המוכרים של תל אביב. אבל העיר מחביאה גם כמה סודות אפלים הרבה יותר, שבדרך כלל לא זוכים להיות באור הזרקורים. פשע, סמים, זנות, מועדוני חשפנות הם רק חלק מהסיפורים שאליהם יכולים מבקרים "לא קלאסיים" להיחשף אליהם כשהם מגיעים לתל אביב.
אחד הסיורים המוכרים, אם לא המוכר ביותר, הוא זה של כתב הפלילים לשעבר בוקי נאה. המבקרים מתלווים לנאה בסיור לילי ששמו "סיור בין פחי הזבל בחצר האחורית של העיר תל אביב", העובר בין היתר בבתי בושת, מפגיש את המבקרים עם עבריינים וסוקר אתרי ואירועי פשיעה שמוכרים רק ליודעי דבר.
>> למידע נוסף והרשמה לסיור בקרו באתר.
גיא בן הינום: הקרבת קורבנות קיצונית
האל הפיניקי המפורסם, מולוך, היה אל אותו סגדו במיוחד בני עמון, בפעולה שבה בוצעה הקרבת ילדים באש. הפולחן המזעזע התפשט בקרב הקרתגים, הפיניקים והמואבים, ומסופר ששלמה המלך הרשה לעצמו להתפתות ולהקים לכבודו מקדש בהר הזיתים.
על פי כתביו של ההיסטוריון דיודורוס סיקולוס מסיציליה, כת זו הגיעה לשיא הזוועה במהלך המצור שממנו סבלו הקרתגים בשנת 300 לפני הספירה. מתוך אמונה בעונש מהאל שלהם, הם שרפו 200 ילדים בתקווה להגנה. ככל שהמצור נמשך, הם האמינו שעשו טעות כששרפו רק את צאצאי המשפחות העניות. כדי לקבל מחילה בכל זאת, 300 תושבים הציעו את חייהם למולך, והציתו את עצמם בתורם. יש הסוברים כי השם "גיא בן הינום", הוא זה שהעניק ל"גיהנום" את שמו.
במרוצת השנים, שינה הגיא את אופיו, וכיום הוא אתר מרכזי לבאים לירושלים. גיא בן הינום הוא חלק מגן לאומי שסובב את חומות העיר העתיקה, ובו מבנים היסטוריים עתיקים ופארק מטופח. ניתן למצוא בו גם את בריכת הסולטן שהוקמה במטרה לאגור מים בתקופת השלטון העות'מאני, וכיום מרכז לאירועי תרבות, מערות קבורה עתיקות ומסלול טיול קל למבקרים, חלק משביל ירושלים הארוך ואפילו קיר טיפוס מקצועי.
תל גזר: מעיר חשובה להשמדה אלימה
גזר הייתה פעם אזור מרכזי שישב בצומת דרכים של נתיבי מסחר בין אסיה ואפריקה. העיר העתיקה גזר הייתה אתר חשוב עוד מתקופת הברונזה, משום שישבה לאורך דרך הים, או ויה מאריס, נתיב מסחר עתיק שחיבר בין מצרים, סוריה, אנטוליה ומסופוטמיה. העיר נשלטה במשך מאות שנים על ידי כנענים, מצרים ואשורים, ודיווחים מקראיים מהמאה ה-10 מתארים כיצד פרעה העניק את העיר למלך שלמה כמתנת חתונה לאחר שהתחתן עם בתו.
המקום היה מיושב עוד בתקופה הכלקוליתית (אלף 4 לפנה"ס), ולפני 3,400 שנה הייתה האוכלוסייה הכנענית שלו קשורה קשר הדוק עם מצרים הרחוקה, כפי שנמצא על חותמות גלילים וקרטוש גדול של פרעה אמנחותפ השלישי שנחשף שם. חפירות שהתבצעו במקום, הוכיחו שהעיר אכן סבלה מהרס אלים מידי המצרים, שמזכירים את גזר פעם אחר פעם ברישומים שלהם.
ייתכן שהמצרים הקדמונים לא התכוונו להרוס את עיר המלכותית, ומטרתן של מסעות צבאיים הייתה לבסס שליטה, לאו דווקא להרוס: הם העדיפו שתושבים מובסים ישרדו, יעבדו את האדמה וישלמו מיסים. בחפירות שהתקיימו במקום לפני מספר שנים, התגלו הריסות בית שנשרף באחת ממסעותיהם של המצרים, כאשר בתוך הבית התגלו שרידי גופותיהם של שני מבוגרים וילדה, שנקברו תחת הריסות המבנה שנשרף.
כיום האזור כולו הוא גן לאומי, ששוכן מצפון ליישוב כרמי יוסף, ובו מסלול הליכה כשבפסגת התל הוא הופך לטבעתי. השביל עובר דרך מפעל המים, שהוא מערה חצובה בסלע המתוארכת ללפני 3,600 שנים, וממנה שאבו התושבים מים. כמו כן, בדרך המסלול עובר גם במקדש המצבות, אזור שבו הקריבו התושבים הכנעניים מזבחות לאליהם.
