יש דברים שברגע הראשון לא מסתדרים. אילת בחורף? יש מי שירים גבה. העיר ששמה מתחלף בקלות עם שמש, ים, מים ובאסטות אלמותיות בטיילת, לא מסתדרת עם התחזית הגשומה שניבאו לנו החזאים. ועדיין, אומרים שחם באילת, אז ארזנו, תמהיל לא ברור של סוודר, צעיף, בגד ים וכפכפים שנדהמו למצוא את עצמם שוכנים זה לצד זה, וירדנו דרומה. משאירים מאחרוני שמיים קודרים והבטחות אמיתיות לגשם אמיתי. כך הגענו לחופשה במלון אגמים.
המקום: למלון אגמים מבנה מיוחד. המלון סובב כולו סביב הבריכה המרכזית, ואי אפשר להתבלבל: זה הלב, אבן היסוד, המוקד והמקור. לרגע יש תחושה שאולי הבריכה היא רק התירוץ, ואחרי שנבנתה בריכה כל כך מיוחדת החליטו לבנות סביבה מלון. תעלות מים יוצאות מהבריכה המרכזית ועוברות בין החדרים, התוצאה מרהיבה: להיכן שלא מסתכלים, מים צלולים ופכפוך עדין עוטפים מכל עבר.
עצי פרי, דקלים וריהוט בריכה מלא שיק משלימים את הלוק. התחושה הראשונית שהגעתם לגן עדן, או לפחות לאיזה חוף טרופי מרוחק. בערב, אגב, כל היופי הזה מואר בתאורה מעוצבת שמעצימה את האווירה.
החדר: בניגוד לבתי המלון הגבוהים, במלון אגמים לא מחכים למעלית: פשוט הולכים ממקום למקום. היררכיית החדרים כאן ברורה: החדרים בקומה הנמוכה, או יותר נכון - "החדרים על המים", נחשבים לגולת הכותרת. החדר שלנו היה בדיוק על המים. משופץ, מרווח, מעוצב בקו נקי ולא עמוס, מתקשר היטב עם צבעי המים המגיעים עד פתח המרפסת. ואם כבר מרפסת, בהחלט אפשר לעבור לגור שם: על הדק מוצבת מיטה לבנה, ענקית ומזמינה, שעושה חשק לשים את הראש. ניתן לתאר כי בימים קצת פחות קרים, קצרה הדרך ממנה אל המים.
אז יצאתם למרפסת ואתם במים. ואכן הדבר הראשון שעשינו עם הגיענו לחדר היה לרבוץ על המיטה המפנקת שחיכתה שם. "כמה זה מגיע לי", נאנח הנסיך שלי ונראה שארבע המילים הללו מתמצתות באופן הכי מדויק את התחושה. למקרה שתהיתם, הבריכה מחוממת כמובן.
מדד הפינוקים: בחדר חיכו לנו חלוקים לבנים וכפכפים ארוזים, שרמזו על האפשרות הסבירה בהחלט של כניסה למים באמצע חודש ינואר. הפתעות נוספות: מפירות ועד שוקולד, אך מעל כולן התעלתה מכונת האספרסו, קטנה וחתיכה, שעשתה את כל ההבדל. ראוי לציין גם את המקלחון המפנק, שמידותיו הרחבות יכולות להפתיע גם שועלי מלונות ותיקים וזרם המים החזק הפך את כל העסק לחוויה מהנה. במהלך הסופ"ש , כשהשמש לצדנו, יכולנו ליהנות גם מ"טעימות מסאז'" - 10 דקות של עיסוי על מיטת טיפולים לצד הבריכה, המוצעים לאורחים על ידי מטפלות ספא המלון.
מדד השכנים: על פניו, נראה שבקיץ המלון יכול להתווסף בכיף לרשימת "אנחנו מלון שמתאים למשפחות- אתם תשלמו על השקט ואנחנו נעסיק לכם את הילדים". אך בביקור החורפי הזה כמעט ולא היו ילדים במלון. האוכלוסייה השלטת הייתה של זוגות, צעירים יותר וצעירים פחות, שחיפשו חופשה שקטה, "נטולה", עם הרבה אווירה ושמש, גם אם חורפית משהו.
הלו"ז כלל הופעות סטנד אפ מגוונות: משוקי דוד הפחות מוכר אך הקורע, דרך שלומי קוריאט שהזכיר לכולם שהוא קודם כל מצחיק ורק אחר כך אבי הטחול, ועד אדיר מילר האדיר, שהנושאים עליהם הוא מדבר קלעו בול לאוכלוסיית הזוגות שבאו להיזכר במה היא זוגיות. הלו"ז , אגב, בנוי בעדינות, מתחשב, ההופעות מתקיימות זמן רב אחרי ארוחת הערב, שיחד עם שאריות היין גרמו לנו לצחוק עד בכי: מזמן לא צחקנו ככה, עם דמעות אמיתיות, בואך כאבי בטן. הקונספט מושלם: הוא מבטל את העול של תכנון חופשה, לא צריך לשבור את הראש מה לעשות אחרי ארוחת הערב, זה פשוט מגיע אלייך וזה הכי כיף שיש. הנאה צרופה במרחק הליכה מהחדר.
מה אוכלים: גם חדר האוכל של המלון, איך לא, נושק לקו המים של הבריכה. אזור הבופה עשיר, אך מתחשב גם הוא: השפע רב, אך לא מבלבל. הדגש המרכזי הוא על טריות – מעמדה שלמה של איש שלם שכל תפקידו לקצוץ ירקות טריים לאורך כל זמן הארוחה ועד דוכן הסושי, המפתיע באיכותו, עם דגים טריים וגלגול במקום. בארוחת הערב של יום שישי לובש חדר האוכל אווירת חג: מפות לבנות וכוסות יין מעטרים את השולחנות, ומבחר תבשילים ממגוון עדות חיכו לנו. כבד קצוץ, נתח טלה וקוסקוס ישבו בהרמוניה זה לצד זה, הכל אותנטי, אך גם ארוז במדויק ומדגמן גורמה.
ועוד מילה אחרונה על אילת בחורף. בגדול: הפתעה. נעימה, כן? העיר נקייה, מצוחצחת, האוויר צלול ופרחים פורחים ברחובות. היא לא המונית ולא צועקת. אפשר להלך בטיילת מבלי שיריבו עלייך, ידרכו עליך או יזיעו עליך. ועדיין, סצנת הבאסטות המיתולוגית חיה ובועטת. גם בחורף יש שם אנשים, רק שהפעם, אפשר גם לראות מה יש בדוכנים.
* סופי שבוע נוספים בבית המלון: ב-9-11.2 יופיע יוני רכטר ותיערך סדנה עם השף איל לביא. ב-8-10.3 תתקיים הופעה של אסף אמדורסקי שיארח את אפרת גוש.
* הכתבת הייתה אורחת המלון