הגענו די עצבניים לסלינה כנרת. נסענו מתל אביב וברור שהיו פקקים בדרך, שני הילדים הקטנים לא עשו לנו הנחות על כך שיוצאים לחופשה והכל קרה ביום חם באמצע יולי. ואז ברגע אחד, אחרי שסיימנו לפרוק את כמות התיקים הלא הגיונית שהבאנו איתנו, כשנכנסו לתוך המתחם/מלון/הוסטל, אני לא בדיוק יודע איך להגדיר את המקום, כל מצב הרוח השתנה והכל נרגע. אני נשבע שכך זה היה, בלי הגזמות.
המקום
סלינה כנרת נבנתה על חורבותיו של מלון ישן שפעל בשנות ה-90 והיה נטוש כ-15 שנים. כיאה לקונספט של הרשת, לה יש מעל 100 מקומות ברחבי העולם ו-10 בארץ, עיצבו כאן את המקום על טהרת אווירת ההוסטלים בדרום אמריקה (הכל צבעוני, פשוט ושיתופי) והצליחו לעשות זאת בצורה נעימה ולא שאנטית מדי שמבהילה את מי שפחות מתחבר "לטודו פוסיבלה נאדה סגורו" ("הכל אפשרי ושום דבר לא ידוע" - משפט מוכר של המטיילים בדרום אמריקה).
במרכז המתחם יש דשא ענק עליו פזורים כיסאות, כורסאות, ערסלים ומיטות חוץ. בצד ישנה בריכה גדולה ומרשימה שבצמוד אליה בר שפועל עד שהבריכה נסגרת ופוד טראק של שייקים. את הדשא מקיפים 98 חדרים בסך הכל (בקרוב ייפתחו עוד) שנמצאים בכמה מבני רכבת של שני קומות שצבועים בצבעים שמחים ומעוטרים בציורים.
שוב, כאדם שלא מתחבר לאווירת הטיול הגדול (גם כשבאמת הייתי בדרום אמריקה לא התחברתי לאווירה הזו), לא הרגשתי שהתאמצו ליצור כאן מקום שזועק "אנחנו הוסטל של דרום אמריקה והחיים יפים", אלא פשוט יצרו מרחב נעים שמזמין את כולם. ומי זה כולם? על הדשא ובבריכה ניתן היה למצוא חבורות צעירים, זוגות דביקים יותר או פחות, משפחות צעירות עם ילדים (אנחנו) ואפילו זוגות מבוגרים. וגם כלבים מוזמנים לכאן. וסליחה על הקלישאה שאני מתאר עכשיו: כולם ישבו חבורות חבורות על הדשא ויצרו אווירה טובה. אפילו הכלבים היו מנומסים ולא נראה לי ששמעתי נביחה אחת לאורך השהות במקום. נראה לי שאפילו התינוקות לא בכו בכלל.
בקצה המתחם הארוך נמצא חדר האוכל/ אולם היוגה/ מתחם הופעות/ מתחם העבודה המשותף/ מטבח משותף למי שצריך, שנמצא ממש על חוף הכנרת. המקום נראה קצת כמו החוף של מוש ובזמני השקיעה מוגש כאן דרינק ברוכים הבאים בגודל אמיתי ובחינם.
החדר
החדר פשוט, אבל הוא כאן רק כדי לשים בו את הראש, לא יותר מזה. היות וישנם מיני סגמנטים של אורחים, בסלינה יש גם סגמנטים שונים לחדרי האירוח. החל מחדרי לינה משותפים - דורמס (לצעירים המטיילים או הצעירים ברוחם),דרך חדרים עם מיטה זוגית ועד ל"סוויטות" גדולות יותר בהן ניתן גם להלין ילדים בספה נפתחת בסלון או במיטת קומותיים.
היות והחדר הוא מינימלי (אבל עם מכונת נספרסו כמובן), כאן גם טמונים הכשלים של המקום: הווילון בחדר לא באמת מחשיך ומי שישן בקומה השנייה חולק מרפסת ארוכה שמחברת בין כל החדרים, כך שמחוץ לחלון עוברים אנשים כל הזמן ויש רגעים שזה פחות מתאים. אך שוב, היות והחדר הוא רק נקודת התארגנות לוגיסטית, הבעיות הללו היו נסבלות.
מה עושים?