>> למידע נוסף לחצו כאן.
דרך בורמה: קו חיים בלב מלחמה קשה
במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948, נחסמה בין היתר הדרך לירושלים, על ידי כוחות ירדנים, עשו שימוש בתוואי השטח של שער הגאי. הם כבשו את המעוז הבריטי לטרון, והציבו תותחים על הרכס המזרחי שלו, כאשר באזור התחוללו קרבות קשים בין הצדדים. חמישה ניסיונות של כוחות יהודים לכבוש את לטרון נכשלו, וחייהם של 100,000 יהודים בירושלים היו בסיכון, מאחר והיו תחת מצור.
מציאת נתיב חלופי, עקיפת לטרון והארטילריה הירדנית, הייתה מכרעת, כאשר בסופו של דבר נמצא מעקף על ידי חיילי הפלמ"ח שניווטו באזור. הוא חצה דרך עמק נסתר מדרום ללטרון, והתחבר לשביל היורד מירושלים. טרקטורים כבדים הפכו את השביל לניווט למשאיות, ולאורכו הותקן צינור מים. חבל ההצלה ליהודים בירושלים הובטח, וסיפק מים חיוניים ואספקה נוספת בחודשי הקיץ הבאים. למרות שעלו מספר שמות לדרך שהובקעה, לבסוף הושרש השם דרך בורמה בפולקלור הישראלי, כאשר היא נקראה על שם דרך בורמה המקורית שהעבירה אספקה מבורמה לסין במלחמת סין-יפן השניה.
המסלול המלא של כביש בורמה ביער אשתאול נמצא בין מושב בקוע לבית מאיר, שם הוא מצטרף לכביש 1. חלקים מסוימים של הדרך נגישים רק לכלי רכב שטח. עם זאת, הקטע בין תצפית הראל לדרך הסרפנטינה המפותל, סלול היטב, וכן הקטע שממזרח לכביש מס' 38. הדרך המתפתלת עוברת בנופים ציוריים של יערות עצי אורן וכרמים. פסלי ברונזה הפרוסים לאורך הדרך ממחישים את האירועים הדרמטיים שהתרחשו כאן במלחמת העצמאות. במסלול ניתן להגיע לנקודות תצפית רבות, ביניהן גם מצפה הראל ומצפור שער הגיא.
>> למידע נוסף לחצו כאן.
תל אל פול: פילגש בגבעה
תל אל פול הוא גבעה עם עבר היסטורי עשיר ביותר. ממוקמת מצפונה של ירושלים, בין השכונות פסגת זאב, שועפאט ובית חנינא, לגבעה היה תפקיד חשוב, כאשר בין היתר הייתה בירת שבט בנימין שנקראה "גבעה". בעוד שהממצאים הארכיאולוגיים הרבים שנתגלו באזור מספרים על סיפור עתיק יומין של חשיבות, התל מזוהה כנראה הכי הרבה עם הסיפור המקראי הקשה של "פילגש בגבעה".
הסיפור המקראי מספר על אדם משבט לוי, אשר לו הייתה פילגש. לאחר שעזבה את ביתו מסיבה שאיננה ידועה, וחזרה לבית אביה, הלך האיש להחזירה אליו ומשהסכים אביה, חזרה הפילגש עמו. כאשר הלכו בשעת לילה מאוחרת בדרכם לבית האיש, נאלצו להישאר ללון בעיר גבעה. אנשי העיר רצו לבצע באיש מעשי סדום, אך זה הפקיר את פילגשו להמון שבתורו אנס את האישה באלימות והתעלל בה עד שמתה.
בתגובה למקרה הקשה, ביקש האיש מבני בנימין להסגיר את האנשים. משסרבו, שלח חלקים מגופה של פילגשו לכל חלקי ישראל, במטרה שאלו יצאו למלחמה נגד שבט בנימין. לאחר לחימות קשות בין הצדדים, עמד שבט בנימין בפני הכחדה, אך בני ישראל שלא היו מוכנים לתת נשים משבטיהם, הניחו לשבט בנימין לקחת נשים מהעיר יבש גלעד ולחטוף את בנות שילה הבתולות ולשאת אותן לנשים.
במהלך השנים, המשיכה חשיבותו של התל להתקיים, כאשר בין היתר זהו המקום המשוער שבו נמשח שאול המלך, כאשר התל הוזכר במקרא גם בתור "גבעת שאול". בתקופה המודרנית היה בעל חשיבות אסטרטגית, גם בזמן העות'מאנים ובנוסף נבנו בו ביצורים של הצבא הירדני בזמן שלטונו, ועליו החל המלך חוסיין לבנות ארמון קיץ. בעקבות מלחמת ששת הימים, הופסקה בנייתו של הארמון, אך שלדו נותר עדיין על הפסגה כסמל. כיום המקום אינו מתויר יתר על המידה, אך מתקיימים בו סיורים, וניתן להגיע אליו וליהנות מהנופים הנשקפים ביום בהיר מעמאן בירת ירדן, ועד לים התיכון.
