היכרות עם מסלולי הנחיתות וההמראות בנתב"ג, ולמעשה בכל שדה תעופה שאתם מבקרים בו תכופות, לא רק שהיא מעניינת, אלא שהיא גם די חשובה למעשה.
הכתבה פורסמה במקור באתר המתמידים
בנתב"ג פועלים 3 מסלולי המראה ונחיתה, בסך הכל ב-6 כיוונים. לפני שאציג אותם, אדגיש כי המספר הנקוב על המסלול, מסמן את הכיוון שאליו פונה פנים המטוס בנסיעה עליו. כך, שלמעשה כל מסלולי ההמראות והנחיתות בעולם ממוספרים בין 1 ועד 36, כאשר צריך להוסיף 0 בסוף המספר כדי לקבל את זווית ההטיה של המסלול. למשל, מסלול 9 משמעו בעצם זוית של 90 מעלות ביחס לצפון, כלומר הוא פונה מזרחה בדיוק. מסלול 20 משמעו זוית של 200 מעלות, כלומר הוא פונה דרום-מערבה, וכך הלאה. בנוסף, מאחר שכל מסלול המראה ונחיתה הוא למעשה דו-כיווני, הרי שמספרי המסלולים על אותו אספלט הפוכים (פער של 180 מעלות). כך למשל על אותו אספלט יופיע מצד אחד 4, כלומר 40 מעלות, ומצד שני 22, כלומר 220 מעלות. אחד פונה לכיוון צפון-מזרח וההופכי פונה לכיוון דרום-מערב.
המסלולים בנתב"ג הם מסלול 30/12, שאורכו 3,112 מטרים ופונה לכיוונים צפון-מערב או דרום-מזרח, 26/8, שאורכו 3,657 מטרים ופונה כמעט במדויק מזרחה או מערבה ו-3/21 שאורכו 1,780 מטרים, והוא פונה לכיוונים צפון-מזרח או דרום-מערב. פריסת המסלולים בנתב"ג נראית כך:
מה השיקולים לבחירת מסלולי ההמראה והנחיתה?
למעשה, סוגיית השימוש במסלולים היא סוגיה בעלת היבטים רבים, ביניהם היבטים תעופתיים, כמו אורך מסלול מותר להמראה או נחיתה, כתלות בדגם המטוס, סוגיות של רוחות, סוגיות של רעש בנתיב ההמראה או הנחיתה, סוגיות מבצעיות שונות כמו עומס בשדה, סוגיות של כיוון הטיסה לאחר ההמראה וכיוצא באלה. אפרט בקצרה על כל אחד מההיבטים הללו:
אורך המסלול – שיקול תעופתי מרכזי הוא כמובן אורך המסלול. אין בעיה עם מסלולים ארוכים מידי, אך לגבי מסלולים קצרים, קיימות מגבלות תעופתיות עבור המראות ונחיתות. מטוסים ממריאים ונוחתים זקוקים לאורך מסלול מינימלי שנגזר מדגם המטוס, המשקל שהוא נושא עמו, סוגי המנועים וכיו"ב. מסיבה זו, למשל, שופץ ב-2006 מסלול 26/8 בנתב"ג, על מנת לאפשר למטוסי ה-Airbus 380 סופר ג'מבו לנחות בו.
רוחות – מטוסים ממריאים ונוחתים נגד הרוח, כלומר כאשר הרוח נוטה נגד כיוון תנועת המטוס. הסיבה לכך נעוצה בשיקולי כוח העילוי, ובמטרה להגדיל את המהירות היחסית של תנועת המטוס עם חלקיקי האויר שהוא טס בסביבתם. הדבר מאפשר המראה ונחיתה במהירות קרקעית (ביחס לקרקע) נמוכות יותר, באופן שמקטין את אורך המסלול שנדרש להשתמש בו.
רעש – שיקול מרכזי נוסף הוא שיקול הרעש. שדות תעופה ממוקמים בסמיכות לישובים, וההיבט הסביבתי בדמות הרעש שנגרם בעקבות ההמראות והנחיתות מקבל משקל בכורה. מסיבה זו קיים בשדות תעופה רבים ברחבי העולם עוצר המראות בשעות הלילה, כך שלא ניתן להמריא בין שעות מסוימות כלל.
עומס – היבטי עומס גם הם משחקים תפקיד בקביעת המסלול הרלוונטי שנמצא בשימוש. מסלולי ההמראה והנחיתה נבחרים, לא פעם, על בסיס כמות העומס שתיווצר משימוש בהם, בהתחשב בתנועת המטוסים באויר ועל הקרקע. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מטוסים ממריאים או נוחתים נדרשים לחצות מסלול פעיל (active runway), דבר שגורם לעצירה בהמראות או בנחיתות או להמתנה ממושכת בסמוך למסלול.
כיוון הטיסה – בהעדר היבטים אחרים, נשקל שיקול כיוון הטיסה לאחר ההמראה. השאיפה של נתב"ג היא לאפשר תנועה חלקה של טיסות החוצה מישראל ולישראל, כלומר ישירות לים וממנו.
איך זה משפיע על המסלולים הנפוצים ביותר שנמצאים בשימוש בנתב"ג?
המראות מבוצעות בעיקר ממסלול 26, המכונה "המסלול השקט". מסלול זה מאפשר המראה יחסית לא תלולה ולכן נוחה יותר, והוא מסב פחות רעש לישובים שסמוכים לשדה. כיוון ההמראה הוא בדרך כלל מערבה, ואז מבוצעת פניה קלה לכיוון צפון-מערב. אלטרנטיבית מטוסים ימריאו ממסלול 30, שבו ההמראה תהיה תלולה יותר, והוא כרוך ביותר רעש לישובים סמוכים. בימים בהם יש רוח מזרחית חזקה (כלומר רוח מכיוון מזרח) ההמראות יבוצעו ממסלול 12, ותבוצע פניה חדה דרומה ומערבה לאחר מכן, כדי לצאת לים.
בשעות הערב, הלילה ובסופי שבוע, המסלולים שנמצאים בשימוש הם מסלול 12, שבו הגישה לנחיתה נעשית ישירות מכיוון הים, או מסלול 30 הנגדי, שהגישה אליו נעשית מעל חולון ובת-ים, דרך רמלה, ובאיזור מודיעין פונה המטוס צפונה ובהמשך מערבה לנחיתה.
איך זה משפיע עלינו?
מסתבר שגם לנו כנוסעים חשוב להכיר את השימוש במסלולים האלה, ולקחת אותם בחשבון. הסיבה לכך נעוצה בחישובי הזמנים. המסלולים הנוחים ביותר הם מסלול 30 עבור המראות ומסלול 12 עבור נחיתות. הסיבה לכך היא הקרבה לטרמינל ולשערי היציאה והגישה הישירה אל ומהים. המראות ונחיתות במסלולים האחרים משמען הארכה, בד"כ של כ-10-15 דקות, במשך הטיסה. זה אמנם נשמע זניח, אבל יש מקרים שזה הופך להיות רלוונטי, במיוחד כאשר הטיסה יוצאת בעיכוב, ואז, בתוספת השיקול הזה, הופך העיכוב לאיחור בזמן הנחיתה, שרלוונטי לפגישות ביעד, איסוף מהשדה וכיו"ב.
לכן, במהלך שעות היום, מרבית הטיסות יצרכו להסיע כ-10-15 למסלול 26 בהמראות, וכן לטוס מעל שמי הארץ כ-10-15 דקות כדי לנחות במסלול 21 או 30. ואת זה כדאי לקחת בחשבון.