גם אתם הייתם בחופשה בשנים האחרונות וחזרתם לא מרוצים מהשירות, מהטיסה או מהמלון? אתם ממש לא לבד. איך זה יכול להיות שדווקא בזמן שאנחנו אמורים להיות הכי רגועים וליהנות מכל רגע, אנחנו בוחרים להתלונן בלי סוף, לעלות פסוטים ולעשות שיימינג? האם יכול להיות שאנחנו מגזימים או שאולי דווקא עומדים על מה שמגיע לנו? בעד ונגד:
זה שהזמנו חדר לא אומר שקנינו את המלון
ארנון שוורצמן חושב שהגיע הזמן שננמיך קצת את הציפיות ונתלונן פחות
במערכת mako חופש חיפשו אנשים שיספרו על החופשה הכי גרועה שלהם, ולי זה ישר עשה הרגשה שנחנקנו. נחנקנו מסיפורי "החופשה שהפכה לסיוט". יש הרגשה שגם לטוס לחו"ל בשקט כבר אי אפשר יותר, בטח לא בעידן שבו יש פייסבוק וכל אחד נהפך ברגע לכתב בכיר לענייני צרכנות.
כן, גם אני מודע לזה שהרשתות החברתיות נותנות לנו הצרכנים כוח וכשמישהו לוקח מאיתנו כסף ולא נותן בחזרה שירות ראוי, זו כבר לא רק הבעיה שלנו אלא גם שלו. אבל אם נהיה אמיתיים לשנייה, יש מצב שכל חופשה שניה הופכת ל"סיוט" כמו שמשתקף ברשתות ובתקשורת? כנראה שלא.
>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
מה שיותר סביר הוא, שזכינו לחיות בתקופה בה חופשה בחו"ל הפכה ממותרות יקרות למוצר צריכה בסיסי. התרגלנו מהר מאוד לכל הטוב הזה, ונותרנו בתחושה שהכל מגיע לנו. כך למשל, הקיץ יצאתי לחופשת בטן-גב קצרה וקלילה, הכוללת טיסה בחברת לואו קוסט ומלון במחיר אטרקטיבי. כשהגענו לארוחת הבוקר במלון, מצאנו שלא מדובר בארוחה מהמפוארות שנתקלנו בהן בחופשותינו, אבל גם שדבר לא חסר בה וצוות חדר האוכל אדיב וחברותי. כעבור כמה שעות נתקלנו בפוסט של ישראלי אחר ששהה יחד איתנו במלון ועוד לפני שסיים לעכל את האוכל, רץ לכתוב באחד האתרים כמה שהארוחה ובכלל, המלון לא שווה את הכסף. רץ לכתוב, ונראה שקצת שכח לקחת בפרופורציות את המחיר ששילם על המלון ואת העובדות הרבות שעומדות לזכותו כמו רמת השירות, הניקיון וכדומה.
את ההמתנה בתור לבידוק הביטחוני באותה טיסה אגב, העברתי בצילום לצורך תיעוד של אחד הדרכונים שלנו שלא היה ביומטרי, אחרי דיווחים רבים בכלי התקשורת שהבודקים קורעים כביכול דפים מהדרכון, כדי לאלץ את הציבור להצטרף למאגר. מהניסיון האישי שלי – לא קרה (ולא שאני פוסל חלילה שמקרים כאלה אכן היו) אבל הנה לכם עוד דוגמה לחוסר נחת ומידע מדאיג, שיושב בראש ופשוט הורס את הכיף.
אז לא, אני לא מבקש לחיות בתוך בועה ורודה שגורסת שהכל מדהים, שאין מקרים מקוממים שעליהם חשוב להתלונן כדי לאפשר לאחרים להיזהר מנוכלים ולמי שנפגע לקבל פיצוי. אבל אני כן טוען שאותם מקרים הם מקרי קיצון. רוב החופשות שאני נכחתי בהן או שמעתי עליהן ממקור ראשון, לכל הפחות עמדו בציפיות.
לפני שמתלוננים, לא יזיק שנבדוק קצת את עצמנו ונשאל אם היינו בסדר מהצד שלנו, אם הציפיות מהשירות תואמות את העובדה שחיפשנו את הזול ביותר ושלא טעינו לחשוב שאם שילמנו על חופשה, אז קנינו את המלון, העובדים ונותני השירות. שהם כולם עכשיו עובדים אצלנו, הישראלים ששילמו מאתיים דולר בבוקינג.
גם כשאנחנו עושים מסאז' על אי קריבי מותר וצריך להתלונן
אילן ארנון בטוח שבזכות התלונות הרבות החופשות של כולנו נראות טוב יותר
ממש לא בגלל ש"הלקוח תמיד צודק" - כי הוא לא, אלא בגלל ש"ללקוח יש כח" ואסור לקחת אותו כמובן מאליו - זו הסיבה שחשוב שנתלונן ונפגין את חוסר שביעות הרצון שלנו ברגע שהוא צץ. כי אם לא נעשה את זה פשוט לא יספרו אותנו.
בעקבות המחירים שיורדים ומעמד הביניים שגדל גם כמות האנשים שיוצאים לנופש גדלה משנה לשנה. סדר היום החדש הזה הביא לכך שבתי המלון, הטיסות והאטרקציות השונות בארץ ומסביב לעולם נותנות לנו הרבה פעמים הרגשה שבגלל שאנחנו רבים, אנחנו לא יכולים להתלונן על כל דבר. הפוך גוטה, הפוך - בגלל שאנחנו רבים הגיע הזמן שתראו לנו שאיכפת לכם. אל תקחו אותנו כמובן מאליו. אחרת נקום ונלך למקום אחר, או נטוס עם חברה אחרת. ככה הדברים עובדים היום.
אין ספק שאנחנו צריכים את הנופש כדי להגשים את הפנטזיות שלנו, אך גם אין ספק שחברות הנופש צריכות אותנו כדי להתקיים, במיוחד בעולם התחרותי של היום. כל עוד אנחנו ממלאים את הצד שלנו בעסקה ומגיעים לחופשות בהמונינו, כך גם נותני השירות השונים צריכים למלא את הצד שלהם ולדאוג לכך שהוא יהיה ראוי. על זה שילמנו ולזה פיללנו.
כשחברות תעופה מאחרות, לא מפצות ומתעלמות מאיתנו, הן לא ממלאות את חלקן בעסקה וחובה עלינו להתלונן על כך. כשבתי המלון נותנים לנו חדרים שאינם ראויים למגורים, דורשים מחירים מופקעים ונותנים שירות לא נעים, מותר לנו לדרוש את מה שמגיע לנו.
האם החופשה שלנו יכולה להיות מהנה גם בלי אקסטרה מגבת או למרות ששילמנו 100 דולר יותר ממה שרצינו, אין ספק שכן, אבל זה ממש לא העניין. גם כשאנחנו נופשים אנחנו עדיין לקוחות, וחשוב שידעו שככאלה, עדיין יש לנו כח וזה בכלל לא משנה אם זה בזמן שאנחנו עושים מסאג' על חוף ים באי קריבי או מנסים להתנתק מרשת סלולרית כזו או אחרת.