במהלך היום בורחים מהחום. הבריכה במתחם היא גדולה ונעימה מספיק כדי להעביר בה לא מעט שעות. אמנם לצד הבריכה אין המון כיסאות ישיבה, אך הדשא המרכזי הוא צמוד ואפשר לרבוץ בו וממנו לקפוץ למים כשמתחיל להתחמם. אגב, בערב, גם באמצע יולי, באזור הדשא המרכזי נוצר מעין מסדרון רוח נעים ומומלץ לשבת בו אחרי שהילדים הולכים לישון, וגם אם אין ילדים. כך אכן היה כשהיינו שם והאווירה לאחר השקיעה היתה מדהימה.
באזור החוף יש פעילויות שונות כמו שיעורי יוגה, סאפ וגלישה ומדי פעם יש גם ערבי הופעות (בדרך כלל בסוף השבוע). אפשר גם סתם להיכנס לטבול בכנרת שאין בה מדוזות.
ואם כבר כנרת, האגם הלאומי שלנו כבר מזמן חזר לגדולתו, הפך ליעד תיירותי מבוקש ויש לא מעט פעילויות סביבו. בביקור שלנו בסלינה נסענו ל"חווימה" שבחוף גינוסר. שיט עצמי בסירות ממונעות, בו מנווטים את הסירה בעזרת וויז ושומעים הדרכה מוקלטת על החופים השונים בכנרת שלצדם שטים. הביצוע של האטרקציה מצוין, ההדרכה המוקלטת מוסיפה מאוד ועובדת בסינכרון מעולה עם תוכנת הניווט. בנוסף, העובדה שניתן להשיט את הסירה בעצמך, בשילוב הצצה לנקודות יפות בדרך, בהחלט עושות את העבודה. נקודות הכשל טמונות במעטפת לחוויה: עד שעולים לסירה ומתחילים בשיט עלול לקחת קצת זמן בימים עמוסים. בנוסף, ייתכן ולא ניתן יהיה להגיע עם האוטו עד לנקודות השיט ואז צריך ללכת ברגל כעשר דקות משער הקיבוץ ובאזור קבלת הסירות לא דאגו למספיק צל. על הסירה עצמה אגב, דווקא יש לא מעט צל.
שיט של שעה עולה כ-740 שקלים לעד שבעה אנשים | שיט של חצי שעה עולה כ-400 שקלים לעד שבעה אנשים.
>> מחפשים מעיין לטבול בו בצפון? יש לנו כמה הצעות טובות
מה אוכלים?
בסלינה יש ארוחת בוקר כלולה אותה אוכלים באזור החוף. היא כוללת בופה של ירקות, גבינות, ביצים, שקשוקה, קורנפלקס פירות ועוגות לקינוח. פשוט, סטנדרטי, אבל בהחלט מספק. חבל שרק הנס קפה בהכנה עצמית הוא בחינם ושהקפה מהמכונה עולה כסף.
בצהריים ובערב חדר האוכל הופך למסעדת החוף וניתן לאכול כאן בתוספת תשלום. חוץ מזה, בקומה העליונה ישנו מטבח משותף בו ניתן לבשל לבד.
במרחק של שתי דקות נסיעה נמצא צומת מגדל בו יש סופר גדול של דבאח וכמה מקומות לאכול בהם: פיצה, המבורגר, מסעדת מגדלנה ועוד. ובכלל, בקיבוצים והמושבים שמסביב לכנרת יש לא מעט אופציות נוספות: 1910, מתחם צומת צמח, מושבוצ וכו. לא חסר מה לאכול בכל הרמות והסגנונות.
כמה עולה לילה בסלינה כנרת?
החל מ-120 שקלים למיטת יחיד בדורמס (חדר משותף) ועד ל 1,500 שקלים לסוויטה (חדר פרטי גדול עם סלון).
בשורה התחתונה
מדובר במקום אירוח באווירה שונה ממש כאן בארץ. האנשים, המקום, המיקום, הבריכה, הדשא וחוף הים, כולם עושים עבודה טובה בלייצר חופשה שבאמת מתאימה לכולם. היתה לנו חופשה מאוד מוצלחת בסלינה כנרת.
סלינה כנרת, פלוט 13, מגדל. לפרטים והזמנות: 053-777-7849 או באתר
*הכתב היה אורח המקום