"ענף התיירות הנכנסת לישראל נמצא בקריסה מוחלטת" מספר דני אמיר, יו"ר לשכת מארגני התיירות הנכנסת. "אם נחשוב על המדינה כעל עסק, נבין שחייבים להתכונן גם ליום שאחרי הקורונה. בסופו של דבר היא תעבור ובאוקטובר יהיו פה אנשים, גם מחלות ומגפות שהיו בעבר נעלמו. כרגע אמנם בכל העולם חיים בסגר אך ברגע שהוא יפתח יהיה מי שירצה לבוא לישראל וכשנוחת פה תייר נוחת פה כסף".
אמיר הוא גם מנכ"ל חברת ורד השרון ולפני כשבוע, כמו בלא מעט מקומות, הוא נאלץ לשלוח את מרבית עובדיו לחל"ת. "זה כואב לראות שאנשים מקצועיים יושבים בבית במקום לדאוג לעתיד התיירות. קבוצות שיש להן הזמנות זקוקות לטיפול או דחייה של התאריכים ולצערנו – אין מי שיעשה זאת. בסכום נמוך יחסית של עשרות מיליונים ניתן לאפשר לעובדים לשמר את התיירות. העלות תועלת היא ברורה שהרי בהשקעה נמוכה המדינה תרוויח מיליארדים בשנת התיירות הבאה. בנוסף, מיליוני התיירים שמגיעים לישראל הופכים לשגרירים שלנו בכל העולם. כל זה מתמוטט עכשיו, ואם הממשלה לא תתמוך בנו להחזיק את העובדים שלנו – ההתאוששות, בסוף המחלה, תהיה קשה עד בלתי אפשרית".
לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל היא ארגון הגג של כל העוסקים בהבאת תיירים לישראל מרחבי העולם. מדובר במרכיב החשוב בתעשיית התיירות לישראל, ענף שמכניס מדי שנה כ 8.5 מיליארד לכלכלה הישראלית ואחראי על הבאת כ-2 מיליון תיירים לישראל. בלשכה חברים כ-1,600 מארגני תיירות נכנסת כאשר כל אחד ואחד מהם תורם כ 5 מיליון שקלים בשנה לכלכלת המדינה.
קורט קאופמן, חבר הנהלה בלשכת מארגני התיירות הנכנסת ובעלים של ג'נסיס טורס, מסביר את כוחו של הענף: "מארגני התיירות הם אלו שמארגנים ומביאים את התיירים למדינת ישראל - אל המטוסים ומשם למלונות לאטרקציות, מסעדות, נהגי האוטובוסים, המוניות ועוד. בכך הם אלו האחראים בפועל על המשך פעילות של אלפי מקומות עבודה ועשרות אלפי משרות התלויים בתיירות הנכנסת לישראל . מעבר לכך, יש גם אלפי מורי דרך המתפרנסים מענף זה. אנחנו מייצגים שרשרת מזון ארוכה מאוד. אם אנחנו לא נקבל שום סיוע לא נוכל להחזיק את כוח האדם המוכשר דובר שפות וזה אומר שחודשים קדימה לא תהיה המשכיות. אנחנו נלחמים לשמר את ההזמנות הקיימות של הרבעון האחרון של 2020, אנחנו יכולים עם כוח אדם מתאים להמשיך לתפקד ולנסות להציל את התיירות. אצלי בחברה אני מחזיק כוח אדם שדובר שבע שפות ואם זה ילך לאיבוד איך אני אוכל להתקשר עם אנשים בחו"ל".
מי התיירים שרשומים ככאלה שאמורים להגיע לכאן?
"כרגע קיימות בכלל המערכות שלנו אלפי הזמנות ממגוון מדינות. מדובר בהזמנות מסוכנים שונים בחו"ל שסגרו טיולים עבור קבוצות תיירים בעיקר לחורף הקרוב. אנחנו נמצאים ב-130 אחוז תפוסה. אלו הזמנות שנעשו לפני משבר הקורונה ולא בוטלו. גם אם חלקם יבוטלו עדיין יהיו מספיק הזמנות שימשיכו להתקיים. את ההזמנות האלו חשוב לתחזק כדי שהם לא יבטלו ויברחו למדינות שכנות כגון יוון וקפריסין. בשבילנו – היום שאחרי הוא היום. שיווק תיירותי הוא תהליך שאורך בין 3 ל-18 חודשים קדימה. באופן רגיל, כדי שתייר יגיע אלינו בספטמבר הקרוב למשל צריך לעבוד עליו כבר היום. אם לא נתפעל הכל עכשיו, ייקח כחצי שנה להחזיר תיירות לישראל אחרי שהקורונה תהיה מאחורינו. זה הפסד זמן יקר וכסף רב".
אנחנו בתקופה שכל המשק לא מתפקד. במדינות אחרות זה עובד יותר טוב?
"מדינות מתקדמות ממשיכות לנהל פעילות ברשתות חברתיות ובונות על חזרת התיירות כקטר כלכלי. זה סופר חשוב עכשיו לשווק את המדינה. המלחמה על כל תייר תהיה אכזרית אחרי הקורונה. חייבים לעשות כל מה שניתן".
יש לכם תאריך כלשהו של "סוף הקורונה" מבחינת התיירות?
"כרגע אנחנו מסתכלים על ה-20.4 כתאריך יעד, אחרי פסח. ברור שבגדול זה תאריך פיקטיבי והוא יכול לזוז בהתאם למה שיקרה בפועל עם הנגיף והנחיות משרד הבריאות".
"אנשים רוצים להגיע לכנסים בישראל"
"תייר רגיל משאיר כאן סדר גודל של 500 עד 1000 דולר. תייר כנסים מכניס פי 3. כל תייר כנסים משאיר בסביבות 2000 דולר" אומר ליאור גלפנד, מנכ"ל חברת ארטרא, חבר הנהלה בלשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל. "תעשיית הכנסים ספגה את המכה לפי ימי העוצר. ביטלנו את כל מה שהיה רלוונטי ממרץ ועד ספטמבר. אני מקווה שמספטמבר נצליח לאושש חזרה חלק מהכנסים".
גם גלפנד, כמו חבריו בלשכת מארגני התיירות הנכנסת, טוען שהמדינה צריכה לחשוב על מה שיקרה ביום שאחרי. "מישהו מקברניטי המדינה חייב להסתכל קדימה. האם רוצים להוריד תעשייה לטמיון, תעשיית ייצוא? יש לנו כאן זוכי פרס נובל ואנשים באים לראות אותם גם בכנסים. בשוויץ למשל החליטו להשקיע סכומים רבים ומשמעותיים כי מבינים שהעתיד כבר כאן, וצריך להמשיך לחיות ולחשוב קדימה. מקומות העבודה בהיי טק ממשיכים לעבוד, ואנחנו לא יכולים לכנס אנשים ולא יכולים להפעיל את המערכות.
תעשיית ארגון הכנסים הבינלאומי עובדת לטווחים ארוכים ודווקא בימים אלו חשוב לשמר את הפעילות כדי לנסות לדחות כנסים קיימים למועד מאוחר יותר ולהביא כנסים חדשים מהעולם לישראל. לשם כך אנחנו חייבים את הסיוע הממשלתי להמשיך את הפעילות ולשמר את התשתיות. לדעתי זה צריך להיות מוכר כצורך לאומי, כך יוכלו להראות את פניה היפות של עם ישראל".